גמלאי הסתדרות המורים: "וסרמן מחק אותנו; עליו להתפטר" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גמלאי הסתדרות המורים: "וסרמן מחק אותנו; עליו להתפטר"

תוספות השכר הנדיבות לעובדי עמותת המורים; ניגודי האינטרסים של רואה החשבון "החיצוני"; והשאלה ששואלים מורים וגמלאי הוראה בעלי המניות של קרן מסד אחזקות: איפה הכסף? ■ כך מתנהלת הסתדרות המורים ■ כתבה שלישית

62תגובות

בכל ערב, דקה לפני השעה 20:00, משודר בטלוויזיה תשדיר שיווקי מעניין. מורה חייכני, או מורָה, מספרים לצופים כמה הם נהנים מהתפקיד, וגם נותנים ציונים לשבח להסתדרות המורים. "זה הבית שלנו", הם אומרים, "מטפלים שם בכל בעיה".

הקמפיין של הסתדרות המורים עלה עד כה כמיליון שקל, ומעלה את השאלה מדוע ארגון עובדים שלקוחותיו שבויים ואינם יכולים להירשם בארגון אחר מוציא על פרסום עצמי סכום גדול כל כך, המגיע ממסי מדינה או ממסי חבר. "אומרים לנו שלארגון אין כסף בשבילנו", מספרים גמלאי ההוראה, "אבל בשביל דברים מהסוג הזה יש כסף, והרבה".

כתבות נוספות באתר TheMarker

איזה נגיד דרוש לבנק ישראל?

חמש האפליקציות הכי יקרות וחסרות תועלת של אנדרואיד

תומר אפלבאום

גם לשליחת מכתבים במוניות ספיישל יש כסף. ערב אחד שמע הגמלאי שלמה אסף דפיקה בדלת ביתו שבקרית מוצקין. בפתח עמד נהג מונית ובידו זימון לשימוע לפני השעיה מהסתדרות המורים, שעליו חתום המזכ"ל, יוסי וסרמן, שלא היה מרוצה מחליפת מיילים בתפוצה רחבה שמתחה עליו ביקורת.

אסף, בעבר מורה ומנהל בית ספר וכיום גמלאי, היה סקרן לדעת מהיכן בדיוק הגיעה המונית. הנהג סיפר לו שהיא נשלחה מבית ההסתדרות בתל אביב, בעלות של כ-600 שקל. "אין פקס? אין מייל? אין דואר רשום?" שואל אסף בפליאה, ועונה: "לזה יש כסף". אסף, אגב, הגיע לשימוע, סירב לכתוב מכתב חרטה והושעה מחברות בהסתדרות המורים ל–30 יום.

בין אם זו 600 שקל למונית שמביאה זימון לשימוע, ובין אם זה מיליון שקל לקמפיין טלוויזיה, בעשרות אלפי שקלים בחודש למשרד הפרסום גיתם או בהעסקת מספר רב של משרדי עורכי דין יקרים ‏(בהם אורנה לין, צלרמאייר פילוסוף, רונאל פישר, שליט שפרן) - נדמה כי כסף מעולם לא היה בעיה בהסתדרות המורים. לפחות כל זמן ששירת את צורכי ההנהלה.

ואכן, אין סיבה שכסף יהיה מכשול, שהרי הארגון הוא ותיק ועשיר מאוד: בבעלות הסתדרות המורים 49% מבנק מסד, שחילק במשך השנים 45 מיליון שקל כדיווידנדים, וקרן סודית שמחזיקה ביותר מ–200 מיליון שקל ושחלק מן המורים, בעלי המניות, כלל לא יודע על קיומה ולא נהנה ממנה.

הסתדרות המורים פועלת מבניין ברחוב בן סרוק הסמוך לכיכר המדינה בתל באביב, ששוויו נאמד ב–30 מיליון שקל. היא גם הבעלים של מגרש יקר בתל ברוך, בבעלותה קופות נאמנות וגמל המנהלות מאות מיליוני שקלים, היא מפעילה מועדון צרכנות שהקניות בו נאמדות ב–250 מיליון שקל בשנה, ומקבלת 63 מיליון שקל בשנה מדמי חבר של 132 אלף חברים, מהם 35 אלף גמלאים. גם משרד החינוך לא טומן את ידו בצלחת, ומעביר לה 40–60 מיליון שקל בשנה מתקציב המשרד.

נשאלת אפוא השאלה, אם הארגון עשיר כל כך, כיצד ייתכן שהוא פוגע בתנאי חבריו, ששילמו כל חייהם דמי חבר וממשיכים לשלם גם לאחר יציאתם לגמלאות.

ואכן, לגמלאים המאוגדים בהסתדרות המורים, כולם מורים או מנהלים בחינוך היסודי, יש בטן מלאה על המזכ"ל וסרמן. "אף מזכ"ל לא העז לעשות את מה שהוא עשה", אומר הגמלאי אורי קאופמן, לשעבר מנהל בית ספר.

אסף מסכים אתו ומוסיף: "וסרמן מחק אותנו. כאנשי חינוך, אנחנו חושבים שהוא לא האיש שבנסיבות האלה צריך לייצג ארגון ערכי, חינוכי, שמוביל את ציבור המורים והגמלאים ושיש לו חלק חשוב בחינוך ילדינו. איש כזה לא צריך לעמוד בראש הארגון".

על מה יצא הקצף? על הרבה דברים. "אנחנו מקבלים יחס מחפיר", אומרת מינה ברנר, גמלאית שלימדה במשך 35 שנה בבית ספר בנתניה. "אני שולחת אין ספור מכתבים ושאלות לאגף הגמלאים בעניין זכויות, למשל, אבל אף אחד לא טורח לענות. הציעו לנו נופשונים מוזלים, אבל כדי לקבל אותם היינו צריכים לתת כרטיס אשראי ללא ציון הסכום. פניתי כדי להבין למה. אף אחד לא עונה. השאלות נותרות תלויות באוויר".

"יש להם שיטה נבזית כזאת", אומרת דלית אבני, מרצה ומנהלת השתלמויות בבית ברל ובסמינר לוינסקי. "קוראים לזה התעלמות. אני, למשל, חיכיתי לראות במשכורת את הפיצוי שהובטח לגמלאים בעקבות רפורמת אופק חדש, ולא קיבלתי. התחלתי להתקשר. הם פשוט מתעלמים. רק כשחיפשתי באינטרנט גיליתי הסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות המורים ושקובע שאנחנו, מורי המכללות, הוחרגנו וכלל לא נקבל את הפיצוי - אלא שלא סיפרו לנו על זה. העובדה שאנחנו, חברים מן המניין, הוחרגנו מהסכם הפיצוי היא פשוט שערורייה".

לדברי הגמלאים, עקרונות אופק חדש פגעו בעיקר בהם, מכיוון שיצרו ניתוק מוחלט בינם לבין מה שההסתדרות מכנה "המורים הפעילים". עוד לפני הרפורמה, קיבל וסרמן אזהרות ממי שחששו כי הגמלאים יהיו הנפגעים העיקריים. בין המזהירים היו שלושה חברי הנהלה, אילן בהירי, יהושע קרני וזאב דורות, שכתבו לוסרמן במכתב שנשלח באפריל 2007: "אנו חוששים שככל שיתארכו הדיונים, הסתדרות המורים תאולץ להשאיר את הגמלאים מאחור ולא לכלול אותם בהסכם. אמנם נשמעו הצהרות מרגיעות על ידי נציגי ההסתדרות, אך אנחנו צופים בדאגה בשחיקת מעמד הגמלאים ומתריעים מפני מגמת ההתנתקות מאחריותנו כלפי חברינו הוותיקים".

תומר אפלבאום

לטענת הגמלאים, זה בדיוק מה שקרה. "חתכו את שני חלקי הגוף הזה", אומר אסף, "ופגעו בחלק אחד אנושות".

"איך ייתכן שארגון יציג הולך יד ביד עם המעסיק, ומבין יותר את צרכיו מאשר את צורכי אנשיו?" תוהה הגמלאית צופיה מלר, לשעבר מרצה במכללת בית ברל. "מאז 2007 גרמה רפורמת אופק חדש נזק של ממש לתנאי השכר שלנו. אם בעבר היינו חלק מהסכמי השכר של המורים, ואלה חלו גם עלינו, כיום, בכל פעם שהסכם השכר של המורים נפתח, אנחנו לא מקבלים דבר, כאילו לא היינו חלק מהמערכת במשך עשרות שנים, וכאילו הפנסיה שלנו אינה נפגעת בדיוק מהסיבה הזאת".

"אין באפשרותנו להמשיך במתן השי"

המרירות הגדולה של הגמלאים נובעת לא רק מההדרה מהסכמי השכר, אלא גם מהשי לחגים, שבאופן מסורתי הוענק למורים ולגמלאים כאחד. ב–18 במארס 2007 הגיע לגמלאים המכתב הבא: "בשנים האחרונות הוכפל מספר החברים הגמלאים, כך שאין באפשרותנו להמשיך בהענקת השי לגמלאים כפי שנהגנו בעבר". עצירת מתן השי מעלה את חמתם של הגמלאים, מאחר שלדבריהם הדבר נעשה לאחר דיונים ממושכים, ובאופן שאינו תואם את ההמלצות של משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי ארנסט אנד יאנג.

ההסתדרות והגמלאים פנו יחד למשרד רואי חשבון ‏(אסף אף חתם על מכתב שבו הוא מתחייב לקבל את המלצת המשרד‏), כדי להבין אם נכונה הטענה של וסרמן כי מדובר ב"הוצאה עודפת", המחייבת את ההסתדרות לשלם מס על 90% מן השי. רואי החשבון המליצו על שתי דרכים להמשיך להעניק את השי ‏- מיסוי השי כגילום קיבוצי או מיסוי השי בתלוש הגמלאי‏. הגמלאים היו מרוצים, אך וסרמן דחה את ההמלצות.

"כל השנים הגמלאים קיבלו את מה שקיבלו המורים. כשהמורים קיבלו 450 שקל, זה גם מה שאנחנו קיבלנו. אחרי אופק חדש התחלנו לקבל בעיקר חבילות ממתקים", אומרת פנינה בן זקן, מנהלת בית ספר לשעבר באשדוד. "להמון גמלאים יש סוכרת, והוא נותן שוקולד ודבש". לדברי מלר, השי משמש לעתים לשיווק עצמי. היא מספרת שממש לפני הבחירות האחרונות להנהגת ההסתדרות, "זכו" הגמלאים בספר תפילות וברכות כשי לחג.

במכתב כועס ששלחו חברי תא הגמלאים של סמינר הקיבוצים לווסרמן וליו"ר תא הגמלאים, ברוך ניסקה, נכתב: "השי שהוענק לנו ערב הבחירות לראשות ההסתדרות הוא לא רק מיותר בעינינו, אלא גם מרגיז: אנשים דתיים לא זקוקים לו, ואנשים חילוניים ממילא לא יעשו בו שימוש. במתכונתו ובמועד שליחתו הוא ניסיון לשאת חן, בתקווה שמחווה זו תשכנע להצביע בעבורכם בבחירות. ואולם זאת עליכם לדעת", ממשיך המכתב, "לא פחות מחברינו, המורים הפעילים, לא איבדנו את שיקול דעתנו גם עם היציאה לגמלאות".

עם ביטול הצמדת השי לזה של המורים, עוד ניתן לגמלאים שי "משלהם" פעמיים בשנה. אחר כך זה ירד לפעם אחת. "אלפי גמלאים מקבלים השלמת הכנסה", אומר אסף. "בשבילם 450 שקל פעם או פעמיים בשנה הם המון כסף. העובדה שדווקא זה נעשה יקר מדי להסתדרות המורים, מרגיזה ומעליבה, בעיקר כי שילמנו דמי חבר מלאים כל השנים, וגם כיום אנחנו משלמים מס חבר מהפנסיה".

למה בעצם הנהגת ההסתדרות היתה צריכה "למחוק אתכם", כדבריכם?

בן זקן: "כי מורים יכולים לשבות או לעזוב את הארגון, ואנחנו, לכאורה, הרבה יותר חלשים. אפשר לעשות בנו מה שרוצים, אפילו שאנחנו חברים שווי זכויות. מתעלמים מאתנו, מזלזלים ופוגעים בתנאי השכר ובהטבות שלנו, והכל בהובלת הארגון שמייצג אותנו. עשו את הרפורמה הזאת על גבנו".

איל ורשבסקי

החתולים שומרים 
על השמנת

בעוד מורים רבים, בעיקר בבתי הספר היסודיים, מתקשים לגמור את החודש, וארגון העובדים מונע מגמלאיו שי לחג בטענה שאין כסף, הוא דווקא יודע לתגמל יפה את עסקניו. מדו"חות שהוגשו לרשם העמותות ב–2009–2011, עולה כי חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך של הסתדרות המורים לא רק נהנים ממשכורות גבוהות במיוחד, אלא גם מהעלאות שכר מרשימות, גם בשנים הקשות של המשק.

שכרה השנתי (ברוטו) של מנכ"ל העמותה, ג'ינה מרום, שנכנסה לתפקידה ב–2003 ונחשבת מקורבת מאוד לוסרמן, היה 459 אלף שקל ב–2009. שנה לאחר מכן הועלה שכרה ל–484 אלף שקל, וב–2011 קיבלה העלאה נוספת, ל–495 אלף שקל. לטענת מקורות בארגון, עד 2003 היה שכרו של מנכ"ל העמותה רחוק מאוד מהסכומים האלה.

מרום, המשמשת גם יו"ר סניף הסתדרות המורים באשדוד, אינה היחידה הנהנית משכר מופלג. לפי הדו"ח, מנהלת המשרד של העמותה הרוויחה ב–2009 לא פחות מ–450 אלף שקל בשנה. ייתכן שמדובר בסכום חד פעמי, מאחר שב–2010 היה שכרה 350 אלף שקל, וב–2011 הוא הועלה ל–362 אלף שקל. גם שכרה של חשבת העמותה זינק 
מ–311 אלף שקל ב–2009 ללא פחות מ–382 אלף שקל ב–2011.

מי מעניק את ההטבות? יו"ר העמותה הוא לא אחר מאשר יוסי וסרמן, וגד דיעי, סגנו, הוא חבר הוועד. שניהם חתומים על הדו"חות המוגשים לרשם העמותות. רואה החשבון החיצוני, המבקר את הדו"חות, הוא משרד שרוני־שפלר. אותו רואה חשבון, אלי שפלר, הוא גם אחד משני הנאמנים של קרן מסד אחזקות, השייכת כולה להסתדרות המורים.

תופעת הפיקוח בידי אנשים שלכאורה כפופים או מקושרים עסקית חוזר על עצמו גם בתחומים אחרים. בכל שנה מעביר משרד החינוך להסתדרות המורים 100–115 מיליון שקל (כולל דמי החבר, שמועברים דרך המשרד). הכסף מועבר אחרי שהמשרד מקבל דו"חות ביצוע, קרי פירוט על השימוש בכסף. הראשון שחותם עליהם הוא איש הכספים של ההסתדרות ומקורבו של וסרמן, שלומי נידם, אלא שבכך לא די כדי להוכיח שהדו"חות מבוקרים גם באופן חיצוני, ולכן מבקר אותם גם רואה החשבון אלי שפלר. לטענתו, משרד החינוך אינו מסתפק בדו"חות האלה, ואחת לכמה שנים מפקח על הדו"חות בעצמו.

חרף בקשות חוזרות ונשנות סירב משרד החינוך להעביר לידינו את הדו"חות הפנימיים או החיצוניים, בטענה שאינו יכול להעבירם ללא אישור ההסתדרות. משרד החינוך גם נקב בשמו של רואה חשבון חיצוני, שעזב את ישראל לפני שנתיים. לטענת המשרד, נערכה ביקורת ב–2004, וגם לפני חמש שנים ‏(על ידי אותו רו"ח שעזב‏), אלא שמהציבור נמנעה הזכות להבין על מה בדיוק מוציאה הסתדרות המורים 100 מיליון שקל בשנה.

"למה אני לא מרוויח ממסד אחזקות?"

אחת הסוגיות שמטרידות את הגמלאים היא התנהלות מסד אחזקות, ששווה, ככל הנראה, כ–200 מיליון שקל, ושהבעלות עליה מתחלקת שווה בשווה בין הסתדרות המורים לבין כ–20 אלף בעלי מניות, שכולם מורים, גמלאים או יורשיהם. הגמלאי אורי קאופמן, שהתחתן בשנות ה–60, היה זקוק ל–1,000 לירות לחתונה וביקש הלוואה מאגודת מסד. הוא נדרש לקנות גם מניות. "קניתי כי לא היתה ברירה, ושכחתי", הוא מספר. "רק ב–2000, כחלק מפעילות בתא הגמלאים, עלה נושא המניות והבנתי שייתכן שגם אני בעלים".

ניסיונו של קאופמן לקבל תשובה נתקל, לטענתו, בקיר אטום. ב–2010 הוקמה עמותה כדי לבדוק את הנושא ולחצה על וסרמן לספק מידע. במאי 2010 קיבל קאופמן מכתב לקוני: "על פי קובץ נתוני בעלי המניות בחברת מסד אחזקות, לזכותך 1,503 מניות. שוויין 22,042 שקל לפני מס. חברת מסד אחזקות לא מחלקת דיווידנדים". על המכתב חתומים עו"ד מ' שליט, ורו"ח א' שפלר, הנאמנים לביצוע הקצאת המניות לחברי אגודת מסד. העתק נשלח לעו"ד משה שליט, יו"ר מסד אחזקות, כאילו אין מדובר באותו אדם עצמו.

המכתב הזה מוציא את קאופמן משלוותו. "לא ברור על פי מה בדיוק נקבע שווי המניות שלי ומדוע חברת מסד אחזקות לא מחלקת דיווידנדים. אני וחברי המורים ויורשי המורים זכאים לפחות למחצית מהכסף השוכב בקופה - 20 מיליון שקל, אבל מישהו מנהל את העסק בלי לדווח, בלי להתייעץ, בלי להודיע לנו כלום בעצם. הקרן הזאת היא גם שלי, וגם אני רוצה להרוויח ממנה".

החתימה הכפולה גם היא מעוררת תמיהה. "עו"ד שליט הוא גם הנאמן וגם יו"ר הקרן?" שואל קאופמן בכעס. "איך אדם יכול למלא את שני התפקידים האלה? זה ניגוד אינטרסים ברור. אני רוצה לדעת אם הנאמן אכן נאמן לי או לבעל השליטה. אני לא מתכוון למכור את המניות שברשותי להסתדרות המורים, כמו שהיא מציעה, כי היא רוכשת את המניות למען עצמה בסכומים מגוחכים". ואכן, הסתדרות המורים משקיעה מיליוני שקלים ברכישת מניות בזול מהמורים ויורשיהם.

איפה כספי הירושה של יפה מילר?

לא רק עשרות המיליונים שבקרן מסד אחזקות לא מגיעים לגמלאים ולבעלי המניות. גם סכום לא קטן, 334 אלף שקל במונחי 1998, שאמור היה להיות מוקדש לקרן הגמלאים של הסתדרות המורים, לא משרת אותם כבר שנים ארוכות.

יפה מילר היתה גננת שחיה בנתניה ונפטרה באוגוסט 1995. מאחר שלה ולבעלה לא היו ילדים, ביקשה מילר לחלק את דירתה שבנתניה בין שלושה גופים - ההסתדרות הכללית, שתבנה חדר על שם הזוג ותאפשר לגמלאי הסתדרות המורים של נתניה להשתמש בו, קרן מלגות לילדים, ושליש נוסף שאמור היה להגיע לקרן הגמלאים של הסתדרות המורים.

את הצוואה הוציאה לפועל תמר אגסי, פעילה ותיקה בהסתדרות המורים. הדירה בנתניה אכן נמכרה, והסכום חולק לשלושה. כל אחד מהמוטבים קיבל 334 אלף שקל ישירות לידיו. את הסכום לקרן הגמלאים קיבל במאי 1998 עו"ד חיים שפרן, שחתום בכתב ידו ומאשר כי קיבל את הסכום "למען קרן הגמלאים של הסתדרות המורים, בעבור הקדש בהקמה".

שפרן הוא בעלה של מיכל שפרן, היועצת המשפטית הפנימית של הסתדרות המורים, ובתו של משה שליט ‏(נאמן במסד אחזקות‏), המשמש גם יועץ משפטי חיצוני של הסתדרות המורים. כך מרוויחה משפחת שליט־שפרן מכל הכיוונים. מיכל שפרן היא עובדת של וסרמן, ובעלה ואביה מקבלים לא מעט עבודות חיצוניות. מן המידע שסיפק רשם ההקדשות, עולה כי בהקדש הנקרא "קרן גמלאים עובדי הוראה חברי הסתדרות המורים", שמטרתו "פעולות תרבות והוראה בעבור גמלאי עובדי הוראה של הסתדרות המורים, סניף נתניה", צבורים, נכון לסוף דצמבר 2006, 358 אלף שקל. קרן נוספת מאותה ירושה מיועדת לתלמידים נזקקים ובה צבורים 329 אלף שקל.

על פי רשם ההקדשות, מי שמנהל את שתי הקרנות הם צבי הירשהורן, לשעבר אחראי על בתי הספר העל־יסודיים בנתניה מטעם סניף הסתדרות המורים, ועוד שלושה אנשים, כולם גמלאי הסניף. הירשהורן טוען כי הוא מנהל רק קרן אחת ‏(של התלמידים הנזקקים, אף שהוא רשום גם כמנהל ההקדש של גמלאי ההסתדרות‏), אך הוא מציין כי שתיהן אינן פעילות שנים. לדבריו, מטרות ההקדש קובעות כי ניתן לחלק רק את פירותיו ולא את הקרן, ומכיוון שהריבית נמוכה מאוד בשנים האחרונות, בכל שנה הוא ניגש לבנק, סוגר את הכסף באופן סולידי ולא נוגע בו יותר.

מי שמרוויח משתי הקרנות הלא פעילות הוא משרד שפרן־שליט. על פי הירשהורן, בכל פעם שאחד הנאמנים בקרנות נפטר או רוצה להתחלף, עו"ד חיים שפרן עושה את התהליך המשפטי, "תמורת שכר טרחה, כמובן". ואכן, רק ב–2010 פנה שפרן אל בית המשפט בבקשה להחליף את הנאמנים הרשומים בשתי הקרנות. כדאי לציין כי למעט העובדה שמדובר בפעילי הסתדרות המורים ועסקניה, אין לא למנהלי הקרנות ‏(צבי הירשהורן, יורם וולק‏) ולא לנאמנים האחרים ‏(משה לוי, אהרון מחפוד‏) השכלה כלכלית פורמלית המכשירה אותם לניהול כספי הקדש לטובת בעליו האמיתיים.

מה עושה עמותת הגמלאים?

בבית הסתדרות המורים פועלת כבר שנים רבות המחלקה לרווחת הגמלאי. בראשה עומד ברוך ניסקה בן ה–94, ולו חמישה סגנים. באמצע 2010 החליטו בבית ההסתדרות כי אין די במחלקה שלמה, ויש להקים עמותה חדשה. על פי דו"חות משרד החינוך, בשנה האחרונה קיבלה העמותה, שבראשה עומד יקי גוב ארי המקורב לוסרמן, שגם מנהל באופן פרטי רשת קייטנות בצפון שאותן מסבסדת הסתדרות המורים, כ–2 מיליון שקל. גוב ארי, אגב, משמש גם כיו"ר סניף נהריה, ושימש גם מנהל מחלקת הגמלאים בהסתדרות המורים.

גמלאים שפנו ל–TheMarker טוענים כי לא ברור מה בדיוק עושה העמותה בכסף הרב שברשותה. הניסיון להבין מהסתדרות המורים אילו פעילויות היא מקדמת עלה בתוהו. במועדון הצרכנים של הסתדרות המורים, למשל, אמור להיות סבסוד לגמלאים. באחרונה גילו שמוליק ושושנה רן שזה לא בדיוק ככה. כחובבי ג'ז, החליטו בני הזוג לרכוש כרטיסים לסדרת ג'ז בגני תקווה. החוברת הציעה מחיר נאה - 393 שקל. הזוג רכש את הכרטיסים, אך החליט לבדוק גם בקופה. לתדהמתו גילה שהמחיר זהה למחיר "המסובסד". כשניסו לברר מה קרה, לא קיבלו תשובה.

"לפני שבעה ימים פניתי אלייך כדי לקבל הסברים על התנהלות לא נכונה ‏(בלשון המעטה‏), ועד היום לא זכיתי לתגובה", כתבה רן במייל מסוף יולי 2013 לאחת המנהלות במינהל הכלכלי בהסתדרות המורים. "עדיין ממתינה לתשובתך", נכתב במייל שנשלח כמה ימים לאחר מכן. "ההתעלמות מעוררת חשד. האם עלי לפנות לגורמים מוסמכים לצורך בדיקת החשדות?"

פנייה ראשונה של TheMarker לדוברת הסתדרות המורים נענתה בהכחשה גורפת. כשהנתונים נבדקו שוב, התקבלה התשובה הבאה: "באתר יש מאות מבצעים ומוצרים הנמוכים משמעותית מהמחיר לצרכן בשוק, ושמגדילים את הנטו של כל עובדי ההוראה החברים בהסתדרות המורים. המקרה הספציפי הוא מקרה חריג שבו גני תקווה פעלו בלא ידיעתנו, בניגוד להסכם עמנו, והעניין יטופל".

בני הזוג רן אינם מרוצים מהתשובה, ובוודאי לא מהטיפול. הם מציעים למורים ולגמלאים לבדוק היטב לפני כל רכישה אם הסבסוד המובטח אכן ניתן.

מהסתדרות המורים נמסר כי "הנהלת הסתדרות המורים עמלה בימים אלה על פתיחת שנת הלימודים למען ציבור המורים והתלמידים בישראל, ולא תיגרר אחר תרגילים פוליטיים שאין מאחוריהם דבר מלבד רצון להכפיש ולפגוע באלה הפועלים מדי יום למען המורים".

ממשרד שליט שפרן נמסר בתגובה: "בזמנו הוקם הקדש בשם קרן הגמלאים עובדי הוראה חברי הסתדרות המורים בישראל ע"ש יפה מילר. הקדש זה מנוהל על ידי נאמנים".

רו"ח אלי שפלר מסר בתגובה: "משרדנו משמש מבקר של הסתדרות המורים ומוסדותיה ‏(עמותת המורים‏). המינוי לנאמן משותף במסד אושר על ידי בית המשפט, לאחר שאושר על ידי נציבות מס הכנסה ורשם החברות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#