יונס: "ועדת זקן לא תצליח להגביר התחרות במערכת הבנקאות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונס: "ועדת זקן לא תצליח להגביר התחרות במערכת הבנקאות"

מנכ"ל מזרחי טפחות הפורש טוען שאין סיכון במשכנתאות כי משבר ישפיע בעיקר על חברות ■ יונס: המשקיעים בנדל"ן "הם לא אילי הון שקונים שכונות, אלא משקי בית שמוכנים להשקיע בדברים מסוכנים יותר"

24תגובות

אלי יונס יפרוש בשבוע הבא מתפקיד מנכ"ל מזרחי טפחות שבו הוא מכהן מאז 2004. במהלך כהונתו ביצע בו יונס מהפך חסר תקדים, והפך אותו לבנק הצומח והרווחי בישראל: מזרחי טפחות חילק דיווידנדים בהיקף של 1.325 מיליארד שקל וההון העצמי של הבנק גדל מ-4.1 מיליארד שקל ל-9.1 מיליארד. מניית מזרחי טפחות זינקה בתקופה זו ב-216% - בזמן שמדד הבנקים עלה ב-105% בלבד. בהתאם לזינוק במניות הבנק, שתי חבילות האופציות שיונס קיבל נכנסו עמוק לתוך הכסף והוא צבר שכר, מניות ואופציות בשווי חסר תקדים במערכת הבנקאות: יותר מ-200 מיליון שקל.

יונס טוען כי אחרי קדנציה בת קרוב לעשר שנים, שיקולי השכר אינם רלוונטיים. לדבריו, החליט לפרוש כי "יש נקודה שבה אתה מרגיש שאתה צריך להתרענן ואתה מרגיש שגם הארגון צריך להתרענן. עשר שנים זה המון זמן".

יכול להיות שאמרת לעצמך: הוכחתי את עצמי, הגעתי לפסגה, מזרחי טפחות הגיע לשיא מבחינת הביצועים, וזה הזמן לפרוש ולעבור לאתגר הבא?

"הבנק יכול להשיג עוד הרבה. אין לי ספק שבקצב שהבנק נע כרגע הוא ישיג את היעדים האסטרטגיים במלואם ‏(יחס יעילות של 55%, תשואה על ההון של 14.5% ב-2017, שתביא ליחסי הלימות הון של 9%, ס"א‏). התוכנית האסטרטגית של הבנק קובעת סטנדרט עוד יותר גבוה של ביצועים, רווחיות, יעילות שיעורי הצמיחה. מזרחי טפחות לא הגיע לשיא שלו. אני הגעתי לנקודה שאני רוצה וגם צריך ללכת הלאה".

אייל טואג

כתבות נוספות באתר TheMarker:

חשבונות מנופחים וזמן ההמתנה: מה מעצבן את צרכני התקשורת?

יותר צפוף מהכלא: כך ילמדו הילדים שלכם בשנים הקרובות

"ביבי לא מנהל את העסק" // אנשי העסקים מאחורי חוק המשילות

מה הלאה?

"אני לא מקבל שום החלטות כרגע. אני אשקול בצורה רצינית כל מיני מחשבות שיש לי רק כשאתנתק. אני מניח שיש איזשהו תהליך של הצטברות של עייפות שאני צריך לשחרר אותה כדי שאני אהיה יותר מגוון בראיית האלטרנטיבות שלי. אין לי תוכנית".

הפעם הקודמת שיונס עזב תפקיד של מנכ"ל בנק היתה באוגוסט 2003, אז עזב את בנק הפועלים לאחר כהונה בת שנה וחצי. יונס ניסה אז להקים קרן השקעות שתגייס כ-200 מיליון דולר, ואחד המשקיעים היה בנק הפועלים. תוך כדי גיוס קיבל הצעה לנהל את בנק מזרחי טפחות. כיום יונס טוען כי למרות העובדה שצבר הון עתק במסגרת כהונתו במזרחי טפחות, הדבר לא ישפיע עליו בקבלת החלטה אם להיענות לכהונת מנהל שכיר.

אתה חושב על תפקיד ציבורי? שמך הוזכר כמועמד לכהונת נגיד בנק ישראל.

לא הייתי מועמד ואני לא רואה את עצמי מועמד. אני לא חושב שאני הולך לכיוון של תפקיד ציבורי. הייתי 20 שנה בשירות המדינה, עשיתי חלק חשוב מהקריירה שלי בשירות המדינה. בכל אופן, זו לא תוכנית שיש לי כרגע".

יעניין אותך תפקיד בכיר נוסף במערכת הבנקאות?

"כשעזבתי את תפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, חשבתי שגמרתי לנהל. התחושה הזו עברה לי צ’יק צ’ק כי הרגשתי שאני משתגע מחוסר פעילות. אני לא יודע את התשובות כיום. אני צריך להתרחק. אלה החיים. לעולם הראייה שלך אינה נכונה בתוך העשייה שלך כרגע. זו הפעם הרביעית שאני עושה מעבר גדול - אף פעם לא ראיתי נכון איך אני הולך להתפתח הלאה מתוך המקום שישבתי בו".

"המוקד של הסיכון הוא החברות"

60% מתיק האשראי של בנק מזרחי טפחות הוא משכנתאות. זהו שיעור החשיפה הגבוה ביותר של בנק בישראל לתחום פעילות זה. בשנים האחרונות, על רקע התייקרות מחירי הדירות והגידול בביקוש למשכנתאות, הגדיל מזרחי טפחות את נתח השוק שלו בפעילות המשכנתאות לכדי 36%.

אתה תמיד מקבל את הרושם שהסיכון בפעילות המשכנתאות לא צריך להטריד. לעומת זאת, המפקח על הבנקים מדבר על כך כעל סכנה מוחשית למערכת הבנקאות - לאור ההתנפחות העסקית במחירי הדירות והחשש כי נוטלי המשכנתאות לא יצליחו לעמוד בהחזרים בתרחיש של עלייה בשיעור הריבית במשק או עלייה באבטלה. איך אתה מסביר זאת?

"אני מציע לך למצוא גורם מפשר בינינו, ולהתייחס לדו"ח של קרן המטבע", אומר יונס ושולף משולחנו קטע מדו"ח קרן המטבע הבינלאומית שאותו סימן מראש לקראת הראיון. בקטע הרלוונטי צוין בדו"ח קרן המטבע כי "בישראל סיכון נמוך לחדלות פירעון בהלוואות המשכנתא כתוצאה משיעורי מימון נמוכים ‏(LTV - שיעור החוב ביחס לשווי הנכס הנרכש‏), והעובדה כי המשכנתאות נושאות זכות חזרה ללקוח ‏(ריקורס‏)".

אז זו שאלה של פוזיציה? המפקח, כאחראי ליציבות הבנקים, רואה את תחום המשכנתאות כמסוכן יותר מכפי שהוא?

"לא. שוק המשכנתאות הוא שוק קמעוני לכל דבר ועניין. השוק הזה תלוי בפעילות המשקית. אם יהיה משבר חמור מאוד ואנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם, השוק הזה ייפגע. אין ספק שמשבר משקי קשה יוביל לחיסולן של חברות ובהמשך לחיסולם של משקי בית. אך משקי בית, ברוב מוחלט של המקרים, מתאוששים אחרי המשבר וחוזרים להתארגן. המוקד של הסיכון הוא הרבה יותר בתחום החברות ולא בתחום הקמעונות.

"בתחום המשכנתאות הבעיה היא שאנשים לוקחים הלוואות קצרות בגלל הריבית הנמוכה מתוך כוונה למחזר אותן בהמשך - אבל את המחזור לטווח ארוך הם יבצעו בריבית הרבה יותר גבוהה, שלא משקפת את תזרים המזומנים שמשק הבית יוכל לעמוד בו. זו הסיבה שאנחנו עושים כל מאמץ לשכנע את משקי הבית שלנו לא לקחת הלוואות קצרות בריבית פריים, אף שבטווח הקצר מי שמי לוקח הלוואות קצרות באמת עושה קופה".

דודו בכר

הממשלה תצליח להגדיל את היצע הדירות?

"אין סיבה שלא".

עד היום הממשלה לא הצליחה בכך.

"אני לא בטוח שנעשה מאמץ מספיק גדול. אני לא מאמין שהממשלה תתחיל למכור קרקעות במחירים יותר זולים גם כי יש לה גירעון בתקציב וגם כי יש בזה פוטנציאל משברי לגבי יזמי נדל"ן שקנו מהמדינה רק לאחרונה קרקעות במחיר גבוה יותר. ואולם, אם הממשלה קודם כל תבלום את המחיר ואז תאפשר זחילה אטית כלפי מטה על ידי הגדלת ההיצע, ותקל במיסוי על הנדל"ן במקום להכביד עליו, הבעיה לאט לאט תתיישב.

"צודק מי שאומר שרמת המחירים כיום בעייתית. אך הפתרון איננו בהעלאת מיסוי או בהלקאה של המשקיעים. המשקיעים הם לא אילי הון שקונים שכונות שלמות, אלא משקי בית שאין להם מה לעשות בבורסה בתל אביב והם מוכנים להשקיע בדברים מסוכנים יותר, אז הם קונים דירה. היום הם ישכירו אותה ומחר היא תשמש את הילד. זה פתרון מאזן, כי הוא מאפשר להשכיר את הדירה לאלה שאין להם מספיק משאבים כדי לרכוש אותה. פתרון מצוין. עם זאת, אני חושב שהמדינה צריכה להקל באמצעות צעדים שונים על רוכשי דירה ראשונה".

איזה ציון היית נותן לניסיונות לפתור את בעיית הדיור?

"ציון? בינתיים הממשלה עוד לא עשתה דבר בתחום הדיור. גם הממשלות הקודמות לא עשו".

"הפתרון אינו להוזיל שירות בעשר אגורות"

המפקח על הבנקים דודו זקן, פועל בימים אלה כדי ליישם את מסקנות הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות - ועדת זקן. המלצות הוועדה היו להגביר את השקיפות של הבנקים כלפי הלקוחות ככל שהדבר נוגע למחירי העמלות והריביות. הוחלט לפעול לכך שניתן יהיה לפתוח ולסגור חשבון בנק דרך האינטרנט ‏(ללא צורך להגיע לסניף‏) וכי בעת העברת חשבון לבנק מתחרה, כל הפעילות בכרטיסי האשראי והוראות הקבע יועברו אוטומטית כך שהביורוקרטיה הכרוכה במעבר לא תהיה חסם.

תומר אפלבאום

מעבר לכך, המפקח הצהיר כי יחייב את הבנקים לספק ללקוחות מסמך דירוג האשראי שלהם בבנק כדי שיוכלו לפנות עם מסמך זה לבנקים מתחרים ולקבל מהם הצעות אשראי אטרקטיביות. התקווה היא כי בכך תתפתח תחרות בין הבנקים בתחום האשראי. בנוסף פעל המפקח להפחתת המחיר של מספר עמלות, במיוחד עבור העסקים הקטנים.

לדעתך, בסופו של דבר הציבור ירגיש שינוי בעקבות יישום מסקנות ועדת זקן?

"אין מערכת בנקאות אחת בעולם שמיישמת צעדים כאלה, ואני לא חושב שדווקא זה מה שמבדל אותנו לטובה ממערכות בנקאות אחרות. מה שיעשה הכי טוב למשקי הבית זה תחרות ולא פיקוח על מחירים או גילוי כזה שהציבור לא בהכרח מתעניין בו, ואם כן אז בשוליים. ואני לא בטוח שהמפקח לא מייקר את השירותים הבנקאיים בשל עלויות התשתית שכרוכות בהערכות לדרישות אלה.

"אני חושב שאחד התפקידים המרכזיים שבנק ישראל צריך לקחת על עצמו הוא טיפול ברמה המבנית של המערכות הפיננסיות בישראל ובתחרות ביניהן - לא רק בתחום משקי הבית אלא גם בתחום החברות".

מסקנות ועדת זקן ייטיבו עם הציבור?

"אני חושב שהפתרון לא טמון בשאלה אם אתה מוזיל שירות כזה או אחר בעשר אגורות. אני לא מאמין שמה שנעשה שם יגביר את רמת התחרות במשק הישראלי. תראה בנק קטן שעשה רעש ‏(בנק ירושלים שהצהיר על ביטול עמלות העו"ש והתחייב לספק ריביות גבוהות על פיקדונות הציבור - ס"א‏), תראה את התוצאות הכספיות שלו ותראה כמה הוא שינה את מערכת הבנקאות. זה לא עובד ככה. השאלה היא לא טכנית, אם פותחים חשבון בסניף או באינטרנט. יכולת ההתמודדות נגזרת מהשאלה המבנית".

איך אתה מסביר באמת את העובדה שבנק ירושלים נתן ריביות גבוהות וחשבונות עו"ש בלי עמלות - ולא ראינו התנפלות של לקוחות על הבנק.

"המוצר הבנקאי הרבה יותר מורכב מהפרשנות הפשטנית הזו. הוא מחזיק בתוכו הרבה מאוד רבדים ובהם סיכון. כסף שמוכנים לשלם בגינו ריבית גבוהה מאוד נחשב בדרך כלל כסף מסוכן. אתה הרי לא יצאת מדעתך. אתה לא תשלם פי ארבעה ממה שמקובל. תשלם פרומיל יותר אם אתה כזה שווה. אני מתחרה עם הבנקים האחרים על פרומיל ועל חלקי הפרומיל כדי להעביר אלי כסף. למה אתה משלם על הפיקדונות כל כך הרבה? יכול להיות שיש כאן בעיה".

אתה בנקאי. אתה יודע לנתח מאזנים של בנקים. אתה מזהה איזושהי בעיה בבנק ירושלים?

"אני לא אמרתי שיש שם בעיה. אמרתי שאם אתה מציג מחיר, אתה לא מציג נכון את מוצר הבנקאי. במוצר הבנקאי יש מרכיב שנקרא סיכון ויש מרכיב שנקרא שירות. בניגוד למה שמקובל לחשוב, אני מאמין שהמוצר המדובר הוא שירות. בנקים לא נבדלים זה מזה בפיקדונות וגם לא באשראי - במיוחד לא במשקי הבית. הדבר המרכזי שאתה משלם עליו הוא שירות, נגישות, ייעוץ ושורה ארוכה של איכויות שלא נמצאות בתחום התמחיר.

"אנחנו לא ניהלנו מעולם מלחמת מחירים כי זיהינו שכמו שאתה לא קונה את זוג הנעליים הזול ביותר, כך גם לגבי כמעט כל דבר שאתה צורך. קבלת ההחלטות היא הרבה יותר מורכבת ממרכיב המחיר. למה בשירותים הבנקאיים פתאום הכל זה שאלה של מחיר? זה לא נכון. להפך. המקום שאנשים רגישים אליו במיוחד הוא הכסף שלהם. חשוב להם אמינות, ייעוץ, אמון וכל הרכיבים שכוללים שירות. זה מה שאנחנו מוכרים.

"לנו יש בנק ‏(בנק יהב, המוחזק 50% בידי מזרחי טפחות ו-50% בידי ההסתדרות, ס"א‏) שלא גובה עמלות עו"ש בכלל. למה הוא לא הבנק הכי גדול בישראל? הוא בנק זול - זו ההשקפה שלו. אך הנגזרת הישירה מזה היא איכות השירות. הלקוחות שלו הם אלה שסבורים שהיחס בין מה שהם משלמים לבין מה שהם מקבלים נכון עבורם. זה לא נכון לגבי רוב רובם של הצרכנים בישראל שרוצים נגישות, שירות, ייעוץ ומחויבות - ועל זה הם משלמים".

כשמזרחי טפחות היה בנק קטן יותר, אכן יכולתם להבטיח רמת שירות גבוהה ללקוחות. אבל בשנים האחרונות ביצעתם מהלכי גיוס לקוחות מאסיביים, העומס בסניפים עלה והשאלה היא האם כבנק שכבר צמח אתה עדיין יכול להעניק את השירות שנתת בעבר?

"יופי של שאלה. זה נושא שאנחנו עוסקים בו הרבה והוא מובנה בתוכנית האסטרטגית של הבנק. אין ספק שכשאתה 8% נתח שוק בקמעונות, כמו שהיינו לפני שמונה־תשע שנים, ההגדרה של נגישות ושירות שונה מאוד מאשר כשאנחנו בנתח שוק של 13.5%. זה הבדל גדול מאוד. אבל אתה חייב לפתח אפיקים אלטרנטיביים כדי לא לאבד את היכולת לתת את מה שאתה מחויב אליו. מכאן הבנקאות ההיברידית, מתן נגישות להגיע לפקיד שלך או לצוותים של הפקיד שלך.

"יש לנו תוכנית גם הלאה, ככל שאנחנו גדלים הפתרון הוא לא להגיד ללקוחות ‘מעכשיו אפשר לפנות רק דרך הלפ־טופ ואפליקציות הסלולר כי אנחנו עסוקים מדי’, אלא לאפשר להם פתרונות שהם אמנם טיפה יותר יקרים עבור הבנק, אבל יאפשרו ללקוחות ליהנות מפתרון ברמה הולמת של שירות. בלי רמת השירות הזו אי אפשר לצמוח. השירות והייעוץ הם בסופו של דבר מה שאתה מוכר ללקוח".

"אשראי נותנים עם קומבינציה של חושים"

מזרחי טפחות חשוף ללווים הגדולים במשק פחות משני הבנקים הגדולים, אך גם אתם ספגתם הפסדים כתוצאה מאשראי שהענקת לחברות הפרטיות של נוחי דנקנר, טומהוק וגנדן. מה היה מקור הטעות?

"השאלה אם מדובר בטעות או לא זו ראייה בדיעבד. השאלה היא מה היה בעת מתן האשראי - ואני מזכיר שהיו תזרימי מזומנים נהדרים. השאלה השנייה היא אם לאחר שניתן האשראי עסקו בגבייה, במחזור או שבכלל נתנו אשראי נוסף. וכאן כל בנק פעל לפי תפישתו את מצב העניינים בחברה", אומר יונס ובכך מעביר ביקורת מרומזת על בנק לאומי, שפרס לחברת גנדן את החוב ובכך פגע בסיכויי הגבייה, וכן על בנק הפועלים, שהעניק לטומהוק הלוואות לאחר שמצבה של קבוצת אי.די.בי החל להידרדר.

אתה גבית את הדיווידנדים שהגיעו לידי גנדן?

"אנחנו לא פרסנו את החובות שלנו".

בסופו של דבר תצליח לגבות את החוב מגנדן וטומהוק?

"לא יודע. כרגע אני חושב שהדבר הנכון ביותר זה לראות כיצד תתפתח שאלת הבעלות בקבוצה. התשובה נגזרת באופן ישיר משאלת הבעלות".

מדוע מזרחי טפחות לא פועל לגביית הערבויות האישיות בגין חובות טומהוק וגנדן?

"הנושא נמצא כרגע בטיפולו של בית המשפט. כל עוד יש סיכוי שיימצא פתרון - שגם ייתן מענה לחברות במעלה הפירמידה - הדבר הנכון ביותר הוא להמתין".

איך צריך לסיים את ההסדר 
באי.די.בי?

"מי שיביא כסף יקנה את הבעלות. בעיני זה כבר די ברור ששאלת הבעלות תתמקד 
באי.די.בי אחזקות. כל החברות מעליה נהפכו לא רלוונטיות. הבעלים של אי.די.בי אחזקות יהיו או בעלי החוב בה או - מה שמנסים לעשות ובצדק - מי שיביא את הסכום המשמעותי ביותר וירכוש את הבעלות. זה יכול להיות נוחי, יכול להיות אדוארדו אלשטיין, שבא כעת בנפרד, וזה יכול להיות גורם שלישי שיופיע רק בעוד שנה".

מה בכל זאת היה מקור הטעות? גורמים במערכת הבנקאות טוענים כי לא פעם בנקאים "מתאהבים" בלקוח או בעסקה. או במלים אחרות, אחרי שמלווים את הלקוח תקופה ממושכת מאבדים את השיפוטיות או הביקורתיות כלפיו.

מוטי מילרוד

"קודם כל, זה בהחלט יכול לקרות. השקפת העולם שלי היא שאשראי אתה נותן עם קומבינציה של חושים. אם אתה סומך עליו, מה הרקורד שלו, האם אתה באמת מאמין שהכוונה שלו זה להחזיר את האשראי. אם זה לא המצב, אז לא משנה אילו ביטחונות יש לך - כסף אתה לא תראה. אני לא יכול לטעון טענות נגד מי שעל סמך מה שהוא ראה בנקודת זמן קיבל החלטה והרחיב פעילות. הבסיס של פעילות מסוג זה היא רמה מסוימת של מינוף ובדרך כלל גם יותר מינוף מאשר הון עצמי".

"המשק צריך לדעת לטפל במטבע חזק"

הליך מינוי הנגיד נמשך כחצי שנה ועד כה הסתיים במבוכה גדולה. כמה זה פוגע במשק?

"צריך לגמור עם זה מהר. יש מספיק נושאים על סדר היום של הבנק המרכזי, וצריך מישהו שיהיה בעל סמכות וראייה ארוכת טווח. יש מועמדים טובים בהישג יד".

מה המשימות החשובות שהנגיד הבא יצטרך לבצע?

"הבעיה הדרמטית ביותר שבנק ישראל צריך להתמודד איתה היא איך להפוך את המדיניות המוניטרית לרלוונטית יותר. אני חושב שהמדיניות המוניטרית בישראל קצת איבדה מהאפקטיביות שלה. מדיניות מוניטרית שאינה מקבלת תמיכה מהמדיניות הממשלתית, ממצה את עצמה תוך זמן קצר. ההרחבה המוניטרית מסתיימת במעגל שברובו הכסף חוזר לבנק ישראל דרך המק"מים והפיקדונות בבנק ישראל - כי אין ביקוש לאשראי.

"בימים אלה בנק ישראל בתפקידו כיועץ לממשלה צריך ללוות את המדיניות ליצירת צמיחה במשק הישראלי - ואז המדיניות של בנק ישראל תהפוך לרלוונטית כי יהיה ביקוש לאשראי ובמצב כזה תהיה משמעות לגובה הריבית.

"בנוגע לשער החליפין, הגיע הזמן להרים את הדגל ולטפל במשק כך שיידע להתמודד עם מטבע חזק - ולא להמשיך לנסות להדביק מטבע חלש למשק שאתה רוצה שיהיה חזק".

לפי מה שאתה רואה. המשק צועד לקראת תקופה קשה?

"אין סיבה שיהיה קשה יותר מהתקופה הנוכחית".

אתה לא מזהה עלייה מדרגה בקושי של הלווים?

"יש עליית מדרגה בקושי שלהם. אתה רואה את זה לא רק דרך מערכת הבנקאות אלא גם לפי מה שקורה בבורסה. זה בא קודם כל מהצד הריאלי - אין כל כך חברות אטרקטיביות בבורסה בתל אביב. זה מצב בסיסי שצריך להתייחס אליו.

"המשק ממותן יותר. הרבה יותר אטי ממה שהיה צריך להיות. הרווחיות של החברות הישראליות פחות טובה ממה שהיינו רוצים לקוות. זה משפיע על איכות התעסוקה ועל היקפה, וזה משפיע ומושפע מהרצון לבצע השקעות חדשות.

"כשאתה מסתכל על נתוני המשק אתה רואה שהנתונים של יבוא מוצרי צריכה וחומרי גלם וסך ההשקעות החדשות אינם מעודדים. התנועה המוניטרית של הרחבה מוניטרית שבסופה הכסף חוזר לבנק ישראל, היא בגלל שאין ביקוש לאשראי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#