הפשרה של נתניהו, האתגר של ליידרמן - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עכשיו תורו

הפשרה של נתניהו, האתגר של ליידרמן

דרך ארוכה עבר פרופ' ליאו ליידרמן מאז שעלה לארץ מארגנטינה בגיל 17 עם חברו מנואל טרכטברג - ועד שנבחר השבוע לנגיד בנק ישראל. עכשיו הוא נחוש להוכיח שהפשרה של בנימין נתניהו תשתלם לכולם. פרופיל

19תגובות

פ רופ' ליאו ליידרמן לא היה צריך לחשוב יותר מדי לפני שענה בחיוב לשאלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אם יסכים להתמנות לנגיד בנק ישראל. זה יהיה הסיבוב השלישי שלו בבנק ישראל, ולא הפעם הראשונה שבה עולה שמו כמועמד לתפקיד. למעשה, כבר ב-1999 הוא היה מועמד לתפקיד כמחליפו של פרופ' יעקב פרנקל - אבל אז נבחר פרופ' דוד קליין, שעבד עם ליידרמן בבנק ישראל.

השבוע, לאחר שפרנקל הסיר את מועמדותו, הגיעה הפנייה הרשמית לליידרמן, מומחה למדיניות מוניטרית, לתנועות הון ולאינפלציה - והוא נענה ללא היסוס. ההכרזה על המינוי התקיימה ברביעי אחר הצהריים, אבל כבר בשלישי בלילה הוא הגיע לפגישת היכרות בביתו של שר האוצר יאיר לפיד ברמת אביב. שלשום הוא התבקש על ידי לשכת ראש הממשלה להגיע למעונו של נתניהו ב-16:00, שם המתין גם לפיד. בשלב הזה כבר היה ברור לליידרמן שהתפקיד שלו.

אחרי ההכרזה על המינוי לא הפסיק הטלפון שלו לצלצל, ולאיש חביב כמו ליידרמן לא היה נעים לסנן. הוא קיבל שיחות מקולגות מאוניברסיטת תל אביב שאליה הצטרף לפני 34 שנה, ממכרים מהתחנות בחייו המקצועיים בבנק ישראל, בדויטשה בנק ובבנק הפועלים, ומחברי ילדות מארגנטינה, שכמוהו עלו ארצה.

ליידרמן היה רוצה לקבל כמה חודשי חסד עד שהמינוי שלו יאושר והוא יתחיל לטפל בענייני הבנק, אבל נראה שזה לא יקרה. הוא נכנס לנעליו הגדולות של פרופ' סטנלי פישר, שזכה לאהדה רבה כנגיד, ועל סדר היום עומדים עניינים דחופים ולוחצים, כמו הריבית הנמוכה במשק שממשיכה להריץ מעלה את מחירי הנדל"ן והדולר החלש יחסית מול השקל שמדאיג את היצואנים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // איך נראית מדינה בדרך ליהפך ליוון

מי יזכה ב-26 אלף דירות חדשות - החרדים או החילונים?

אייל טואג

בעשור האחרון כיהן ליידרמן, שמשמש גם כאיש סגל באוניברסיטת תל אביב, כיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. מקורביו מספרים שאם יש משהו שהצליח להוציא אותו משלוותו לאחר שמחת המינוי, היו אלה הטענות שבגלל הקשרים שלו במערכת הבנקאות הוא לא יוכל להיות אובייקטיבי ולהוביל רפורמה בבנקאות. לדבריהם, ליידרמן חזר ואמר אתמול שכל מי שמכיר אותו יודע שכשהוא ילבש את החליפה וילך בבוקר לעבודה בבנק ישראל, הוא ידאג רק לבנק ישראל. הם מוסיפים כי הטענות האלה מעצבנות אותו במיוחד, כי גם אם יש לו עור של פיל הוא ביקורתי כלפי מה שלא נראה לו מקצועי ונכון.

פרופ' אביה ספיבק ממכון ון ליר ואוניברסיטת באר שבע, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר כי ליידרמן הוא אחד המומחים הגדולים בישראל למקרו־כלכלה, והוא מינוי ראוי. "הוא היה אחד האנשים שהכניסו את יעדי האינפלציה לישראל, גם כתיאורטיקן וגם כמנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. הניסיון שלו בבנק הפועלים חשוב כי הוא מכיר את שוק ההון גם מהצד השני. אני לא מודאג מכך שהוא בא ישירות מהבנק שעליו הוא אמור לפקח, כי יש לו מספיק יושרה כדי לפעול לפי האינטרסים של מדינת ישראל. אני מקווה שהוא יבין את התפקיד של בנק ישראל בהובלה של שינויים מתבקשים במשק, כמו חזרה לצמיחה משמעותית וצמצום האי־שוויון. אלה האתגרים האמיתיים שהוא צריך להתמודד עמם".

ליידרמן, שעלה ארצה מארגנטינה בגיל 17, לא יצטרך לעבוד על העברית כמו שעשה פישר. העברית שלו מצוינת, ורק מבטא קל נשמע ברקע. זאת בזכות העובדה שבקורדובה, שם גדל, הוא השתתף במסגרת יהודית ולמד עברית מהגן עד סוף התיכון. הוא היה חבר בתנועת נוער ציונית בלתי מפלגתית, ומבחינתו העלייה לישראל היתה בגדר חלום שהצליח להגשים. הוא עלה לישראל ב-1968, בלי המשפחה אבל עם חבר הילדות פרופ' מנואל טרכטנברג, המבוגר ממנו בשנה - לימים יו"ר הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי שמינה נתניהו בעקבות המחאה החברתית. הם הגיעו כשהם דוברים "עברית של שבת", למדו יחד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית והתגוררו בדור הראשון של מעונות הסטודנטים בגבעת רם ‏(שיכוני האלף‏).

מבחינת ליידרמן, זו היתה תקופה מדהימה, תקופת הזוהר של הכלכלה בירושלים. הוא למד אצל הפרופסורים דן פטנקין, מיכאל ברונו, ראובן גרונאו ‏(שחבר כיום במועצה המוניטרית בבנק ישראל‏), יורם בן פורת, דוד לב ארי וגם איתן ששינסקי, לימים ראש ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז בישראל. אתו במחזור למדו גם הפרופסורים צבי הרקוביץ ורפי מלניק.

את ההיכרות הראשונה עם בנק ישראל הוא ערך כבר אז, בשנה השלישית ללימודים, כשהתקבל לעבודה כעוזר מחקר. כחלק מהתפקיד הוא עזר בכתיבת הפרק על שוק ההון וניירות ערך בדו"ח השנתי של בנק ישראל.

בלימודיו לתואר ראשון הבין ליידרמן שהוא נמשך לקריירה אקדמית. הוא החל ללמוד לתואר שני באוניברסיטה העברית ועבד כעוזר המחקר של פטנקין בנושאים מוניטריים של בנקאות מרכזית, אבל את התואר הוא לא סיים בישראל: ב-1974, שנים ספורות אחרי שפרנקל קיבל את הדוקטורט באותה אוניברסיטה, הוא נסע ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו היוקרתית. המנחה שלו היה פרופ' רוברט לוקאס, לימים חתן פרס נובל, שידוע במחקריו בתחום הציפיות הרציונליות במקרו־כלכלה. באחת מהערות השוליים של נאום הזכייה של לוקאס בטקס קבלת הנובל מוזכרת העבודה של ליידרמן הצעיר, שהיה בן 27 בלבד כשסיים את הדוקטורט.

אחרי חמש שנים, שבהן גם עשה פוסט־דוקטורט באוניברסיטה של בוסטון ונולדה בתו הבכורה נורית, חזר ליידרמן לישראל. הוא קיבל מינוי באוניברסיטת תל אביב, ומאז הוא מרצה בתחומי המקרו, הבנק המרכזי וכלכלה מוניטרית בישראל. ב-1991-1988 הוא כיהן כראש החוג לכלכלה, ובעשורים הבאים, לצד תפקידים נוספים, הוא מילא לסירוגין תפקיד של איש סגל באוניברסיטת תל אביב. בתו הצעירה טליה נולדה ב-1981, כשהוא היה בשנת שבתון בבוסטון.

סטודנטית לשעבר של ליידרמן בקורס מקרו־כלכלה מתארת אותו כמרצה נחמד באופן יוצא דופן, שהכיתות שלו תמיד מלאות והשיעורים שלו מבוקשים. אתמול, אחרי שנודע על המינוי, כתב בפייסבוק אחד מתלמידיו לשעבר: "יש לי את הכבוד להיות אחד מהסטודנטים שלו. ליידרמן הוא אחד מהפרופסורים הכי טובים שהיו לי, וללא ספק הכי נחמד".

פרופ' אסף רזין, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש החוג לכלכלה, מספר שהוא יזם את צירופו של ליידרמן כמרצה. "הוא בין הכלכלנים המוניטרים המובילים בישראל. במהלך הקריירה הוא צבר ניסיון רב בתחזיות כלכליות, בארץ ובעולם, דבר שחשוב מאוד לניהול מדיניות מוניטרית, שבה צריך לדעת להסתכל קדימה. אחד הנכסים החשובים של נגיד בנק הוא היכולות שלו לקרוא טוב מאחרים את התחזיות הכלכליות.

"הוא צריך להתמודד עם הרבה אתגרים - בעיקר עם מחירי הדיור ושער הדולר. כאן סביר להניח שהוא יצטרך למצוא פתרונות חדשים, כי המדיניות של פישר מיצתה את עצמה. הוא אדם נוח לבריות, לא שחצן ומדבר בגובה העיניים. בקריירה הענפה שלו, כמו כל נגיד שנכנס לתפקידו, הוא עדיין לא ניהל מערכת כלכלית גדולה או לקח אחריות על החלטות של מדיניות מוניטרית. יש לו כאן אתגר אישי רציני, ואני מקווה שהוא יגדל עם התפקיד".

"אני מכיר אותו מהיום שהגיע ללמד באוניברסיטת תל אביב, לפני יותר מ-30 שנה", אומר פרופ' אפרים צדקה, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. "הוא מינוי מצוין. בקריירה שלו הוא עסק בדיוק בנושאים שנגידי בנק ישראלים צריך להכיר היטב: מדיניות מקרו־כלכלית, מדיניות מוניטרית, שוק ההון בישראל ובעולם ומערכת הבנקאות. הוא לא אדם דוגמטי, אלא אדם פתוח וקשוב, שיודע ללמוד ולתקן את עצמו. אלה תכונות חשובות לנגיד, בוודאי כיום, כאשר החלטות הריבית מתקבלות בהתייעצות בוועדה. הוא גם יידע להתמודד עם הקשיים של אדם בצמרת. שאלו אותי לאחר ההודעה על המינוי מה יהיה אם יבעטו בו, ועניתי שכילד בארגנטינה הוא שיחק בעמדת השוער וידע לעצור את הבעיטות יפה מאוד".

הסיבוב השני של ליידרמן בבנק ישראל החל ב-1992, כשהצטרף לבנק כיועץ בכיר לנגיד דאז פרנקל, והחל לעלות פעמיים בשבוע לירושלים. 
ב-1996 הוא מונה למנהל מחלקת המחקר בבנק ולחבר ההנהלה הבכירה. ארבע שנים לאחר מכן, משלא נבחר לתפקיד הנגיד ועל רקע חילוקי דעות עם הנגיד החדש קליין על אופן ניהול הבנק ותפקיד המחקר הכלכלי בבנק, הוא עבר לדויטשה בנק.

בדויטשה בנק הוא עבד כשלוש שנים כראש מחקר שווקים מתעוררים. זו היתה תקופה סוערת של משברים גדולים בארגנטינה, בברזיל ובטורקיה, והאתגרים והעניין היו רבים, אך העבודה בניו יורק ולאחר מכן בלונדון חייבה אותו להתרחק ממשפחתו. ב-2003 הוא חזר למגורי קבע בישראל כשהתמנה ליועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

ליידרמן מגדיר את עצמו כאדם גלובלי, שמגלה פתיחות מחשבתית בנושאי מדיניות כלכלית. מעבר לניסיון, לסמכות המקצועית ולפרסומים הרבים בכתבי עת מקצועיים הוא מרבה לנסוע לוועידות כלכליות ולהיפגש עם ראשי המדיניות הכלכלית העולמית. הוא גם מכיר את קרן המטבע הבינלאומית מתקופות שבהן ביקר בה כעמית מחקר. כל אלה היו חשובים לנתניהו בבחירת הנגיד.

עד כמה הדעות שלו דומות לאלה של קודמו בתפקיד? מהתבטאויות של ליידרמן בחמש השנים האחרונות עולה כי סוגיות כמו הפערים החברתיים, השחיתות השלטונית, בריחת המוחות ורמת החינוך בישראל מטרידות אותו, אם כי לא ברור עד כמה יהיו לו כלים לטפל בבעיות האלה בתפקיד החדש.

עוד נושא שליידרמן הרבה להזכיר הוא מחירי הדיור. ביוני 2010 הוא אמר כי דרושה בדחיפות תוכנית לאומית לטיפול בנושא מחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל ‏("בזמן שבנק ישראל הפגין יוזמה בצעדיו האחרונים, דרושה יוזמה כוללת יותר של פעולות אפקטיביות, למשל בתחום התקציבי ובתחומי החקיקה, ההסדרה והתמרוץ של תנופת ביניה חדשה"‏). ביוני השנה הוא אמר כי צריך להשתמש בשוק הדיור כמנוע אפשרי לצמיחה כלכלית.

ליידרמן מאמין שתחום הבנקאות המרכזית שינה פניו מאז משבר 2008, ושיש לגלות יצירתיות מחשבתית. לגישתו, אם לפני המשבר של 2008 בנקים מרכזיים לא כל כך התייחסו להתפתחויות בשוקי הנכסים כמו נדל"ן, דיור ואג"ח, והסתכלו עליהם יותר כאינדיקטורים, הרי שכיום, לאחר המשבר, ההתייחסות להתפתחויות בשווקים האלה צריכה להיות חלק אינטגרלי בתהליך קביעת הריבית והמדיניות של הבנק המרכזי. במלים אחרות, אם בקביעת הריבית נוצרים סיכונים לבועת נדל"ן או לבועה פיננסית בשוק האג"ח, זה צריך להיות חלק אינטגרלי מהדיון.

פישר לא הסתיר את הצורך בהורדת ריבית ובהתערבות בשוק המט"ח. כשהיה צריך לאזן בין עליית ריבית שמחזקת את השקל ולכן פוגעת ביצואנים לבין הורדת ריבית שמתדלקת את שוק הנדל"ן, הוא בחר בצד של היצואנים בטענה שהממשלה היא זו שצריכה לטפל בשוק הדיור. בשנות כהונתו הוא גם נקט מדיניות אגרסיבית למדי של רכישת דולרים, כדי ששער השקל לא יתחזק יותר מדי ויפגע ביצואנים. החל מ-2008 רוכש בנק ישראל מט"ח באופן מסיבי למדי, ובמאי הוא אף השיק תוכנית חדשה לרכישת דולרים ככלי נוסף במדיניות שער החליפין.

האם ליידרמן ימשיך באותו הקו? מהתבטאות שלו ב-2009 עולה כי הוא סבור שההתערבות של פישר בשוק המט"ח מיצתה את עצמה וכבר אינה מתאימה. אבל מאז הוא שינה את דעתו והשתכנע שזה היה צעד נבון של פישר, כששער החליפין הגיע ל-3.3 שקלים לדולר ולא היו הסברים כלכליים משביעי רצון לכך. כיום, כחלק מהחשיבה שאותה הוא מגדיר "מחוץ לקופסה", הגישה שלו מתקרבת לזו של פישר. הוא סבור שאם שוק המט"ח מתנהג באופן סדיר ויש בו מספיק נזילות, לא תידרש בדרך כלל התערבות - אבל אם נוצרת סטייה או חריגה, בוודאי שיש בה צורך.

ליידרמן, שמתגורר בגבעתיים, התגרש לפני שמונה שנים וחולק כיום את חייו עם יהודית זכרי. בהנחה שיעבור את המשוכה של ועדת טירקל ואישור הממשלה, הוא מקווה שגם אחרי שייכנס לתפקיד יהיה לו זמן להקדיש לשלושת נכדיו הקטנים ‏(שניים מנורית ואחת מטליה‏), שאליהם מצטרפת נכדתה של זכרי. כנראה שלא יהיה לו יותר מדי זמן למשחקי הכדורגל ‏(הוא שיחק בארגנטינה ובנבחרת האוניברסיטה העברית‏), לשיעורי ספינינג ולריקודי העם שהוא אוהב. אבל מבחינת ליידרמן, זה התפקיד שהוא מחכה לו כבר שנים רבות.

סייע בהכנת הכתבה: שוקי שדה

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#