השיטה לא אשמה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עומר מואב

השיטה לא אשמה

אין קפיטליזם חזירי. יש בני אדם שנוהגים בחזירות ומנצלים את המערכת הקפיטליסטית לצורכיהם

20תגובות

לקפיטליזם, מונח־על המתאר כלכלה הנשלטת בידי כוחות השוק, יצא שם רע, ולא בצדק. נכון, לא פעם מתגלים בשיטה זו קלקולים: היא עלולה להוביל ליצירתם של פערים בהכנסות; והיא כושלת בייצור מוצרים ציבוריים. משום כך יש למדינה תפקיד חשוב ברגולציה של כלכלת השוק, באספקת מוצרים ציבוריים ובחלוקה מחדש של ההכנסה. ואולם, נהייתם של רבים אחרי מודל חלופי לקפיטליזם מפתיעה – במיוחד נוכח הראיות החד משמעיות אודות כישלונן של שיטות אחרות לניהול הכלכלה, שבהן היתה אחראית לכך המדינה. אלה הובילו לעתים קרובות לעוני, לאומללות, ובמקרים רבים גם לרצח של מיליונים. ראוי, אם כן, שהמדינה תפעל לתיקון הקלקולים בכלכלת השוק, אך אין סיבה להניח שתיקון כזה יכלול את החלפתה של השיטה הקיימת בכלכלה המנוהלת על ידי המדינה.

לעתים קרובות אני שומע את המונח קפיטליזם חזירי, ולא לגמרי מבין למה הכוונה. כאשר בעלי הון מוצאים דרכים לסחוט רווחים עודפים מהציבור – למשל על ידי התארגנות קרטליסטית - האם זהו קפיטליזם חזירי או פשוט התנהגות חזירית של בני אדם, המתאפשרת בשל היעדר תחרות כלכלית? האם נהגים שנכנסים לצומת חסום, כפי שרבים נוהגים לעשות בישראל, עושים זאת בגלל קפיטליזם חזירי או שהאשם הוא בהתנהגותם כבני אדם? והאם סחטנותם של עובדי נמל אשדוד (וארגוני עובדים חזקים אחרים) היא סוציאליזם חזירי, קפיטליזם חזירי או סתם חזירות אנושית?

מאיה שלייפר

רצוי גם לתקן טעות נפוצה שלפיה המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות, כמו אלה שבצפון אירופה, אינן קפיטליסטיות. היסוד למדינת רווחה מוצלחת הוא כלכלה חזקה, וכזו ניתן לייצר רק באמצעות כלכלת שוק. טענה זו, כאמור, אינה מבוססת על התיאוריה הכלכלית, אלא על עובדות: כל הניסיונות להקים מדינה שתספק רווחה ושוויון כשהממשלה שולטת באמצעי הייצור כשלו. לכן, כשאנחנו חושבים על העתיד, ושואלים כיצד ניתן לייצר בישראל מדינת רווחה מודרנית, כדאי מאוד לא לשגות בהזיות אודות אלטרנטיבה לקפיטליזם, אלא לחשוב על שינויים בתוך המערכת הקיימת.

כלכלת שוק היא השיטה היחידה שבעזרתה ניתן לקיים מדינת רווחה. מגזר פרטי גדול מייצר עוגת תוצר גבוהה, הניתנת למיסוי, ומאפשר לממשלה לחלק מחדש את ההכנסה בין כלל התושבים באמצעות שירותי חינוך, בריאות, תשתיות, קצבאות וכדומה. המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות נשענות על כלכלת שוק ועל מגזר פרטי גדול וחזק. הן פועלות לא מעט למען הפרטות, צמצום סחטנות סקטוריאלית, פתיחת המשק ליבוא חופשי וגמישות ניהולית רבה במגזר הציבורי. זאת, במקביל לפריסתה של רשת ביטחון סוציאלית. כלומר, קפיטליזם וחלוקה מחדש של ההכנסה.

המודל הסוציאל דמוקרטי הישראלי, זה שמשווק במרץ על ידי מפלגת העבודה, לא יכול לסייע לציבור והוא כמעט הפוך בגישתו מהמודל הסקנדינווי. כמו שיש מודלים קפיטליסטים שונים - האמריקאי מצד אחד, והסקנדינווי מצד אחר - כך גם תחת הכותרת סוציאל דמוקרטיה יש מודלים שונים. המודל הדני המוצלח אינו דומה למודל של מפלגת העבודה, שמזכיר יותר את הגישה הנהוגה ביוון או בצרפת.

אורן נחשון

בדנמרק, למשל, הרכבות מופרטות. נסו להציע להפריט את הרכבות בישראל, ומיד תזדעק יו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ',  שמדובר בגישה אנטי סוציאל דמוקרטית. גם המגזר הציבורי בדנמרק מאופיין בגמישות ניהולית רבה – לא נהוגה בו, למשל, קביעות לעובדים. בישראל, לעומת זאת, קשה מאוד להוציא לפועל רפורמה במגזר הציבורי אם העובדים מטילים וטו, וכמובן שאי אפשר לפטר עובדים מיותרים שעולים למשלם המסים כסף רב. במדינות סקנדינוויה נהוג להעניק סיוע אקטיבי ליציאה לעבודה תוך מניעת הטבות - בדומה לתוכניות כמו ויסקונסין שהיו קיימות בישראל, ובמקום לטפל בקלקוליהן פשוט בוטלו, לאחר התנגדות עקרונית של אותם חברי כנסת שרואים בעצמם סוציאל דמוקרטים.

לאחד משיאי הבורות או הצביעות הגיעה יחימוביץ' כשבירכה על הרחבת הגירעון התקציבי, תוך שהיא טוענת שזהו מהלך סוציאל דמוקרטי. אלא שהמדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות הן דווקא שמרניות מאוד ביעדי הגירעון שלהן. הן מקפידות שלא להרחיבו, ובצדק, שכן הגדלת הגירעון אינה דומה להגדלת ההוצאה תוך הגדלת הגבייה ממסים, היא רק דוחה את הגדלת המיסוי או את הקיצוץ בהוצאות, ומוסיפה להן ריבית.

המודל האנטי קפיטליסטי הישראלי קורא להגדיל את יוקר המחיה כדי להגן על התעסוקה המקומית באמצעות צמצום היבוא. זה לא המודל הסקנדינווי. צמצום היבוא לא רק מטיל מחיר כבד על הציבור בגלל צמצום אפשרויות הצריכה והשפעתו על יוקר המחיה, הוא גם לא באמת מגדיל את התעסוקה. מנגנון שער החליפין – הגידול בביקוש למט”ח הנובע מהגידול ביבוא - מביא לכך שהיצוא גדל בד בבד עם היבוא. עם הצמצום בחסמים על יבוא והרחבתו, מוחלפות משרות בענפים מחליפי היבוא במשרות בענפי היצוא, ניצול היתרונות היחסיים מביא להגדלת התוצר, ובעקבות זאת יוקר המחיה יורד. כך למשל, בשנות ה־90, במקביל לחשיפת המשק הישראלי ליבוא ולעלייה המאסיבית מחבר המדינות, לא חלה עלייה באבטלה בישראל. אני משתומם מכך שאנשים הקוראים לעצמם חברתיים נלחמים דווקא נגד ההקלה ביוקר המחיה על הציבור.

אף שכלכלת השוק היא השיטה היחידה שבאמצעותה ניתן לקיים מדינת רווחה, חשוב לא להתעלם מבעיותיה. המונח קפיטליזם נהפך לכינוי גנאי לכלכלת שוק המשרתת את האינטרסים של בעלי ההון, או נשלטת על ידם. נכונה הטענה כי לבעלי הון יש לעתים כוח מופרז בהשפעתם על הכלכלה, כמו במודל הישראלי, אלא שעיוות זה אינו נובע מעודף תחרותיות - כמו זה שהקפיטליזם מואשם ביצירתו - אלא דווקא מהיעדרה, וליתר דיוק, מכישלונה של הממשלה ביצירת תחרותיות מספקת. המשק הישראלי אינו תחרותי מספיק, ולכן שכר העבודה נמוך, יוקר המחיה גבוה, וציבור העובדים שאינם שייכים לארגוני עובדים חזקים משלם את המחיר.

דודו בכר

אכן, מודל כלכלת השוק אינו פשוט ליישום: הוא דורש מעורבות נכונה של הממשלה. מעורבות זו לא צריכה לבוא לידי ביטוי בשליטה על אמצעי הייצור כמו במודל הסוציאליסטי, אלא ברגולציה של השווקים במטרה לעודד תחרות. כאן נכנסים לתמונה השחקנים הכלכליים שרוצים תמיד להימנע מתחרות כזאת. עם אלה נמנים כמובן בעלי ההון, שמעדיפים להיות מונופוליסטים ולגזור קופון על חשבון הציבור, אבל גם ארגוני העובדים, שמעדיפים לשמר את כוחם ולא לפעול תחת מעורבות רגולטורים ותחרות. הממשלה צריכה להילחם בתופעות אלה. זו מלחמה קשה, אך אפשרית.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין TheMarker  חייגו:  5200*

 

 

ראיינה: טלי חרותי־סובר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#