העבודה שוחקת אתכם? הנה כמה דרכים להתמודד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שוברים שחיקה

העבודה שוחקת אתכם? הנה כמה דרכים להתמודד

תשושים? מרגישים שאין אופק ושאתם לא יכולים יותר? אולי גם אתם סובלים משחיקה נפשית בעבודה, תסמונת שמכה ברבים מהעובדים אבל עדיין לא מוכרת מספיק לרופאים ■ היום נערך כנס שוברים שחיקה

21תגובות

חזרתם מעוד יום מעייף בעבודה. אתם מרגישים שנשבר לכם, אתם סחוטים, לא מרוכזים, קשה לכם לישון והבוס עוד מצפה שתענו למייל דחוף ששלח. למחרת, אחרי חצי שעה של המתנה, אתם נכנסים לרופא המשפחה. הוא בקושי מרים את הראש מהמחשב, שואל אתכם שאלות לקוניות בקול עייף, מקשיב לנשימות ומודד לחץ דם. אתם מרגישים שאתם עוד אחד בשרשרת ארוכה של חולים שהוא פוגש כל יום. זה יכול לקרות גם עם הקופאית בסופר, עם המורה בבית הספר של הילד או עם השוטר שעוצר אתכם כדי לבדוק רישיונות. אתם מרגישים לאות, חוסר חשק ועייפות מצטברת מצדם.

כל אחד מהמקרים האלה יכול להעיד על שחיקה נפשית. לא מדובר רק בעייפות, אלא בתגובה רגשית ייחודית ללחץ. איך תדעו אם אתם חולים בתסמונת? ד"ר דרור דולפין, פסיכיאטר במרכז חוסן על שם כהן־האריס ובמרכז הקהילתי לבריאות הנפש על שם בריל, מסביר שההגדרה המקובלת לשחיקה כוללת שלושה רכיבי ליבה: תשישות נפשית ‏(תחושה שהאדם לא יכול יותר‏), אובדן הממד האישי ‏(ראיית אנשים כחפצים ואת עצמם כרובוט‏) וירידה בתחושת ההגשמה העצמית ‏(תחושה שאין טעם ואין אופק‏).

כתבות נוספות ב-TheMarker

להשקיע באמנות בלי להיות עשיר ובלי לקנות אף יצירה

הפרשה שמאיימת על שמו הטוב של בני שטיינמץ מסרבת לגווע

לא מדובר בבעיה שאפשר לפתור בעזרת כמה ימי מחלה או חופשה קצרה. במחקרים שנערכו במשך השנים נמצא כי השחיקה לא נעלמת גם לאחר שהאדם התנתק ממקור הלחץ ולאחר שהעובדים עזבו או פוטרו. היא כרונית עד כדי כך שגם לאחר שמונה שנים סימני השחיקה קיימים. יש מדינות, כמו שוודיה ודנמרק, שרואות בשחיקה נפשית מחלת מקצוע לכל דבר - שמזכה את העובד בפיצויים.

מי שמועדים במיוחד לשחיקה נפשית הם אנשים שעובדים בלחץ ובמקצועות תובעניים במיוחד, כמו היי־טק, ולחילופין מי שנותנים שירותים בין־אישיים כמו רופאים, אחיות ועובדים סוציאלים. "בשנים האחרונות הבינו שהתופעה רחבה יותר, וגם עובדים במפעלים ובמוקדי שירות חשופים לשחיקה. אחד מכל ארבעה עובדים בישראל חשוף לשחיקה. גם שוטרים הם אוכלוסיה נשחקת, ויש קשר בין אלימות כלפי אזרחים לשחיקה של שוטרים", אומר דולפין.

דולפין מציין כי גם לאחר עשרות שנים של מחקר ואלפי מאמרים בנושא, התסמונת המוכרת לא זכתה לאבחנה פסיכיאטרית רשמית. לכן אדם שנפגע בתסמונת שחיקה לא יקבל החזר על הוצאות טיפול או הכרה לנכות מביטוח לאומי, אף שהתסמונת נוצרה במהלך העבודה. "מאחר שאין לה הגדרה בספר המחלות, רוב הרופאים כלל לא מודעים לתסמונת השחיקה הנפשית", מוסיף פרופ' נתנאל לאור מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל מרכז חוסן והמרכז הקהילתי לבריאות הנפש על שם בריל. "כשמגיע אליהם עובד שחוק הם מאבחנים חרדה ודיכאון, ולא תסמונת שחיקה. אין תמריץ, לא חינוכי ולא קליני, לאבחן אותה".

איור: מרינה זלוצ'ין

לשחיקה יש לא רק מחירים אישיים, אלא גם עלות כלכלית משמעותית ברמת המעסיק והמשק. עובדים שחוקים נעדרים יותר מהעבודה, ומכבידים על מערכת הבריאות. 30%–40% מהפניות לרופאי משפחה הם על רקע תסמינים ללא הסבר ברור - עייפות, שינה לא טובה או תשישות. לאחר שעורכים בדיקות יקרות, האבחנה היא שאין בעיה פיסית. בארה"ב, למשל, מחלות שקשורות ללחץ עולות לאמריקאים יותר מ–42 מיליארד דולר בשנה, ויותר מ–18 מיליון אמריקאים מצטרפים מדי שנה למעגל הנפגעים. עלות נוספת למשק מגיעה מכך שעובד שחוק צפוי בסופו של דבר לפרוש מהעבודה, ואז המעסיק יידרש להכשיר עובד חדש.

ללמוד להתנתק, 
לעשות ספורט

מעבר לביקורים חוזרים ונשנים אצל רופא המשפחה שמחפש מה לא בסדר אצל העובד התשוש, לשחיקה יש השפעות נוספות על הבריאות הפיסית. לדברי פרופ' שמואל מלמד מהמכללה האקדמית תל אביב יפו והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אחד המומחים העולמיים לשחיקה, לבעלי שחיקה כרונית סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. זהו סיכון ששווה בעוצמתו ולפעמים אפילו עולה על הסיכון הנובע מגורמי סיכון קלאסיים, כמו גיל, השמנה, עישון ולחץ דם גבוה. מחקרים אחרים הראו ששחיקה נפשית קשורה לסיכון של התפתחות סוכרת מסוג 2, להפרעות במערכת השרירים־שלד ואפילו לפגיעה באיכות הזרע בקרב גברים.

"השחיקה היא כרונית מעבר לפגיעה בבריאות", אומר מלמד. "ליציאה לחופשה יש השפעה רק בטווח הקצר. מה שיכול להשפיע בטווח הארוך הוא טכניקות שעוזרות להתמודד עם לחץ, כמו טיפול קוגניטיבי וסדנאות להתמודדות עם לחצים. חשוב גם לקיים הרגלי חיים טובים. למשל, מתברר כי שחיקה גורמת בין היתר להפרעות בשינה, ושינה לקויה מונעת יכולת החלמה מהלחץ. לכן חשוב לטפל באיכות השינה. חשוב גם לקיים תזונה נכונה ובעיקר פעילות גופנית. אנשים שעוסקים בפעילות גופנית מעלים את החוסן הפיזיולוגי ומראים תגובות מופחתות ללחץ, שעשויות למתן את התגובות הפיסיולוגיות השליליות לשחיקה.

"צריך לצאת לחופשות יותר מאשר פעם בשנה, לקחת כמה ימי חופשה מדי פעם. חשוב שיהיו גבולות בין עבודה ומשפחה. כל האייפונים, המיילים והודעות ה–SMS גורמים לכך שהעובד לא מסוגל לקחת פסק זמן. כשהעבודה גולשת לשעות הפנאי זה גורם ללחץ".

לאור מוסיף כי אחד הביטויים החמורים של תסמונת השחיקה הוא התרוקנות של העצמי ואיבוד החיוניות. "אנשים לא מוצאים חיבור עם עצמם. האדם מרגיש שהוא מתנתק, מפסיק את הקשר עם מקורות החיוניות שלו. לכן תוכנית הטיפול מכוונת להחיינה, לחיבור מחדש לעצמי. לכל אחד יש את הדרך שלו: זה יכול להיות חיבור למשפחה, לדת, לספורט".

משתנה משמעותי נוסף הוא היכולת להתנתק. לדברי דולפין, אנשים שלא יודעים להתנתק חשופים יותר לשחיקה. "אם סביבת העבודה מלווה אותי כל היום, אני לא יכול להתנתק", אומר דולפין. "עבדנו עם שוטרים צעירים, ואחד מהם סיפר שבסיום יום עבודה הוא עוצר ל–20 דקות מול הים, מנקה את הראש, ורק אחר כך חוזר הביתה לראות את הילדים. זה מה שעוזר לו להתנתק".

השחיקה קשורה גם לתנאי העבודה וגם לפסיכולוגיה של העובד. עובד פרפקציוניסט, בעל אישיות מרצה, שיש לו ציפיות גבוהות מעצמו ותחושה שאי אפשר להחליף אותו - מועד יותר לשחיקה. גורמים נוספים שמגדילים את הסיכוי לשחיקה הם תנאים בעייתיים בעבודה - כמו דרישות גבוהות, הוראות סותרות, לחץ זמן, אווירה גרועה, חוסר יכולת לעשות בחירה ולהשפיע, חוסר יעילות וחוסר ארגון, כמו גם תחושה שאין פידבק חיובי. גמישות בעבודה, לעומת זאת, עוזרת בהתמודדות עם שחיקה. "שוטרים סיפרו שהם צריכים לעבוד מול מחשב רעוע, וזה תורם לרמת הלחץ שלהם", אומר דולפין.

כמה זמן לוקח עד שהעובד מגיע לשלב של שחיקה נפשית? מלמד מסביר שזה אינדיווידואלי. "רואים עלייה בשחיקה כעבור שנתיים ואפילו פחות. אבל אם אדם חשוף ללחצים מחוץ לעבודה כמו קשיים כלכליים וטיפול בבן משפחה חולה, זה יכול להאיץ את התהליך. ראינו גם סימפטומים שמתפתחים תוך חודשיים".

מדינות רבות הכירו בחשיבות המחקר של השחיקה הנפשית והקימו מכוני מחקר וגופים מתוקצבים. באוסטרליה יש רשות לאומית לחקר השחיקה, שמצאה ש–40% מהתחלופה בעבודה ו–60% מההיעדרויות מיוחסים לתחלואה שקשורה ללחץ. רבע מהנשים 
ו–18% מהגברים באוסטרליה סובלים משחיקה נפשית. גם באירופה ובארה"ב יש ארגונים שעוסקים בתחום.

"כיום ברור שההתמודדות עם שחיקה חייבת להיות מאמץ לאומי מאורגן ומשותף, ולא רק תוכניות או סדנאות אישיות לעובדים", אומר דולפין. "בישראל יש כמה מומחים לנושא ברמה עולמית אבל אין דיון מקצועי אמיתי ואין אף מרכז מחקר וניסוח מדיניות בנושא שחיקה. זאת אף שיש ערך בהעלאת המודעות, כי המשק משלם מחיר כבד על השחיקה".

"אני מקווה שבמשך הזמן שחיקה נפשית תוכר כמחלת מקצוע ואפשר יהיה להקצות משאבים לטיפול", מוסיף מלמד. "אני מקווה שבעתיד האדם יגיע לרופא תעסוקתי לא רק כשהוא צריך להתקבל לעבודה או כשהוא נמצא במעקב בגלל גורמי סיכון, אלא גם כשהוא מרגיש שחוק ואיכות החיים שלו נפגעת". דולפין מסכם: "מעבר לטיפול ולשיפור איכות החיים, חשוב שהעובד יבין שהוא לא אשם ושכדאי לו לשים גבולות. המנהל, מצד שני, צריך להבין שהוא מפסיד כסף מעובדים שחוקים, ולכן כדאי לו לשפר את הארגון. הרגולטור צריך להבין את המחירים האדירים בהוצאות על בריאות ורווחה, ואת חלום הבלהות של העתיד, במקרה שיום אחד יכירו בשחיקה וידרשו פיצוי - ולכן כדאי להתמודד היום".

כנס שוברים שחיקה של TheMarker בשיתוף עם קרן מעגלים נערך היום (ג') בלאונרדו סיטי רמת גן. לתוכנייה של הכנס לחצו כאן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#