צעירי מקדונלד'ס יהיו הראשונים לכופף את הבעלים עמרי פדן? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעירי מקדונלד'ס יהיו הראשונים לכופף את הבעלים עמרי פדן?

באוקטובר הקרוב תציין רשת המזון המהיר מקדונלד'ס 20 שנה לפתיחת הסניף הראשון בישראל, ולעומרי פדן, הזכיין, הבעלים, היו"ר והמנכ"ל של מקדונלד'ס ישראל, יש את כל הסיבות לחגוג ■ למעט בעיה טורדנית אחת: העובדים הצעירים בכובעי המצחייה ובמדי החברה החליטו שהם רוצים ועד

61תגובות

ב שעות הערב של ה–14 באוקטובר 1993 נהרו אלפי ישראלים אל מתחם המזון של קניון איילון ברמת גן. ההמתנה בתור המתארך הבטיחה נגיסה ראשונה בהמבורגר של רשת המזון המהיר האמריקאית. שלא כדרכו של העדר הישראלי, שנוהג לנטוש מותגים מחו"ל כמה חודשים אחרי ההתלהבות הראשונית, הפעם זה לא הסתיים ב"זבנג וגמרנו". התיאבון של הציבור הישראלי להמבורגר של מקדונלד'ס, כמו גם של בעלי הרשת בישראל, לא ידע שובע.

שני עשורים לאחר מכן, לאיש אין ספק שמדובר בסיפור הצלחה. מקדונלד'ס התנחלה עמוק בתודעתו ובקיבתו של הצרכן הישראלי. מאז שהרשת הגיעה לישראל, היא צמחה בהתמדה בקצב ממוצע של כמעט עשרה סניפים בשנה, וכיום יש לה כ–180 סניפים במדינה. במרוצת השנים גדל נתח השוק שלה בענף מ–50% לכ–70%. על כל עשרה סניפים חדשים שנפתחים משקיעה החברה בשיפוץ ובעיצוב מחדש של 20 סניפים ותיקים, וב–2018 יהיה הגיל הפיסי הממוצע של הסניפים שלוש שנים וחצי בלבד.

בשנה החולפת מכרה מקדונלד'ס בישראל יותר מ–20 מיליון המבורגרים, לצד אלפי טונות של צ'יפס ‏(על פי הערכות, כ–50 אלף מנות ביום‏) ומוצרים משלימים כמו סלטים, קינוחים ומשקאות. את 2013 צפויה החברה לסיים עם הכנסות של כ–650 מיליון שקל וברווח נקי של כ–35 מיליון שקל - עליה של 15% לעומת 2012. עוצמתה של רשת המזון המהיר מתגלה ומתחדדת עוד יותר בתקופה הנוכחית, של שחיקת כוח הקנייה בארץ.

באוקטובר תציין הרשת המזון המהיר 20 שנה לפתיחת הסניף הראשון בישראל. לד"ר עמרי פדן, הזכיין, הבעלים, היו"ר והמנכ"ל של מקדונלד'ס ישראל, יש סיבות רבות לחגוג - למעט בעיה טורדנית אחת: הקולות הצורמים שנשמעים באחרונה מאחורי עמדות הגריל, הצ'יפסרים המבעבעים ודלפקי השירות. הצעירים בכובעי המצחייה ובמדי החברה החליטו שהם רוצים ועד.

בלומברג

תשעה ימים של מיני־סערה תקשורתית סביב ניסיון ההתאגדות של עובדי מקדונלד'ס ישראל הם לא משבר של ממש עבור רשת מזון המהיר הגדולה. פדן, שרגיש למוניטין של הרשת שלו, לא מזהה סחף שעלול לצאת משליטה - אבל הוא בוודאי לא מתייחס לכך בקלות ראש. בימים האחרונים הוא קיים שיחות רקע עם עיתונאים, שבהן ניסה להבהיר כי הנהלת הרשת אינה מתנגדת להתאגדות ולייצוג של 5,000 עובדי הרשת, שכ–2,500 מתוכם הם בני נוער. בשני הקרוב אמורה להתייצב נציגות העובדים במשרדי ההנהלה בגעש ולהציג את חתימות עובדי הרשת. אם מספרן יגיע לכדי שליש מהעובדים, תיהפך הסתדרות הנוער העובד והלומד לנציגת העובדים הרשמית של עובדי הרשת, ומכאן, מי יודע, אולי כמו עמיתיהם עובדי בורגראנץ', שחתמו באחרונה על הסכם שכר קיבוצי, יזכו גם הם לתוספת ותק, הסעות ומימון נסיעה לפולין.

חי בדרה, שמאגד את העובדים מטעם הסתדרות הנוער העובד והלומד, שומר על קו לוחמני ומדבר בהתלהבות גדולה. את מספר החתימות שהושגו עד כה הוא מסרב לחשוף. "יש לנו חתימות מעל ומעבר לנדרש", הוא טוען. "אנחנו יודעים שהנהלות שמתנגדות להתארגנויות מדברות בשני קולות: כלפי חוץ הן אומרות שהן מאפשרות התארגנות, אבל מתייחסות אחרת לעובדים. אם ההנהלה טוענת שמקדונלד'ס היא רשת מזון בריא ושהעובדים בה מרוצים, אז בואו נעשה את הצעד הנוסף. לבני הנוער שעובדים ברשת אכפת ממנה. זו אחריות חברתית ראשונה במעלה. זה ימשוך את כל שוק העבודה למעלה".

אתי דוידוב, 20, עובדת כמעט שנה בסניף הרשת באור יהודה. "לי ולעובדי הסניף חשוב מאוד לקבל תנאים טובים יותר ולדרוש את מה שמגיע לנו", היא אומרת. "יש דברים שמפריעים לנו: כל מיני עיגולי פינות בענייני שכר, או התעלמות כשאנחנו מבקשים תשובות. אנחנו רוצים שיקשיבו לנו ולא יתכחשו אלינו, שייתנו לנו במה כדי לומר את מה שמפריע לנו. ניסו למנוע מאתנו להתאגד, ושמעתי שבסניפים רבים גרמו לעובדים לפחד והם סירבו לחתום".

"ההנהלה לא מתנגדת לדבר, אבל כרגע אין מספיק חתימות של עובדים שמראים שיש להם ייצוג כחוק", אומרים גורמים בחברה. לגבי הטענות בנושא שכר טוענים אותם גורמים: "כשיש אלפי עובדים, תמיד יהיו חמישה־עשרה עם טענות. מקדונלד'ס מנחה את כל המנהלים להקפיד על קוצו של יוד, כמו ימי חופשה ודמי הבראה. בהנהלה לא נתקלו בבעיה כללית או מערכתית אלא בתקלות נקודתיות. בסך הכל מדובר בעשרה עובדים שלא קיבלו בחודש ספציפי את מה שמגיע להם".

הבעלים נהפך לדיאטנית

העובדה שמותגי מזון אחרים נחלו מפלה בשוק הישראלי הופכת את פדן לא רק למעסיק בני הנוער הגדול בישראל, אלא גם לאחראי על הצלחת הרשת בארץ. גורמים בענף זוקפים זאת לזכות כישוריו של פדן, שידע לקרוא נכון את המפה ולבצע התאמה לשוק הישראלי: כך למשל במקרה של ההמבורגר על גחלים, שפותח כדי לשפר את טעמו של הבשר שעבר המלחה כחלק מהליך ההכשרה, או מנות שמתאימות לחיך המזרח־תיכוני דוגמת המק'שווארמה, המק'קבב, המק'פלאפל ובאחרונה גם הסלט הקצוץ.

פדן אינו איש עסקים ישראלי טיפוסי. הוא הצליח לבודד את עצמו עסקית ואישית מהצמרת של הקהילה העסקית המקומית. ב–20 השנים האחרונות הוא עסק רק בפעילותה של מקדונלד'ס, מבלי לשלוח זרועות לפעילות אחרת או לשיתופי פעולה, למעט הקשר עם משפחת נוסבאום, הבעלים של חברת אשטרום, שסייעה לו ברכישת הזיכיון בתחילת הדרך. ממשקי הפעילות שלו הם מול ספקי הרשת ומול הקניונים והמרכזים המסחריים שבהם פועלים סניפיו. הוא לא נוהג להשתתף באירועים הסגורים של האלפיון העליון, והמילייה החברתי שלו כולל את חבריו מימי סיירת מטכ"ל, מלימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ומהפעילות בשלום עכשיו, שהוא היה בין מייסדיה. משיחות עם רבים ממכריו עולה כי פדן הוא מסוג האנשים שמאמינים בעצמם, ואם רק ירצו, יוכלו להזיז דברים במדינה, לשנות ולעצב את פני החברה, מתוך אמונה עמוקה וביטחון עצמי מוחלט שכך הדברים צריכים להיות.

"בתחום העסקי נתפש פדן כנסיך מרחביה: בגיל 35 כבר היה מנכ"ל כיתן, ובגיל 40 הזכיין של מקדונלד'ס בארץ", אומר בכיר בענף הקמעונות המכיר אותו מקרוב. "הוא מסוגל להזיז הרים. הוא גרם לכך שיהיה מותר לייבא תפוחי אדמה לארץ, בשביל הצ'יפס של מקדונלד'ס, ולאחר מכן הצליח לשכנע את הרשת העולמית לעשות המבורגר על גחלים, קבב ופלאפל, ולהגדיל את ההמבורגר שנמכר כאן. אם הוא מתעקש, הוא יהפוך עולמות כדי להשיג את המטרות שלו, אבל מבחוץ נראה שהכל בא בקלות ובטבעיות, באמת כמו נסיך".

אנשים שעבדו עם פדן מספרים על אדם שחצן, איש עסקים קר וקשוח, שלא תמיד נעים לעבוד עמו. "הוא קמצן, דואג שהספקים שלו לא ירוויחו כסף", אומר ספק לשעבר של מקדונלד'ס. "הוא חושב שהוא מורם מעם, שאנשים ירצו לעבוד עם מקדונלד'ס רק בגלל היוקרה שבדבר. הוא מנצל את העניין הזה כדי לשלם כמה שפחות לספקים, ויש כאלה שבאמת סובלים את זה כדי שיוכלו להגיד שהם עובדים עם הרשת.

"הוא איש קשה, קצר רוח, לא נחמד", מוסיף גורם בענף הפרסום המכיר אותו היטב. "הוא חד וממוקד מטרה. לפני עשור הוא החליט שהוא עורך מהפכת בריאות במקדונלד'ס, והתמסר לזה באופן אובססיבי. הוא ממש התחיל לדבר כמו דיאטנית, וירד לפרטי הפרטים של הערכים התזונתיים של דברים פשוטים כמו המבורגר או צ'יפס. זה נהפך לבלתי נסבל באיזשהו שלב".

"יש לו בעיות הנוגעות ליחסי אנוש, ואני מכיר אפיזודות בהחלט לא נעימות שהיו לו עם אנשים", אומר יו"ר מרצ לשעבר יוסי שריד, המכיר את פדן מהזירה הפוליטית־ציבורית. "הוא השמין מרוב המבורגרים, ובעט". בסביבתו של פדן טוענים כי דבריו של שריד נובעים ממחלוקות בעניינים פוליטיים מהעבר.

עמרי פדן
דמיטרי שביצ'נקו

במהלך השנים צבר פדן גם לא מעט מעריצים. "הוא אדם ישר כמו סרגל, עם מסירות פנטסטית לעבודה ולביצוע המשימה", אומר נפתלי רז, אחד מגרעין המייסדים של שלום עכשיו. "בשלום עכשיו אמרו עליו שהוא קר, פונקציונלי ולא מחצין רגשות, אבל הוא אדם אכפתי שתמיד נחלץ לסייע - לא רק במשימות שצריך לעשות, אלא גם לאנשים באופן אישי". לדברי רז, פדן ימצא את הדרך להתמודד עם האתגרים שמעמידים בפניו העובדים. "מקדונלד'ס היא לא בדיוק כוס התה שלי, אבל הוא עשה שם הכל בעשר אצבעות, ובאופן נקי, וזכאי לכל הפרגון. הוא יצליח להתמודד עם ההתארגנות החדשה ביושר ובחכמה. זה לא אחד שיעשה תרגילים מאחורי גבם".

"הוא אדם עם ערכים", מוסיף אבי פרחי, חקלאי במקצועו וחבר של פדן מימי הסיירת, שבשנות ה–90 הקים לבקשתו של פדן מפעל שסיפק חסה למסעדות של מקדונלד'ס ‏(ונמכר לפני כמה שנים לקבוצת שטראוס‏). "ביום שבו הוא פנה אלי וביקש ממני להקים את המפעל, התייצבתי מיד. הוא איש קשה בעסקים, אבל עומד באופן מוחלט מאחורי המלה שלו. היו לנו הרבה חילוקי דעות עסקיים, אבל הצלחנו לעבוד נהדר ביחד".

פרחי, כמו חברים אחרים מימי שירותו הצבאי, נמצא בקשר קבוע עם פדן. "אנחנו נפגשים בטיולים, בימי הולדת, בחתונות ולצערי גם בימי אבל. זו חברות של שנים, לחלקנו כבר יש נכדים", הוא מספר.

מקורביו של פדן דוחים את הטענות בנוגע ליחסי האנוש שלו, ומבהירים שאין שום בעיות ביחסיו לעובדים, וכי הוא משתדל להקרין ברשת אווירה משפחתית. "גם המלה 'קמצן' מגוחכת", אומרים בסביבתו. "הוא איש עסקים אחראי. מקדונלד'ס היא לא צ'ק פוינט, שמרוויחה 60% על המחזור. מקדונל'ס מרוויחה 5% על המחזור, וגם זה לא כל שנה. אם היא תרוויח פחות, זה יתחיל להיות מסוכן. יש טענות על קמצנות וקשיחות כלפי ספקים? מה שמתואר כחסרונות הם הדברים שמאפשרים לרשת להמשיך להתקיים".

בניגוד לאנשי עסקים אחרים, המונעים בדרך כלל רק מתוך מוטיווציה לצבור רווחים או להשיג כוח ושליטה כלכלית, פדן התעניין תמיד גם בפוליטיקה. בסוף שנות ה–90 הוא לא היסס לצאת למאבק נגד לב לבייב, אז בעל השליטה הטרי באפריקה ישראל, סביב סוגיית פתיחת סניף מקדונלד'ס בשבת בקניון רמת אביב, מאבק משפטי שבו ניצח פדן. הוא גם לא היסס לומר בגלוי שמקדונלד'ס לא תקים סניפים מעבר לקו הירוק, והתנגד שנים ארוכות לפתיחת סניפים כשרים ‏(על אף שהקציצות כשרות‏), עד שבשלב מסוים התרצה, וקמו גם סניפים גלאט־כשר.

"יש לו דעות נחרצות ועקרונות שעליהם הוא מוכן להיהרג", מסביר בכיר בתחום הקמעונות. "מצד שני, הוא איש עסקים ואיש ניהול רציונלי. לכן הוא פתח את הסניפים הכשרים בירושלים, והלוגו של הרשת נצבע שם בכחול במקום באדום כדי לבדל אותה".

המלצה מבנימין נתניהו

פדן, 60, נולד וגדל בירושלים, למד בתיכון היוקרתי ליד"ה ובתחילת שנות ה–70 התגייס לסיירת מטכ"ל. כשהיה זקוק להמלצה מלוחם המשרת ביחידה הוא פנה לאחד, בנימין נתניהו, שאותו הכיר מהעיר. אחיו הבכור של נתניהו, יוני, היה מפקדו הישיר של פדן. פדן השתתף במבצע סבנה, שבו השתתפו גם בנימין נתניהו ואהוד ברק. פדן השתחרר ב–1974, למד באוניברסיטה העברית תואר ראשון בכלכלה ובמתמטיקה ומיד לאחר מכן המשיך לתואר שני בכלכלה ולדוקטורט, שאותו סיים ב–1981. תקופה קצרה הוא אף לימד באוניברסיטה העברית. הוא עמד בפני קריירה אקדמית, ואף היה יכול לעשות פוסט־דוקטורט בהרווארד, אך החליט לפרוש לעסקים. בראיון שפורסם עמו ב–1999 הוא הסביר: "הבנתי שאת המפץ הגדול לא אמציא מחדש, וגם פרס נובל לכלכלה לא נראה באופק. מה שעניין אותי היה התעשייה".

במארס 1978 היה פדן בין הכותבים של "מכתב הקצינים" שנשלח לראש הממשלה מנחם בגין, אירוע שתוך זמן קצר הביא להקמתה של שלום עכשיו. פדן, שהיה דובר התנועה בימיה הראשונים, הקדיש יחד אם אשתו אראלה את מיטב זמנו לתנועה - ארגון הפגנות, גיוס פעילים, עלייה באישון לילה לגבעות בשטחים כדי להתנגד להקמת התנחלויות והופעות בתקשורת. הוא עזב אחרי שלוש שנים, לאחר שלא הצליח להתברג במקום ריאלי ברשימת המערך בבחירות 1981. "הוא היה דומיננטי ופעיל, בהחלט בין חמשת המובילים", אומר דדי צוקר, פעיל בתנועה שנהפך לאחר מכן לח"כ מטעם רצ. "יש לו השקפות עולם מגובשות בכל התחומים. בתחום הכלכלי היתה לו אורינטציה ברורה להשקפת עולם קפיטליסטית־ליברלית".

ב–1981, מצויד בתואר דוקטור לכלכלה, הצטרף פדן לכיתן כעוזר סמנכ"ל הכספים. הוא התקדם במהירות בסולם הדרגות, מונה לסמנכ"ל הכספים וב–1988, כשתעשיית הטקסטיל בארץ היתה במשבר קשה, הוא קיבל על עצמו את תפקיד המנכ"ל ושינה את פניה. עד אז עסקה החברה בעיקר בייצור חומרי גלם לתעשיית האופנה, כגון חוטים ובדים. פדן החליט שהיא תיהפך לרשת אופנה לכל דבר, והחליט לייבא מותגים כגון ליווי'ס, בנטון ואחרים.

ב–1991 צדה את עיניו של פדן מודעה קטנה באחד העיתונים הכלכליים, על כך שרשת מקדונלד'ס העולמית מחפשת אדם שיפתח מסעדה של הרשת המפורסמת בישראל, והחליט להציג את מועמדותו. המרוץ להשגת הזיכיון נמשך שנתיים, שבהן לא נחשב פדן למועמד ריאלי. יאיר תמיר, שהיה מנכ"ל פיצה האט בישראל, נחשב למועמד עם הסיכויים הגבוהים ביותר, נזכרים גורמים בענף. פדן גבר על תמיר ועל אחרים, וב–1992 חתם על הסכם עם מקדונלד'ס.

"תמיר נסע להשתלמות מיוחדת בארה"ב, וכולם חשבו שהוא יהיה הזכיין, כי היה לו שם של אחד שיודע לנהל רשתות. פתאום פדן עקף אותו בסיבוב. זה הפתיע לא רק את תמיר, אלא גם הרבה אחרים", אומר גורם בענף המזון.

פתיחת הסניף הראשון בישראל באוקטובר 1993, כמעט במקביל להסכמי אוסלו, גרמה להתלהבות עצומה. המסעדה גרפה בחודש הראשון מכירות של 1.4 מיליון דולר - שיא עולמי באותה עת, בין היתר בשל העובדה שמותג בינלאומי גדול נכנס לישראל לאחר שנים של חרם ערבי. תוך שנים ספורות גדל מספר הסניפים באופן מסחרר, ופדן - שגדל בבית אופייני למעמד הבינוני - נהפך לאיש עשיר. המשפחה היתה יכולה להרשות לעצמה לעבור מדירת הסטודנטים ברמת שרת בירושלים לרמת אביב ג', ולאחר מכן לווילה נאה בשכונת צהלה בצפון תל אביב.

במטה החברה, הכולל כ–70 איש, עובדים אשתו, שני קרובי משפחה ולא מעט חברי ילדות שלו, באווירה המוגדרת משפחתית. "מה שיפה הוא שבמטה יש אנשים שעובדים 18–20 שנה", מספר גורם בכיר בתחום הקמעונות. "הוא בנה במשך השנים יחסים קרובים במטה. הם מתוגמלים טוב, יש להם מכוניות טובות. כנראה שטוב להם שם והם עובדים כמו שצריך". אנשי המטה הקרובים לפדן התחברו עם השנים למעגל החברים הוותיקים מהסיירת. "באחרונה נפטר אביו של אחד מחברי הצוות שלנו, ולהלוויה הגיע גם אחד מבכירי מקדונלד'ס שלא קשור ליחידה. אלה האנשים שמקיפים את עמרי", מספר פרחי.

התדמית של פדן כאיש שמאל הלוחם למען החילונים וגם למען השלום הפכה אותו לדמות פופולרית בציבור החילוני־ליברלי. אף שעזב את הפעילות בשלום עכשיו כבר בתחילת שנות ה–80, הוא לא הפסיק להשתעשע ברעיון לחזור לשם. מדי כמה שנים עלה שמו כמועמד להשתלב באחת ממפלגות השמאל הציוני, ולפני עשור אף פורסם באחד העיתונים שהוא מהרהר באפשרות להקים תנועה חדשה ואף לרוץ לראשות הממשלה. השבוע דחו מקורביו של פדן את הרעיון וטענו שמדובר בספקולציה.

סניף מקדונלד'ס
ניר כפרי

"יש המבורגר בריא"

פדן אינו חובב חשיפה תקשורתית ולא מרבה להתראיין, למעט בסוגיה אחת שעבורה הוא מוכן לדבר מעל כל במה: מהפכת הבריאות שהוא מקדם ברשת בעשור האחרון. 2004 תיזכר כשנה שבה חוותה מקדונלד'ס את אחד המשברים החמורים בתולדותיה, עם עלייתו לאקרנים של הסרט SuperSize Me ‏("לאכול בגדול"‏). יוצר הסרט מורגן ספרלוק תיעד את ההידרדרות במצבו הבריאותי לאחר שאכל מדי יום המבורגרים של החברה במשך חודש. הסרט זכה לחשיפה רחבה: הוא שודר בבתי קולנוע בעולם, גרף הכנסות של כ–21 מיליון דולר ונהפך לאחד מעשרת הסרטים הדוקומנטריים המכניסים בכל הזמנים.

באותה שנה החלה החברה בישראל להטמיע את תוכנית מהפכת הבריאות שתיכנן פדן שנתיים קודם לכן. הוא היה אחד החלוצים ברשת העולמית בשינוי התפריט לפחות משמין. פדן לא מסתפק בנוסחים כמו "פחות מזיק לבריאות" או "פחות משמין", אלא מבקש להפריד את הקשר המוכר בין "פאסט פוד" ל"ג'אנק פוד". הוא טוען כי הארוחות שמגישה הרשת עומדות בקריטיונים של מזון בריאות מזין ומאוזן. פדן הסביר לא פעם בתקשורת כי אחוזי השומן של ההמבורגר הישראלי קטנים ביחס למה שמקובל בעולם, כמו גם רמת השומן בצ'יפס שמטוגן בשמן קנולה מיוחד. נוסף על כך, מוגשים בארוחות ירקות ופירות, כך שלדבריו זה בהחלט מזון מומלץ - גם לילדים.

אלא שהתפישה הזו לא קנתה לה אחיזה בציבור, בוודאי לא בקרב מומחים לתזונה. הביקורת העיקרית גורסת שלמרות השינויים שנעשו, אי אפשר להגדיר את המזון שמוכרת הרשת כמזון בריאותי. גורמים המכירים את פדן מספרים שפדן רגיש מאוד, עד כדי עלבון של ממש, לביקורת שמושמעת כלפי מהפכת הבריאות שלו, בוודאי אם היא באה מצד אנשים שאותם הוא מחשיב כקבוצת ההתייחסות שלו.

שערורייה בעניין פרצה כאשר התגלה שמשרד הבריאות עומד להשתתף בכנס דיאטניות שמקדונלד'ס מעניקה לו חסות. הרעיון היה פשוט: מקדונלד'ס ישראל נותנת חסויות לכנסים של דיאטניות קליניות, ואנשיה נפגשים עמן כדי לשכנע אותן שהמזון ברשת בריא. אנשי משרד הבריאות ביטלו את השתתפותם לאחר החשיפה, אבל הרשת הגישה לדיאטניות ארוחת צהריים.

כרם אלה, תזונאית קלינית המייעצת לצמחונים וטבעונים, השתתפה באותו כנס: "הכנס הזה היה חריג, כי להגיש ארוחת צהריים לדיאטניות זו כבר ממש אמירה בוטה, זה לא סתם לשים את הלוגו על עלון של כנס. אני הרגשתי מאוד לא נוח עם זה". דיאטנית בכירה באחת מקופות החולים מוסיפה: "נכון שהם מנסים לשכנע את הציבור דרכנו, אבל אנחנו נשות מקצוע. אני לא מאמינה שיש דיאטנית שתמליץ על מקדונלד'ס כעל מזון בריא. ממילא אף אחד לא הולך לשם כי זה בריא, אלא בגלל סיבות אחרות. עם זאת, ייאמר לזכותם שבכל ארוחה שהם מוכרים הם מציינים את הערך הקלורי של האוכל, דבר שעושים במעט מאוד מקומות".

בסביבת פדן לא מתייאשים. "האחריות החברתית של הרשת היא שהאוכל יהיה בריא", אומר מקור ברשת. "בבשר שמוגש בישראל יש 9% שומן לעומת 24% ברחבי העולם. מלבד זאת, הרשת צימצמה שני־שלישים מהשומן הרווי בשמן הטיגון. אבל יש אנשים שלא ייתנו לעובדות לבלבל אותם. הרשת משתתפת בכל הכנסים של הדיאטניות, כדי שאנשים לא יעשו הכללות לגבי מזון מהיר. יש המבורגר בריא, ויש המבורגר לא בריא. יש צ'יפס בריא, ויש צ'יפס לא בריא. הציבור, התקשורת והדיאטניות מפגינים בורות כשהם אומרים שאסור לאכול המבורגרים של מזון מהיר, במקום להגיד שלא כדאי לאכול מזון עם שומן רווי ושומן טראנס".

אחת הסוגיות שבוודאי יעלו במגעים עם העובדים היא תעסוקת בני נוער יהודים בשבת, דבר שתנועת הנוער העובד והלומד, התומכת בהתארגנות, מתנגדת לו. בשנות ה–90 נחקק חוק שאסר להעסיק בני נוער ביום המנוחה שלהם, שנקבע לפי דתם, כלומר אסור להעסיק בני נוער יהודים בשבת, בני נוער מוסלמים בשישי וכן הלאה. פדן ראה בכך כפייה דתית, במיוחד מפני שמאחורי החוק עמדה ש"ס. הוא הפר את החוק באופן גלוי במשך שנים, והמשיך להעסיק בני נוער בשבת. ב–1999 הוא אמר בראיון ל"הארץ": "כמובן שנמשיך לעבוד בשבת ולהעסיק נוער יהודי". בשנה האחרונה הורה פדן להפסיק להעסיק נוער יהודי בשבת, מכיוון שמשרד הכלכלה והמסחר אכף את החוק בקשיחות וקבע כי מי שיעבור עליו יספוג קנס אוטומטי של 50 אלף שקל. לפני כמה חודשים חויבה מקדונלד'ס לשלם בהסדר טיעון 300 אלף שקל, לאחר שפקחי המשרד מצאו נערים עובדים בסניפי הרשת בשבת ב–19 מקרים שונים.

"מטרת החוק היא לוודא שלנערים יהיה יום מנוחה שבועי", מסבירה עו"ד גלי לוי, היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והמסחר. "פדן מודע לעניין זה. הוא הופיע לפני כמה חודשים בפני מועצת הנוער של משרד הכלכלה, וביקש שיחשבו על רפורמה או שינוי בחוק. זה בסדר לטעון שצריך לערוך שינוי בחוק, אבל לדרוס ברגל גסה את החוק ולהעסיק נערים שלא כדין - לזה אנחנו לא יכולים לתת לגיטימציה. מדובר בציבור עובדים חלש, שחשוב שזכויותיו יישמרו. לכן ההרתעה כאן חשובה".

בחודשים האחרונים, מסבירים בסביבת פדן, הוא מילא את השורות בסניפי מקדונלד'ס בבני נוער ערבים, שיחלפו את היהודים בשבתות. לדברי מקורביו של פדן, במשך השנים העדיפו בני נוער רבים לעבוד בשבת ולהרוויח שכר של 150%, וטוענים כי זהו אבסורד מוחלט שאי אפשר לשנות החוק בעניין זה. "זהו חוק ישן", אומרים מקורות בחברה. "במהלך השנים שילמנו קנסות, היינו במשפטים, אבל זה היה מחיר ששווה לשלם. היום יש סנקציה חדשה ויקרה הרבה יותר. ניסינו ליזום חקיקה שלפיה בני נוער יכולים לעבוד בשבת פעמיים בחודש. כל הגורמים הסכימו לזה, חוץ מהנוער העובד והלומד. פנינו במכתבים לשר נפתלי בנט, וקיבלנו תשובה שהוא עסוק בעניינים אחרים. חלפו מאז יותר מחודשיים".

בימים הקרובים יהיה פדן טרוד ביוזמת ההתאגדות של עובדי הרשת. בין אם היא תסתיים בהישגים לעובדים ובין אם לאו, היא תישכח - תטבע בשמן עמוק ובאינספור נתונים של קלוריות וצמיחה במכירות.

החלטתו של פדן לבחור בעסקים על פני הפוליטיקה והאקדמיה הפכה אותו לדמות מלאת סתירות: איש ערכים הומניסט, שמנע לא פעם בגופו כריתה של עצי זית פלסטינים, אבל בחר בסופו של דבר להשתייך לתאגיד שמזוהה בישראל עם חדירה של תרבות צריכה ותזונה אמריקאית קלוקלת ועם הצדדים המכוערים של המזון המתועש. רבים עדיין מקווים שאחרי שעשה לביתו ימצא את הדרך להיכנס לפוליטיקה ולתרום מיכולותיו לעשייה ציבורית. לפדן אין כוונה כזאת: כמו לקוחותיו, גם הוא יודע שבמקדונלד'ס תמיד יש אפשרות להגדיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#