ג'נט ילן מובילה במרוץ שעוד לא התחיל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הגברת הראשונה

ג'נט ילן מובילה במרוץ שעוד לא התחיל

בגיל 66, כשהקריירה שלה בשיא, ג'נט ילן היא השם המוביל בהתמודדות על ראשות הבנק הפדרלי - תפקיד שיהפוך אותה לאשה הראשונה שתוביל בנק מרכזי חשוב בעולם

2תגובות

ביולי 1996 הצליחה ג'נט ילן, אחת הדמויות הפחות מוכרות בצמרת הבנק הפדרלי, לשכנע את הנגיד אלן גרינספן לא להוריד את יעד האינפלציה ל-0. בשנים האחרונות משחקת ילן תפקיד חשוב בקביעת מטרות האינפלציה של הבנק, ועתה היא נחשבת לאחת המועמדות הבולטות להחלפת הנגיד בן ברננקי, שיפרוש מתפקידו בינואר 2014. אבל אותה אינפלציה מדאיגה את מבקריה, שטוענים שילן לא מוטרדת מספיק מעליות מחירים חדות.

ייתכן שאנשים חושבים שילן שמה דגש על אבטלה יותר מאשר על אינפלציה, אומר וינסנט ריינהרט, לשעבר בכיר בבנק הפדרלי וכיום הכלכלן של מורגן סטנלי. אך הוא מוסיף כי אם תיבחר לא צפוי שינוי מדיניות חריג, שכן כבר כיום יש לה השפעה על מדיניות הבנק.

האיכויות האישיות של ילן, שבאו לידי ביטוי ב-1996, העניקו לה תמיכה גם בקרב אלה המתנגדים לעמדותיה. למרות חוסר ההסכמה עם גרינספן, הוא השאיר אותה בעמדה בכירה ואמר בראיון: "יכולתי לעקוב אחר הטיעונים שלה בצורה אנליטית. אינטואיציה היא חסרת תועלת, אבל כל מה שהיא אמרה היה מגובה בעובדות".

בלומברג

ילן עשויה להיות האשה הראשונה שתוביל בנק מרכזי חשוב בעולם. היא בת 66, מבוגרת מברננקי בארבע שנים, וכאשר תסיים את כהונתה תהיה בת 71. אבל בריאותה טובה, ולפי חבריה, היא נמצאת עכשיו בשיא פריחת הקריירה המאוחרת שלה. בכל מקרה היא לא תהיה המבוגרת ביותר בתפקיד: גרינספן החל את הקדנציה החמישית שלו בגיל 78.

ילן, שיש המתארים אותה כ"אשה קטנה עם 
איי.קיו גדול", מזכירה את ברננקי בנימוסיה העדינים, וכושר הטיעון שלה מפתיע אנשים לעתים קרובות. קווין הסט, לשעבר כלכלן בבנק הפדרלי, נזכר שכאשר ילן הגיעה לבנק ב-1994, היא שברה את ההפרדה בין הנגידים בבנק לבין הכלכלנים כשהחלה לאכול בחדר האוכל של הצוות. "המהלך הראה חן ושנינות, מצרכים נדירים בוושינגטון", אומר הסט.

עדיין לא יצאה הודעה רשמית מהבית הלבן או מברננקי, שלפיה בשנה הבאה ימונה נגיד חדש. ההחלטה היא של הנשיא ברק אובמה, ולפי מקורות הוא עדיין לא בטוח במינוי הנכון. אבל ברננקי אותת שיעזוב את תפקידו כאשר הודיע שידלג על הכנס השנתי של הבנק בג'קסון הול. יש עוד כמה מועמדים פוטנציאלים למשרה, בהם רוג'ר פרגוסון ואלן בליינדר, שניהם בכירים לשעבר בבנק, וכן יועצים של אובמה כמו טימותי גייתנר ולארי סאמרס. אבל נראה שילן נמצאת בראש המרוץ - שלמעשה עדיין לא התחיל.

להשאיר את הריבית נמוכה

ילן, ילידת ברוקלין, סיפרה כי החלה להתעניין בכלכלה כדרך חשיבה לוגית שעשויה לעזור לאנשים. היא למדה בייל אצל חתן פרס הנובל ג'יימס טובין, שסבר כי ממשלות צריכות להתערב בתקופות מיתון. טובין, שמת ב-1997, אמר למגזין "ביזנסוויק" שילן היא "גאונה בהסבר של טיעונים מסובכים באופן ברור".

היא בנתה קריירה אקדמית באוניברסיטת ברקלי יחד עם בעלה, הכלכלן ג'ורג' אקרלוף, שאותו פגשה בקפיטריה בבנק הפדרלי. מרבית עבודתם המשותפת עסקה בהבלטת מגרעות התיאוריה הכלכלית הגורסת ששווקים פועלים באופן יעיל ומתייחסת להתערבות ממשלתית כעול יקר.

ילן התמנתה לתפקידה בבנק הפדרלי ב-1994 בהמלצת לורה דה אנדראה טייסון, קולגה מברקלי שכיהנה אז כראש מועצת היועצים הכלכליים. ילן ובליינדר נבחרו לבחון את נטיית הבנק הפדרלי לפגוע בצמיחה מתוך חשש מאינפלציה, אבל בטוויסט בלתי צפוי נהפך גרינספן לתומך נלהב של הצמיחה המהירה, וילן עזרה להצדיק שמירה על שיעור ריבית נמוך.

ב-1996 הגיעה האינפלציה לקצב יציב של 3% בשנה וחיסלה חלק ניכר מחוסר הוודאות שהציף את כלכלת ארה"ב. גרינספן ראה יתרונות רבים בדחיפת האינפלציה לרמת ה-0, אבל כמה כלכלנים חששו שאינפלציה נמוכה תגרור אבטלה גבוהה יותר, מכיוון שיהיה קשה יותר לבצע התאמות שכר. התוצאה עלולה לקרב את המשק לדפלציה, מצב שבו ירידות מחירים מקפיאות את הפעילות הכלכלית, שכן אנשים מצפים לירידות נוספות. הדיון על יעד האינפלציה הרצוי נמשך שנים, עד לשנה שעברה, אז אימץ הבנק מדיניות של אינפלציה בשיעור של 2%.

לורנס מאייר, בכיר לשעבר בבנק, נזכר בפגישה של 1996 כאירוע מהפכני. "היא היתה זו שבאמת הביאה את הטיעון שאינפלציה יכולה להיות נמוכה מדי", אומר מאייר. "היא היתה יעילה מאוד. אחרי שהיא אמרה את זה, זה נראה ברור מאליו".

ב-2004 מונתה ילן לנגידת הבנק המרכזי של סן פרנסיסקו. היא הצליחה לקדם את המגמה להעניק למשקיעים תחזית לשנים הבאות ושיכנעה אותם כי בטוח יותר להשאיר את שערי הריבית נמוכים.

קל לראות את הבעייתיות של ילן בקרב הכלכלנים הממוקדים באינפלציה. "אני חושבת שאני מחויבת ליציבות מחירים כמו כל חבר אחר בוועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי ‏(FOMC‏)", אמרה ילן ב-2010. "כשיגיע הזמן, האם אתמוך בהעלאת הריבית? תהיו בטוחים שכן".

המתחרים על התפקיד: כמה מהאחראים למשבר

רוג'ר פרגוסון כיהן כסגנו של נגיד הבנק הפדרלי אלן גרינספן מ-1999 עד 2006. באותה תקופה נידונה האפשרות כי יחליף את גרינספן, והוא התפטר זמן קצר לאחר בחירתו של ברננקי. מאז 2008 הוא מכהן כמנכ"ל קרן ההשקעות TIAA-CREF. פרגוסון, 61, מחזיק בדוקטורט במשפטים ובכלכלה מהרווארד, ועבד בחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי לפני שהצטרף לבנק הפדרלי ב-1997. הוא נחשב למנהל מיומן במכניקה של המערכת הפיננסית ואהוד בקרב עמיתים לשעבר, אבל הוא לא כלכלן אקדמי. כסגן הנגיד פיקח פרגוסון על הפעילות הרגולטורית בתקופה שהובילה למשבר הפיננסי.

טימותי גייתנר היה שר האוצר בקדנציה הראשונה של הנשיא אובמה, וכיהן כראש הבנק הפדרלי של ניו יורק ב-2003-2009. התפקיד נחשב למקדים את תפקיד נגיד הבנק הפדרלי, שכן הבנק של ניו יורק מפקח על ליבת המערכת הפיננסית האמריקאית ואחראי על חלק ניכר מהמסחר של הבנק הפדרלי כולו. כמו כן, ראש הבנק הפדרלי של ניו יורק מכהן גם כסגן יו"ר של ועדת קביעת המדיניות של הבנק. הוא עבד בצמוד לברננקי גם בבנק הפדרלי של ניו יורק וגם כשר אוצר, כך שהוא יוכל לספק מידה של המשכיות. יש הטוענים כי יכולות הניהול שלו יכולות להיות רלוונטיות במיוחד כאשר הבנק יתחיל לסגת מקמפיין התמרוץ המוניטרי העצום שלו. גייתנר, 51, הוא בעל תואר שני בכלכלה בינלאומית מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ואינו משתווה ברקע האקדמי לקודמו בתפקיד ברננקי. עד כה הוא לא הביע כל עניין בתפקיד. כמו פרגוסון, גם גייתנר היה בין הבכירים האחראיים על הכישלון הרגולטורי של הבנק הפדרלי, אך קשה להתעלם מהמועמדות שלו עקב הקשר הקרוב שלו לאובמה, שבוחר את המועמדים, וכן כי הוא זוכה לכבוד מצד משקיעים.

לורנס ‏(לארי‏) סאמרס היה היועץ הכלכלי הבכיר של אובמה ב-2009-2010, וחולק עם ג'נט ילן את השילוב הייחודי של רקע אקדמי בלתי נלאה וניסיון רב במחוזות קבלת ההחלטות במשק האמריקאי. סאמרס, 58, כיהן כשר האוצר של ביל קלינטון, וכיום מכהן כפרופסור בהרווארד. הוא מעולם לא עבד עבור בנק מרכזי, אף שכתב רבות על מדיניות מקרו־כלכלית. יש לו רקע נוסף בכמה תפקידים, כמו קדנציה של חמש שנים סוערות בתפקיד נשיא הרווארד, שהסתיימה בהתפטרותו. שמו עלה כמועמד פוטנציאלי להחלפת ברננקי ב-2010.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#