4% מהסמארטפון שלכם שייכים לארווין ג'ייקובס - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מצלצל מוכר

4% מהסמארטפון שלכם שייכים לארווין ג'ייקובס

ג'ייקובס, שהקים וניהל במשך 20 שנה את קוואלקום, נהג לקחת צעירים בחברה לסיבוב בחנייה, "כדי שיראו באילו מכוניות מרשימות נוהגים המהנדסים". זאת אולי הסיבה שהוא תורם עשרות מיליוני דולרים לטכניון

5תגובות

"סביר להניח שבאייפון שלך יש משהו שאנחנו ייצרנו", אומר ארווין ג'ייקובס כשאני מניח את האייפון 5 שלי על השולחן. ב"אנחנו" הוא מתכוון לחברת קוואלקום שייסד, המייצרת שבבים לטלפונים סלולריים. אם בטלפון החכם שלכם אין שבבים של קוואלקום, סביר להניח שיש בו רכיבים של חברות המשלמות לה תמלוגים. זו הסיבה לכך שלא מעט יצרניות סלולריות לא מחבבות במיוחד את ענקית הטכנולוגיה שג'ייקובס ייסד: התמלוגים שהן צריכות לשלם לה הם אבן ריחיים על צווארן.

ג'ייקובס, שפרש מתפקידו כיו"ר מועצת המנהלים של קוואלקום ב-2009 והעביר את שרביט הניהול לבנו פול, הקים את החברה בעקשנות ובנחישות, וכופף תעשייה שלמה לשלם תמלוגים עבור הטכנולוגיה שפיתח. קוואלקום תבעה בבית המשפט כמעט כל יצרן רכיבים או יצרן טלפונים, אך רוב התביעות נסגרו מחוץ לבית המשפט. כך נהפכה קוואלקום לשחקנית התמלוגים העיקרית בתעשייה, ועם השנים גם ליצרנית שבבי הטלפונים הגדולה ביותר.

כיום עובדים בה כ-26 אלף איש, הכנסותיה ב-2012 הסתכמו ב-19 מיליארד דולר, והרווח ב-6.1 מיליארד דולר. כ-70% מרווחי החברה מגיעים מתמלוגים שמשלמים יצרני הטלפונים עבור השימוש בטכנולוגיה, ו-30% ממכירת שבבים לטלפונים סלולריים. בשנים האחרונות קוואלקום היא יצרנית השבבים האלחוטיים הגדולה בעולם, ובסוף 2012 עבר שווי השוק שלה לראשונה את שווי השוק של אינטל. לחברה, שמרכזה נמצא בסן דייגו, יש פעילות ישירה או עקיפה במדינות רבות בעולם.

"כשהקמתי את החברה הראשונה שלי, Linkabit, אמרתי לאשתי שיום אחד יהיו לנו 100 עובדים", מספר ג'ייקובס. "בקוואלקום לא היו לנו מוצר או תוכנית עסקית, פשוט חשבנו שתקשורת סלולרית היא תחום מלהיב עם רעיונות מלהיבים. לא יכולנו לצפות שיום אחד נדביק את אינטל".

נתן דביר

האם יש יריבות בין שתי החברות?

"יש אנשים שאומרים שיש יריבות, אבל אנחנו פועלים בתחומים שונים. אינטל פיתחה שבבים למחשבים אישיים ולמחשבים ניידים, ואילו אנחנו הבנו בשלב מוקדם שצריך לפתח כוח מחשוב עם פחות אנרגיה. כשהסמארטפונים והטאבלטים נכנסו לשוק, התברר לכולם ששם נמצא השוק הגדול באמת".

כדי להבין עד כמה מצליחה החברה, מספיק לציין ש-4% ממחירו של כל סמארטפון שנמכר כיום בעולם עוברים לקוואלקום. החברה הצליחה כל כך בגביית תמלוגים, שהיא בחרה להתפתח בעיקר בעסקי השבבים, תוך רכישות מסיביות והשקעות עתק בתחום. כמעט כל טלפון מהדור הרביעי ‏(LTE‏) הנמכר כיום בעולם מכיל את שבב התקשורת של קוואלקום.

החברה מתבססת על מודל ייחודי: הפיתוח נעשה במשרדי החברה בסן דייגו, והייצור מועבר לשותפים בטייוואן ובקוריאה הדרומית, מה שמאפשר לקוואלקום להתרכז רק בצדדים הרווחיים של התעשייה ולהימנע מהחלק היצרני והרווחי פחות.

ג'ייקובס הוא שילוב נדיר: איש אקדמיה במקור, שעבר לעולם העסקי ועשה זאת בהצלחה מרובה. הוא ידוע בקרב עובדיו כמנהל מעורב, ששומר עמם על קשר הדוק אך מסרב לעגל פינות. "מעולם לא הכרתי אדם במעמד כזה שהוא סבלני כל כך", מעיד בכיר בחברה, המכיר את ג'ייקובס מקרוב. "כמנהל של חברה טכנולוגית יש בו משהו יוצא דופן. הוא מבין היטב את היסודות המדעיים, אך יש לו גם חוש עסקי מצוין".

ב-2005 עזב ג'ייקובס את כיסא המנכ"ל, ולתפקיד מונה בנו, ד"ר פול ג'ייקובס, שעבד בחברה שנים רבות. לאחר ארבע שנים עזב ג'ייקובס גם את תפקיד יו"ר קוואלקום, ובנו פול מונה למחליפו גם בתפקיד זה. אין זה דבר שבשגרה שבן מחליף את אביו בתפקיד כה בכיר בחברה ציבורית, ובפרט כשמדובר בחברה כה גדולה. "כשהודעתי לדירקטוריון שאני מתכוון לפרוש, הם הקימו ועדת חיפוש וחיפשו מועמדים מתוך החברה", מסביר ג'ייקובס. "עלו כמה שמות, אבל לכולם היו חסרונות. בסופו של דבר עלה שמו של פול. יש לו דוקטורט מברקלי בהנדסת חשמל ומדעי המחשב, הוא עשה פוסט־דוקטורט בצרפת ועבד בתפקידים שונים בחברה. אני לא הייתי חלק מההחלטה, היא היתה כולה של מועצת המנהלים.

נתן דביר

"אני מודע לכך שיש בעיה עם נפוטיזם. בתוך החברה זה עלול ליצור בעיה מורלית בקרב העובדים. אם הלקוחות חושבים שהחברה עלולה להיכנס לצרות בעקבות מינוי של בן משפחה, הם עלולים לנטוש. גם וול סטריט לא אוהבת נפוטיזם, ואתה לא רוצה שהמשקיעים יברחו והמניה תפגע. היו מקרים שבהם מונו בני משפחה לתפקידים בכירים בחברות ציבוריות וזה יצר בעיה, אבל במקרה של פול זה לא קרה".

הטלפון יתחבר לחושים

ג'ייקובס הקים את קוואלקום ב-1985 יחד עם אנדרו ויטרבי. שניהם היו אנשי אקדמיה: ג'ייקובס לימד הנדסת חשמל ב-MIT ומאוחר יותר מונה לפרופסור מן המניין למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ואילו ויטרבי עבד באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

קודם לייסודה של קוואלקום, השניים הקימו ב-1968 את חברת Linkabit, שעסקה בהצפנת תקשורת לוויינית. כשהחברה מוזגה עם חברה אחרת, ג'ייקובס וויטרבי חברו לכמה שותפים ויצאו לדרך עצמאית. את קוואלקום, שבתחילה נקראה Quality Communications, הם הקימו כדי לייצר מוצרי תקשורת דיגיטלית.

ב-1990 החלה החברה בפיתוח שיטת תקשורת סלולרית מבוססת CDMA, שהתבססה על מוצר התקשורת הלווייני שלה לאיכון ציי משאיות. המטרה היתה להגדיל את קיבולת תדרי הסלולר כדי שאפשר יהיה לנהל כמות גדולה פי חמישה של שיחות טלפון. הטכנולוגיה היתה שאפתנית מאוד, וכדי לשכנע את התעשייה נאלצה קוואלקום לפתח בסוף שנות ה-80 את המערכת הסלולרית כולל הטלפון, תחנות הבסיס ‏(התשתית הסלולרית‏) ומערכת המיתוג.

הטכנולוגיה אומצה תחילה בקוריאה הדרומית ובארה"ב, וקוואלקום החלה לייצר טלפונים סלולריים ושבבים מבוססי CDMA, שלימים היו הבסיס לטלפונים הסלולריים של הדור השלישי. בתחילת הדרך שילמה קוואלקום לספקי שירות בקוריאה הדרומית ובמקומות רבים אחרים בעולם כדי שישתמשו בטכנולוגיה שלה. החברה גם יצרה טלפונים סלולריים ושבבים מבוססי CDMA, כדי לעודד את התפתחות השוק. כמפתחת ה-CDMA ובעלת רוב הפטנטים החשובים בתחום, המודל העסקי של קוואלקום הוא לפתח את הטכנולוגיות ולמכור אותן ישירות ליצרני ציוד תקשורת ומכשירי הסלולר - ובנוסף לגבות תמלוגים על השימוש בהן בידי חברות אחרות.

ב-1999 מכרה קוואלקום את עסקי התשתית שלה לרשתות סלולריות לחברת אריקסון, ואת עסקי הייצור של הטלפונים לחברת קיוסרה. היא החלה להתמקד בפיתוח ובייצור השבבים לטלפונים סלולריים ולתחנות בסיס וברישוי של טכנולוגיות סלולריות. בנוסף רכשה קוואלקום כמה חברות שאיפשרו לה להמשיך למלא תפקיד מרכזי בשוק הטלפונים הסלולריים, שהמשיך להתפתח באופן דרמטי. ב-2008 החלה החברה בייצור של מערכת על־שבב ‏(SOC‏) בשם סנאפדראגון ‏(SnapDragon‏), הנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות של החברה ושולבה ברבים מהסמארטפונים והטאבלטים שיצאו מאז לשוק.

"אנחנו עומדים בפני התפשטות בלתי רגילה של התקשורת הסלולרית", אומר ג'ייקובס. "כיום יש בעולם שישה מיליארד מכשירים סלולריים, כמו טלפונים, טאבלטים ועוד. אמנם אין זה אומר שלשישה מיליארד בני אדם יש מכשירים סלולריים, אלא שיש אנשים שמחזיקים בכמה מכשירים, אבל הנתון הזה מבהיר עד כמה גדולה ההצלחה של המכשירים הסלולריים. היא רק תלך ותגדל. כיום, לשבב אחד ששמים בסמארטפון יש עוצמה גדולה פי 10,000 מזו של מחשבי ה-VAX11/780 שהיו קיימים ב-1973. תאר לעצמך מה יקרה בחמש או עשר השנים הקרובות. כוח המחשוב יגדל באופן דרמטי, האינטרנט יהיה הרבה יותר מהיר, הזיכרון יהיה זול יותר, ונוכל לאחסן כמויות אדירות של מידע בענני מחשוב".

ג'ייקובס צופה שבעתיד נסתובב כשמצלמה קטנה מחוברת לראשנו, וכאשר נראה מישהו ברחוב ולא לגמרי נזכור אותו, המצלמה תוכל להזכיר לנו מי האיש ומתי פגשנו אותו בפעם האחרונה. בעתיד נוכל לדבר עם אנשים שאינם דוברים את השפה שלנו: אנחנו נדבר בשפה אחת, ומכשיר יוכל לתרגם את השיחה מיידית. "יש כבר ניסיונות בתחום הזה, אבל זהו אתגר טכנולוגי גדול. אני מאמין שנצליח להתגבר על זה", הוא אומר.

"כל ספרי הלימודים יהיו אלקטרוניים, והם יעבדו באינטראקציה עם התלמידים והמורים. אם התלמיד יצטרך עזרה, המורה יוכל לסייע לו באופן מיידי. בגופנו יורכבו חיישנים שידווחו לרופאים על מצבנו הבריאותי, והרופא יוכל ללמוד על קצב הלב, החום ולחץ הדם. מצלמות רפואיות יטיילו בגופנו ויספקו מידע. כל החידושים האלה יעלו את רמתו של הטיפול הרפואי, וגם יקצצו בסופו של דבר בהוצאות הרפואיות. הטכנולוגיה תקדם גם את תחום החקלאות: אם מזיקים תוקפים את השדה, החקלאי יוכל לקבל דיווח מיידי על כך. דייגים יוכלו לקבל מידע על ריכוזי דגים בים. מצלמות יסייעו לנו למנוע זיופים בבחירות. וכל זה רק על קצה המזלג".

איך ייראה הטלפון העתידי?

"הוא יהיה דק יותר ונוח יותר לנשיאה. לא בטוח שהמסך יהיה קטן יותר - ייתכן שהוא אף יגדל כדי לאפשר לנו לקרוא עיתונים וספרים. אורך החיים של הסוללות יגדל גם הוא באופן משמעותי. קוואלקום מפתחת עזרי שמיעה שיאפשרו שיפור דרמטי באיכות הקול.

"באופן כללי האינטראקציה של הטלפון עם החושים שלנו תשתפר במידה רבה. קוואלקום מנהלת תוכנית בשם 'החוש השישי', שתיתן לנהגים מידע באמצעות הטלפון על המתרחש סביבם. מערכת הניווט שתותקן בעתיד במכוניות תמנע מהן להיות מעורבות בתאונות".

האם אנחנו נהפכים לעבדים של הטלפון שלנו?

"לא, הטלפונים נהפכים לעבדים שלנו. אם אני הולך ברחוב ומסתייע בטלפון כדי להיזכר במשהו, הטלפון עוזר לי".

רבים מעלים חשש שבני הדור הצעיר מחוברים ללא הפסקה לטלפונים או לטאבלטים.

"כל טכנולוגיה חדשה מעלה דאגות, אבל אני חושב שהטלפון החכם מסייע. לפני חמש שנים ערכו ניסוי: נתנו טלפונים חכמים לתלמידים בכיתות מסוימות, בעוד שלתלמידים בכיתות אחרות לא היו טלפונים חכמים. לאחר שנה מצאו שהתלמידים בעלי הטלפונים החכמים השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים, התלמידים הטובים סייעו במהירות לחלשים, המורים תיקשרו במהירות עם התלמידים שלהם. בתי הספר צריכים לעשות שימוש חכם בטכנולוגיה הזאת. מדינות רבות סובלות מרמה הוראה נמוכה במקצועות המדעים, ואני חושב שהטכנולוגיה מסייעת להתמודד עם הבעיה, משום שהתלמידים יכולים להתעדכן ולפתור בעיות במהירות בעזרת המכשיר הסלולרי".

"צריך יותר מהנדסים"

עם פרישתו מקוואלקום נהפך ג'ייקובס לפילנתרופ במשרה מלאה, והצטרף לקבוצת המיליארדרים שהקים ביל גייטס, שהתחייבו לתרום לצדקה מחצית מהונם. עד היום תרמו בני הזוג ג'ייקובס 540 מיליון דולר לשורה של מוסדות אקדמיים בארה"ב. בסן דייגו הם שם דבר: האצטדיון המרכזי בעיר קרוי על שם קוואלקום, הם תרמו לבית הספר להנדסה באוניברסיטת קליפורניה, תרמו 120 מיליון דולר לתזמורת הסימפונית של העיר ותרמו גם לבניית הספרייה הציבורית.

לפני שבועיים הודיע ג'ייקובס על כוונתו לתרום 133 מיליון דולר לאוניברסיטה הטכנולוגית החדשה של קורנל והטכניון בניו יורק, שאת הקמתה יזם מייקל בלומברג. ראש העירייה הנמרץ, מיליארדר גדול יותר מג'ייקובס, רוצה להפוך את ניו יורק לעיר ההיי־טק המרכזית בעולם. במשך שנים היה עמק הסיליקון מרכז היי־טק אמריקאי ועולמי, ובחוף המזרחי היתה זו בוסטון, שסמוך אליה נמצא MIT. בלומברג רוצה לתקן את השגיאה הזאת, ובשנים האחרונות דוחף את ההיי־טק לכיוון ניו יורק. הוא החליט שעליו להקים לניו יורק MIT משלה, והכריז על תחרות שבה השתתפו טובי המוסדות המדעיים. בסופו של דבר זכו שני מוסדות: אוניברסיטת קורנל והטכניון, כשותף זוטר.

האוניברסיטה החדשה, שבהקמתה יושקעו 2 מיליארד דולר, תקום על שטח שבו נמצא כיום בית חולים. ג'ייקובס הוא התורם הגדול הראשון לאוניברסיטה הזאת, והקשר שלו לפרויקט אינו מקרי: הוא למד בקורנל וכיום הוא חבר במועצת המנהלים של האוניברסיטה. מצד שני, הוא גם תורם גדול של הטכניון. הוא מתקשה לזכור כמה כסף בדיוק תרם למוסד האקדמי הישראלי, ולאחר התייעצות עם נשיא הטכניון פרץ לביא הם מתפשרים על 35 מיליון דולר.

סיבה נוספת שדחפה את ג'ייקובס לתרום לפרויקט היא המחסור שהוא חש בכוח אדם מיומן. "זו היתה אחת הבעיות הקשות שעמן התמודדתי בניהול קוואלקום. אם היו לי יותר אנשים, הייתי יכול להרחיב את פעילות החברה. זה היה כך גם ב-Linkabit. אני רוצה לעודד צעירים ללמוד הנדסה, וזו הסיבה שהבאנו צעירים לביקורים בקוואלקום. בתחילת הביקור במעבדות לקחנו אותם למגרש החנייה, כדי שיוכלו לראות באילו מכוניות מרשימות נוהגים המהנדסים. האוניברסיטה החדשה תוציא לשוק אלפי בוגרים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#