שכרון כוח - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עשר שנים לעסקת אי.די.בי

שכרון כוח

המרדף הבלתי פוסק אחרי עוד ועוד עוצמה והשפעה; המגלומניה; היחס הנוקשה והתובעני כלפי מנהלים באי.די.בי; הקשרים השנויים במחלוקת עם מנהלי גופים מוסדיים, בנקאים, פוליטיקאים ובעלי כלי תקשורת כך פעלה השיטה של נוחי דנקנר בשנים הטובות

89תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

יו"ר אי.די.בי, נוחי דנקנר, ידוע כאדם מסור לעבודתו. אם היתה עוד שעה ביממה, הוא היה מנצל אותה לעבודה, ואת רמת המסירות הזאת הוא דורש גם מהאנשים שסביבו. אמנם על ניהולן השוטף של החברות השונות שבשליטתו מופקדים מנהלים נאמנים שאותם הוא מתגמל ביד רחבה, אך ככל שהדברים אמורים בשתי תקופות בשנה - לפני חג הפסח ולפני ראש־השנה – ידוע שידיו מלאות עבודה: בעשור האחרון הקדיש דנקנר זמן רב למשלוח מתנות לחג. במשרדו המרווח בקומה ה־45 של מגדלי עזריאלי, ישב דנקנר וכתב בכתב ידו הקדשה אישית לכל אחד ואחד מתוך מאות נמענים - פוליטיקאים, בנקאים, חתמים, מנהלי השקעות בגופים המוסדיים, עיתונאים ועורכים.

משלוח מתנות לחג בין גופים עסקיים הקשורים זה בזה הוא נוהג רווח בשוק ההון, אבל דנקנר שכלל אותו לכדי אמנות, וקשה שלא להבחין במכנה המשותף של רבים מאלה שקיבלו ממנו מתנה לביתם:הם יכלו לסייע, בתוקף הפוזיציה שלהם, לקונצרן שבשליטתו. כל אחד מהם זכה לברכה אישית, שלעתים כללה אזכור של אירוע משמעותי, משמח או מעציב, שקרה לו בשנה שחלפה. מקבלי המתנות יכלו לדעת שהברכה אכן הגיעה מנוחי אישית, שכן היא תמיד היתה כתובה בכתב־ידו הציורי, שקשה לטעות בו, ומנוקדת בחלקה, כפי שנהג לעשות. דנקנר חדל מכך רק לפני ראש־השנה האחרון, בעקבות מצבה הקשה של אי.די.בי.

"לפני החגים הוא היה ממש משגע את המזכירה שלו, כוכי חורש, עם הכנת הרשימה. את זה תוציאי, לזה תתני רק שוקולד, דברים כאלה", משחזר אדם שהכיר את הדברים מקרוב. "אבל גם בשאר ימות השנה הוא היה עסוק במשחק הזה, של קירוב והרחקת אנשים. הוא בנה סביבו עולם מלאכותי שבו אתה נמדד לפי קרבתך למלך. קשה להאמין שמנהל ברמתו בכלל הקדיש לדברים האלה כל כך הרבה זמן".

בתגובה נמסר מאי.די.בי :"לפני ראש השנה ופסח נוחי דנקנר  נוהג לשלוח ברכות ולצרף לחלקן מתנות, לחברים ולאנשים הנמצאים עם קבוצת אי.די.בי בקשרי עבודה ועסקים. מנהג יהודי זה מלווה את דנקנר כל השנים הרבה לפני שהגיע לאי.די.בי".

דנקנר הוא אדם חכם, מרחיק ראות, בעל אומץ לב ונכונות יוצאת דופן לנטילת סיכונים, בוודאי בהשוואה לאנשי עסקים אחרים בנוף המקומי. למרות זאת, הוא אינו יזם במובן המקובל של המילה. בעשור שלו באי.די.בי, עסק בעיקר בלוליינות פיננסית ובקנייה ומכירה של חברות לשם הגדלת שליטתו בקונצרן. קשה להצביע על חברה חדשה שקמה בתקופה זו, או על פיתוח מעניין וחדשני שדנקנר הניע ושגרם ליצירת אלפי מקומות עבודה.

המאפיין המשמעותי ביותר של דנקנר, שגם מסביר באופן הטוב ביותר את עלייתו ונפילתו, הוא תאוותו לכוח ושליטה. זה הדבר שגרם לו לקום מוקדם בבוקר עם הרצון לעשות עוד עסקה, ולהישאר ער עד השעות הקטנות כדי לסגור את כל הפרטים הקטנים. במבט לאחור, אפשר לראות שדנקנר פשוט לא ידע מתי לעצור, ולא הבין מתי צבירת הכוח עומדת בעוכריו ואינה משרתת אותו. רצונו העז בעוצמה ובשליטה משתקף היטב בדיווידנדים שמשכה קבוצת אי.די.בי במשך השנים: אף שבתחילת הדרך נטל דנקנר על עצמו חובות גדולים, הוא העדיף לא להשתמש בדיווידנדים שנלקחו בשנות הגאות כדי להחזירם, אלא לרכוש באמצעותם עוד ועוד מניות באי.די.בי. זאת, במטרה ברורה לבסס את שליטתו, להחליש את שותפיו בגנדן ובאי.די.בי ולסלק מדרכו כל גורם שעלול לערער על סמכותו הבלעדית.

תכונה נוספת המאפיינת את דנקנר היא עסקנות. בדומה לפוליטיקאים המוכשרים ביותר, דנקנר הוא מאכער פוליטי־עסקי מהמעלה הראשונה. הוא ניחן ביכולת לקרוא את האדם שמולו, ולזהות את הדרך הטובה ביותר לשכנעו לפעול באופן שייטיב עם נוחי דנקנר וישרת את האינטרסים שלו. מה שמניע אותו זה לאו דווקא כסף, אלא צבירת כוח, עוצמה ותהילה ואולם אלה גם הדלקים שמזינים את אחת התכונות הבעייתיות ביותר שלו:מגלומניה. בשנים הטובות של דנקנר באי.די.בי, 2006־2009, נפוצו סיפורים רבים על התנהלותו האישית. בין השאר, סופר כיצד באותן השנים הושקעו זמן ומחשבה רבים באשר לאופן שבו יקבלו את פני דנקנר כיו"ר אי.די.בי באירועים של חברות בנות, כגון סלקום. אדם שעבד בעבר בקבוצה נזכר בטקס פתיחת מרכז ווליום של חברת סלקום בקריית שמונה, שבו נכחו רוב מנהלי אי.די.בי, על אף שהאירוע היה של חברת סלקום. "בשנים ההן, הוא התייחס לעצמו כלא פחות מראש ממשלת הצללים של ישראל והתנהג בהתאם", מסביר האיש. "זו היתה קבלת פנים כמו של ראש מדינה, כולל פמליה של מנהלים שעמדה וקידמה את פניו".

בתגובה נמסר מאי.די.בי: "נוחי דנקנר מעולם לא עסק ולא הקדיש זמן כלשהו, אף לא הפעוט ביותר, לא במחשבה ולא במעשה, לאופן שבו יקבלו את פניו באירועים של החברות הבנות. הוא מעולם לא דרש שמנהלי אי.די.בי יהיו נוכחים בטקסים כלשהם".

 

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מאי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

 

גם הממד הרוחני באישיותו של דנקנר זוכה מדי פעם לאזכור בדברים שנאמרים אודותיו בכלי התקשורת, כמעט תמיד בהקשר חיובי וללא כל ביקורת. הטיולים למנזרים טיבטיים בהימלאיה והביקור אצל הדאלי לאמה כבר נהפכו לחלק מהפולקלור בקרב אנשי שוק ההון, שיודעים לשנן בעל פה את הפירוש הנוסף של שמות כגון "גנדן" או "מוסטנג" -חברות שהקים דנקנר ואת שמותיהן נטל ממנזרים שבהם טייל בטיבט בשנות ה־90. גם צופי הטלוויזיה כבר התרגלו למראהו של דנקנר המסתופף בחברתו של הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") בהילולה השנתית בנתיבות. המנהלים הבכירים של אי.די.בי שהגיעו יחד עמו להילולות ישבו בשולחן מיוחד ושמור הנושא את שם הקבוצה.

"העניין הבודהיסטי מבחינתו זה קישוט, זה לא היה דבר אמיתי", אומר אדם שהכיר את דנקנר בימים ההם. בכיר לשעבר באי.די.בי מספר כי "יש לו הרבה בורות שצריך למלא אותם. החיפושים הרוחניים האלה, גם בקברי צדיקים בצפון שאליהם היה נוסע עם הנהג האישי שלו, הם סוג של מילוי כזה". בהתנהלותו היומיומית של דנקנר כמנהל, על כל פנים, אין כמעט זכר לאורך הרוח הבודהיסטי או לחמלה רוחנית. יחסו לחבורת המנהלים המוכשרים שהקיפו אותו היה לא פעם נוקשה וגס רוח בפומבי. עם זאת, רובם המוחלט הסכימו להמשיך לספוג ממנו השפלות, ובלבד שלא יידרשו להיפרד מהשכר המנופח ששילם להם ושכמותו יתקשו לקבל במקום אחר. בעשור האחרון עלויות השכר של 13המנהלים הבכירים בקבוצה הגיעו לסכום בלתי נתפס של יותר מחצי מיליארד שקל.

תכונה חיובית בולטת של דנקנר היא הקסם האישי שלו ויכולתו המרשימה להתחבב על אנשים. יכולת זו עומדת בבסיס המיומנות העסקית־פוליטית שלו, והיא זו שאפשרה לו לבנות את רשת הקשרים שבאמצעותה הגיע לראש הפירמידה. למרות מצבה הקשה של אי.די.בי, גם כיום דנקנר הוא אחד מאנשי העסקים הכי חזקים במשק. לא מעט מנהלים עזבו אותו בשנים האחרונות, אבל אף אחד מהם לא היה מוכן לדבר בשמו לכתבה זו. לצד אלה שכן הסכימו לדבר, היו רבים שלא הסכימו לומר מילה. אחד מהם הסביר שהסיבה לכך היא החשש שמא דנקנר יגלה את טביעות אצבעותיהם בכתבה.

אופרציה ענקית כמו אי.די.בי מונה מאות מנהלים. דנקנר ידוע כמעסיק נדיב שנותן שכר גבוה מאוד ובונוסים נאים למנהליו, ובמיוחד לשלישייה הקרובה אליו ביותר, המכונה "הגנדנים":מנכ"ל אי.די.בי, חיים גבריאלי;יו"ר זרוע הנדל"ן של נכסים ובנין ויו"ר רשת שופרסל, רפי ביסקר ;ומנכ"ל דסק"ש (זמני) ויו"ר כור, ליאור חנס. השלושה, שמלווים את דנקנר מאז 1996, נהפכו לעשירים של ממש בעקבות העשור של דנקנר באי.די.בי, וגם על מאות המנהלים האחרים שעברו בקבוצה בעשור האחרון ממש אין צורך לרחם. כולם הרוויחו יפה מאוד מהתקופה שלהם תחת דנקנר.

תמורת כסף שאינו שלו -שהרי דנקנר שולט באי.די.בי באמצעות מעט מאוד מהונו האישי -דרש וקיבל דנקנר נאמנות מלאה וזמינות תמידית. במיליה העסקי מכירים היטב את ההקפצות שהוא נוהג לעשות למנהלים שלו, ואת הקריאות לישיבות שחלקן מתחילות בחצות הלילה על שפת הבריכה בווילה בהרצליה פיתוח. "מבחינת נוחי, הוא נוהג בהוגנות", מסביר מקור שמכיר את הדברים מקרוב. "הוא משלם מצוין כדי שאף אחד לא יוכל לסרב כאשר הוא מבקש להתייצב בהתראה של רגע". ואולם, לא כל בעלי התפקידים באי.די.בי ראו חן בנוהג הזה. היו ביניהם מי שכינו את חבורת 20־30 המנהלים המקיפים את דנקנר "מעגל העבדים" ואת ההתנהלות כולה "חצר ביזנטית". מבקרים במטה אי.די.בי שבמגדלי עזריאלי הבחינו שדנקנר נוהג להיכנס לפגישות עבודה רק אחרי שעוזריו ואנשיו נכנסו לחדר. חלק מהם, אגב, לא התביישו להלל את הבוס הגדול גם כשהיו עוד אנשים בחדר.

בתגובה נמסר מאי.די.בי :"מוסר העבודה בקבוצה גבוה מאוד, והדבר נכון הן לגבי נוחי דנקנר באופן אישי והן לגבי הצוות המקצועי שעובד עמו והמנהלים הבכירים בחברות הקבוצה. בהתאם לעקרון זה, המנהלים הבכירים זמינים לצורכי עבודה לפי שיקול דעתם, ולפי הנסיבות המשתנות בכל חברה ובכל עת. נוחי מעולם לא דרש מהמנהלים להיות זמינים 24שעות ביממה. הטענה כי דנקנר נוהג להשפיל מנהלים בפומבי אינה נכונה".

להתנהלות הפנימית באי.די.בי יש מן הסתם השפעה גם על האופן שבו מתקבלות החלטות עסקיות. בכירים לשעבר באי.די.בי מחלקים את מה שהתרחש בקונצרן לשתי תקופות. בשנים הראשונות, לדבריהם, התנהל התאגיד באופן סביר ככל שהדברים נוגעים לתהליך המקדים לרכישת חברות או למכירתן. ההחלטות בנוגע לרכישות של רשת השיווק קלאבמרקט וחברת סלקום, ב־2005, נעשו תוך עבודת מטה מסודרת ובעקבות תהליכי חשיבה מעמיקים. ואולם, לאחר שלוש־ארבע שנים מוצלחות, נראה שמשהו השתבש בתהליך העבודה של דנקנר. אולי הסתחרר מהזינוק החד שחל בשווייה של אי.די.בי;אולי הוקסם מהאופן שבו תואר בעיתונות כיזם בעל מגע זהב.

לפי אחת הסברות, מינויו במארס 2007 של דני דנקנר ליו"ר בנק הפועלים, המחזיק במאזן של יותר מ־200 מיליארד שקל, מסמן את הנקודה בזמן שבה התחילו נוחי ודני להאמין שביכולתם להשיג שליטה מוחלטת במשק. היתה לכך השפעה הרסנית על שיקול הדעת של נוחי. "מ־2007 ואילך, תהליך קבלת ההחלטות השתנה", מסביר בכיר לשעבר באי.די.בי. "מאותו רגע והלאה הלכו ותכפו המקרים בהם נוחי היה סוליסט בקבלת ההחלטות. היו יותר ויותר תופעות של מעין פולחן אישיות, שאפשרו רק לדעה אחת להישמע".

באי.די.בי מכחישים :"עשרות משתתפים קבועים בישיבות ההנהלה, המטה והדירקטוריונים של קבוצת אי.די.בי יעידו על התהליך המסודר, השקול והיסודי של קבלת ההחלטות והאווירה הפתוחה שבה מתנהלים הדיונים. נוחי מטבעו נוהג להאזין בקשב רב לכל דובר, פעמים רבות הוא משנה את דעתו לאור דברים שנאמרים סביב השולחן, ואף מושפע מדעותיהם של אנשי המקצוע".

מוטי קמחי

יש בכירים שהעדיפו גם בשנים הטובות לעזוב את אי.די.בי. אחד מהם הוא רואה החשבון דני וקנין, שהגיע לאי.די.בי ממשרד קסלמן וקסלמן בהמלצתו של אבי פישר. במשך שנה, עד ספטמבר 2005, היה וקנין משנה למנכ"ל אי.די.בי. החלטתו לעזוב את המשרה הקורצת גמלה בתום חודשים ספורים בלבד. "הוא בחור איכותי מאוד, אחד האנשים הערכיים שאני מכיר", אומר בכיר לשעבר באי.די.בי על וקנין. "מהר מאוד הוא גילה שההתנהלות באי.די.בי פשוט לא מתאימה לו הפוליטיקה הקטנה שבסביבת נוחי;זה שאי אפשר לומר דבר ביקורת;דברים שנעשים בצורה לא עניינית. הוא פשוט קם והלך". וקנין, שמנהל כיום משרד עצמאי להשקעות ושומר על קשר עם דנקנר, סירב להגיב. מאי.די.בי נמסר:"אין קשר בין עזיבתו של וקנין את אי.די.בי לבין נוחי דנקנר".

כחצי שנה לאחר עזיבתו של וקנין עזבה את אי.די.בי מנהלת מוכרת יותר, זהבית כהן, שבמשך קרוב לשנה היתה משנה למנכ"ל אי.די.בי ומשם עברה לכהן כמנכ"ל קרן איפקס ויו"ר תנובה. כהן היא אחת המנהלות הדומיננטיות בשוק ההון, והיה ביכולתה לעמוד מול נזיפותיו של דנקנר. למרות זאת, לפי עדויות שהגיעו מכמה מנהלים לשעבר, היא יצאה מצולקת מהתקופה שלה באי.די.בי, גם אם מעולם לא הודתה בכך ואף שלאחר מכן השתתפה באירועים חברתיים שארגנו בני הזוג דנקנר.

"זהבית היא בחורה דעתנית, לא אחת שלא יודעת להתעמת, אבל היא פשוט לא החזיקה שם מעמד. היא חוותה כמה פעמים את החוויה הלא נעימה של זובור ליד כולם, עם אמירות נוקבות מאוד", מספר בכיר לשעבר.

כהן סירבה להגיב. מאי.די.בי נמסר :"כהן מעולם לא הושפלה על ידי דנקנר. גם לאחר עזיבתה את קבוצת אי.די.בי ובמשך תקופה ארוכה, המשיכו נוחי וזהבית להיפגש ולשמור על קשר ישיר".

לשליטה ההדוקה במנהלי אי.די.בי ובחברות הבנות יש כמובן גם משמעות עסקית. דנקנר יצר מצב שבו חברות האחזקה שבקצה הפירמידה - אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פיתוח ודסק"ש - משפיעות על חברות תפעוליות כגון שופרסל, סלקום ונייר חדרה. בעשור שבו שלט דנקנר באי.די.בי נחלבו מהחברות התפעוליות דיווידנדים עצומים בהיקף של 5.1 מיליארד שקל, מתוכם 3.7 מיליארד שקל הגיעו לבעלי השליטה -דנקנר ושותפיו. בספטמבר האחרון הוגשה נגד אי.די.בי תביעה נגזרת על משיכת דיווידנדים בסכום של 1.5 מיליארד שקל ב־2008־2010. משיכה זו, טוענים התובעים המיוצגים על ידי עורך הדין אופיר נאור, פגעה ביכולתה של אי.די.בי להחזיר את חובותיה למחזיקי איגרות החוב.

מה שמעניין בתביעה, שנתמכה בחוות דעת של החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, הוא אחד מנימוקי ההגנה שהציגה אי.די.בי. לטענת הקונצרן, לא היתה כל בעיה במשיכת הדיווידנד, משום שחברת אי.די.בי אחזקות שולטת בדירקטוריונים של החברות הבנות, ולכן תמיד תוכל לדאוג שהדיווידנדים יעלו במעלה הפירמידה כדי לשרת את החוב. במשפט הוצגו פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון באי.די.בי אחזקות ממארס 2009, שבהן התבקשו הדירקטורים לאשר את חלוקת הדיווידנד. הנימוק הראשון היה שניתן לאשר את החלוקה משום שמתקיים העיקרון שלפיו "לאי.די.בי אחזקות יש 'קיום שליטה (משפטית ואפקטיבית) באחזקתה'".

עניין זה עלה גם בעדותו של מנכ"ל אי.די.בי, חיים גבריאלי, במארס האחרון. בדיון שאל אותו עורך הדין נאור:"במצגת שהצגתם בישיבות הדירקטוריון הסכמתם כי קיימת לאי.די.בי שליטה אפקטיבית בדירקטוריונים של כל החברות הבנות והנכדות. האם חשבתם שהן בובות על חוט? האם עמי אראל (מנכ"ל דסק"ש, ש.ש) היה מריונטה שלכם?". גבריאלי השיב: "אני לא חושב שהוא מריונטה. הסתמכנו על השליטה האפקטיבית שאותה הרשות חייבה שנציג בפני המשקיעים, אך השליטה היתה כפופה למבחנים הקבועים בחוק". לאחר עדות זו, וללא קשר אליה, הוקפא הדיון המשפטי כל עוד מתנהלים דיונים בעניין הסדר החוב של אי.די.בי.

בתגובה נמסר מאי.די.בי :"כללי הממשל התאגידי נשמרים ומיושמים בקפידה רבה בקבוצה ובכל החברות שלה, הן בתוכן והן ביחסי הגומלין ביניהן. חלוקות דיווידנד בקבוצת אי.די.בי נעשו לאורך השנים תוך הקפדה על דרישות החוק ועל עמידה במבחנים הכלולים בו -מבחן הרווח ומבחן כושר הפירעון. הקבוצה והחברות המשתייכות אליה הקפידו על עמידה במבחני החוק ועל כך שיישמרו האינטרסים של החברות המחלקות ושל כל המשקיעים בהן".

אם היתה ברשותו של דנקנר כיום מכונת זמן הוא ודאי היה שש לחזור לשנים הראשונות לאחר רכישת אי.די.בי, אז נהג לומר לשומעיו שהוא כמו "ילד שזכה במשחק מונופול". אפילו לאחר מכן, כשטייקונים אחרים החלו לסבול מהמשבר הכלכלי של 2008, נותרה אי.די.בי יציבה. דנקנר התגאה בכך שבניגוד לכל האחרים חזה את המשבר ושמר מזומנים ליום סגריר. הוא שלט בכ־150חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים, החזיק במיליארדי שקלים המחפשים השקעות בישראל ובחו"ל, רכש את סלקום, קלאבמרקט וכור, ביסס את מודל הפירמידה והפך את אי.די.בי לקבוצה העסקית החזקה במשק, עם מחזור פעילות שגודלו כ־5%מהתמ"ג של מדינת ישראל.

באותם הימים דנקנר גם חגג לא מעט, פשוטו כמשמעו, וכך הוסיף לתחזק את אחד האלמנטים המרכזיים להצלחתו - הקשרים. לדוגמה, ביום הולדתו ה־50, בנובמבר 2004, הזמין 50 זוגות למסיבה. חוץ מחברים מהמעגל הקרוב, כמו טהורי, כספי ופישר, התייצבו במסיבה גליה מאור, אז מנכ"ל בנק לאומי;בנימין נתניהו, אז שר האוצר; אנשי העסקים עידן עופר ועופר נמרודי; מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס ;מאיר שטרית, אז כשר התחבורה ורבים אחרים. רמי קלינשטיין שר לבעל השמחה "שתהיה צעיר לנצח". זו היתה עוד חגיגה, אחת מרבות, שבה נפגשו זה עם זה חברי מועדון הריכוזיות במהלך העשור של דנקנר באי.די.בי. המפורסם שבאירועים אלה הוא חתונת בתו של נוחי, רונה דנקנר, ימים ספורים לאחר פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011.

גם כעת, כשהוא נאבק להיחלץ מצרותיו, עומדים לצדו של דנקנר הקשרים שטיפח. קשרים אלה היו קריטיים עבורו בשורה של חזיתות, אבל במיוחד בגזרת הגופים המוסדיים. אלה האנשים שהיו צריכים להחליט באופן שוטף על קנייה ומכירה של ניירות ערך של אי.די.בי, פירמידה ענקית של חברות שכמעט כולה נסחרת באחד העם. באי.די.בי מדגישים:"דנקנר או כל גורם מוסמך מטעמו בקבוצת אי.די.בי או מחוצה לה, מעולם לא פנו בהצעה כלשהי אל רגולטור מכהן ולא אל שום נושא משרה ציבורית מכהן".

אי–פי

בכיר בשוק ההון מספר כי "אנשיו של דנקנר ידעו לשבת עם מנהלי השקעות, להסביר להם כמה הם מוכשרים, ולרמוז להם על כל מיני הצעות בעתיד המצפה להם באי.די.בי, כשברור שמי שעובד אצל דנקנר נהפך לאדם עשיר. הם אמרו 'נשמח שתשתלב אצלנו'". בכירה במוסדיים שקיבלה הצעת עבודה מפתה מאי.די.בי היא המנכ"לית החדשה של משרד האוצר, יעל אנדורן. בעת שכיהנה כמנכ"לית קרן הפנסיה עמיתים הציע לה חיים גבריאלי לכהן בתפקיד בכיר בקבוצת כלל ביטוח. אנדורן העבירה את תגובתה באמצעות דוברות משרד האוצר:"בשנים האחרונות הוצעו לה שורה של תפקידים, לרבות תפקיד בכיר בקבוצת כלל, אך היא סירבה".

פן נוסף בקשרים עם המוסדיים מתאר בכיר לשעבר באי.די.בי:"דנקנר בהחלט ידע ליצור יחסי קרבה עם מנהלי השקעות בכירים. הוא הזמין אותם לשיחות אינטימיות במטה אי.די.בי. הם ישבו ואכלו טייק אוויי ממסעדת יוקרה. כל הפינוקים היו פרוסים על השולחן. הם ישבו, לפעמים גם שלוש שעות, ודיברו -לא רק על נושא ספציפי, אלא על החיים בכלל. דנקנר נהג להתייעץ עם בן שיחו על דברים שהוא צריך לעשות בחברה, וככה נתן לו תחושה של חשיבות עצמית והערכה. אחר כך, ברגע האמת, לא נעים לצאת נגדו".

מוטי קמחי

העשור של דנקנר באי.די.בי כלל גם כמה מפגשים שנויים במחלוקת עם פוליטיקאים. כך לדוגמה, בינואר 2008 נפגש עם שר התקשורת אז, אריאל אטיאס, לארוחת ערב בחברת בנות הזוג, למרות היותו בעל השליטה בחברת סלקום. למרות רווחיותן הגבוהה של חברות הסלולר באותן שנים, בהן כמובן סלקום, לא הכניס אטיאס תחרות לשוק התקשורת הסלולרית בישראל. הציבור נאלץ להמתין עד למינויו של משה כחלון לשר התקשורת כדי לראות צניחה בעלות השיחות. מקורבים לאטיאס מסרו בתגובה:"לצערנו, במדינת ישראל שר אחד מתכנן, השני גוזר את הסרט. אטיאס הסיר כמה חסמים, כמו ניידות מספרים, ואפילו בעיתון שלכם קיבל שבחים על כך. הוא היה עם אשתו במסעדה, במקרה ישב שם גם דנקנר, אז הם עברו לשבת ביחד בשולחן. בגלל זה למחוק שלוש שנות עשייה?".

מפגש בעייתי אחר הזכור לדנקנר הוא הביקור שערך שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, במטה אי.די.בי במגדלי עזריאלי, ועורר סערה ציבורית גדולה לאחר שנחשף ב-TheMarker, בינואר 2010. שטייניץ הגדיר את הביקור כפגישת היכרות עם אחד מהאנשים החשובים במשק, ואולם השר לא התעקש לקיים אותה במשרד האוצר בירושלים, כמקובל, אלא נענה להזמנתו של דנקנר להגיע למשרדו. לאחר שנחשף דבר קיום הפגישה, טענו מקורבי שטייניץ שהגעתו של השר למשרדי אי.די.בי היתה בשגגה, ושכוונתו המקורית של השר היתה לפגוש את דנקנר לארוחת צהריים בקניון עזריאלי. עם זאת, בחברת אי.די.בי ציינו כי השר היה אורח החברה. "שר האוצר בא לבקר את ראש־הממשלה", התבדחו באותם ימים בשוק ההון.

כמה שבועות לפני המפגש עם שטייניץ נפגשו דנקנר וראש הממשלה האמיתי. הפגישה נערכה בביתו של נתניהו והתקיימה זמן קצר לאחר פרסום המלצות הביניים של הועדה בראשות עו"ד דוד חודק, שקבעה כללים חדשים של רגולציה בשוק ההון. בלשכת נתניהו טענו אז שראש הממשלה "פגש את דנקנר במסגרת ידידות ארוכת שנים ביניהם". ואכן, כשהיה נתניהו שר אוצר, בשנים הראשונות לאחר רכישת השליטה של דנקנר באי.די.בי, הוא התארח כמה פעמים בביתו של דנקנר בהרצליה פיתוח.

מקורבו של דנקנר, עו"ד רם כספי, הסביר ב־2010 בראיון ל"הארץ" את פשר המפגשים בין דנקנר לפוליטיקאים. "הוא עומד בראש חברות ציבוריות גדולות במשק, וחשוב מאוד שהשרים והרגולטורים ישמעו את הדעות שלו. הוא יכול לתרום להם", אמר כספי. כיום, היכולת של דנקנר ושל טייקונים אחרים להשיא עצות לשרים ולרגולטורים נראית מנותקת מהמציאות לאור מצבם העסקי העגום.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#