התאווה לשליטה: מה חשבו על נוחי דנקנר בתיכון - ואיך התגלגל לישראייר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרופיל

התאווה לשליטה: מה חשבו על נוחי דנקנר בתיכון - ואיך התגלגל לישראייר

מאיפה הגיע העושר של משפחת דנקנר, איך הצליח נוחי להקים עסק ראשון כבר בצבא, מה למד באוניברסיטה - ואיך הפך להיות האיש החזק במשק

86תגובות
נח דנקנר ב־1972, בתמונה מספר המחזור בסיום לימודיו בגימנסיה הרצליה

הכתבה התפרסמה במקור במאי 2013 במסגרת מגזין TheMarker

סיפורו האישי של נוחי דנקנר בהחלט לא דומה לסיפור החלום האמריקאי על מי שבא מבית עני והפך למולטי מיליונר בעשר אצבעותיו, כמו למשל, יצחק תשובה. להפך: זהו סיפור על אדם שגדל עם כפית זהב בפה, בסביבה חומרנית מאוד, במיוחד על רקע המציאות הישראלית הצנועה של אותם ימים.

ראש השושלת מאיר מתתיהו דנקנר הגיע מרוסיה בסוף המאה ה־19, ונישא לשושנה צלליכין, בת למשפחה שנמנתה על מייסדי ראשון לציון. הזוג התיישב בפתח תקוה, שם היה להם משק חקלאי עם מטעי שקדים. לשושנה ומתתיהו נולדו שמונה צאצאים, בהם עובד בן עמ"י, יהלומן אמיד וראש העירייה הראשון של נתניה ומשה, סבו של נוחי, שהחל את דרכו כסוחר קמח ועבר גם הוא להתגורר בנתניה, שם נכנס לענף היהלומים.

משה נישא ארבע פעמים ומשתיים מנשותיו נולדו 11 צאצאים. ביסודה של האימפריה המשפחתית שהקים עמד רכוש שהביאה עמה מחו”ל אשתו הראשונה, רחל, ושחלק גדול ממנו הושקע בארץ בנדל”ן - מטעים ופרדסים, מגרשים ובתים בכל רחבי הארץ. ילדיה של רחל ירשו את הקרקעות שצברה המשפחה ואילו הילדים שנולדו לו מאישה אחרת, אינס, ירשו את עסקי היהלומים. יצחק, אביו של נוחי ובנה של רחל, העדיף לעסוק גם הוא ביהלומים, ולא לקח חלק בניהול קבוצת דנקנר של האחים הבוגרים, שהפכה לאחד הכוחות הכלכליים החזקים במשק הישראלי, וחלשה על עסקים מגוונים בתחומי הנדל”ן, הכימיקלים, האנרגיה והתקשורת.

נוחי דנקנר נולד בנובמבר 1954 וגדל בתל אביב עד שהיה בן עשר. משפחתו התגוררה בדירה ברחוב ריינס ובהמשך ברחוב דיזנגוף. לאחר מכן עברה המשפחה – הוריו, יצחק וזהבה, ואחותו שלי - לבית מרווח ברחוב האשל בהרצליה פיתוח.

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני

בתיכון למד נוחי בגימנסיה הרצליה בתל אביב, במגמה ריאלית. בכתבה במגזין "ביג טיים" ממארס 2006 הוזכרו חבריו לשכבה ובהם בועז ז’ורבין, בנו של הפרסומאי אליעזר ז’ורבין; נאוה סמל, לימים סופרת; תמי ליטני, לימים עורכת המשנה של “הארץ”; ושני חניכים בפנימייה הצבאית - גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל, ויואב קוטנר, לימים שדרן רדיו. חבריו הקרובים של נוחי בצעירותו הגיעו רובם משכבת ההון: אמילי אייזנברג, בתו של שאול אייזנברג; אלון פרומצ’נקו, בן למשפחת מייסדי עלית; רוני פורר, לימים איש עסקים וסוחר אמנות; ופיני מילמן, כיום עורך דין, שסייע לדנקנר בימי רכישת השליטה באי.די.בי ובראשית הדרך היה שותפו להקמת גלידרייה בהרצליה.

בנובמבר 1972 התגייס דנקנר לקורס טיס, שהחניך המצטיין בו היה אילן רמון. הוא נשר מהקורס כעבור שנה, אך במהלכה הספיק להתיידד עם מי שעד היום נמנה עם חבריו הטובים ביותר - מודי כידון, מבעלי משרד הפרסום גיתם. דנקנר המאוכזב יצא לקורס קצינים, משם עבר לשרת במודיעין חיל האוויר ולבסוף השתחרר בדרגת סרן.

את הקריירה העסקית שלו החל דנקנר כבר בהיותו במדים. ב־1975 פתח בשותפות עם כידון את בוטיצ’לי, בית גבינות ויין ביפו העתיקה. לפי פקודות צה"ל נאסר על חיילים לפתוח בתי עסק, אך פעילות אמנותית היתה מותרת. לכן דאגו כידון ודנקנר לתלות על הקירות יצירות אמנות, על תקן של תערוכות מתחלפות. כך זכו לאישור. מאי.די.בי. נמסר: "בוטיצ'לי הוקם לא במקרה באזור הגלריות לאמנות ביפו העתיקה. ייחודו של העסק היה בתפיסה התרבותית הכוללת שלו, שבזמנו היתה חדשנית - שילוב יצירות אמנות עם גבינות ויין".

במקום עבדו צעירות רבות מהאליטה של תל אביב: מצדה זאבי, בתו של האלוף רחבעם זאבי, שבמקביל עבדה כדיילת אוויר והביאה למקום גבינות מחו”ל; יעל טבת, כיום יעל קלגסבלד, אשתו של עורך הדין דורי קלגסבלד; אורנה טמיר שסטוביץ’, הנשואה ליונתן שסטוביץ’ ממשפחת היבואנים; ומיכל טוקטלי־זמיר, אחותו של איש העסקים דני טוקטלי, מקורבו של שר האוצר יאיר לפיד. מדי פעם קפץ למקום דן בן־אמוץ, שהתגורר בסמוך.

הארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני, גברא מנדיל באדיבות סטודיו גברא בית ספר לצילום, ברק נונא, עופר וקנין, ניר קידר, מוטי קמחי, תומר אפלבאום

בוטיצ'לי זכה להצלחה, אך כידון ודנקנר החליטו למכור אותו כעבור שנה בלבד. זו היתה זו העסקה הראשונה שעשה דנקנר בחייו. הרוכשת היתה דורית טילר, אז סטודנטית למשפטים שעבדה כמלצרית במקום, ורכשה אותו יחד עם שותף. “נוחי היה אז בחור צעיר ונמרץ. כבר ראו עליו שיש לו שאיפות להקים יום אחד אימפריה. הרי זה לא כל כך טבעי שבחור בתחילת שנות ה־20 לחייו מקים עסק כזה, שמצליח מאוד”, אומרת טילר.

לאחר שחרורו מצה”ל פנה דנקנר ללימודי מדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ומיד לאחר מכן החל ללמוד שם משפטים לתואר הראשון. המרצים שלו ציפו שהסטודנט המבריק, שהיה פעיל בכתב העת “עיוני משפט”, ימשיך בקריירה אקדמית, אך הוא העדיף להתמחות במשרד עורכי הדין של יגאל ארנון - אז כהיום אחד הגדולים במדינה. עורכות הדין שעבדו אתו באותה התקופה, נירה קוריצקי ועמליה משי, זוכרות מתמחה מעולה שסייע בעסקה שבה רכש ארנון את חברת ארקיע. עם זאת, הוא עסק בעיקר בעסקות נדל”ן.

בזמן שעבד אצל יגאל ארנון הכיר דנקנר את עורך הדין משה לוסקי - שב־1984 פרש יחד עמו מהמשרד כדי להקים משרד חדש, "דנקנר־לוסקי". ארנון מאוד לא אהב את המהלך, ואף כעס בגללו על דנקנר במשך שנים, אך לבסוף מחל לו. כיום דנקנר מיודד עם פרקליטי צמרת אחרים. הבולט שבהם הוא עורך הדין רם כספי, שהיה מאנשי המפתח שסייעו לדנקנר ברכישת אי.די.בי. השניים נפגשו לראשונה כאשר דנקנר היה מתמחה אצל ארנון, וכספי קפץ לביקור.

המשרד שפתחו דנקנר ולוסקי שימש משרד הבית של משפחת דנקנר המורחבת, אבל דנקנר שכבר בתקופה ההיא פיתח שאיפות להפוך לאיש עסקים, זנח בהדרגה את עריכת הדין. ב־1996 הקים את חברת גנדן יחד עם אבי פישר, אביו יצחק דנקנר, אחותו שלי דנקנר־ברגמן, איש העסקים הקרואטי דרקו הורבט שהיה מבעלי חברת ההשקעות אקטיבה, ג’קי ומארק שימל, רפי ביסקר ואחרים.

ההשקעה המשמעותית הראשונה של גנדן היתה בחברת התעופה ישראייר. בניגוד למה שמקובל לחשוב, גנדן לא הקימה את החברה, שקודם לכן נקראה כנפי העמק. דנקנר ושותפו אבי פישר נכנסו לשותפות עם המייסדים, אנשי העסקים זאב הורן ומשה לייבוביץ’, בעלי חברת האוטובוסים הורן את לייבוביץ’, שביקשו לפתח קווי תעופה לאילת ולקריית שמונה. ב־1998 מכרו השניים את חלקם לדנקנר ולפישר. “היו להם חלומות גרנדיוזיים שלא התאימו למערך הזהיר שלנו”, מסביר זאב הורן, כיום מבעלי חברת האוטובוסים קווים. “הם רצו הרבה מאוד מטוסים בקווים בינלאומיים והשקעות מסיביות. זה פשוט היה גדול עלינו”

לפרקים הבאים בחיי דנקנר:

>>>>>שיכרון כוח

>>>>>כל אנשי נוחי

הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון מאי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#