כץ ויחימוביץ' שוב מציעים להגביל בחוק שכר בכירים בחברות ציבוריות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כץ ויחימוביץ' שוב מציעים להגביל בחוק שכר בכירים בחברות ציבוריות

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכרו של עובד במקום עבודה לא יעלה על פי 50 משכרו של עובד בשכר נמוך המועסק בחברה

4תגובות

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ (ליכוד) ויו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' פועלים לגייס תמיכה בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכרו של עובד במקום עבודה לא יעלה על פי 50 משכרו של עובד בשכר נמוך המועסק בחברה. הצעת החוק, שנועדה להקטין את פערי השכר במשק, אמורה היתה לעלות ביום א' הקרוב בוועדת השרים לחקיקה, אךכץ ויחימוביץ' החליטו לדחות את מועד הדיון בניסיון לגייס תמיכה בה.

יצויין כי הצעת חוק זהה הניחו כץ ויחימוביץ' וח"כים נוספים בכנסת הקודמת, אך היא זכתה להתנגדותו של רה"מ בנימין נתניהו ושל ועדת השרים לענייני חקיקה.

מיכל פתאל

בעקבות אותה הצעת חוק, הקימה הממשלה הקודמת את "ועדת נאמן" שגיבשה חוק להגברת הפיקוח על שכר הבכירים בחברות ציבוריות. ואולם, החוק הממשלתי שהתקבל בקדנציה הקודמת של הכנסת לא הגביל את שכר הבכירים אלא רק יצר מנגנוני פיקוח וקבע דרכים לאישור תנאי שכר של מנכ"ל ובכירים בחברות ציבוריות. לפי הערכות, ועדת השרים לחקיקה תתנגד להצעת החוק.

כץ ויחימוביץ' קובעים כי "בשנים האחרונות הרקיע שכרם של המנהלים בעיקר בחברות הציבוריות לסכומים שהופכים את השכר למסלול עוקף דיווידנד הפוגע ברווחי ציבור המשקיעים מחד, ומאידך - למסלול נפרד ומנותק מכל מסלולי השכר האחרים בחברות. לפיכך, אנו עדים לקיצוצי שכר נרחבים ולהעסקה נרחבת והולכת של עובדים מקבלי שכר נמוך במיוחד, שעה שמנהלים נוטלים לעצמם שכר שעלותו למנהל יחיד מגיעה לעיתים לכמה מיליוני שקלים חדשים בחודש".

עוד ציינו כי "שכרו של הבכיר ביותר בחברה לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר. כך, אם השכר הנמוך בחברה הוא 4,000 שקל, לא יעלה שכרו של המנהל על 200 אלף שקל. גם פערי שכר אלה הם בלתי רצויים בעליל, אבל בהצעת החוק יש נסיון להציב מגבלות שיש בהן סבירות והיתכנות לישום".

"בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. אם תמצא הנהלה או דירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה. באופן כזה, יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שיהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסויימת ומצומצמת אי השיוויון ויווצר מנגנון טיבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים".

עוד קבעו כי "בעקיפין, יווצרו שתי מטרות נוספות: האחת - ריסון שכר המנהלים יגדיל את רווחי המשקיעים הקטנים בחברות הציבורית, והשנייה - בעלי השכר הנמוך שמשתמשים ב-100% משכרם לצריכה יגבירו את הפעילות".

כץ ויחימוביץ' הוסיפו כי "מגמה זו של העלאת שכר המנהלים הבכירים התבצעה בעת שהפריון לעובד במגזר העיסקי עלה בין השנים 2000 ל-2006 ב-9.1% ושכר העובדים עלה ב-1.8% בלבד. על פי נתוני מרכז אדווה, עלות שכר ממוצעת של מנהל בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה עלה מ-1.55 מיליון שקל בשנת 2003 ל-2.09 מיליון שקל בשנת 2006 - עלייה של 14.8%".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#