"הוא היה סטיב ג'ובס הישראלי; גאון בתחומים רבים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נפרדים מארזי

"הוא היה סטיב ג'ובס הישראלי; גאון בתחומים רבים"

כריזמטי, נוטל סיכונים, בטוח בדרכו הייחודית לא מתאים לאף מסגרת ובוחר בעצמו את מוריו, כך ספדו חבריו ועמיתיו לאפי ארזי, מייסד סאיטקס, שהלך לעולמו ביום ראשון ■ "הוא שינה לא רק את זירת הטכנולוגיה הישראלית, אלא את החברה הישראלית כולה"

תגובות

"הוא מצטרף אל החולמים הגדולים במדינה הזו", ספד בלוויה שהתקיימה ביום שני, ערב יום העצמאות, מיקלה, בנו של אפי ארזי, לאביו, מייסד חברת סאיטקס ואחד מאבותיה של תעשיית ההיי־טק הישראלית. מאות אנשים, בהם ותיקי ההיי־טק הישראלי ליוו את ארזי, שמת בגיל 76, בדרכו האחרונה בבית הקברות האזרחי בקיבוץ חורשים. בעשור האחרון התמודד ארזי עם מחלת האלצהיימר.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, תיאר את פועלו של ארזי, אך גם את אופיו הייחודי, כאב־טיפוס של היזם הישראלי - כריזמטי, נוטל סיכונים, בטוח בדרכו הייחודית וצבעוני בחייו העסקיים והפרטיים. "הדרך המקובלת, הקונבנציה, לא היתה מעולם דרכו של ארזי. הוא מזן הנפילים שיש לו מסלול משלו, לעתים לא מובן, אך מקדים את הרבים בחשיבה למרחק ובעשייה שבעקבותיה. היכולת שלו להתרומם מעל חוסר ההערכה בצעירותו, החשיבה השונה מהסביבה, החזון, מתנת המנהיגות ובמיוחד היכולת לאסוף את עצמו לאחר כישלון ולבנות מחדש - הם מדהימים והפכו אותו לדמות אפית", ספד רייכמן בלוויה.

"ארזי שינה לא רק את זירת הטכנולוגיה הישראלית, אלא שינה את החברה הישראלית כולה. כחלוץ של יישום של פיתוחים מדעיים בתעשייה הוא היה אחד מהאבות המייסדים של מה שאנו מכנים כיום תעשיית ההיי־טק. תעשייה זו נהפכה למנוע של הכלכלה בת זמננו", אמר על ארזי בני לנדא, גם הוא אחד מוותיקי תעשיית ההיי־טק המקומית, שהיה ממובילי תחום הדפוס הדיגיטלי, ועושה זאת עד היום באמצעות חברת לנדא. "ואולם ייתכן שכישרונו הגדול מכל היה הכריזמה שלו - יכולתו לשמש השראה למהנדסים צעירים, ומאוחר יותר לתעשייה כולה, ללכת בעקבות חזונו. הצירוף של הלהט שלו, סגנונו הייחודי וחוש ההומור הפכו אותו לאחד המנהיגים האגדיים בישראל ובתעשייה כולה", אמר.

"אפי תמיד חיפש בעיות גדולות וניסה לפתור אותן. הוא לא התאים לאף מסגרת לימוד, ובחר לעצמו את מוריו", אמר יואב שלוש, שהצטרף לסאיטקס עם היווסדה
 ב–1979 וכעשור וחצי לאחר מכן מונה למנכ"ל החברה. "זו היתה חברה עם המון איכויות אנושיות. הוא לימד את כולנו לשאוף גבוה וגם להוביל. בתקופה שארזי הקים את סאיטקס, המושג סטארט־אפ לא היה קיים, לא היו קרנות הון סיכון ולא היתה תעשיית היי־טק ישראלית. לקח זמן עד שאנשים הבינו מה הוא מנסה לעשות, וכשהצליח - הוא נהפך למודל חיקוי".

אלישע ינאי, חברו של ארזי ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר: "בעיני אפי היה מעין סטיב ג'ובס הישראלי. הבחור היה גאון בתחומים רבים. איש חזון שהבין בטכנולוגיה ובחר דרך בלתי קונבנציונלית לטפל בדפוס, ראשון מסוגו בעולם. הוא הניח יסודות לדור היי־טק מפואר. בימים שהוא עזב את סאיטקס, ההיי־טק הישראלי הגיע להיקף של פחות מ-6 מיליארד דולר, וכיום התעשייה מגיעה ל-25 מיליארד דולר, ועוד היד נטויה".

"בין כל אלה שליוו את עריסת ההיי־טק הישראלי, לאפי תמיד יהיה מקום מיוחד", כתב היזם יוסי ורדי בהספד לארזי, שפורסם באתר של המרכז הבינתחומי. "הוא היה ונשאר ילד הפלא, אבן המשחזת מתיזת הניצוצות שעליה הושחזו דורות של אנשי עיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת, מדפסות ושאר פלאי הגרפיקה הדיגיטלית וממניחי היסודות העולמיים של התעשייה הזאת. מאז סאיטקס צעדו בדרכו של אפי מאות חברות ויזמים - יותר מ–250 חברות ישראליות שהלכו בעקבותיה הונפקו במשך השנים בנאסד"ק".

"יש אנשים שהם מוזה, וארזי היה כזה", אמרה דלית מילשטיין, מחברת הביוגרפיה של ארזי ‏("בדרכו שלו", 2005, הוצאת דניאלה די־נור‏). "כל מי שהיה מסביבו נהפך לאחר מכן למרכזי בתחומו - אם מדובר ברואי חשבון, עורכי דין או מהנדסי תוכנה. ארזי היה שנוי במחלוקת, אבל האנשים שנגעו בו קיבלו אבק פיות על הידיים. היה לו מגע זהב. אומרים עליו שהוא היה סטארט־אפיסט בנשמתו. מה שאני יודעת להגיד שזה שהוא היה איש שידע לגלות אחרים, ונהפך למשמעותי בחיים של כל מי שפגש אותו".

עמית מחקר 
בהרווארד בגיל 23

ארזי, יליד ירושלים, התגייס לצה"ל כשהיה בן 16.5 בלבד, ושירת כטכנאי מכ"ם בחיל האויר, לאחר שלא סיים את בית הספר התיכון ולא השלים בגרויות. בגיל 20 זכה בפרס על המצאה ותושייה טכנית, כמסגרת תפקידו כאחראי על קליטת מכ"ם שנתפס כשלל במבצע קדש.

ב–1958, לאחר שירותו הצבאי, התקבל לאוניברסיטת MIT בארה"ב. במהלך לימודיו לתואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה עבד ארזי במצפה הכוכבים של הרווארד, ובנה עם פרופ' מריו גרוסי את מצלמת הטלוויזיה ששידרה את התמונות מנחיתתה ההיסטורית של אפולו 11 על הירח. בגיל 23 מונה לעמית מחקר באוניברסיטת הרווארד.

ב–1963 החל ארזי לעבוד בחברת ITEK האמריקאית, ששמה לה למטרה לייצר לוויין צילום. לאחר שחזר לישראל ולא התקבל לעבודה בטכניון, במכון ויצמן וברפאל, החל את דרכו היזמית, והקים בגיל 33 את חברת "טכנולוגיה מדעית". החברה, שנוסדה ב–1968 על בסיס השקעה משותפת של ITEK ודיסקונט השקעות, החלה את דרכה כספקית של ציוד שאיפשר לאנטנות לבצע מעקב אחרי מטרות, ולקוחותיה היו התעשיות הביטחוניות.

בהמשך פנתה החברה לשוק האזרחי, ופיתחה מכונות לעיצוב גרפי של בדים שיועדו לשוק הטקסטיל, שזכו להצלחה ניכרת. המשבר של שוק הטקסטיל בישר את גלגולה הבא של החברה, ובשלהי שנות ה–70 נהפכה למפתחת ויצרנית של מערכות ממוחשבות לעריכה גרפית של תמונות שיועדו לתעשיית הדפוס וההוצאה לאור.

ברבות השנים שינתה החברה את שמה לסאיטקס, שנהפכה לחלוצת הדפוס הדיגיטלי ואחת מפורצות הדרך של תעשיית ההיי־טק הישראלית. סאיטקס נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הראשונות שהתבססה על יצוא, הראשונה מבין החברות הישראליות שהובילו את גל ההנפקות בנסד"ק של שנות ה–90, והראשונה שהצליחה לייצר מותג ישראלי־גלובלי.

החברה יצרה סביבה בישראל מרכז ידע בתחום הדפוס הדיגיטלי, דבר שהפך את ישראל באמצע שנות ה–90 למובילה עולמית בתחום. ב–2000 נמכרה הפעילות המרכזית של החברה לקריאו וב–2005 נמכרה סאיטקס ויז'ן ל–HP. בשיאה העסיקה החברה כ–3,400 עובדים.

לאחר שעזב את סאיטקס 
ב–1989, הקים ארזי את חברת EFI‏ (Electronics for imaging‏), שפועלת מארה"ב. בשיאה הגיעה החברה לשווי של 2.7 מיליארד דולר. מאמצע שנות ה–90 החל ארזי לפעול גם כמשקיע בחברות סטארט־אפ, והשתלב בפעילותן של חברות טכנולוגיה צעירות, שהבולטת בהן היא IMedia, שבה כיהן כמנכ"ל ונשיא. החברה נרכשה ב–1998 על ידי חברת טריון תמורת 100 מיליון דולר.

לצד החברות שהקים, ארזי הביא לישראל לישראל סגנון חיים שנחשב בשנות ה–70 וה–80 כחריג בנוף המקומי. בשנות ה–70 רכב ארזי על אופנועי שטח, והדירה שרכש במגדלי דוד ברחוב דוד המלך בתל אביב נחשבה מוקד עלייה לרגל. ארזי, שנישא חמש פעמים, הופיע רבות במדורי הרכילות, ונהג לציין כי הוא "אוהב להיות מאוהב". לארזי שני ילדים מנישואיו הראשונים לתרזה ארזי - בנו מיקלה ובתו מוניקה. "הוא אהב את החיים היפים, גם כשהיה לו כסף, וגם כשלא היה לו כסף", העיד אחד מחבריו.

ב–1999 יזם ארזי את פרויקט "מלגות אפי", שנועד לעודד צעירים לבחור בקריירת יזמות ומנהיגות טכנולוגית. המלגות ניתנו ל–50 סטודנטים ששילבו בין לימודי מדעי המחשב ולימודי מינהל עסקים. ב–2002 נקרא בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי על שמו של ארזי, שהעביר למרכז תרומה שאיפשרה את הרחבתו של בית הספר.

הפוטושופ של עידן הפילם

מערכת העריכה הממוחשבת של סאיטקס היתה מורכבת ממיני-מחשב, סורק אלקטרו-אופטי אותו רכשה מחברה אחרת, וצג גדול. המערכת סרקה את חומר הגלם בפילם וביצעה לו המרה לפורמט דיגיטלי. בפורמט הדיגיטלי ניתן היה לבצע לתמונה עריכה בדומה לזו שמתאפשרת כיום באמצעות תוכנות עריכה - ריטוש, שינויי צבע, מחיקה ומיקום מחדש של אובייקטים. את התוצאה המוגמרת מכונת לייזר היתה הופכת חזרה לפילם ששימש כחומר גלם לגלופות שיוצרו בהליך אנלוגי ושימשו לדפוס. עלותן של מערכות כאלה, שיועדו רק למוציאים לאור ולבתי הדפוס הגדולים ביותר עמדה על למעלה ממיליון דולר.

"לפני סאיטקס אם רצית לערוך תמונה זה היה צריך להיות ישירות על הפילם, בתהליכים מורכבים, מרביתם ידניים. דברים כמו החלקה של עור של דוגמניות, או הסרה של צופה שניצב ליד מלכת אנגליה בצילום כמעט ולא היו", מסביר יואב שלוש, שהצטרף לחברה אותה הקים ארזי ב-1979 ומונה כעשור וחצי לאחר מכן למנכ"ל החברה. "נשיונל ג'יאוגרפיק היו אחד הלקוחות שלנו. באחד מהמקרים שהם השתמשו במכונה שלנו היתה להם כתבת שער על מצרים עם תמונה של שלוש הפרמידות בגיזה. כמו שהן הופיעו בצילום המקורי הפירמידות לא נכנסו יחד בפורמט השער של המגזין. באמצעות המערכת של סאיטקס הם צופפו אותן. זה יצר שערוריה אדירה ודיון רחב על החופש שיש לעיתונות לשנות תמונות", מציין שלוש, כיום שותף מנהל בקרן ההון סיכון אביב ונצ'רס ומנכ"ל משותף ב-IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות.

סאיטקס התחרתה אל מול שתי חברות גדולות - Hell Graphic Systems שהיתה חטיבה בסימנס, ו-Crosfield Composition Systems. "בתקופה ההיא היו רק שתי חברות היי-טק ישראליות שפעלו כיצואניות גדולות - סאיטקס ואלסינט שפעלה בתחום הרפואי. התמודדנו עם חברות גדולות והצלחנו להקדים אותן", מספר שלוש. "אפי השקיע המון בשיווק. בנינו ביתנים בתערוכות בעלות של מיליוני דולרים ויצרנו מותג היי-טק ישראלי - זה היה דבר חדש".

"באולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984 העיתון USA Today רצה להציג תמונות צבע מהאירועים. באותה התקופה צלמים היו מעבירים למערכת את התמונות בפקס - בשחור לבן בלבד. לא היתה שיטה להעברה מהירה של תמונות צבע. ארזי לקח צוות קומנדו של סאיטקס והם בנו בשבילם סורק נייד במשקל 80 קילו עם מודם ששלח את תמונות הצבע ישירות למערכת של סאיטקס במערכת העיתון", סיפר שלוש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#