האישה שתרסן את וול סטריט - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מידע פנים

האישה שתרסן את וול סטריט

בכל פעם שאליזבת וורן פותחת את הפה, הפיננסיירים מקשיבים – ומפחדים

19תגובות

לא בכל יום מישהו דוחק את בן ברננקי לפינה. למרות המראה הצנוע שלו, יו"ר הבנק הפדרלי היוצא הוא בעל נוכחות מאיימת למדי, וגם הסנטורים הבכירים ביותר מתייחסים אליה ביראת כבוד. והנה, בחודש שעבר מצא את עצמו ברננקי כשהוא נחקר על ידי סנטורית, ועוד טרייה במיוחד: אליזבת וורן. במשך זמן שבוודאי נראה בעיניו כנצח, תחקרה וורן את ברננקי בתקיפות, ודרשה ממנו להסביר מדוע חמש שנים אחרי חילוץ הבנקים ב־2008, הממשל בארצות הברית עדיין מחלץ את הבנקים הגדולים תוך שהוא מוסיף להגדירם כ"גדולים מכדי ליפול". הייתכן, תבעה וורן לדעת, שיש לכך קשר למיליארדים שחוסכים אותם בנקים בעלויות אשראי - 83 מיליארד דולר בשנה, לפי בלומברג - על חשבונם של משלמי המסים?

בתחילה שמר ברננקי על קור רוחו, אבל בהדרגה הוא החל להילחץ ולגמגם. בתום יותר משעה של ביקורת אינטנסיבית, הגיעה וורן לפאנץ' ליין שלה: "הבנקים הגדולים עושים קופה, והקטנים פשוט נמחצים", אמרה, ואילו ברננקי המובס יכול היה רק לומר: "אני מסכים אתך ב־100%".

בלומברג

המפגש בין וורן לברננקי מיטיב להמחיש מדוע נהפכה וורן לאימת וול סטריט ומגזר הפיננסים. מאז שהתפרסמה כמפקחת החריפה של הקונגרס על תוכניתו של הממשל לחילוץ מגזר הפיננסים (TARP), היא מפחידה, מכעיסה ומרתקת את תעשיית הבנקאות האמריקאית, ואף ששילמה מחיר מקצועי ופוליטי על כך, הצליחה לזכות בלא מעט אהבה מצד הציבור האמריקאי שבסוף גם עשה את הבלתי ייאמן ובחר בה לסנאט.

אנשים כמו וורן לא אמורים להיבחר. במערכת שמונעת על ידי כספי תרומות, לוביסטים ואינטרסים תאגידיים, אין סיבה לכך שפרופסורית למשפט מאוניברסיטת הרווארד, בעלת מוניטין של טראבלמייקרית ומשקפיים שמתייגים אותה כוואספית אליטיסטית, תיבחר לאחת מהמשרות הפוליטיות הרמות בארצות הברית. ובכל זאת, וורן עשתה זאת. היא הצליחה בכך משום שבניגוד לעמיתיה עשתה משהו יוצא דופן: היא אמרה את מה שבמערכת הפוליטית כולם ידעו, אבל לא הרשו לעצמם לומר.

"אנשים מרגישים שהמערכת מכורה ולא עובדת לטובתם, והנה החלק הכואב: הם צודקים", אמרה וורן בספטמבר 2012, במהלך קמפיין הבחירות שלה. "תסתכלו מסביב: חברות הנפט זוללות מיליארדי דולרים בסובסידיות; מיליארדרים משלמים פחות מס ממזכירות; המנכ"לים בוול סטריט - אותם מנכ"לים שהחריבו את הכלכלה שלנו והרסו מיליוני משרות – עדיין מהלכים בגאווה בקונגרס, ללא בושה, דורשים טובות, ואנחנו מתנהגים כאילו אנחנו צריכים להודות להם; והאחיות והמתכנתים, אנשי המכירות והכבאים, אנשים שקורעים את התחת מדי יום, אף אחד מהם – אפילו לא אחד – מסתיר את כספו באיי קיימן כדי להימנע מתשלום מסים".

בשנים האחרונות מיצבה את עצמה וורן כקול היחידי שתמך בצד הכי נשכח של תעשיית הפיננסים האמריקאית: הצרכנים הפיננסיים. אלה שרכשו את מוצרי המשכנתאות הרעילים של הבנקים כי איש לא היה מחויב לדווח להם שרכשו פסולת רעילה. אלה שהחוק פחות או יותר התיר להונות, והותירם חסרי הגנה כשהפסידו את התחתונים. המגזין "טיים" כינה אותה ב־2010 "השריף החדש של וול סטריט".

את רוב הקריירה שלה הקדישה וורן להגנה על מעמד הביניים. עוד לפני שנחשפה לציבור היא היתה פעילה בולטת למען חוקים להגנת הצרכן, במיוחד לווי משכנתאות. מבחינתה היה מדובר במסע צלב אישי: היא גדלה למשפחה קשת יום ממעמד הביניים, בתו של שרת ועקרת בית, בימים שקדמו לדה רגולציה של המגזר הפיננסי שהפכה את מעמד הביניים, כדבריה, "לתרנגול הודו בחג ההודיה". כשהיתה בת 12 לקה אביה בהתקף לב, והחנות שבה עבד שינתה בתגובה את תפקידו וקיצצה בשכרו למרות החשבונות הרפואיים המאמירים. המשפחה הפסידה את המכונית, ואמה נאלצה לחזור לעבוד במוקד שירות טלפוני כדי לשלם את המשכנתא לפני שהמשפחה תאבד גם את ביתה. וורן החלה לעבוד בגיל תשע. היא התחתנה בגיל 19, ילדה את בתה הראשונה בגיל 22 ונאבקה כדי לממן את לימודי המשפטים.

לציבור הרחב היא נחשפה לראשונה בנובמבר 2008, כשמונתה לראש הוועדה המפקחת על TARP. בתפקיד זה נחשפה להימורים שהפילו את כלכלת ארצות הברית, ונודעה כמבקרת חריפה הן של וול סטריט והן של הממשל, שבאמצעות TARP הלווה 700 מיליארד דולר לבנקים הגדולים, רובם באופן חשאי מבלי שמישהו יידע לאן בדיוק הכסף הלך. וורן בת ה־64 היא שהפכה את תפקיד ראש ועדת הפיקוח על TARP לתפקיד אמיתי: ועדת הפיקוח שלה הפכה לוועדת חקירות רצינית, שתחקרה באופן קשוח פיננסיירים בכירים וגם בכירים בממשל בשימועים ששודרו בטלוויזיה, כשוורן שואלת את השאלות שהצופים בבית רצו לשאול.

באותה מידה של תקיפות ביקרה וורן גם את הממשל, שלטענתה השקיע מאות מיליארדים אם לא טריליונים מכספם של משלמי המסים בבנקים הגדולים מבלי לדרוש תשואה הולמת על ההשקעה, במידה רבה בשל הקשרים הפוליטיים של הבנקים הגדולים בתוך הממשל. בספטמבר 2009 היא התקילה את שר האוצר קר הרוח, טים גייתנר, במטח שאלות על חילוץ AIG. בשימוע אחר, שלושה חודשים לאחר מכן, גייתנר, שלדברי מקורבים מתעב את וורן, כבר הרים את קולו עליה.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

 

לאחר שסיימה את תפקידה בקונגרס, מונתה וורן ליועצת כלכלית מיוחדת לברק אובמה, שהתרשם מהאומץ שלה. במסגרת התפקיד היא הורשתה לעבוד על מה שמאז 2007 נהפך למשאת נפשה: הקמת סוכנות ממשלתית להגנה על צרכנים של מוצרים פיננסיים, או בשמה הרשמי כיום: CFPB. ואולם אובמה בגד בה, וב־2011 מינה ליו"ר הסוכנות דווקא את סגנה, ריצ'רד קורדריי. מקורות המקורבים לממשל טענו שאובמה בחר בקורדריי בגלל שוורן משכה יותר מדי אש. הרפובליקאים והלוביסטים של וול סטריט ראו בה את השטן בהתגלמותו ולחצו על אובמה שלא למנותה ליו"ר הסוכנות. הם גם תקפו אותה פומבית ותיארו אותה כשקרנית, בורה ותאבת תקשורת וכוח. וורן פשוט ידעה יותר מדי: מי שבאמת הכתיב את תנאי החילוץ של מגזר הפיננסים היו הפיננסיירים, לא הממשל.

ואולם מי שביקש להשתיקה היה עתיד להתבדות. בספטמבר 2011 הכריזה וורן על כוונתה לרוץ לסנאט מטעם מדינת מסצ'וסטס מול הסנטור המכהן סקוט בראון. בתום קמפיין סוער, שבו הוכיחה בין השאר את יכולתה לגייס כספים מתורמים ליברלים, בהם מפורסמים כמו בן אפלק וברברה סטרייסנד, הצליחה וורן להיבחר למועדון שדחה אותה לפני שנים ומנע ממנה להפוך לראש ה־CFPB.  

אם מישהו חשב שבשנתה הראשונה בסנאט תשמור וורן על שקט, הוא טעה. כבר בפברואר, בשימוע הראשון שלה בפני ועדת הבנקאות של הסנאט, היא העבירה את כל הרגולטורים הבכירים של עולם הבנקאות – בהם גם ראש ה־CFPB, למרבה האירוניה – וביישה אותם עד שגם הם, כגייתנר וברננקי, נהפכו לילדים מגמגמים. "מתי בפעם האחרונה הבאתם בנקאי מוול סטריט לבית המשפט?", שאלה אותם. "למה לא העמדתם אף בנקאי למשפט?". לרגולטורים, כמובן, לא היו תשובות.

כעת, לא יהיה מוגזם לטעון שלא מעט בכירים בממשל ובוול סטריט מצטערים על ההחלטה האומללה לחסום את מינויה של וורן לראש ה־CFPB. במקום רגולטורית בסוכנות חדשה שסמכויותיה דוללו, וורן היא עתה סנטורית בכירה, ועוד כזו שלא משחקת את המשחק הוושינגטוני ואינה מתחנפת ללוביסטים ולמיליארדרים. הכלכלן סיימון ג'ונסון, במאמר שכותרתו "החשיבות הפוליטית של אליזבת' וורן", הגדיר אותה כמובילת הרפורמיסטים בוושינגטון, לאחר חודשיים בלבד בתפקיד. לבכירי וול סטריט יש עוד לפחות ארבע שנים לפחד מפני העתיד.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#