דוד עברי נשיא בואינג ישראל: "כשאתה לא נהנה, גם אחרים לא נהנים" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניהול

דוד עברי נשיא בואינג ישראל: "כשאתה לא נהנה, גם אחרים לא נהנים"

הוא פיקד על חיל האוויר בתקיפת הכור בעיראק, היה מנכ"ל משרד הביטחון במשך עשר שנים ושימש שגריר ישראל בארצות הברית. ועדיין אלוף (במיל') עברי צריך, כמו כל עובד אחר, לעמוד במבחני אתיקה תקופתיים של חברת בואינג

10תגובות

אלוף (במיל') דוד עברי כלל לא שוקל לצאת לפנסיה. זה עשר שנים שהוא מכהן כנשיא חברת בואינג ישראל, לאחר יובל שנים של קריירה צבאית ואזרחית. הוא היה מפקד חיל האוויר בעת תקיפת הכור בעיראק, יו"ר התעשייה האווירית בשתי קדנציות קצרות ומנכ"ל משרד הביטחון שפעל במהלך כהונתו לחשיפת השוחד שקיבל ראש להק ציוד בחיל האוויר, רמי דותן. בתחילת שנות האלפיים שימש יו"ר המועצה לביטחון לאומי ושגריר ישראל בארצות הברית. במקביל לתפקידו הנוכחי הוא יועץ לסטארט אפים בתחומי רפואת חלל ותעופה, "כי העיקר שיהיה מעניין".
ב–2005 מונה לעמוד בראש ועדה להקמת שירות אזרחי–לאומי שהמליצה לשלב ערבים וחרדים בשירות, והוא עדיין פעיל בנושא.

עברי נולד בתל אביב, חודשים ספורים לאחר שהוריו היגרו מצ'כוסלובקיה לארץ ישראל. מתל אביב עברה המשפחה למושבת הביל"ויים גדרה, שם הכיר בגן הילדים את עפרה לה הוא נשוי זה 55 שנים. יחד הם הביאו לעולם שלושה בנים. בנו הבכור, גיל, שירת כטייס בחיל האוויר ונהרג ב–1986 בתאונת אימונים. בזמנו הפנוי כותב עברי שירה.

 

אילייה מלניקוב

"אין סיבה לפחד מעבודה קשה. החיים בגדרה היו קשים. חיינו בפחון עם ברז מים בחוץ ונלחמנו על הלחם. למדתי שכדי להשיג דברים אני צריך להתמודד. בחופשות תמיד עבדתי, כך שקילוף השקדים או הבציר אפשרו לי להיכנס לבריכה או לקנות אופניים. ילדות כזו מחנכת אותך להיות ישר עם עצמך, לא לפחד מעבודה קשה ולא לבקש נדבות מאחרים.

"אבי, אברהם, נהג לצעוד ברגל מגדרה לירושלים כדי לחסוך את דמי הנסיעה. הוא בא מבית אמיד של סוחרי עצים, והמשפחה שלו מאוד לא אהבה את הרעיון שלו לעלות בשנת 1934 לפלשתינה עם אישה, שני ילדים ועוד אחד בבטן (אני). אבל הוא היה ציוני גדול וראה את הנולד. הוא עברת את שם משפחתו מקרואיז כי מצא חן בעיניו החיבור 'אברהם העברי'. כשנשלחתי כסגן צעיר לטוס עם צבא הוד מלכותה בבריטניה - מה שנחשב לכבוד גדול - התגובה שלו היתה 'אל תבזבז כסף של המדינה'.

"לימודים באמצע החיים זו חוויה נהדרת. בגיל 40 למדתי לתואר ראשון בטכניון. בני פלד, שהיה מפקד חיל האוויר לפני, המליץ לי ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה. היו כאלה שנסעו לחו"ל ואני חשבתי שהטכניון לא פחות טוב. השנה הראשונה היתה קשה מאוד. אמנם הכינו לי תוכנית מיוחדת לשנתיים וחצי במקום ארבע, אבל ישבתי עם עתודאים בני 18 שהכל טרי אצלם בראש וחשבתי שאולי עשיתי טעות גדולה. אבל אני באופי שלי לא יכול לוותר. בסוף העתיקו ממני.

"מנהל טוב הוא מנהל חכם וישר. כשאתה חכם אתה יודע לשאול, ואם אתה ישר אתה עושה את הדברים בהגינות. עבדתי הרבה מאוד עם יצחק רבין ולא תמיד הסכמתי עם הגישה שלו - למרות שהוא אחד המנהיגים הכי טובים שפגשתי - אבל ידעתי שהוא עושה הכל מתוך יושר ותחושת ייעוד.

"זה לא ניהול אם אתה מאבד אמון וקשר עם האנשים. בני פלד נהג לומר, 'לי יש קילו מוח, אבל יש לי אלף איש'. הוא צדק - מנהל צריך לדעת להקשיב. גם אם אני אשתמש רק ב־200 או 300 קילו מוח, זה הרבה יותר ממה שיש לי.

"כשאתה לא נהנה, גם אחרים לא נהנים. כשהייתי שגריר לא נהניתי. זה תפקיד שיש בו יותר כבוד ופחות תכלית. בצבא הייתי אומר משפט אחד וכולם היו מבצעים. פה אני מדבר ומדבר ואף אחד לא שומע. לא היה לי סיפוק מזה, וכבוד לא מדבר אלי. עזבתי אחרי שנתיים וחצי. אף אחד לא האמין שמישהו יוותר על כזה תפקיד. אדם צריך לעשות דברים בכנות ומתוך אהבה.

"במשרד הביטחון לא היתה שעה אחת של עיצומים. רבין ביקש ממני שאבוא להיות מנכ"ל. הייתי עשר שנים וחצי בתפקיד - יותר מכל אדם אחר - ועבדתי נהדר עם ועד העובדים. אמרתי להם: 'אני בא לעבוד אתכם, לא נגדכם. תרצו שאני אעזוב – אעזוב'. לא הבאתי אתי מזכירה או נהג. התחלנו לבנות אמון שעמד במבחן גם כשהממונה על השכר ניסה לסכסך. הגינות היא מילת המפתח.

"אם אין לך ברירה, אתה חייב להעז. הנכדה שלי לא מצליחה להבין איך הייתי טייס לפני שקיבלתי רשיון נהיגה. היא לא יודעת שבזמני לא היו הרבה מכוניות ואני עשיתי רישיון נהיגה רק בגיל 23, בעוד שהיא, בת 16.5, כבר לומדת נהיגה. זה לא שהדור הצעיר מפונק - התנאים והסביבה כיום פשוט אחרים. בזמני לא היו מטוס דו מושבי או סימולטור, והעזתי לעשות הרבה יותר דברים מאשר היו מעזים כיום. היום לא חייבים להעז, וטוב שכך.

"50 שנה שירתי את המדינה, ואז התחלתי לעבוד. בבואינג בישראל עובדים 45 אנשים שאחראים על הפרויקטים שמבצעת התעשייה הביטחונית עבור החברה העולמית, בהיקף של 100־300 מיליון דולר בשנה.

"אתיקה מחייבת רענון קבוע. בואינג היא חברה של 160 אלף עובדים, היא פרוסה בכל העולם, ודורשת גם מההודי וגם מהישראלי להתנהג על פי אותן נורמות. החשש משחיתות גדול בגלל עסקות הענק וההתחככות במקבלי החלטות. באחרונה עברתי 21 מבחנים שונים כדי לבדוק אם אני מסונכרן עם עמדות בואינג בתחומי האתיקה. את המבחנים האלה עובר כל עובד מדי חצי שנה, כל אחד בהתאם לתפקידו. החברה מחייבת את עובדיה ללמוד כל פעם מחדש איך להתנהג.

"הצלחה של מהלך תלויה בתכנון מוקדם, בהקטנת סיכונים וגם ביכולת שיווק. ההכנות לתקיפת הכור בעיראק נמשכו לפחות שנתיים וחצי. החלטה על פעולה כזאת לא מתקבלת בבת אחת. היא יכולה להצליח כשאתה בוחן כל פרט, ובונה את היכולות עד לנקודה שיש לך מספיק ביטחון בהן. אתה גם צריך לדעת לשווק את התהליך. יגאל ידין למשל היה מאוד סקפטי. למדתי לבנות כלים שיעזרו בהסבר ובשכנוע.

"להערכתי, 60% מהחברה החרדית רוצים להשתלב בצבא, וצריך לעזור להם על ידי התאמות בתהליך אבולוציוני ארוך. השירות הלאומי והאזרחי מפעיל כיום 15 אלף איש בשנה. זה לא מספיק, אבל האוצר לא נותן תקנים. במינהלת היו אמורים להיות 26 איש - והאוצר נתן 13. ב־2006 רצינו להפעיל שישה אנשים לגיוס של חרדים, אבל עד היום לא קיבלנו להם תקנים. משרד האוצר מתעניין יותר בתקציב ופחות בחברה הישראלית. ולמרות זאת, צריך לעבוד עם מה שיש.

"תעסוקה בחיים חשובה מאוד, ולא משנה באיזה גיל. בשלב מסוים אמרתי שאני רוצה לעזוב את בואינג, וכל פעם מבקשים ממני להישאר - והנה אני נשאר.

"עם הישגים וסיפוק בעבודה יש הרבה פחות צרות בבית. הצורך והיכולת לחיות יחד מתפתחים עם השנים, ונוצרת זוגיות מאוד נעימה שיש בה הנאה יומיומית. לכל גיל אהבה משלו, והיא שונה בגיל העשרה ובגיל 60 ו־70, אבל אם אתה פתוח, אתה נהנה מכל תקופה בצורה קצת אחרת.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#