כך אוסף צה"ל מידע מודיעיני על האיום הבא ברשתות החברתיות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
העוקב החדש בטוויטר

כך אוסף צה"ל מידע מודיעיני על האיום הבא ברשתות החברתיות

בשעה שהרחוב הערבי התעורר והוביל מהפכות היסטוריות, נהפכו הרשתות החברתיות למקור מודיעיני חשוב עבור צה"ל ■ "זה חלק בלתי נפרד מתמונת המודיעין ■ אי אפשר להסתמך יותר רק על מדיה מסורתית", אומרת מפקדת יחידת חצב של 8200, שתפקידה לנתח מידע גלוי בפייסבוק, יוטיוב וטוויטר

11תגובות

ב–15 במארס צוינו שנתיים ל"יום הזעם" הסורי. התאריך מסמל מחאה ספונטנית שפרצה בשכנה הצפונית, והחלה בהתארגנות בפייסבוק ובטוויטר. מה שהחל על ידי 200 צעירים שקראו לרפורמה, הוא כיום מלחמת אזרחים, עם יותר מ–70 אלף הרוגים ואיום על יציבות האזור.

ההתקוממות בסוריה ומהפכות האביב הערבי בתוניסיה ובמצרים הפכו את האינטרנט לזירת עיצוב מדיניות חוץ באופן שלא היה קיים קודם לכן. הדמות החדשה של האזור נקבעת כיום במידה רבה לא במשרדים של בכירי הצמרת המדינית או על ידי קברטינים צבאיים, אלא בפייסבוק של אזרחים מהפכנים ופעילים חברתיים.

המציאות החדשה דורשת גם מהמודיעין הישראלי לעקוב מקרוב לא רק אחר שיחות טלפון וצירי תנועה של בכירים בארגוני טרור, אלא גם אחר קבוצות מחאה בפייסבוק ובטוויטר, ואחר סרטונים שעולים ליוטיוב. לא מדובר עדיין בזירה מודיעינית עיקרית, אבל היחידה המודיעינית שעוקבת אחר הזירה האינטרנטית מסמלת שינוי תפישה בצה"ל - ונכונות להשקעה רבה יותר במודיעין ניו־מדיה.

"הטלטלה האזורית של השנתיים האחרונות שינתה את המציאות", אומרת סא"ל ר', מפקדת יחידת חצב, המשתייכת ליחידת 8200 של חיל המודיעין. "כשהיתה ההתפרצות בצפון, שיעור החדירה של פייסבוק לסוריה היה כ–5%. מאז השימוש התעצם מאוד. אי אפשר לעסוק יותר רק במדיה כתובה ומשודרת, או להסתכל רק על מה שעושים המנהיגים. עולם האינטרנט והמדיה החברתית הוא הזדמנות אינסופית חדשה לאסוף מידע מהתחום הציבורי. זהו חלק בלתי נפרד מתמונת המודיעין".

מוטי מילרוד

לצד האזנה מסורתית לתקשורת וקריאת עיתונות, "יושבים" חיילי יחידת חצב על פידים של טוויטר, צופים בסרטונים ביוטיוב, עוקבים אחר פעילות בקבוצות פייסבוק, משתמשים באפליקציות ואוספים מידע מבלוגים. בזכות המעקב אחרי הפרסומים האלה, שאינם כפופים לכללי צנזורה ואינם מוצפנים, יכול צה"ל להעשיר את תמונת המודיעין הגלוי שלו ‏(Osint‏) על הלכי הרוח העממיים בעולם הערבי.

יחידת חצב קיימת יותר מ-20 שנה, אך רק מאז המהפכות של השנתיים האחרונות התחילו לשים בה דגש משמעותי על הרשתות החברתיות והמובייל. בראשית דרכה של היחידה היתה אמונה חצב על המדיה המסורתית: עיתונות, רדיו וטלוויזיה. עם מעבר צריכת המדיה לאינטרנט ופריחתן של הרשתות החברתיות, נהפכה הרשת למקור מידע מרכזי של היחידה.

"בכל מחלקה ביחידה יש מאות מקורות משתנים", אומרת סא"ל ר'. "במקביל למעקב אחרי כל היומונים במדינות היעד ומבזקים מהרדיו והטלוויזיה, אנחנו ניזונים ממדיה חברתית, חשבונות טוויטר שמתחלפים". מקורות נוספים הם בלוגים, שהמידע מהם נאסף במקביל לפרשנויות ודעות מהעיתונות, ועובר ניתוח עומק.

שדה הקרב: 
דה־לגיטימציה

בנוסף לאיסוף המודיעין הגלוי, מוצאת עצמה היחידה מטפלת גם בנושאים שאינם בתחום האחריות המודיעין הצבאי בדרך כלל, כמו הסברה ודה־לגיטימציה. "קו פרשת המים היה פרשת המרמרה", אומרת סא"ל ר'. "אנחנו לא דוברים ולא גורם מסביר, אבל הבנו שאנחנו צריכים להתגייס למאמץ. הקמנו צוות שעוסק בנושא ועובד מול דובר צה"ל ומול גורמים ממלכתיים, כמו משרד ראש הממשלה ומשרד ההסברה".

הצוות אמנם אינו מפיץ מסרים הסברתיים, אך המידע שהוא אוסף מועבר לגורמי ההסברה, ומסייע להפריך מסרים שקריים שמופצים כנגד ישראל. כך למשל, במבצע "עמוד ענן" תמונה שהועלתה על ידי המשתמשת
@yasminw_gaza, המציגה כביכול ילד פלסטיני שנפגע מאש צה"ל, הפכה לאחד הסמלים הבולטים בתקשורת הזרה, בפייסבוק ובטוויטר.

חיפוש פשוט בגוגל שבוצע על ידי חיילי חצב העלה כי מדובר בצילום שהתפרסם באתר The Telegraph ב–23 ביולי 2012. האתר מיקם אותה בבית חולים בעיר חומס בסוריה. במקרה זה לא היה צורך בכישורים מיוחדים או בגישה למידע חסוי - רק בתשומת לב לזירה האינטרנטית. ואולם שאר המשימות של חיילי היחידה דורשות ידיעת ערבית ופרסית, ופיתוח כלים אינטרנטיים שיסייעו בעבודת האיסוף הדיגיטלית.

גוגל מספקת כלים

בחודש שעבר, למשל, הודיעה גוגל על סגירת Google Reader, מלקט ה–rss מתוצרתה, שהיה אחד הכלים שבהם השתמשו ביחידת חצב באופן תכוף. סרן א', האחראית על הטכנולוגיות והחדשנות ביחידה, מספרת כי כעת מפתחים בחצב כלי טכנולוגי שישמש חלופה.

"כשיש מקורות מידע מסיביים שאחריהם עוקבים, חייבים טכנולוגיה מסייעת שתגיע למה שיד אדם אינה משגת", אומרת סרן א', האחראית על הטכנולוגיות ביחידה. בחצב משתמשים בטכנולוגיות אינטרנט שבעזרתן הצליחו למשל לזהות תמונות שהופצו במבצע עמוד ענן כתמונות עכשוויות של ילדים פלסטיניים, אך בעצם היו תמונות ישנות מאירועים אחרים בעולם הערבי. ספק אם יוצרי שירות האינטרנט החינמי, שבאתר הבית שלו מופיעות שקיעות על החוף, יודעים שהכלי שלהם משמש את המודיעין הישראלי.

גם Google Earth 
ו Google Maps–משמשים את המודיעין הישראלי. מדובר כמובן בחרב פיפיות: לפני כשנתיים, כשכיהן כראש השב"כ, אמר יובל דיסקין כי Google Earth מספק לקבוצות רדיקליות בעולם גישה לנתוני מודיעין רגישים.

לצד הכלים האלה, ישנן מערכות ממוחשבות שיחידת חצב רוכשת. "אנחנו מלמדים את המערכת שפות ומתאימים אותה לפעולות שקשורות למודיעין", אומרת סרן א'. המודיעין בחצב נאסף מכל מדינות העולם, אבל מתמקד בעיראק, סוריה, איראן, והרשות הפלסטינית - כשלכל זירת יעד יש מחלקה ייעודית.

באופן שוטף עוסקת היחידה באיסוף ציוצים ופוסטים, ומגבירה את העירנות לקראת אירועים כמו יום הנכבה, יום הנכסה ויום האסיר, שההתארגנות העממית לקראתם ניכרת ברשת. במחלקה שעוסקת בזירה הפלסטינית, למשל, עוקבים אחר אירועים בפייסבוק שנוצרו בשביל הפגנות, כינוסים ופוסטים בנושאי האסירים, כדי לנסות לאתר סימני הסלמה בגדה המערבית. המעקב נעשה בין היתר דרך תגיות ספציפיות בטוויטר.

מקבלים הנחיות ממשרד רה"מ

לעתים מקבלת היחידה הנחיה ממשרד ראש הממשלה לבדוק הלכי רוח בהקשר לתרחיש ספציפי, כפי שנעשה לקראת ביקור אובמה. החיילים ביחידה זיהו התרעמות על כך שהביקור קצר, וגינויים כלפי יו"ר הרשות, מחמוד עבאס ‏(אבו מאזן‏). "במשרד הרווחה הפלסטיני אומרים למשל שהביקור מבזה את אל־אקצה יותר מביקור שרון", הסביר אחד החיילים. "אחד הדרשנים הוסיף שביקור אובמה ראוי לעונש שחיטה". "זה זעם אותנטי, והתפקיד שלנו הוא להבין לאן זה מוביל. ברגע שיש קו בסיסי שמאפיין את המידע, ניתן לזהות מתי יש ממנו חריגה ומתי יש התלהמות דתית גוברת", אומרת סא"ל ר'.

תחום נוסף שבו מעורבת היחידה הוא סייבר. כיחידה העוסקת באיסוף מודיעין גלוי, אין כאן פעילות סייבר יזומה או האקינג, אבל חיילי יחידה עוקבים אחר מקורות ידע דיגיטליים. "יש הרבה חומר גלוי שיכול לשפוך אור על העולם הזה", אומרת סא"ל ר'. "קבוצות האקרים בפייסבוק, פורומים מקצועיים, ניוז ממגזינים וכתבות עיתונאיות", היא מציינת. חשבונות טוויטר שוקקים מהווים גם הם מקור שאחריו עוקבים בחצב.

חצב: יחידת מודיעין עם מקורות וירטואליים

יחידת חצב כוללת מאות חיילים. רוב האנשים יושבים בגלילות, וחלק קטן מהמערך מפוזר בבסיסי 8200. החיילים בחצב הם דוברי ערבית, פרסית ואנגלית, וביניהם גם אזרחים עובדי צה"ל, דרוזים וילידי ארצות ערב. "מעקב אחרי הפייסבוק והטוויטר, בניגוד לקריאת תקשורת מסורתית, דורש ידיעה גבוהה של סלנג ושפה מדוברת", אומרת סא"ל ר'. "יש אצלנו פיוז'ן בין חיילים ותיקים ששולטים בשפה ברמה גבוהה לבין צעירים שמוכשרים בעולם האינטרנט".

ההכשרה ליחידת חצב מרגע הגיוס היא ארוכה, ויכולה להגיע לעד 9 חודשים. החיילים שמגיעים ליחידה מאותרים ליחידת 8200, ועוברים הכשרה בשני קורסים מרכזיים: קורס לאיסוף מודיעין גלוי מתקשורת מסורתית, שאותו מבצעים קשבים; או הכשרה של Web intelligent, תפקיד של מידען בעל יכולת טכנולוגית שדולה מידע מהרשת. "פעמים רבות מדובר במשימות ספציפיות - ואנחנו הופכים את האינטרנט כדי למצוא מחט בערמת שחת".

עם הכניסה לתפקיד עוברים המצטרפים הכשרה תוך כדי עבודה ל–Social analysis, כלומר ניתוח מידע מרשתות חברתיות. "החיילים לומדים איך להתחקות אחר מידע מרשתות חברתיות, לזהות מובילי דעה, לאתר event ולהבין את נפח העיסוק סביבו", אומרת סא"ל ר'. "לומדים לנתח לפי הקשר אם מדובר בהפגנה קיצונית ואם יש סיכוי לאלימות".

לדבריה, הפעילות כוללת לפעמים מעקב לאורך זמן אחרי ציבורים בעולם הערבי או קבוצות קטנות. "לומדים לזהות מי מבין הגולשים אמין יותר או פחות. יש כאלה שמעלים כל היום דברים לרשת ואמירות על אירועים שהולכים לקרות במקום כזה או אחר. כדי לדעת שלא מדובר בסתם חירטוטים, צריך לעשות הצלבות וליצור היכרות אינטימית עם הגולש", אומרת סא"ל ר'.

לצד פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, ורשתות חברתיות לוקאליות בעולם הערבי, משתמשים ביחידה גם ברשתות חברתיות מבוססות מיקום כמו פורסקוור, בGoogle Maps–, באינסטגרם ובשירותים כמו ווייז. אפליקציות מובייל אינן נמצאות כרגע בראש סדר העדיפויות של היחידה. "אם נראה אפליקציה מסוימת שמתחברת לדה־לגיטימציה לישראל, נעקוב אחריה, אבל חייבים לתעדף", אומרת סא"ל ר'.

התוצרים של היחידה מופצים בין היתר כעלון יומי בגרסת ווב, שכולל עמודים ראשיים של עיתונים, קריקטורות בולטות, וסרטוני גולשים - שמופץ ב–4:30 בבוקר. תוצר נוסף הוא מפה שכוללת את העדכונים המרכזיים מפייסבוק, טוויטר ויוטיוב שהגיעו מאותו אזור. פעם בשבוע מופץ סיכום מתורגם של החומרים העיקריים שעלו ברשת. "סרטונים ביוטיוב שעוסקים בנעשה בסוריה והגיעו ליותר ממיליון צפיות, למשל", אומרת סא"ל ר'.

בנוסף לתוצרים הקבועים, היחידה מייצרת גם מענה אד־הוק בנוגע לאירועים שעל הפרק. החומרים מופצים ללשכת בכירי החיל, ללשכת הרמטכ"ל ולגופי הביטחון. ביחידה נמצאים בקשר גם עם משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד ראש הממשלה. לדברי סא"ל ר', "לכל אחד מגופים האלה יש אינפורמציה, ואם לא נשתף פעולה - לא נוכל לייצר סיפור שלם".

גם משרדי הממשלה עוקבים

היחידה הצבאית חצב עובדת במקביל לגופים פנים־ממשלתיים, שמנסים גם הם לעקוב אחרי פעילות הניו־מדיה בעולם הערבי, כדי להשתלב בשיח. במשרד החוץ משתמשים בכלי ניטור באופן נקודתי כדי לזהות טרנדים ברשתות החברתיות בעולם הערבי - ולהציף תוכן מתאים.

במסגרת הניטור הזה גילו למשל לפני כמה חודשים כי אום כולתום היא אחד הטרנדים החמים, והעלו מאמר על השפעת שיריה של הזמרת על המוסיקה היהודית, שצוטט בתקשורת המצרית. ברבעון הבא מתכננים במשרד פיילוט לחיבור נציגויות לפלטפורמת ניטור מדיה חברתית בסגנון Tracx, שתאפשר לשגרירים לזהות היכן מתנהל שיח הקשור לישראל, קבוצות פרו־ישראליות בפייסבוק או חשבונות רלוונטיים בטוויטר.

במשרד ראש הממשלה נעשית פעילות על ידי דובר משרד ראש הממשלה לתקשורת הערבית, אופיר גנדלמן, שכוללת מעקב אחר פידים של בכירי חמאס וקבוצות השפעה בעולם הערבי. במבצע עמוד ענן, למשל, עסק גנדלמן בהפרכת מסרים שקריים שהופצו על ידי חמאס, כמו לדוגמה ציוץ על הטבעה של סטי"ל ישראלי או הפלת מטוס F16 ושביית הטייסים על ידי הארגון.

"אנחנו עוקבים אחר כל הפעילות ברשתות החברתיות, גם לגבי התפתחויות פנים, כדי לדעת מה קורה בכל רגע נתון", אומר גנדלמן. "אנחנו עוקבים בעיקר אחרי טוויטר, שהתפתח מאוד בעולם הערבי, וצומח במדינות ערב ב–2,000% מדי שנה. בסעודיה ל–51% מהגולשים יש חשבון טוויטר", הוא מדגים.

לדבריו, בניגוד לפייסבוק, שבו השימוש הממוצע הוא בעיקר חברתי, בעולם הערבי השימוש פוליטי. "אנחנו עוקבים אחרי עמודי פייסבוק של ארגונים, אירועים ואישים פוליטיים, והניטור נעשה כל הזמן. משתפים פעולה עם גופים שונים במערכת הביטחון, דובר צה"ל, משרד החוץ - ומעבירים את התוצרים לגורמי הסברה". לדברי גנדלמן, כמה אנשים עוסקים בתחום במשרד ראש הממשלה, כחלק ממטה ההסברה הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#