שי אגסי עונה לביקורת: מכונית חשמלית היא לא רעיון כה מופרך - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שי אגסי עונה לביקורת: מכונית חשמלית היא לא רעיון כה מופרך

שי אגסי משיב ל"ניו יורק טיימס": ללא חדשנות, הכלכלה לא תתקדם ■ בזבוז אנרגיה ומחירי אנרגיה גבוהים הם מס גרוע שפוגע בצמיחה הגלובלית

110תגובות

באחרונה השתמש דיוויד ברוקס, פרשן "ניו יורק טיימס", בטור שלו בעיתון כדי להרים מסך מעל עולם האנרגיה. הוא חילק את העובדים בתחום האנרגיה ל"הפועלים העמלים האנונימיים" שיוצרים דברים ול"אנשי חוג הכנסים" שיש להם רעיונות "סקסיים" ‏(קרי, אנרגיה בת קיימא‏), אבל אינם יוצרים משרות חדשות. גילוי נאות: ברוקס שייך אותי לקטגוריה השנייה של העובדים.

הטור של ברוקס גרם לי לתהות. כקפיטליסט מושבע, האמונה הבסיסית שלי היא שבזבוז הוא כמו מס נחבא. בזבוז אנרגיה ומחירי אנרגיה גבוהים הם המס הגרוע ביותר שפוגע בצמיחה הגלובלית. במובן היסודי ביותר, מהנדסי אנרגיה כמונו הם קפיטליסטים ימנים הפועלים להביא לעולם עידן של צמיחה כלכלית - המתודלקת בחדשנות בתחום האנרגיה.

עיתונאים כמו ברוקס מנסים לתאר את המצב כמשחק סכום אפס בין "חברות האנרגיה הוותיקות" לבין "יזמי האנרגיה החדשניים". הטענה שלהם היא שהגענו לשלב חזון אחרית הימים של האנרגיה, בזכות טכנולוגיית הפראקינג ‏(קידוח הידראולי‏). המסר הסמוי הוא שעלינו להפסיק לחפש רעיונות חדשניים, ולהתמקד במקומם בדרכים מוכחות לשאוב בכל כיוון אפשרי.

רויטרס

לדברים אלה אין אחיזה במציאות. תחזית סוכנות האנרגיה הבינלאומית שציטטו ברוקס ורבים אחרים, שלפיה ארה"ב תשיג את סעודיה בהפקת נפט ב-2020, אינה נכונה לחלוטין. מאמר מצוין של כריס נדלר במגזין האינטרנט "סלייט" מסביר את הטעות שעושים בתקשורת, כולל האמונה כי נפט הוא מוצר אחיד שניתן להשתמש בו לכל צורך. גרוע מכך, עם הגידול המתמיד בשימוש במכוניות בסין ובכלכלות המתעוררות האחרות, הביקוש לנפט ממשיך לצמוח מהר יותר מהשיפור הזמני הנוכחי באספקה.

קנינו לעצמנו תקופת חסד קצרה, אבל עלינו להשתמש בה בצורה אינטליגנטית. אנחנו צריכים לעבוד יחד, ותיקים ויזמים כאחד, כדי ליצור וליישם תוכנית אנרגיה חדשה לפני שהשעון יצלצל חצות עבור המגזר. כשחבית נפט שוב תעלה 150 דולר, המסיבה תסתיים - והמיתון יחזור.

מרוץ מתמיד בין מגבלות האנרגיה והחידושים בתחום

זהו מצב שכבר היינו בו. אנחנו צומחים עד שאנחנו מגיעים לגבול היכולת המוכתבת על ידי תפוקת האנרגיה. מחסור באנרגיה גורם לעלייה במחירי האנרגיה, וכתוצאה מכך פוגע בכלכלה, במוצרים, במזון ואפילו במים שלנו.

בעבר, הגענו למגבלות הללו שוב ושוב עד שהמצאנו דרך חדשה לרתום את האנרגיה לצרכינו. אש חמה יותר איפשרה לייצר פלדה חזקה יותר ורכבות מהירות יותר; הנפט ניצח את הפחם ואיפשר לנצח במלחמות; מכוניות החליפו סוסים והעניקו לנו חופש תנועה. החברה האנושית נמצאת במרוץ מתמיד בין מגבלות האנרגיה והחידושים בתחום. כל אחת מההמצאות הללו שינתה את העולם - את חיינו היומיומיים וגם את מאזן הכוחות הגלובלי.

כל המצאה כזו הולידה עידן אנרגיה חדש. כל אחת מהן הובלה על ידי ממציאים בעלי ייחוד. הממציאים החדשניים הללו שינו פניהם ברבות הזמן: ממשקיעים קטנים לענקיות האנרגיה של הזמנים המודרניים. רוקפלר נהפך לסטנדרד אויל, ווסטינגהאוס ואדיסון נהפכו לג'נרל אלקטריק ולחברות החשמל, בילי דוראנט והנרי פורד ייצרו את תעשיית המכוניות ושינו בכך את המבנה של החברה התעשייתית.

בתוך כך הם יצרו משרות ועושר עצום. הם גם שיבשו את מהלכן של תעשיות אחרות. זוכרים את תעשיות הסוסים והכרכרות? ומוכרי הבנזין ברחוב? אלה, אפשר לנחש, מעולם לא האמינו בכוח החדשנות. אפשר לומר שהם הימרו על הסוס הלא נכון.

הפתרון ה"מופרך" שלי

אז מה היה הרעיון ה"כל כך מופרך" שלי? חברה שנקראת בטר פלייס, שיצרה פתרון תשתיתי המאפשר לנהגי מכוניות חשמליות לנסוע באותה נוחות שמציעות מכוניות המונעות בבנזין. הקמנו 40 תחנות להחלפת סוללות ברחבי ישראל ו-20 תחנות ברחבי דנמרק. התחנות הללו מאפשרות לכלי רכב חשמליים להחליף סוללות כשהן מתרוקנות. לא דרשנו מהנהגים לקנות סוללות יקרות, ואיפשרנו להם לשלם על הקילומטראז' שהם גמאו בפועל - וכך הפכנו את המכוניות החשמליות לזולות ונוחות יותר ממכוניות הבנזין המשפחתיות.

עלות הקמתה של רשת תחנות כזו נמוכה מעלותו של הבנזין הנצרך בשבוע אחד בישראל. אותו יחס נכון גם לגבי ארה"ב.

התוצאה? נהגים ישראלים נסעו כבר יותר מ-10 מיליון ק"מ במכוניות חשמליות במערכת הזו, בלי לשרוף ולו טיפה של נפט מיובא. הם הביעו שביעות רצון רבה יותר משל נהגי מכוניות בנזין או של נהגי מכוניות חשמליות במדינות אחרות. למעשה, בטר פלייס אחראית למכירות של כ-1% מהמכוניות החדשות שיימכרו בישראל במארס, לאחר שבינואר ופברואר מכרה 0.5% ו-0.7% מהמכוניות, בהתאמה.

נתוני מכירות אלה מתאפשרים למרות תמריצים פיננסיים זניחים שמעניקה ממשלת ישראל עבור כלי רכב חשמליים. לשם השוואה - אולי לא הוגנת - לטויוטה נדרשו 15 שנה להגיע ל-1% ממכירות המכוניות החדשות בעולם עם הפריוס ‏(המכונית ההיברידית של החברה‏).

אני מסכים עם ברוקס שגז טבעי זול מייצר הרבה משרות, מפחית עלויות ומייצר חשמל נקי יותר - עם המרת ייצור החשמל מפחם לגז טבעי. אספקת הגז החדשה העניקה לנו מרווח זמן יקר. עלינו לנצל את הזמן הזה בחוכמה, לחדש וליצור תוכנית חכמה יותר לאנרגיה עתידית - משולבת, יעילה ובת קיימא יותר. אנחנו זקוקים לתוכנית שמחזקת את מהפכת הגז הטבעי באמצעות אנרגיה מתחדשת.

אנחנו ממשיכים להוריד את עלויות הייצור של אנרגיה סולארית ושל אנרגיית רוח לרמות תחרותיות. אנחנו צריכים להאיץ את הקמת התשתית ואת היקפה, כדי להביא לאימוץ נרחב יותר של מכוניות חשמליות - במטרה להפחית ויום אחד לייתר כליל את יבוא הנפט.

אנו זקוקים לתוכנית מגובשת שלא רואה באנרגיה ובחדשנות שני קטבים מנוגדים, כפי שברוקס מציג אותן. אני מאמין כי אנחנו בעשור של "כל הנ"ל", שיביא עמו תוכנית חדשה ויעילה, ועמה עידן של חדשנות באנרגיה. במלותיה של ענקית הנפט שברון: "הגיע הזמן שחברות הנפט יתייצבו מאחורי האנרגיה המתחדשת".

הכותב הוא המייסד ולשעבר המנכ"ל של בטר פלייס. המאמר פורסם לראשונה בלינקדאין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#