מכות מצרים החדשות: שיתוק כלכלי, זינוק באבטלה ואינפלציה דוהרת - המזרח התיכון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכות מצרים החדשות: שיתוק כלכלי, זינוק באבטלה ואינפלציה דוהרת

ממשלת האחים המוסלמים עדיין לא גיבשה תוכנית כלכלית שתאפשר לה לקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית, ונמנעת מביטול סובסידיות מחשש לתסיסה עממית ■ עקב כך הגירעון גדל ומשקיעים זרים אינם ששים להזרים הון למדינה

7תגובות

מסופר על מטייל ערבי מימי הביניים, שכאשר פשטו את עורו בבזאר של קהיר סינן ברוגז כי הבריונים המצרים מתנהגים "כאילו יום הדין אינו קיים". קרן המטבע הבינלאומית, שניסתה להעניק למצרים חבילת סיוע נדיבה מאז שהמהפכה טילטלה את המדינה לפני כשנתיים, עשויה להגיע גם היא למסקנה שהמצרים מתנהגים כאילו יום הדין לא יבוא לעולם.

כלכלתה של מצרים עומדת על עברי פי פחת. הממשלות האחרונות התעלמו מהסכנה הגוברת, וכך גם הממשלה הנוכחית, בראשות האחים המוסלמים. תשעה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, הנשיא מוחמד מורסי עדיין לא גיבש תוכנית כלכלית סבירה, שאישורה על ידי קרן המטבע היה סולל את הדרך למענק בסך 4.8 מיליארד דולר מהקרן ולהלוואות בסך 15 מיליארד דולר, מרביתן בתנאים נוחים, שהיו מצמצמים במידה ניכרת את עלויות מימון החוב של מצרים.

רויטרס

בחודש שעבר דחתה ממשלתו של מורסי הצעה להשתמש בכספים שבקופת המדינה למימון חירום. הממשלה חוששת להפעיל מדיניות צנע בשל הבחירות שייערכו בהמשך השנה, ותחת זאת לוותה כספים בריבית גבוהה מהבנקים המקומיים, הפצירה בממשלות ידידותיות ‏(בעיקר מדינות המפרץ‏) להעניק לה מזומן ודלק וניסתה להעביר חקיקה שתאפשר לה להנפיק איגרות חוב "אסלאמיות".

כל זה לא מנע את הנפילה. יתרות מטבע החוץ הרשמיות של מצרים צנחו מכ–36 מיליארד דולר ערב המהפכה ל–13 מיליארד דולר כיום - המספיק בקושי לתשלומים על שלושה חודשי יבוא. לכאורה, בחלק גדול מהכסף אי אפשר להשתמש, משום שהוא מורכב מכספים שהפקידו בעלות ברית בהן קטאר ‏(4 מיליארד דולר‏), סעודיה וטורקיה ‏(מיליארד דולר כל אחת‏) בבנק המרכזי של מצרים. הנסיכויות העשירות של המפרץ אינן מעוניינות להגדיל את הסכומים, כך שמורסי נאלץ לפנות לעיראק וללוב כדי למלא את הכספות של הבנק המרכזי. אך אפילו אם בקשותיו ייענו, הדבר ישפר רק את המספרים, לא את המציאות.

מאז דצמבר, איבד המטבע המצרי 10% מערכו והבנק המרכזי הטיל פיקוח מחמיר על שוק המט"ח, שמתחיל לחנוק את הסחר וההשקעות הזרות. חלק מהתרופות המיובאות, למשל, נעלמו מבתי המרקחת, וסוחרים בשוק ההון מזהירים לקוחות זרים מפני השקעה בקרנות. בכל מקרה, מעט מאוד כסף חדש זורם למדינה. אפילו כשמקורות באחים המוסלמים מדברים על הצורך בהשקעות, הרשויות במצרים ממשיכות להתייחס בעוינות להון זר. בתי המשפט הפכו שורה של פסקי דין נגד הפרטה מלפני כעשור ורשויות המס נקטו הליכי גבייה בסכומים גבוהים באופן רטרואקטיבי.

המטבע הנחלש הקפיץ את האינפלציה משיעור שנתי של פחות מ–5% בדצמבר ל–8% בפברואר. זהו מצב עגום במיוחד למובטלים, שמספרם גדל בהתמדה. לטענת אחד מאיגודי העובדים, לפחות 4,500 מפעלים נסגרו מאז המהפכה, מה שמסביר את העלייה באבטלה, לפי נתונים רשמיים, מ–9% ל–13%.

רויטרס

ואולם לפי הערכות בלתי רשמיות המספרים גבוהים בהרבה, ועדות לכך היא הזינוק בפשיעה והמספר הגדל של בתי עסק הפועלים ללא רישיון בשווקים העירוניים. אלפי עובדים בענף התיירות, שבזמנים טובים חלקו בתמ"ג הגיע ל–12%, נותרו ללא עבודה. אף שאתרי הנופש בחופים עדיין עמוסים עקב הורדת מחירים, אתרים כמו הפירמידות, עמק המלכים והנילוס נותרו כמעט ריקים.

בתוך כך, הגירעון הממשלתי צפוי להגיע ל–12% מהתמ"ג עד סוף שנת התקציב ביוני, גבוה בהרבה מהיעד, 9.5%. אחת הסיבות לפער היא סובסידיות בסך 20 מיליארד דולר: כדי לא ללבות את התסיסה העממית, ממשלות מצרים נמנעו במשך יותר מעשור מביצוע רפורמה במערכת הסובסידיות, המספקת לצרכנים בין השאר כיכר לחם בפחות מסנט אמריקאי, בנזין בפחות מ–20 סנט לליטר וגז בישול בעלות של 7% ממחירו האמיתי.

הסולר לבדו תופס כמעט מחצית מהסובסידיות. הוא מספק אנרגיה לא רק למערכת התחבורה הציבורית, אלא גם למשאבות השקיה שבהן משתמשים מיליוני חקלאים עניים. בלעדיו, הגידולים במצרים היו פשוט קמלים. הממשלה היתה חייבת לייבא דיזל במחירי השוק העולמי, בין השאר משום שיצוא הנפט הגולמי, שנשלט על ידי הממשלה, נותב לתשלום חובות לוחצים. המחסור הגדל בסולר, שנבע מחוסר יכולת של הממשלה לספק את הצרכים ובשל עלייה בהיקפי ההברחה והאגירה, יצר תורים של קילומטרים בדרך לתחנות, שבהם ניטשו לא פעם קרבות אגרופים ויריות. בשוק השחור מחיר הסולר כפול מהמחיר הרשמי.

לחם מסובסד עדיין מצוי בשפע, וטוב שכך - הבנק השווייצי קרדיט סוויס מעריך שמשפחה ממוצעת במצרים מוציאה כמעט מחצית מהכנסותיה על מזון. לאור העובדה ששיעור המשפחות מתחת לקו העוני עלה מ–21% ב–2009 ל–25% ב–2012, תזונאים מציינים כי המצרים מסתמכים במידה מופרזת על לחם להאכלת ילדיהם. יבול החיטה המקומי מספיק רק לכמחצית הצריכה, ולפיכך מצרים היא היבואנית הגדולה בעולם של חיטה. אף שאספקת היבול הממשלתית נמוכה מהרגיל, ועדת אספקת הסחורות הממשלתית קיצצה ביבוא ופירסמה תחזית ליבולי האביב של מצרים, שמומחים ציינו כאופטימית ולא ריאלית. "אנחנו מצפים להתכווצות בתחילת הקיץ", אמר סוחר פרטי אחד.

אם להיות הוגנים עם ממשלתו של מורסי, היא לא היתה מודעת לגמרי למשבר הממשמש ובא. היא העלתה מכסים על מוצרים מסוימים והעלתה מסים בשיעור קל, וגם גיבשה תוכניות לריסון חלק מהסובסידיות, שתופעל ככל הנראה החל ביוני. עם זאת, הנקודה שבה הממשלה כשלה באמת היא המענה לבקשה המנומסת של קרן המטבע ממורסי, לאחר ביקור של נציגיה בקהיר, לבנות "תשתית רחבה" לרפורמות כלכליות מרחיקות לכת.

לא זו בלבד שממשלתו של מורסי כשלה בגיבוש רפורמה ובהכנת הציבור לכך, מורסי והאחים המוסלמים ניסו לסלק בבריונות את משמיעי הביקורת, בשיטות הדומות לאלה של מובארק, ששלט במצרים במשך 30 שנים, עד 2011. ואולם, המצרים כבר אינם נבהלים בקלות רבה כל כך, ולכן התוצאה היא שיתוק פוליטי המלווה באלימות גואה. מורסי ביטא תסכול גובר כשהבין את מגבלות כוחו, וגרם ליריביו להאמין שהוא ינקוט מהלכים טקטיים קיצוניים כדי לסלקם מדרכו. מצרים רבים חוששים כעת שיום הדין אכן קרב ובא.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#