"מספר האנשים המציגים עצמם כדיאטנים עולה על מספר הדיאטנים הרשמיים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תזונאי - מקצוע העתיד

"מספר האנשים המציגים עצמם כדיאטנים עולה על מספר הדיאטנים הרשמיים"

הנה פרדוקס כלכלי: מצד אחד יש ביקוש גבוה במיוחד לתזונאים, אך מצד שני תזונאי אקדמאי עם ותק של 15 שנה
 חוזר הביתה עם 6,000 שקל בחודש ■ החדשות הטובות: העלייה ברמת ההשמנה והתחלואה בעולם, במקביל
 להתפתחות המודעות הבריאותית, יהפכו את המקצוע לנחשק, רווחי ואולי אפילו אטרקטיבי לגברים

19תגובות

עד השנים האחרונות היה מקצוע התזונאות התמחותם של מעטים בלבד, ונחשב לנישה שולית בשוק העבודה. בעשור האחרון, עם העלייה בהשמנה והמודעות למזון בריא, עלתה קרנו של העיסוק ולא מעט ביקורים אצל הרופא הסתיימו בהפניה לדיאטנית, ללא הבדל מין וגיל.

המקצוע צץ בתחילת המאה ה-20, בעקבות תמותה נרחבת בקרב חיילים כתוצאה מתת תזונה וכן גל מחלות שפקד את העולם. בישראל זכה המקצוע לתנופה מאז סוף שנות ה-90, לאחר שעד שנות ה-80 
הסתפקה התזונה בלימודי תעודה לא אקדמיים בלבד. מאז הביקוש ללימודים רק עולה משנה לשנה.

ואולם, אף שאין חולק על העלייה בחשיבות ובפופולריות של המקצוע, הוא עדיין מצוי בתחתית סולם השכר של המקצועות האקדמיים בישראל. רבים מהעוסקים בו נאלצים לחלק את זמנם עם משרה בענף אחר כדי להבטיח לעצמם פרנסה סבירה.

אייל טואג

"הדיאטנים מדורגים בתחתית סולם השכר בקרב עובדי המגזר הציבורי", אומרת ד"ר אסנת סטון, דיאטנית במרפאת מכבי בהרצליה ומנכ"לית עמותת עתיד, המקיימת קורסי העשרה מקצועיים ומסייעת בחיפוש עבודה. הסיבה, לדבריה, היא שבניגוד לרופאים ולאחיות, המקצוע אינו דורש כוננויות ותורנויות לילה ושבתות. "אפילו העובדים הסוציאליים בבתי החולים מוקפצים לעתים מבתיהם כדי לטפל במקרי חירום, והדבר מקנה להם תוספת שכר ניכרת", היא אומרת. ייתכן כי אחת הסיבות המרכזיות לשכר הנמוך היא העובדה שהמקצוע נחשב לנשי מתחילת דרכו, ואכן, 96% מהעוסקים במקצוע בישראל הן דיאטניות.

קצת סדר: בישראל מועסקים, לפי משרד הבריאות, 2,000 תזונאים ‏(2,500 תזונאים לפי ההסתדרות‏) שסיימו את לימודיהם באחת משלוש המכללות תל חי, הפקולטה לחקלאות ברחובות והמרכז האוניברסיטאי אריאל. בשנת הלימודים הבאה יחלו לימודי תזונאות גם במכללת פרס ברחובות. מכאן ממשיכים הבוגרים להתמחות של כחצי שנה, שבה רוב העבודה נעשית בבית חולים ומיעוטה במרפאות של קופות החולים ובמרפאות בריאות הציבור. בסיום הסטאז' על הדיאטנית לגשת לבחינת רישוי של משרד הבריאות, ואם עברה אותה בהצלחה, היא רשאית לעבוד במערכת הבריאות הציבורית.

השוק הפרטי, לעומת זאת, מתנהל אחרת לגמרי. "בעוד שתנאי ההכשרה והקבלה לעבודה במערכת הציבורית ברורים וקבועים, בשוק הפרטי אין דין ואין דיין", אומרת סטון. "כל אחד, גם אם לא סיים אפילו בית ספר תיכון, יכול לעבוד כדיאטן עצמאי". לדבריה, "לא מעט אנשים פותחים 'קבוצת תמיכה בתחום האכילה הנכונה' או 'חוג לצמחונות', מבקשים מהמשתתפים תשלום נאה ועם הזמן גם מעיזים לכנות עצמם 'מומחים' בתחום".

לכתבות נוספות ממוסף החג:

■ איפה גרים האנשים הכי שמנים בעולם?

■ אפליקציות שחייבים בצלחת || כל המידע שצריך כדי לאכול ולבשל

■ כמה המבורגרים להדפיס לכם?

■ "ביום העצמאות רוב הישראלים יאכלו קבב מעובד, שהקשר בינו לבשר - מקרי"

יו"ר איגוד הדיאטנים של ההסתדרות, אלי גבאי ‏(שאינו דיאטן אלא פיסיותרפיסט‏), מסביר שהמקצוע הוסדר רק 
ב-2008, אז התקבל חוק מקצועות הבריאות. החוק מגדיר בין היתר מי רשאי לעסוק במקצוע, על רקע ריבוי העוסקים בתחום ללא השכלה מתאימה. מאז שחוקק החוק, מי שעוסק כדיאטן ‏(או פיסיותרפיסט, מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת‏) בלא רישיון של משרד הבריאות עובר עבירה פלילית שדינה מאסר של שנה אחת בפועל.

"מספר האנשים המציגים את עצמם כדיאטנים אך אינם כאלה באמת עולה על מספר הדיאטנים הרשמיים", אומר גבאי. לדבריו, מתחזים אלה, שאולי למדו חודש במכללה לא מוכרת, מפרסמים מודעות בעיתונות ומזמינים את הציבור לקבל "טיפול בבעיות אכילה", אבל הורסים את שמו הטוב של המקצוע. "בחודש שעבר נתקלתי בבית הכנסת שלי בעלון שהפיץ אדם שהציג עצמו כעוסק ב'שיקום לאחר אירוע מוחי'", הוא מספר. "התקשרתי אליו והזהרתי אותו שאפנה למשטרה, והוא הבטיח שלא יחזור על המעשה".

מחכים שנתיים לסאז'

תלאות הדיאטנית מתחילות כבר עם סיום הלימודים המפרכים, מפני שמשך ההמתנה הממוצעת לסטאז' הוא לא פחות משנתיים. המסיימים הטריים נכנסים להגרלה שתקבע באיזה מוסד רפואי יעברו את הסטאז'. מספר המקומות המוקצים בבתי החולים קטן לעומת המספר הנדרש - 220 בשנה לעומת ביקוש ל-300. מכיוון שיחס זה לא השתנה בשנים האחרונות, הפער בין ההיצע לביקוש הגובר רק גדל והולך מדי שנה. בינתיים נאלצים הבוגרים לעבוד במלצרות או בעבודות זמניות אחרות כדי להתפרנס, וגם מתרחקים בלית ברירה מהמקצוע.

כדי לפתור את המצוקה, הועלה באחרונה במועצה להשכלה גבוהה ‏(המל"ג‏) הרעיון לשלב את הסטאז' בתוך מסלול הלימודים במכללות. במכללת תל חי צידדו ביוזמה, בעוד המכללות האחרות הסתייגו. גם הסטודנטיות אינן בטוחות שזהו רעיון טוב, מכיוון ששילובו של הסטאז' במסלול הלימודים עשוי להביא לכך ששכרן יהיה נמוך במיוחד.

סיבה שנייה, לדברי סטון, היא שזהו מקצוע נשי. "קורה שבבתי החולים יש מחסור במדריכות לסטאז'ריות מכיוון שחלק מהן בחופשת לידה, ואז נעצר כל המחזור", היא אומרת. לדבריה, בשנים האחרונות ניכרת כניסה, אם כי מועטה, של גברים למקצוע. אלא שרובם עוסקים בנישות של התחום, למשל תזונת ספורטאים. בנוסף לכך, הגידול במודעות במגזר החרדי לתחלואה כרונית הגביר את הביקוש לדיאטנים גברים.

"התופעות האוניברסליות של סוכרת, עודף קלוריות והעלייה בהיקף מחלות הזקנה בשל תוחלת החיים המתארכת מגבירות את התלות בדיאטנים", אומרת סטון. "גם מי שסובל ממחלות אונקולוגיות של מערכת העיכול זקוק לדיאטניות, ותופעות הלוואי עקב טיפולים רפואיים מעלות גם הן את הצורך בהן. מסיבה זו יש בשנים האחרונות עלייה בביקוש לדיאטנים לא רק בבתי החולים, אלא גם בקופות החולים".

סביר להניח שהתזונאים יצליחו להתמודד יפה עם העומס - השאלה היא איך מפרנסים משפחה בשכר נמוך כל כך. "דיאטנית במשרה מלאה עם 15 שנות ותק משתכרת 6,000 שקל ברוטו", אומר גבאי. "אפילו עובדי המינהל והמשק בבתי החולים, שאינם אקדמאים, משתכרים יותר, שלא לדבר על האחיות. תזונאות היא מקצוע אקדמי, העבודה בו קשה ומתנהלת על פי רוב מול חולים, ולכן יש לנו עילה מצוינת לחתור לתיקון העיוות בכל הדרכים האפשריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#