אחרי ארבע שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נותנים גז

אחרי ארבע שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל

אלפי עובדים, 80 צוללנים, צנרת כפולה באורך 150 ק"מ ואסדה גבוהה יותר מהבניין הכי גבוה בישראל נדרשו כדי להוציא גז ממאגר תמר ■ בימים הקרובים יוזרם הגז לחופי ישראל וישכיח לרגע את המחלוקות סביב היצוא שלו

67תגובות

ארבע שנים חלפו מאז שישראל נכנסה לעידן נסיכות הגז. היה זה בינואר 2009. במשרדיהן של נובל אנרג'י האמריקאית וקבוצת דלק בהרצליה פיתוח התקבלו תוצאות הקידוח הימי שבוצעו 90 ק"מ מערבית לחיפה, ופוענחו ביוסטון, טקסס. המסמכים ששודרו לישראל צפנו בשורה כחול־לבן: תגלית גז טבעי בהיקפים מסחריים, הגדולה שנתגלתה עד לאותה העת בעולם מזה כעשור.

בממשלה נשמו לרווחה לאחר חודשים של חששות מתלות אסטרטגית בגז הטבעי ממצרים, ובחברת החשמל וברשות החשמל נרגעו החששות מזינוק בתעריף החשמל במשק. "זהו יום של חג שמח", התמוגג אז בעל השליטה בדלק, יצחק תשובה - והודה דווקא לריבונו של עולם. צחוק הגורל הוא שדווקא תשובה, שלימים יעשה לחוסכים הישראלים תספורת של 1.4 מיליארד שקל ויעצבן בצדק רבים במערכת הפיננסית, הוא בין האחראים להתפתחות כל כך משמעותית וחיובית בכלכלת ישראל.

אלבטרוס

כמויות הגז שהתגלו בתמר התבררו בחלוף השנים ככפולות משנחזה אז: 280 מיליארד מ"ק גז. נובל ודלק הוסיפו לחשוף תגליות גז תת־ימיות גם בדלית, לווייתן ותנין. אלא שמהפכת הגז עדיין לא פגשה את השוק המקומי ואת הכיס הצרכני.

עם חשיפת תגלית תמר החלו ויכוחים קשים על אופן פיתוח המאגר ומיקום קליטת הגז, על שיעור חלקה של המדינה בהכנסות ממכירתו - ועל פניו של השוק המונופוליסטי החדש שהתעצב כהרף עין. רק אחרי שאלה נפתרו ‏(בחלקם‏), ובעוד הרוחות בציבור שוככות - יפגוש בימים הקרובים חזון תמר את קרקע המציאות. בתחילת השבוע הקרוב יקבל חג החירות וחג האביב משמעות כפולה, כאשר באשדוד תחל זרימת הגז מתמר - וייפתח עידן של 25 שנה לפחות של גז ישראלי, שעליו יישענו 70% מייצור החשמל בישראל, התעשייה הכבדה - ובעתיד אולי גם התחבורה.

חיסכון של חצי מיליארד שקל בחודש

כמעט 3 מיליארד דולר השקיעו השותפות נובל ‏(36%‏), דלק ‏(31.25%‏), ישראמקו ‏(28.75%‏) ודור אלון ‏(4%‏) בפיתוח מאגר תמר, שנועד להזרים את הגז בשני צינורות תת־ימיים, למרחק של 150 ק"מ - עד לאסדה חדשה שהוקמה 25 ק"מ מול חופי אשקלון, ומשם בצנרת גז קיימת לתחנת הקליטה באשדוד. ההזרמה העקיפה לדרום, במקום ישירות למישור החוף הצפוני, נדרשה בעקבות התנגדות עזה של תושבי הצפון, שמנעה הקמת צינור כניסה נוסף באזור חוף דור.

השותפות במאגר תמר חתמו עד כה על חוזי מכירה בסך 36 מיליארד דולר מול צרכני הגז הגדולים במשק, ויחלו בהדרגה להזרים 7.5 מיליארד מ"ק גז טבעי מדי שנה, רובם לשימוש תחנות הכוח של חברת החשמל. הגז הטבעי זול בשני שלישים מהחלופות שבהן השתמשה חברת החשמל להסקת תחנות הכוח שלה במשבר הגז של השנתיים האחרונות - סולר ומזוט. הגעת הגז מתמר צפויה להחליף את השימוש החלופי, היקר והמזהם בדלקים אלה, ולחסוך לחברת החשמל כחצי מיליארד שקל מדי חודש. זאת, בעקבות הידלדלות מאגר ים תטיס הישראלי בשנתיים האחרונות והפסקת הזרמת הגז ממצרים.

עד לפני שנתיים נשענה חברת החשמל בייצור החשמל שלה על שימוש בגז בשיעור של כ-34%. אשתקד צנח שיעור הגז ל-14%, ובעקבותיו זינק תעריף החשמל במשק בכ-25%. כניסת הגז מתמר אמורה להפחית חזרה את התעריף. אלא שבינתיים צפוי ציבור הצרכנים הישראלי דווקא לסבול עליית מחירים. זאת, בשל העלויות שספגה חברת החשמל ברכש דלקים חליפיים לגז בשנתיים האחרונות. בסך הכל חייבים הצרכנים לחברה כ-7 מיליארד שקל, שיכוסו על ידי עלייה בתעריף - שיעלה כבר בחודש הבא בכ-6.5% ויוסיף עוד 2.4% באפריל 2014.

העלאת התעריף תאפשר את כיסוי החוב תוך שנתיים. החברה תקבל 1.9 מיליארד שקל עקב העלייה במחיר החשמל במאי, אחרי כניסת הגז מתמר. ב–2014, שבה צפויה החברה ליהנות מאספקת גז רציפה, תחזיר לעצמה עוד 5.1 מיליארד שקל.

דן קינן

גם לאחר כיסוי חובות הצרכנים לחברה מתכננים באוצר להשאיר את התעריף גבוה, כדי לממן את "רפורמת השקשוקה" בחברת החשמל. הגז מתמר יאפשר לשלם, באמצעות הפער בין תעריף החשמל לעלות ייצור החשמל הנמוכה יחסית, כ–3 מיליארד שקל כמענקים לעובדים שיישארו בחברה לאחר יישום הרפורמה. זאת, בנוסף למיליארדים נוספים שצפויה המדינה לשלם לעובדים הוותיקים שיפרשו לגמלאות.

עוד 2 מיליארד שקל בשנה לתעשייה

"הגז הטבעי הוא בשורה, והאחריות של כולנו היא לדאוג שהבשורה תתממש", אמר ל-Markerweek נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן. "הגז הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלנו בתקופה הקרובה. האנרגיה מגז טבעי זולה מכל אנרגיה אחרת - בשני שלישים מהמחיר. 10% מהעלויות בתעשייה נעוצים ברכיב האנרגיה, וזה מאוד משמעותי בעבור שיפור כושר התחרות שלנו".

אמיל סלמן

"קח לדוגמה מפעל כמו פניציה, הוא לא יכול להתקיים בלי גז טבעי", אומר אורן. "יש מפעלים שעלות האנרגיה מעלות המוצר שלהם היא כ-50%, כמו מפעלי רעפים, תעשיית הנייר והתעשייה הפטרוכימית. גם הוזלת החשמל כתוצאה מכניסת הגז תשפר את יכולת התחרות שלנו".

התעשייה בישראל משלמת כיום מיליארדי שקלים בשנה על דלק לייצור חום בתנורים. על פי חישובי ההתאחדות, ב–2012 הוציאה התעשייה 4.45 מיליארד שקל על דלק להפקת חום, עלייה של כ–14% לעומת 2011. הגידול בהוצאות נובע בעיקר ממחירי סוגי הדלק הנפוצים בתעשייה: מזוט, גפ"מ ‏(גז בישול‏) וסולר, שהתייקרו בשיעור ממוצע של 12.7%. הגידול השנתי אינו חריג - מ–2009 נרשם זינוק של 48% בממוצע במחירי הדלק לתעשייה. מעבר לגז זול יחסית ישפר את מאזני המפעלים באופן ניכר.

בחישוב תיאורטי, לו היו מחליפים את כל צריכת הדלק בתעשייה בגז טבעי, היו הוצאות התעשייה על דלק פוחתות בשיעור של כ–60% - שהם 2.62 מיליארד שקל. עם זאת, בהתאחדות נוקטים בגישה שמרנית במחירים, ולוקחים בחשבון את קצב חיבור המפעלים לתשתית הולכת הגז. לפיכך אומרים בהתאחדות כי המעבר לגז יחסוך "רק" 1.9 מיליארד שקל לשנה בשנים הקרובות.

בנוסף להיותו תחליף זול לדלק, מדגיש אורן כי "הגז חשוב גם בתור חומר גלם לתעשייה חדשה. אפשר לייצר באמצעותו מתנול, אוראה ואמוניה. אפשר לייצר גם תעשייה סביב הקמת המתקנים להפקת הגז. זה אלפי עובדים. אנחנו רוצים להקים תעשייה חדשה ולהכשיר עובדים מקצועיים. לכן אנחנו מתעקשים שלפני שמייצאים מכאן גז, נוודא שנוכל לספק את כל הגז הדרוש לנו. כל העולם עובר לגז, ואם לא יהיה לנו גז - מצבנו יורע".

למרות האופטימיות, רוב מפעלי התעשייה לא יחוברו לגז מיד עם התחלת ההזרמה. בהתחלה ייהנו ממנו רק המפעלים הגדולים, המחוברים לרשת ההולכה בלחץ גבוה - בהם בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, מפעל המלט נשר, מפעלי ים המלח ומפעל נייר חדרה. מלבד השימוש בגז לפעולות המפעל, רוב המפעלים האלה מקימים גם תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל, שישמשו את הביקוש הפנימי ואף יוכלו למכור חשמל לצרכנים ברשת.

רוב המפעלים הקטנים ממתינים עדיין לחיבורם לרשת הגז. ישראל חולקה לשישה אזורי חלוקה, בהם התחרו כמה קבוצות על הקמת רשת. ואולם המכרזים ארכו זמן רב, והקמת תשתית הגז לרוב הלקוחות עדיין מתמהמהת, בין היתר בשל קשיים סטטוטוריים. באזורי הדרום, הנגב והמרכז החלה כבר הקמת קווים, ואילו בשני אזורי הצפון הסתיימו המכרזים רק לאחרונה. חיבור כלל המפעלים שיבקשו אספקת גז ייקח עוד כמה שנים, והמפעלים עצמם לא תמיד בטוחים אם וכיצד להסב את הפעילות לגז.

קושי נוסף, שנפתר לכאורה עבור התעשייה, הוא הקיבולת המוגבלת של צינור הולכת הגז מאסדת תמר לישראל. הצינור מוגבל לכמות השקולה ל-40 אלף יחידות אנרגיה ‏(מיליון BTU‏) בשעה. כבר ב-2014, קיבולת הצינור לא תספיק לצרכי המשק בשעות שיא הצריכה. רשות הגז שבמשרד האנרגיה קבעה מנגנון פרו־ראטה שבמסגרתו תופחת הצריכה של כל לקוח באופן יחסי עד להגעה לקיבולת המקסימלית. במקביל צפויה מפעילת המאגר, נובל אנרג'י, להתקין מדחסים בתחנת הקבלה, שיגדילו את ספיקת הצינור ב-25% - וייתכן שתקבל גם אישור לאחסון גז במאגר ים־תטיס המתרוקן שמול חופי אשקלון, שיאפשר לה להגדיל את הספיקה בשיעור דומה.

עם זאת, קיים עדיין צורך בהקמת כניסת גז נוספת לישראל, שכרוכה במאבקים תכנוניים והתנגדויות מצד התושבים. "צריך לחבר צינור נוסף, כי היום כל האספקה נעשית דרך צינור אחד, שהפוטנציאל שלו כבר נמכר", אומר אורן. "המדינה צריכה להחליט איפה יעבור צינור שני, מי יניח אותו ואיך הוא יתנהל".

הפחתה בשווי 1.1 מיליארד שקל בזיהום

בשעה שנשלמות ההכנות להזרמת הגז ממאגר תמר לחוף הישראלי, השותפות בו פעלו במקביל לחתימה על הסכמי עקרונות שונים לייצוא הגז. זאת, בין היתר, מול דייהו הקוריאנית וגזפרום הרוסית.

ועדה בין־משרדית שכוננו לשכות ראש הממשלה ושר האנרגיה המליצה לפני חצי שנה לאפשר יצוא של כ–50% מעתודות הגז המוכחות במאגרים גדולים. אלא שהמלצות אלה נתקלו בהתנגדות משרדי הגנת הסביבה, התמ"ת וארגוני סביבה וכלכלה, בטענה כי יצוא הגז יבוא על חשבון ביטחונה האנרגטי של ישראל, ימנע פיתוח תעשייה מבוססת גז בישראל, ינציח את התלות בתזקיקי נפט בתחבורה ויביא להעלאת מחיר הגז שידרשו שותפות תמר בשוק המקומי.

"ניצול נכון של הגז מבחינתנו הוא לוודא שכל מי שרוצה יוכל להתחבר, שמחיר הגז יהיה סביר ולא יעלו אותו באופן מלאכותי, ושייצאו את עודפי הגז רק אחרי שהצריכה המקומית תסופק במלואה", אמר אורן. אתמול זכו הדברים לחיזוק מכיוונו של השר להגנת הסביבה הנכנס, עמיר פרץ, שאמר ל-TheMarker כי "יש לעשות הכל כדי לשמור על הגז הטבעי כחלק מפעילות לאומית ארוכת טווח, שבה המשק הישראלי יעבור בהדרגה לשימוש בגז טבעי בכל התחומים". לדברי פרץ, בכוונתו להביא להחלטת הממשלה הכרזה על עתודות הגז כנכס לאומי, ו"לקביעת תנאים המבטיחים שלא ייווצר מצב אבסורדי שבו ישראל תייצא גז, ומצד שני יחסר גז למשק הישראלי".

מעבר ליתרונות הכלכליים, לגז הטבעי השפעה חיובית גם על איכות הסביבה, בזכות הפחתת זיהום האוויר. הגז הטבעי נשרף באופן נקי יחסית לדלקים אחרים, ומפחית את הזיהום הנפלט מתחנות כוח ומתקני תעשייה. "שלושה מזהמים עיקריים בשריפת דלקים הם תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחלקיקים נשימים", מסבירה שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנת הסביבה. "שריפת גז טבעי מפחיתה בערך 90% מתחמוצות החנקן, כ-40% מתחמוצות הגופרית ויותר מ-90% מהחלקיקים הנשימים. להפחתה בחלקיקים יש את ההשלכה הכי דרמטית, כי הם חודרים למערכת הנשימה ונושאים עליהם חומרים רעילים אחרים. גורם התמותה מספר אחת מבחינת זיהום אוויר הוא חלקיקים".

המחסור בגז הביא את חברת החשמל ומפעלי תעשייה, שהסתמכו על הגעתו העתידית של הגז הטבעי, להשתמש במזוט וסולר מזהמים. על פי חישובי המשרד, כניסת הגז מתמר תפחית משמעותית את זיהום האוויר בישראל מייצור חשמל. ההפחתה היא של כ-22.5 אלף טונה תחמוצות חנקן בשנה, 29.3 אלף טונה תחמוצות גופרית וכ-2.7 אלף טונה חלקיקים נשימים.

בעבר חושבה העלות הכלכלית בפליטת כל מזהם כזה. החישוב, שבוצע ב-2008 על ידי קבוצת מומחים וחברת פארטו, אמד את עלות הזיהום עקב נזקי בריאות לאוכלוסיה הנחשפת אליו. התוצאות מהחישוב בישראל היו עלויות עצומות לטונה חומר מזהם שנפלט לאוויר מארובות תחנות הכוח: 2,865 יורו לטונה תחמוצות חנקן, 4,947 יורו לטונה תחמוצות גופרית ו-7,061 יורו לטונה חלקיקים נשימים. חישוב ראשוני מעלה כי העלות שתיחסך בזכות כניסת הגז מתמר היא כ-228 מיליון יורו בשנה - כמעט 1.1 מיליארד שקל, לעומת המצב בשנה וחצי האחרונות, בהן היה חסר גז טבעי ונעשה שימוש בסולר ובמזוט.

אבי התגלית, יוסי לנגוצקי: "דלק ונובל כפויי טובה. מעלימים ומוחקים אותי"/ אבי בר-אלי

מי שאמור היה להיות חתן טקס הזרמת הגז מתמר - ונהפך שלא בטובתו לדמות הטרגית של הפרויקט ההיסטורי - הוא הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שהמאגר נקרא על שם נכדתו ומאגר הלוויין דלית על שם בתו. בתקופה האחרונה הורחק לנגוצקי בידי שותפות תמר מהאירועים סביב חנוכת הפרויקט שיזם, במהלך שלנגוצקי מייחס לתמיכתו בדיוני ועדת ששינסקי להעלאת נתח המדינה בתגליות.

"אם מישהו גרם לך לדבר מה טוב, ואתה מוחק אותו ומעלים אותו - אז זה מעשה מחפיר של כפיות תודה", אומר לנגוצקי בזעם. "בושה שמתייחסים בצורה תת־תרבותית למי שהביאם למצבם היום".

בסוף 1998 פנתה ישראמקו, השותפה הישראלית הגדולה ‏(28.75%‏) בקידוחי תמר ודלית, אל לנגוצקי, בבקשה לאתר לה שותף אסטרטגי בעל שם לחיפושי נפט וגז בים התיכון. בתום שנת חיפושים, הצליח לנגוצקי לשכנע את ענקית האנרגיה בריטיש גז ‏(לימים BG‏) כי קיים פוטנציאל למציאת גז גם בחופי ישראל. BG נעתרה לפנייתו של לנגוצקי, והותירה לו אופציה ל–5% מהזכויות בתגליות. ב–2005 הודיעה BG על עזיבת הקידוח.

לנגוצקי יצא אז שוב לחיפושים אחר שותף חלופי, והציע את הפרויקט למנכ"ל דלק אנרגיה ואבנר חיפושי נפט, גדעון תדמור, ששנה מאוחר יותר גייס גם את שותפתו לקידוחי ים־תטיס - נובל אנרג'י האמריקאית, שנהפכה למפעילת הקידוחים. לנגוצקי ייסד שותפות מוגבלת ‏(STX‏) יחד עם בני שטיינמץ, שבמסגרתה סוכם כי שטיינמץ יעמיד את חלקם במימון החיפושים וההפקה, ובמקרה של תגלית יזכה ל–80% מהרווחים - וביתרה יזכה לנגוצקי. אלא שערב ביצוע הקידוחים, שטיינמץ פרש מהפרויקט.

לרשות לנגוצקי עמדו חודשיים בלבד לאיתור משקיע חדש - משימה שלא עלתה בידו. לאחר שחלף המועד האחרון להעמדת ההון, חולקו הזכויות בשיעור 5% שהחזיקה STX בין יתר השותפות לקונסורציום. לנגוצקי נותר מחוץ לפרויקט שיזם, והגיש נגד שטיינמץ תביעת פיצויים. בפסק בוררות שהשתרע על פני 145 עמודים, קבע לפני שנה וחצי השופט ‏(בדימוס‏) בעז אוקון כי שטיינמץ הפר את הסכם השותפות שלו עם לנגוצקי, ולכן יחויב לפצותו. ואולם הדיונים בשאלת גובה הנזק וסכום הפיצויים עדיין נמשכים.

"רעיון קידוח תמר היה שלי, היוזמה היתה שלי. אני זה שהביא את BG ואני הבאתי את תשובה. שש שנים לאחר תחילת הפרויקט, ולאחר שתשובה הצטרף ללא תשלום של גרוש על הוצאות העבר שהושקעו בו - עכשיו הם מקיימים טקסים ומעלימים אותי מתוך תקווה לשכתב את ההיסטוריה", תקף לנגוצקי. זאת, אחרי שלא הוזמן לטקס חנוכת מתקני ההפקה של פרויקט תמר לפני שלושה חודשים. "זהו ניסיון מביש ונואל ליטול כבוד שלא בצדק. בעלי הממון והכוח מנסים כל העת לייחס לעצמם את האשראי בכוונה להעלים ולהשכיח אותי".

בזכות ששינסקי, המדינה תקבל מתמר 37 מיליארד דולר/ איתי טרילניק ואבי בר־אלי

תגלית הגז תמר נתנה את האות לאחד המהלכים הפיסקליים הדרמטיים שידעה ישראל מאודה, ולהעלאת המיסוי שתטיל על רווחי הגז שיימכר מהתגליות. בתום מאבק ציבורי ופוליטי קשה, אימצו הממשלה והכנסת את מרבית המלצות ועדת ששינסקי לבחינת שיעורי המיסוי הקיימים במשק. זאת, לאחר שהתברר כי אלה יותירו בידי אזרחי המדינה רק 24% מהכנסות חברות הגז ממכירתו - לעומת ממוצע של 60%-70% במדינות המערב.

בזכות קביעתו של היטל מיוחד על רווחי חברות הגז וביטול הטבות מס מפליגות שמהן נהנו, יעלה חלקה של המדינה במכירת הגז מתמר לכ-50%. זאת, לאחר אישור הקלות מיוחדות שהובטחו לשותפות תמר, ומנעו מהן את תשלום המס הגבוה האפשרי ‏(62%‏).
למרות זאת, וחרף טענות הסרק של חברות הגז, יהיה פרויקט תמר לאחד הרווחיים במשק: הוצאות העתק שהושקעו בו עשויות להיות מכוסות כבר בתוך שש-שבע שנים מיום ההזרמה הראשון של הגז.

ערב הדיונים על הקיצוצים שייערכו בתקציב המדינה החדש, סירבו במשרד האוצר למסור את תחזיות גביית המסים מפרויקט תמר. עם זאת, לפי נתוני שותפויות החיפושים של דלק, אומדן ההכנסות מהפרויקט יסתכם ב-76.3 מיליארד דולר עד 2041 ‏(בערכים לא מהוונים‏), שמתוכם תיהנה המדינה מסכום כולל של 37.1 מיליארד דולר.

מהסכום שתאסוף המדינה, 9.5 מיליארד דולר הם בתמלוגים, 7.4 במס חברות,
ו-20.1 מיליארד דולר יתקבלו בזכות ההיטל המיוחד ‏("מס ששינסקי"‏). במקרה שיתגלו עתודות גז נוספות בשטח המאגר, חלקה של המדינה עשוי להאמיר עד כדי 45.4 מיליארד דולר. חלקה של המדינה ברווחי שותפות תמר יעלה באופן מדורג עם התקדמות מכירות הגז. הוא ינוע בין 150 מיליון דולר ב-2013 ל-1.8 מיליארד דולר ב-2034 ‏(ראו תרשים‏).

על פי חוק, הכספים שיתקבלו ממס ששינסקי אמורים להיכנס לקרן ריבונית שינהלו האוצר ובנק ישראל על מנת להשקיע אותם בחו"ל, ולהפריש מהם 3.75% מדי שנה לטובת מימון פרויקטים בתחומי החינוך והחברה. זאת, בדומה לניסיונה של נורווגיה להימנע מה"מחלה ההולנדית", שבה הכנסות גדולות מגז מביאות לייסוף המטבע המקומי והסטת השקעות ממגזרים אחרים. עם זאת, ואף שהמועד להגשת הצעת החוק להקמת הקרן היה בנובמבר 2011, לא הצליחו באוצר ובבנק ישראל להגיע להבנות מספקות לגבי ניהולה. למרות הצהרות של בכירים ותזכירי חוק בעניין, הקרן לא עדיין לא הוקמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#