הסיוע מארה"ב מקום המדינה - 860 מיליארד שקל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הנתמכת הגדולה

הסיוע מארה"ב מקום המדינה - 860 מיליארד שקל

הנשיא האמריקאי ברק אובמה ינחת היום בישראל על רקע הוויכוח בוושינגטון אם לקצץ בסיוע ■ הסיוע הגדול ביותר ניתן ב-1979, במקביל לחתימה על הסכם השלום עם מצרים - 15.7 מיליארד שקל במונחים של היום

12תגובות

הסיוע האמריקאי שהוענק לישראל מקום המדינה עד 2012 הסתכם בכ–860 מיליארד שקל ‏(233.6 מיליארד דולר‏) במונחים של היום - כך עולה מבדיקה שערך TheMarker. במונחים נומינליים, היקף הסיוע בתקופה זו היה 112 מיליארד דולר. במצטבר, מסתכם הסיוע האמריקאי בכ–4% מהתוצר של המשק הישראלי ב–1950–2012.

הסיוע הגדול ביותר ניתן לישראל בשנות ה–70. שלוש השנים שבהן נרשם הסיוע הנרחב ביותר היו בין מלחמת יום כיפור לחתימת הסכם השלום עם מצרים. ב–1979, במקביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים, ניתן הסיוע הגדול ביותר בשנה אחת עד כה: 15.7 מיליארד דולר במענקים ובהלוואות, בדולרים של 2013 ‏(או 4.7 מיליארד דולרים של אז). שנים בולטות נוספות הן 1974, שבה ניתן סיוע לשיקום יכולת ההרתעה הביטחונית של ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, בהיקף של 12.5 מיליארד דולרים של היום ‏(2.6 מיליארד דולר, נומינלית‏). גם ב–1976 קיבלה ישראל סיוע נדיב בהיקף ריאלי של 9.6 מיליארד דולר ‏(2.3 מיליארד דולרים של אז‏).

אי-פי

הבדיקה של היקף הסיוע התבססה על נתוני שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי. הנתונים אינם כוללים ערבויות של כ–19 מיליארד דולר שארה"ב העמידה לישראל בשנים האחרונות לגיוסי הון בחו"ל, וכן אינם כוללים העברת ציוד צבאי עודף לישראל.
שיעור הסיוע האמריקאי כחלק מהתוצר הישראלי יורד בהתמדה, ונמוך מ–2% מאז 2004. ב–2012 היווה הסיוע כ–1.2% מהתוצר הישראלי. בשנה הקרובה עשוי הסיוע להתכווץ מעט, לאור קיצוץ רוחב בתקציב האמריקאי כולו.

הסיוע האמריקאי לישראל החל ב–1949. הוא נועד בתחילה למטרות בסיסיות, כמו רכישת מזון וקליטת פליטים יהודים, והתרחב ב–1959 לסיוע צבאי.הסיוע עלה בהדרגה מ–100 מיליון דולר ‏(נומינלית‏) שהוענקו ב–1949, וזינק בעקבות מלחמת יום הכיפורים וחתימת הסכמי קמפ דייויד - אז ניתן גם סיוע לצורך מימון העתקת בסיסי צה"ל מסיני.
מאז התקבע הסיוע ברמה של כ–3 מיליארד דולר בשנה, מהם 1.8 מיליארד דולר בסיוע צבאי ו–1.2 מיליארד דולר  בסיוע אזרחי. ב–1998 הוביל ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, מהלך לביטול הסיוע האזרחי והמרתו בסיוע ביטחוני בהיקף של 2.5–3 מיליארד דולר בשנה.

"מפגש אינטרסים כלכלי ומדיני"

שיתוף הפעולה בין ארה"ב וישראל נשען על שותפות אסטרטגית שנמשכת עשרות שנים. לפי דו"ח של הקונגרס האמריקאי, ישראל היא המקבלת הגדולה ביותר במצטבר של כספי סיוע אמריקאי מאז מלחמת העולם השנייה. למרות הרושם שנוצר לעתים כי יחסי הממשל האמריקאי עם ישראל נובעים מלחץ של לובי פרו־ישראלי בוושינגטון ומתבטאים במיוחד בהבטחות ערב בחירות, ניכר כי לארה"ב אינטרס אסטרטגי לשמור על קשרים עם ישראל.

לדברי משה ארנס, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, "הסיוע נובע מאינטרסים אמריקאים, לא מלחץ של לובי פרו־ישראלי בוושינגטון. בעולם שבו אנחנו חיים, שותפות באידאלים וערכים מובילה לשותפות באינטרסים. לארה"ב כמדינה דמוקרטית קשרים טובים עם מדינות דמוקרטיות, ולקשרים אלה משמעות כלכלית וצבאית. בעבר, בתקופת המלחמה הקרה, ישראל התייצבה לצד ארה"ב, וכיום ישראל היא השותפה הטובה ביותר של ארה"ב במלחמה בטרור".

רוב הסיוע (יותר מ–70%) הוא "מסומן", כלומר - מיועד רק לרכישות ישראליות מחברות ביטחוניות אמריקאיות. ארנס אינו רואה תלות שנוצרת לישראל בארה"ב כתוצאה מקבלת הסיוע. לדבריו, "הסיוע האמריקאי מהווה פחות מ–2% מהתמ"ג הישראלי, כך שזה לא דבר שאנחנו לא יכולים בלעדיו. זה בגדר מתנה, לא טוטלית, כי חלק מזה חייבים להוציא בארה"ב, וזה מוביל לחילוקי דעות בתעשייה הישראלית, שמרגישה אפליה לרעה. למי שטוענים שכתוצאה מהסיוע ישראל תלויה ברצון הטוב האמריקאי, אני אומר שזה פשוט לא נכון".

לדברי ארנס, משנות ה–60 נועד הסיוע הביטחוני לעודד רכישות מהתעשייה האמריקאית. תקציב הביטחון של ישראל היה גורם משמעותי, והאמריקאים לא רצו להפסיד אותו למדינות אחרות. "חוק הסיוע הצבאי האמריקאי, שכלל גם את ישראל והיה בו מתווה להגדלת סיוע, שירת את האינטרסים של שני הצדדים, וגם את התעשייה האמריקאית. בתקופה מסוימת הסיוע היה במסגרת הלוואה, ובשנות ה–80 הוא נהפך למענק", אומר ארנס.

האמריקאים מתלוננים על אפליה

האמריקאים לא הפעילו לאורך השנים לחץ ישיר בנושאי סחר בשל התלות האסטרטגית הישראלית בארה"ב, אך רמזו לא פעם שהם מצפים לתמורה על הסיוע שהם מעניקים ביחס לחברות אמריקאיות. גורמים אמריקאים נהגו להלין כי על אף היחסים האסטרטגיים ההדוקים בין המדינות, ארה"ב מופלית לעתים לרעה מול אירופה בתנאי הסחר. בעיקר דרשו האמריקאים להבין מדוע ישראל מתעדפת יבוא מאירופה במגבלות התקינה. דוגמה שעלתה לא פעם היתה נפח מנוע של מכונית במכרזים ממשלתיים, שתואם למכוניות האירופיות ומוציא את האמריקאיות מהמשחק.

"בפגישות בין נציגי סחר ישראלים ואמריקאים, האמריקאים תמיד חיפשו נושא להתלונן עליו", אומר זהר פרי, הציר הכלכלי של ישראל בניו יורק ב–2001–2006. "הנושאים ה'כבדים' היו זכויות יוצרים, בעיקר בלחץ הלובי של יצרני התרופות האמריקאים. גם ללובי החקלאי יש השפעה על הממשל האמריקאי, ולא פעם עלה נושא הכשרות ביבוא בשר: מדוע ישראל לא מכירה בהכשר של רב אמריקאי ודורשת שהיצואן האמריקאי יממן שליחת רב מישראל שיכשיר את הבשר.

"אני זוכר דיון בין שר התמ"ס, מיכה חריש, לממונה על משרד הסחר האמריקאי, מיקי קנטור. קנטור אמר שבתור יהודי הוא מבין בדיוק את העניין - בעיר מגוריו, פיניקס באריזונה, יהודי מבית כנסת אחד לא ידבר עם יהודי מבית כנסת שני. אבל כנציג ממשלת ארה"ב, הוא לא יכול לקבל את זה. היו גם תלונות על העדפתה של חברת החשמל לבצע רכש בהיקפים גדולים מיצרנים לא אמריקאים", הוסיף פרי.

לדברי פרי, בקרב מקבלי ההחלטות בישראל נתפשו הלחצים הכלכליים האמריקאים לא פעם כניסיונות לקדם אינטרסים כלכליים של חברות אמריקאיות, תוך שימוש בטיעונים שהסתירו זאת. למשל, ציין פרי כי האמריקאים דרשו מישראל לא לאפשר לחברת ECI לייצא ציוד טכנולוגי מתקדם לסין, בנימוק שהוא עלול לסכן ביטחונית את ארה"ב בעתיד. "פתאום התברר לנו ש–AT&T האמריקאית מנסה גם למכור לסינים, אבל המגעים אתה לא הסתיימו. חשבנו שהאמריקאים רוצים לעכב את ECI כדי לעזור לחברה שלהם, לכן לא ויתרנו - ובסוף הם ויתרו".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#