דוד חודק: "ייתכן שטעינו כשלא טיפלנו בהלוואות הפרטיות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דוד חודק: "ייתכן שטעינו כשלא טיפלנו בהלוואות הפרטיות"

עו”ד דוד חודק, שהוביל את הוועדה שבחנה השקעת מוסדיים באג”ח, מרוצה מיישום ההמלצות, אך מודה שייתכן ששגה בהנחה שהמוסדיים יכולים לחקות את הבנקים ■ "דרוש שינוי מקיף בניהול כסף של אנשים אחרים", הוא אומר. "רציתי להתייחס לזה בוועדה, אך ענתבי עצר אותי"

4תגובות

עו”ד דוד חודק, העומד בראש משרד עורכי הדין גרוס, חודק, הלוי, גרינברג ושות’, חי ונושם את שוק ההון והמערכת הפיננסית. בימים אלה, למשל, המשרד שלו מייצג את קרן יורק האמריקאית, הנוטלת חלק פעיל בהסדרי החוב הגדולים במשק - של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר ושל אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר.

במקביל חודק משמש, למשל, יועץ משפטי של הוועדה המיוחדת שבוחנת עסקת בעלי עניין למכירת כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי, המשוועת למזומנים, לידי כור - שמלאה במזומנים.

במלים אחרות, חודק לא רק מכיר את ניגודי העניינים בשוק ההון - הוא למעשה חלק מהם. בנוסף לכל זאת, הוא עמד בראש הוועדה שנשאה את שמו ושקבעה שורה של קריטריונים לפעילות גופים מוסדיים בשוק האג”ח הקונצרניות.

על הרקע הזה יש לחודק, שישתתף היום בוועידת ההשקעות המוסדית השנתית של די.סי פייננס, לא מעט תובנות ורעיונות הנוגעים למתרחש בשוק ההון. בראיון ל–TheMarker לרגל הוועידה הוא מציג כמה מהם.

“המחיקות בשוק ההון קטנות מבבנקים”

דודו בכר

“אנו עדיין חווים את המשבר הכלכלי הפיננסי העולמי וניצבים בפני אתגרים משמעותיים בזירה הכלכלית, החברתית, הפוליטית והמדינית - ולאו דווקא הביטחונית”, אומר חודק.

“צריך לדאוג למכלול של דברים - כמו העלאת שיעור הצמיחה, צמצום הפערים החברתיים והכלכליים, הרחבת מעגל ההשכלה והשוויון בנטל. צריך לטפל בגירעון הממשלתי בדרך שתמנע פגיעה בצמיחה ובגיוס הון על ידי המגזר העסקי. אבל יותר מכל זה, צריך לדאוג לעידוד המגזר העסקי, שסובל ממורל ירוד”.

אתה חושב שיש כאן סנטימנט שלילי כלפי המגזר העסקי?

“בהחלט. אנחנו גם רואים איך זה משתקף בתקשורת. זה דומה למה שקורה בבריטניה, צרפת וארה”ב, אבל שם זה התרחש ברמה מתונה יותר. פה בישראל יש התנהגות של עדר, ואין איזונים. הציבור גם צריך להתבגר ביחס שלו לכישלונות עסקיים”.

אבל קשה להתכחש לכעס על כך שנעשו כאן מהלכים מגלומניים. אנשי עסקים לקחו כסף מהציבור והשתמשו בו לתועלתם הפרטית.

“ועדיין, במספרים אבסולוטיים המחיקות בשוק ההון יותר קטנות מבבנקים. הרצון של אנשי עסקים להצליח ולהשיג גורם להם להביא תועלת. יש כאן יד נעלמה.

“אני אף פעם לא הלכתי כעיוור אחר הלקוחות שלנו, ואני לא חושב שצריך ללכת אחריהם. הם לא מלאכי שרת ולא מלאכי הגיהנום, אלא אנשי עסקים שבחרו לנהל, להעסיק, להשיג. בעולם תחרותי זה נמדד בכסף. הציבור צרכך להתבגר ביחס שלו ליזמים האלה, ולא לעשות מהם בני אלים או אויבי העם. הם בשר ודם”.

"יצאתי נגד הלקוחות”

האם אתם אומרים את דעתכם גם כשמדובר בדברים שהלקוחות לא רוצים לשמוע?

“לפעמים זה קורה. ייצגתי את זכי רכיב בעסקת ‘מעריב’ - אמרתי לו מה אתה נכנס למהלך הזה, כשגם נמרודי בעייתי. אבל כנראה שאנשים רציניים מבזבזים את הכסף גם בתקשורת. זכי הפסיד כסף פרטי. ואז באו דסק”ש. שאלתי את נוחי מה יש לך בתקשורת? אז הוא ענה שתקשורת חופשית זה דבר מאוד חשוב. לא עניתי לו. הבנתי שאין דיאלוג.

“אגב, נוחי חשב שיוכל להוביל רפורמה - ולא הבין כמה זה מורכב ומסובך. וזה קשור לשיגעונות. הרבה פעמים זה מניע בעסקים ובמדע.

"ככה זה כשלאדם מסוים יש אובססיה למשהו. ככה זה גם בהשקעות.

“אפשר להגיד לא ללכת לקנות מניות של אי.די.בי ולא להלוות לאי.די.בי, אבל אולי צריך להאשים את מי שנתן לאי.די.בי את הכסף. עסקת ‘מעריב’ שנויה במחלוקת. היא לא בהכרח פסולה מלכתחילה, אבל בדיעבד היא הזיקה. חשבו על התחדשות בעיתון, אבל בפועל זה לא קרה”.

זה מביא אותנו למוסדיים ולוועדה שעמדת בראשה, ועדת חודק. מה דעתך על יישום המסקנות שלה?

“לא ידעתי את זה אז, אבל כיום, כשאני מסתכל בפרספקטיבה של כמה שנים, אני רואה שהיא הצליחה באופן יוצא דופן. כל ההמלצות שלנו התקבלו על ידי הרגולטור - וזה חריג בנוף הפוליטי והכלכלי הישראלי. דו”חות רבים אחרים נגנזו, ואחרים מעלים אבק, למשל דו”ח טרכטנברג.

“אני מדבר עם גופים מוסדיים, ושומע שהוועדה עזרה להם. לאחר שבדקנו את הפרקטיקות המקובלות בחו”ל ולמדנו מהן, עזרנו למוסדיים להבין איך לטפל בשלב של ההנפקה והפיקוח על החוב וגם במצב שבו החוב הופך לבעייתי. זה עזר גם להתנהלות של החברות מול הבנקים, כי הגיע זמן שגם בחברות יהיו ביטחונות.

“יצאתי כאן נגד הבנקים וחברות ביטוח, שחלקם לקוחות שלי. כששאלו אותי מה אתה עומד בראש ועדה כזאת, עניתי שהמדינה חשובה לי. וזה לא היה פשוט כשהבנקים ואיגוד הבנקים והמנהלים בגופים השונים נלחמו נגדנו.

“בנקאי בכיר אמר לי: ‘אתה תוביל לנפילת הקרדיט בשוק הבנקאי’. היה קרב מול הבנקים, כי הם לא היו מוכנים לוותר. חשבו שהמוסדיים הם בעלי ידיים חלשות. ייתכן שזה נכון, ולפעמים רואים בישראל שהגופים המוסדיים חלשים, בעוד המערכת בנקאית יותר חזקה.

למה יש כזאת התייחסות למוסדיים?

“זה קשור להיסטוריה של שוק האג”ח הקונצרניות בישראל. השוק הזה צמח מאז 2008 בצורה פנומנלית, אבל היסטורית, החברות עבדו עם הבנקים”.

“לא מספיק לחקות את הבנקים”

באחרונה אנחנו עדים למתן הלוואות פרטיות לחברות על ידי הגופים המוסדיים - בדומה למקובל בחטיבות העסקיות בבנקים. זה לא עוקף את המלצות הוועדה?

“לא. קבענו בדו”ח שלנו שלא מטפלים בזה, כי אמרנו שזה חיקוי של הבנקים, ואז אם המוסדיים יקחו מסמך ויחקו פרקטיקות בנקאיות של טיפול וגבייה - אז למה צריך טיפול מיוחד. כנראה שטעינו, כי ראינו שנוצר ארביטרז’ רגולטורי”.

ממה זה נבע?

“מכך שמעקב אחר אשראי, חיתום, וגביית חובות שייכים לעולם של ידע שהבנקים צברו על פני עשרות שנים של רגולציה הדוקה. לכן, זו גישה נאותה של המפקח על שוק ההון והביטוח עודד שריג - לקחת אנשי מקצוע בעלי אופי בנקאי ולהקים את ועדת גולדשמידט ‏(שאמורה לבדוק את ההלוואות הפרטיות שנותנים המוסדיים‏), ולשאוף לכך שהמוסדיים יתקרבו לשיטת העבודה של הבנקים, אבל בנוסף יפתחו דברים שרלוונטיים גם להם. להעתיק הסכם בנקאי זה לא מספיק. צריך לעשות שלב חיתום של ההלוואה, כלומר ניתוח ההלוואה, סיכונים, עבודה מקצועית”.

מהי החלופה?

“אפשר להגיד למוסדיים - בואו תשכרו את השירות הבנקאי בחיתום ההלוואות, אבל מה עשינו בכך, אם שוב פעם תישאר ריכוזיות בבנקים והם ינהלו את כל האשראי וייהנו מכל העמלות? מה שכן, ועדת גולדשמידט צריכה לשפר את רמת השקיפות של ההלוואות, כי לחוסכים הפשוטים אין הרבה מושג לגבי מה שקורה בתחום הזה.

“בוועדת חודק יש ארגז כלים שבנינו לטיפול בהסדרי חוב, אבל הוא לא ממצה את כל האספקטים הנדרשים לטיפול במשברים. בזמנו, רשות ניירות ערך בנתה את מושג הנציגות בהסדרי חוב ואנחנו המשכנו את הקו ביחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר רונית קן. אבל רואים שהנציגות לא בהכרח מגיעה לתוצאות המיטביות”.

למה אתה מתכוון?

“בתוך הנציגות תמיד יהיו טיפוסים מסוגים שונים. טיפוס אחד יהיה כזה שבא ובועט כדי לקבל יותר. יש טיפוס של מוסדי שמינה את עצמו ומרגיש שהוא אחראי להגנת העם והסביבה - כלומר הכי חשוב לו איך התהליך ייראה בחוץ. ויש גם טיפוס שלישי, שמנסה לשייט בין הגלים, לא מריח ולא מסריח.

“לרוב זה לא יעיל. החברות מתפקדות בלי הגנה, וכל אחד חברי הנציגות מושך לדרכו. כתוצאה מכך ההסדרים מתארכים ל–9–18 חודשים - וזה המון, כשבינתיים החברות מאבדות ערך”.

אז מהו הפתרון שאתה מציע?

“מתוך קריאה בספרות אמריקאית, ראינו שקיימת חלופה של מינוי נאמן על לנציגות, שיטול תפקיד אקטיבי בהסדרי חוב. הוא לא צריך להיות בעל מומחיות משפטית אלא מימונית־כלכלית, כך שיוכל להגיע להסכמות עם החברות על תנאים שונים בקשר לאמות מידה פיננסיות, ריביות וכדומה. זאת, מבלי לקבל אישור מראש מבעלי האג”ח. צריך גם לדאוג לפיתוח והרחבה של פעילות קרנות דיסטרס - המתמחות בסיטואציות של חוב בעייתי - ולהיעזר במקצועיות ובמשאבים הכספיים שלהן”.

מה עוד מפריע לך?

“צריך לערוך שינוי מקיף בכללי הניהול של כספם של אנשים אחרים ‏(OPM‏). רציתי להתייחס לזה בוועדת חודק, אבל המפקח על שוק ההון דאז ידין ענתבי ביקש ממני לא להיכנס לזה בטענה שלא צריך להוסיף מאומה. יכול להיות שהרכב הוועדה לא היה מתאים. ייתכן שצריך יותר אנשים שמבינים בזה.

“ברגע שראיתי שאנחנו גוררים תגובות קשות דחיתי את הטיפול בזה, אבל לא ירדתי מזה לגמרי - שכן בעיני מדובר בסוגיה חשובה מאוד, כשאין תאימות בין תיק מנהל למנוהל. ההצעה שלי מדברת על כך שכל מנהל של כספי ציבור בתחום הפנסיוני יהיה בעל הון בהיקף מהותי של 300–600 מיליון שקל, שיושקע באותו תיק השקעות שמנוהל על ידי אותו גוף מנהל. כך ישתפרו גם התשואות וגם הרגולציה”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#