10 טיפים שחייבים לדעת לפני שמקימים עסק חברתי - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 טיפים שחייבים לדעת לפני שמקימים עסק חברתי

עסקים חברתיים פותרים בעיות חברתיות בכלים עסקיים, ולכן הקמה וניהול שלהם הוא משימה מסובכת במיוחד. להלן 10 טיפים שאתם חייבים להכיר לפני שאתם עושים את הצעד הראשון

2תגובות

כ-200 עסקים חברתיים פועלים כיום בישראל ומעסיקים כ-3,000 עובדים. עסק חברתי מוכר מוצרים או שירותים בדיוק כמו כל עסק. נוסף למטרותיו הכלכליות, הוא מקדם גם מטרות חברתיות – למשל, יצירת מקורות הכנסה עבור מובטלים או עניים, העצמת קהילות מקומיות המתחילות להרוויח מייצור מקומי ושילוב אוכלוסיות מוחלשות במעגל התעסוקה. כך, לדוגמא, מרבית העובדים בעסקים חברתיים בישראל הם בני נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות, פגועי נפש ועוד.

הרעיון הוא אפוא לייצר רווחים בהסתמך על תכנית עסקית סדורה אך להשתמש ברווחים לתועלת הקהילה. לאחרונה פועלת הממשלה לעידוד הקמת עסקים חברתיים ומשרד ראש הממשלה אף הודיע על הקמת קרן, שתעניק אשראי בהיקף כולל של 20 מיליון שקלים לצורך הקמה ותפעול של עסקים חברתיים.

הפוטנציאל עבור יזם השוקל להקים עסק חברתי הוא אפוא משולב – עסקי וחברתי כאחד. אך כמו בכל יזמות, גם הקמת עסק חברתי כרוכה באתגרים ובקשיים רבים. הנה 10 טיפים שיסייעו ליזמים חברתיים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום:

עופר וקנין

1. להשקיע בחקר שוק: עסק חברתי אינו שונה מכל עסק אחר וחייב להיות מבוסס על מחקר, על היכרות עם תנאי השוק ועל הערכה מפוכחת של הסיכויים והסיכונים. ללא אסטרטגיה עסקית מבוססת נתונים, אפילו הרעיונות שנראים על פניהם כהגיוניים ביותר (למשל, להפוך את כשרון הבישול של הדיירים בשכונה לעסק) או כרומנטיים ביותר (לדוגמא, לפתוח ביסטרו צרפתי במרכז המסחרי של עיירת פיתוח) – אפילו הם מסתכנים בכישלון. לכן, לפני שאתה יוצא לדרך, בדוק מהו שיעור הביקוש למוצר או לשירות, מיהם קהלי היעד ומהו ההיגיון העסקי שמאחורי הפרויקט.

2. להתייעץ עם מומחים חברתיים: לא רק הפן העסקי של העסק מחייב מומחיות אלא גם הפן החברתי. לעולם אל תניח שאתה יודע כבר את כל מה שיש לדעת על אוכלוסיית היעד של המיזם או מבין את צרכיה. דווקא מכיוון שמדובר בעסק עם יעוד חברתי, חשוב שתתייעץ עם נציגים מהשטח, מומחי רווחה או מנהלי עמותות בתחום כדי לקבל תמונה מקיפה ככל הניתן ולהעריך עד כמה העסק יתאים ויתרום לאנשים עבורם נועד.

3. ליצור שיתופי פעולה: אולי תופתע לשמוע - אבל רוב הסיכויים שלא "המצאת את הגלגל". למעשה, יש סיכוי לא רע בכלל שישנם מגוון גופים במדינה (חברות מסחריות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות), העוסקים בתחום הפעילות שמעניין אותך. חבור אליהם. בנה איתם מסגרת לשיתוף פעולה סביב העסק החברתי החדש – העירייה תתגייס ותרתום עובד סוציאלי מטעמה, החברה תחשוף באתר האינטרנט שלה את המיזם, וכן הלאה. וכולכם תרוויחו.

4. להכשיר מקצועית את הצוות: ככל שבנית שיתופי פעולה רחבים יותר בעסק, כך השותפים בו מגיעים ממגוון רחב יותר של עולמות תוכן: עסקים, מגזר ציבורי, מגזר שלישי. הרקע השונה הוא יתרון – אבל הבדלים בשפה ובתרבות ארגונית עלולים להוות מכשול. בשביל זה יש צורך בהכשרה מקצועית. סדנאות, הרצאות וגם ימי העשרה מרוכזים עם תוכן שיעבירו יועצים ארגוניים ומומחים לעסקים חברתיים – זו הדרך לוודא שכולם בעסק שלך נמצאים "on the same page".

5. להיזהר מפרסום: פרסום ושיווק הם כלים אפקטיביים - אבל בעסקים חברתיים הם עלולים גם להיות מסוכנים. לא אחת הנטייה של פרסומאים היא למכור עסקים חברתיים כמסכנים או כזקוקים לתרומות. אז זהו, שלא. עסק חברתי הוא לא עמותה בקשיים אלא עסק. כדי להצליח, הוא זקוק ללקוחות שחוזרים אליו. המפתח ללקוחות כאלה הוא אותנטיות – מוצר חזק או שירות טוב, שהרוכשים אותם מתוודעים לסיפור החברתי שמאחורי העסק באופן בלתי אמצעי.

6. ללמוד את הרגולציה: אם לרגע חשבת שבתור עסק חברתי תקבל הנחות מהמדינה בנושאי רגולציה, בירוקרטיה, היתרים וכיוצא באלה – טעית. החל מרישוי עסקים, דרך היתרי תכנון ובנייה וכלה באישורי בטיחות וכשרות – העסק החברתי שלך חייב לציית לכל הכללים והתקנות ללא יוצא מן הכלל. אז קח את הזמן ומצא את היועצים המתאימים ללמוד את התחום ולהתמצא בו. חבל שתיפול על הדברים הבסיסיים ביותר.

7. להגדיר גבולות וסמכויות: השילוב בין התנהלות עסקית למטרה חברתית הוא הפוטנציאל הגדול של המיזם שלך – אבל עלול להתגלות גם כמוקד למתח, חיכוכים והתנגשויות בתוך הצוות. ולכן, כמו בכל עסק, חייבים להגדיר היטב היכן עובר הגבול בין העסקי לחברתי, בין הגדרות התפקיד ובין הסמכויות בארגון. כך גם תיצור מנגנונים משותפים של קבלת ההחלטות ושל כבוד הדדי במיזם.

8. לקחת יועץ עסקי: בסופו של יום, אין תחליף לתכנית עסקית, תכנית להכשרת עובדים, תכנית שיווקית, תכנית מכירות, תכנית לתזרים מזומנים ותכנית לשימור לקוחות. כדי להישאר תמיד עם אצבע על הדופק, וודא שיש לך בסביבה מי שמסוגל להוביל את התהליכים הללו – ובמידת הצורך שכור יועץ עסקי. לא תתחרט על ההשקעה הזו.

9. לעשות פיילוט: הגיע הזמן לניסוי כלים. כל המערך שבנית בעמל רב צריך להיות מיושם כעת בשטח. תוכל להציע ללקוח הגדול הראשון שלך קרדיט כמי שתרם להקמת העסק - ועל הדרך לקבל שיעור שלא יסולא בפז בחוזקות ובחולשות, ביתרונות ובחסרונות של המיזם. את הלקחים תצטרך כמובן ליישם ללא דיחוי בדרך ללקוח השני.

10. להתקשר עם לקוח משמעותי: חברת "Call יכול" בנתה לעצמה מוניטין כעסק החברתי הראשון מסוגו בעולם, המעסיק למעלה מ-200 עובדים במוקדים טלפוניים – כולם בעלי מוגבלות. הפריצה הגדולה של "Call יכול" התאפשרה במידה רבה תודות לחבירתה לחברת פלאפון – שיתוף פעולה שאיפשר למיזם החברתי לחדור לשוק ולהמשיך לגדול. זוהי נוסחה מנצחת. יזם חברתי שישכיל לתת מענה איכותי לצורך עסקי הקיים בשוק ובמקביל להשיא תרומה חברתית, עשוי לזכות בלקוח משמעותי שיסלול את דרכו של העסק אל הלקוחות הבאים.

הכותב מנהל את התכנית "עשינו עסק" להקמת עסקים חברתיים עבור נוער בסיכון בארגון ציונות 2000



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#