משרד התקשורת ישחרר תדרי דור 4 לפלאפון, HOT מובייל וגולן טלקום

לפי התוכנית המסתמנת, התדרים יינתנו ללא מכרז תמורת תשלום המותאם לגודל חברת הסלולר ■ לאחר ההקצאה, חמש המפעילות יוכלו להקים רשתות דור 4 (LTE) ■ פרטנר וסלקום ייאלצו להסתפק בתדרים שהוקצו להן בעבר

אמיתי זיו

משרד התקשורת מתכוון להתמודד עם מחנק התדרים שמאיים על מהפכת האינטרנט הסלולרית בישראל. במשרד מתגבשת מדיניות שלפיה יחולקו עוד שלוש רצועות של 10 מגה־הרץ באזור תדר 1,800 מגה־הרץ למפעילות הסלולר שאין להן כיום תדרים בתחום איכותי זה - פלאפון, HOT מובייל וגולן טלקום. לאחר החלוקה, לכל מפעילות הסלולר בישראל יהיו תדרים מספקים כדי להשיק רשתות דור רביעי ‏(LTE‏).

משרד התקשורת מתכוון להנהיג מנגנון תשלום עבור התדרים, שישתנה לפי היקף השימוש, כלומר לפי גודל המפעילה. כך, גולן טלקום ו–HOT מובייל ישלמו על אותה כמות תדר פחות מאשר פלאפון.

מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טלצילום: תומר אפלבאום

החלטה מתגבשת זו היא פרי דיונים שנעשו במהלך השבוע וחצי האחרונים, בהם הציגו חמש מפעילות הסלולר את עמדתן בנושא. ללא חלוקה של תדרים נוספים, צפויות רשתות הסלולר הישראלית להגיע לקיבולת מלאה בתוך שנה עד שנה וחצי. במקרה כזה, צפויה להיפגע רמת שירות הסלולר שמספקות המפעילות, לגרום לניתוקי שיחות ולעיכוב בקבלת הודעות SMS. התדרים החדשים יחייבו את חברות הסלולר להשקיע מאות מיליוני שקלים בשדרוג הרשתות.

לסלקום ולפרטנר כבר יש תדרים הנדרשים להקמת רשת דור רביעי, בעוד שלשאר המפעילות אין תדרים כאלה. בידי המשרד נמצאות שלוש רצועות תדרים איכותיים הניתנות להקצאה.

בכיר במשרד התקשורת הסביר את שיקולי המשרד: "אנחנו צריכים להתחשב בשלוש סוגיות בעת שאנחנו שוקלים כיצד להקצות את התדרים המיועדים לדור הרביעי. השיקול החשוב הוא לתת תדר איכותי למי שאין. השיקול השני הוא התחרות - יש שני מתחרים שקיבלו באחרונה תדר בתחום 2,100 מגה־הרץ ‏(HOT מובייל וגולן טלקום, א"ז‏), וזו בעיה לדרוש מהם לבנות עוד רשת בזמן קצר כל כך. אנחנו לא רוצים שלחברות הקטנות, ובעיקר למפעילה החמישית, גולן טלקום, תהיה נחיתות טכנולוגית - גם אם זה רק ברמה השיווקית. הבעיה השלישית היא תכנונית, סטטוטורית", אומר הגורם ומתכוון לכך שלא ניתן לבנות כיום אתרי אנטנות בישראל.

דור שלם דורש שדרוג

בדבריו מכוון הבכיר לכך שרשת LTE לא בהכרח מספקת ביצועים טובים יותר מרשת דור 3, אך מבחינה שיווקית, רשת דור 3 עשויה להיתפש כנחותה. "הקצאה לא יעילה עשויה ליצור למפעילים הצעירים פער תחרותי מול הוותיקים, ויכולה להביא לצמצום מתחרים משמעותי", הוסיף.

הבכיר הבהיר כי למרות הכיוון המסתמן, טרם התקבלה החלטה במשרד על החלוקה החדשה, והיא תתקבל רק אחרי שאנשי המקצוע יחזרו מכנס סלולרי בברצלונה, שיתקיים בשבוע הבא. לכנס נוסעים מטעם משרד התקשורת סמנכ"ל הספקטרום, נתי שוברט, האחראי על התדרים, וסמנכ"ל הכלכלה, הרן לבאות.

ההחלטה המסתמנת במשרד היא ניצחון לעמדות שהציגו פלאפון ו–HOT מובייל. פלאפון טענה כי חלוקת 30 מגה־הרץ שבידי משרד התקשורת לשלוש המפעילות שחסרות את התדר הזה, תהיה צדק חלוקתי. פלאפון הציעה מנגנון תשלום על התדר, בדומה למה שנעשה במכרז תדרי דור 3, כלומר שהמפעילות יקבלו את התדר מול ערבות בנקאית, שתוחזר בהתאם לקצב פרישה של רשת דור 4. דווקא רעיון זה נדחה על ידי משרד התקשורת, שכן לפלאפון קל לפרוש אתרים חדשים על גבי התרנים הקיימים שלה, ואילו למפעילות החדשות יהיה קשה הרבה יותר להקים רשת נוספת מאפס.

גם HOT מובייל יוצאת מורווחת מהרפורמה המסתמנת. "עלתה טענה כאילו אנחנו לא רוצים במכרז תדרים נוסף - זה לא נכון. אנחנו זקוקים לתדרים נוספים לצורך התרחבות, ונשקיע ברשת הסלולר כפי שאנחנו משקיעים ברשת הקווית ובסיבים אופטיים", אמר מנכ"ל HOT מובייל הנכנס, ליאור הלמן. "התפישה שלנו היא שצריך לתת עדיפות למפעילות חדשות, כפי שנעשה בעולם, ולתת עדיפות למפעילות שאין להן תדר נמוך ‏(שנחשב יעיל יותר, א"ז‏) - מה שאין לנו. התדרים בישראל הוקצו היסטורית, התגלגלו איכשהו, ועכשיו צריך לתת שוויון הזדמנויות. המשרד צריך לתת עדיפות למפעילות החדשות, כמובן במידה שהן באמת בונות רשת".

דורות של הורדות

ההחלטה המסתמנת במשרד היא ניצחון לשלוש המפעילות שיקבלו תדר, אך הפסד מסוים לפר טנר ולסלקום. בדיונים במשרד התקשורת ניסו השתיים לטעון שרשת LTE על גבי רצועות תדרים של 10 מגה־הרץ לא יתנו מענה אמיתי לגידול בצריכה.

אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, מגיב לטענה: "ניתן להקים רשת LTE טובה ומהירה על רצועה של 10 מגה־הרץ. יתרה מכך, זה בדיוק מה שעשו בקוריאה וביפן - הקצו למפעילות 10 מגה הרץ. בנוסף, מה שטוב ב–LTE הוא שבעוד כשנה ניתן יהיה להשתמש בכמה רצועות תדר כאילו היו רצף אחד, כך שאם בעתיד המשרד יקצה עוד תדרים, למשל בתחום 2,600 מגה־הרץ, המפעילים יוכלו להשתמש בשתי רצועות התדרים הנפרדות כאילו היו רצועה רחבה, למשל של 20 מגה הרץ".

הסוגיה הפלסטינית

ואולם, יש גם בעיה מכיוון אחר. ישראל אחראית לניהול הספקטרום והקצאת התדרים גם לפלסטינים. איש הנדסה בכיר שעבד שנים במשרד התקשורת טוען כי התדרים בטווח 1,800 מגה־הרץ מיועדים למפעילי הסלולר הפלסטינים. "על פי תכנון היסטורי, תדרי 1,800 מגה־הרץ יועדו לפלסטינים, ואנחנו צריכים להתחלק עמם במשאב התדר", הוא אומר. "זה יכה בנו חזק מאוד אם לא נעשה זאת. אנחנו מאבדים את הלגיטימיות לנהל להם את התדר, וזה יטפח על פנינו. זה כמו שלא ניתן להם גישה למים".

מאמצים מהר את הטכנולוגיה

שתי חברות הסלולר הפלסטיניות, ווטאניה וג'אוול מקבוצת פל־טל, מציינות בדו"חות הכספיים שלהן את התחייבות ישראל להעביר להן עוד תדר, ואי העמידה בהתחייבות הזו מובילה לכך שבשטחי הרשות הפלסטינית לא מושקות רשתות דור 3.

בדו"חותיה הציבוריים כותבת פל־טל: "קבוצת פל־טל טרם קיבלה מישראל את זכויותיה להשתלב בטכנולוגיית הדור השלישי, או אפילו להרחיב את הדור השני. ישראל ממשיכה להחזיק את התדרים ששייכים לרשות הפלסטינית". מנכ"ל החברה, עמאר אקר, הוסיף: "אנחנו עדיין מנושלים מזכויותנו על תדרי דור 3, וחווים גם קשיים ביבוא טכנולוגיה לליבת הרשת. מכשולים כאלה מקשים על יכולתנו להציע שירותי ערך מוסף ועוצרים השקת אפליקציות לדור החדש של הסמארטפונים".

על טענה הזו מגיבים במשרד התקשורת ואומרים: "זהו עניין שבין ישראל לרשות הפלסטינית, והדיון בו נערך במסגרת ועדה טכנית משותפת בהתאם להסכם הביניים מספטמבר 1995. ישראל אינה מקיימת את דיוניה עם הרשות באמצעות כלי התקשורת".

הורדה אטית בישראל

גם במשרד התקשורת מודעים למצוקה העתידית המסתמנת, ובפאנל שקיים אתר TheNewCom אמר מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל: "ישראל נמצאת במשבר חמור מאוד בפרישת תשתיות תקשורת פיסיות בכל שטחי המדינה. אנחנו לא רחוקים מהיום שבו לא נוכל לקבל יותר שירותי תקשורת, מכיוון שהביקוש לאינטרנט סלולרי עולה כל הזמן, אך רשתות התקשורת לא מתרחבות בהתאם".

הקצאת תדרים נוספים תאפשר למפעילות להימנע מעומס ברשתות, ותאפשר לישראל להצטרף לעשרות המדינות בעולם שכבר הקימו רשת דור 4. State of LTE הוא מחקר חדש של אתר Open Signal, המנסה לנתח את מצב הרשתות בעולם. לפי האתר, יש 62 מדינות עם לפחות רשת LTE אחת פעילה, ו–19 מדינות נוספות יצטרפו לרשימה ב–2013.

רשתות LTE מספקות קצב הורדה ממוצע של 10.4 מגה־ביט לשנייה, מול קצב ממוצע של 3.4 מגה־ביט לשנייה ברשתות דור 3 חדשות ‏(‏+HSPA‏), מהסוג שיש בישראל. רשתות WiFi מספקות קצב גלישה ממוצע של 3.2 מגהביט לשנייה.

מהמחקר עולה כי רשת דור 4 המהירה בעולם נמצאת בשוודיה, שם קצב הורדת הנתונים הממוצע הוא 22.1 מגה־ביט לשנייה; הונג קונג שנייה בעולם, עם קצב הורדה של 19.6 מגה־ביט לשנייה; ודנמרק שלישית, עם 19.1 מגה ביט לשנייה. ארה"ב מדורגת רק במקום השמיני, עם 9.6 מגה־ביט, ויפן תשיעית ברשימה, עם 7.1 מגה־ביט.

בדרך כלל, בבדיקות מהירות המתבצעות בסמארטפונים בישראל מתקבלות תוצאות הורדה של 4–7 מגה־ביט לשנייה. על פי אתר Net Index, מהירות ההורדה הממוצעת ברשתות הסלולר הישראליות היא 2.2–2.6 מגה־ביט לשנייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker