Silent Circle: האפליקציה החשאית שמפחידה סוכנויות ביון - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

Silent Circle: האפליקציה החשאית שמפחידה סוכנויות ביון

תחת מעטה חשאיות הצליחה חבורה של מומחי הצפנה, מהטובים בעולם, לפתח אפליקציה מהפכנית להעברת מסרים בין אנשים - מבלי שיהיה אפשר לעקוב אחרי המסרים או לגלות את תוכנם ■ רגע אחרי שההמצאה יוצאת לאור, הממשלות ושירותי הביון נכנסים ללחץ ■ כלומר, אלה שלא קנו אותה בעצמם

36תגובות

זה נשמע כמו התחלה של סרט ריגול או מותחן הוליוודי: צוות של כמה ממומחי ההצפנה (קריפטוגרפים) הטובים בעולם מתכנסים במקום אחד, ובמשך חודשים מפתחים בשקט, מבלי שאיש יידע, המצאה חדשה שתחולל מהפכה בכל מה שנוגע לפרטיות בתקשורת סלולרית ותאפשר לכל אדם להימנע ממעקב. בין היתר, הם מפתחים טכנולוגיה שתאפשר השמדה עצמית של הודעות, מיילים וקבצים לאחר שליחתם. אחרי שסיימו, הם משחררים את ההמצאה לאוויר העולם ומכניסים את הממשלות ואת שירותי הביון ללחץ - כי מה יקרה אם הרעים ישתמשו בטכנולוגיה החדשה?

התרחיש הזה נשמע בדיוני, אבל מדובר בגרסה די קרובה למציאות במקרה של סיילנט סירקל (Silent Circle), השירות שמעורר סערה בשבועות האחרונים בעולם הטכנולוגיה, ויוצריו מבטיחים שיחולל מהפכה בכל מה שנוגע לפרטיות שלכם. סיילנט סירקל, שנוסדה לפני שנה בלבד, היא אפליקציה - או ליתר דיוק סדרה של אפליקציות לסמארטפונים - שמאפשרות למשתמשים להצפין את שיחות הטלפון שלהם, את הודעות ה-SMS, את שיחות הטלפון ואפילו את העברות הקבצים שלהם, באופן שנחשב לבלתי חדיר לחלוטין. כמה בלתי חדיר? אפילו אנשי סיילנט סירקל, רבים מהם קריפטוגרפים גאונים עם ניסיון ענף במערכות צבאיות, לא יוכלו לעקוב אחרי המידע שלכם - הם עיצבו את האפליקציה כך שהיכולת הזאת, שבזכותה מרוויחות חברות כמו פייסבוק או גוגל מיליארדים, תישלל מהם.

סיילנט סירקל

"באמת באמת באמת אין לנו את המפתחות. יצאנו מגדרנו כדי שלא יהיו לנו", מבטיח פיל צימרמן, נשיא החברה ואחד ממייסדיה, בראיון בלעדי ל-Markerweek. צימרמן הוא אגדה חיה: אחד מאבות האינטרנט (באחרונה הוא הוכנס ל"היכל התהילה של האינטרנט"), והאיש שאחראי יותר מכל אחד אחר לכך שאתם רשאים להצפין את המידע שאתם שולחים במיילים הפרטיים שלכם. הוא זה שמעניק לסיילנט סירקל את האפיל הליברטריאני המובהק שלה. "אחת הבעיות הגדולות שעמן אנחנו צריכים להתמודד היא הגיאות העצומה של מעקב פולשני, בכל מקום בעולם", מסביר צימרמן. "בסין שיטות המעקב כל כך משוכללות שאין אופוזיציה, כי אקטיביסטים לא יכולים להתארגן. בריטניה מלאה במצלמות. חלק מהדברים האלה אי אפשר לפתור באמצעות הצפנה - אי אפשר להצפין את הפנים שלנו - אבל חלק כן, וזאת הדרך שלי לעשות משהו בזה. זה מה שאני יודע לעשות".

רוב האנשים, מודה צימרמן, יקראו את הכתבה הזאת ולא יבינו מה רוצים מהם מומחי הצפנים המשונים האלה, ולמה הם צריכים בכלל את השירות שהם משווקים. כדי לתפוש את החשיבות של מה שסיילנט סירקל עושה, חשוב קודם כל להבין: אין לכם באמת פרטיות. לא כשאתם שולחים הודעות SMS, לא כשאתם עושים שיחת טלפון, לא כשאתם שולחים מייל, ובוודאי לא כשאתם כותבים בפייסבוק. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לנהל את חיינו כרגיל: אנחנו משתמשים בסקייפ כדי לשוחח בווידאו, מתכתבים בפייסבוק, שולחים הודעות דרך Whatsapp, מעלים קבצים לדרופבוקס ולא חושבים לשנייה על השורה הארוכה של גורמים - ממשלתיים ומסחריים - שעוקבים, מנטרים, אורזים ומוכרים את המידע האישי שלנו לכל המרבה במחיר, ועל החברות שנותנות להם לעשות את זה.

רוב האנשים לא מבינים כמה החיים שלהם חשופים, ועד כמה גופים מסוימים לא היו רוצים להעניק להם את היכולת להימנע מחשיפה. סיילנט סירקל מתיימרת להעניק למשתמשים שלה את היכולת הזאת. וזה מה שמעורר כל כך הרבה מחלוקת סביב האפליקציה: כי אם הממשלה לא יכולה לפקח, מה עלול להסתתר שם, בצללים? שהרי כל מערכות המודיעין וביטחון הפנים שלנו מבוססות על ההנחה שהממשלה יכולה לעקוב אחרינו בכל רגע נתון.

סיילנט סירקל, טוענים מייסדיה, הוקמה כשירות שנועד להגן על חירויות הפרט מפני פלישה מתמדת מסוג זה. זוכרים כיצד בחודש שעבר הזדעזע העולם כולו כשגילה שה-FBI התייחס למחאת Occupy Wall Street כאיום טרוריסטי והפעיל אחרי פעיליה מעקב שיטתי, תוך גיוס של גופים כמו בנקים ותאגידים פרטיים? או כיצד הזדעזעו רבים בישראל לגלות שהמשטרה עקבה אחרי חשבונות הפייסבוק של מובילי המחאה החברתית? סיפורים כאלה קורים בכל יום, או יכולים לקרות בכל יום - ולא רק במדינות כמו סין או צפון קוריאה. כל מה שצריך לעשות הסוכן הממשלתי שרוצה לעקוב אחריהם הוא להיכנס ב"דלת האחורית" שהותקנה עבורו: פרצות אבטחה מכוונות שמאפשרות לו גישה לקבצים וההודעות שלכם. המהפכה של סיילנט סירקל הוא שלא רק שהיא מסרבת בתוקף לכלול פרצות כאלה - המערכת בנויה כך שגם לו הייתה החברה רוצה, היא לא הייתה יכולה לעקוב אחרי המשתמשים.

צימרמן, 58, הוא בעל ניסיון של עשרות שנים בפיתוח שיטות הצפנה. כמו קריפטוגרפים רבים, הוא התעניין בצפנים מאז שהיה נער. "יש לי אישיות אובססיבית", הוא צוחק, "זה כנראה מסביר את זה". ב-1991 הוא פיתח את PGP (Pretty Good Privacy), תוכנת ההצפנה הנפוצה ביותר למיילים. למרות הפופולריות שלה היום, תחילה היא לא התקבלה בזרועות פתוחות. הממשל האמריקאי פתח בחקירה נגד צימרמן, בטענה ש-PGP מהווה הפרה של החוקים נגד יצוא נשק מארה"ב - לפי החוק האמריקאי, מערכות הצפנה נחשבו אז לנשק, וצימרמן ייצא את השירות ללא אישור - וכך משרת פושעים וטרוריסטים. אולם החקירה נגד PGP העלתה חרס, וב-1996 נסוג הממשל מכוונותיו.

מאז המשיך צימרמן לפתח את PGP, הפך אותה לחברה, ובמקביל נהפך לחלוץ בתחום אחר של הצפנת מידע - VoIP. את PGP, שאותה מכר ב-1997, הוא עזב באופן סופי ב-2010, לאחר שנמכרה תמורת 300 מיליון דולר לסימנטק. ב-1995 בחר אותו "ניוזוויק" לאחד מ-50 האנשים המשפיעים ביותר באינטרנט, ומאוחר יותר הגדיר אותו המגזין "PC וורלד" כאחד מ-50 אנשי החזון הטכנולוגי המובילים של 50 השנים האחרונות.

כמו רבים מאבות הרשת וותיקי תעשיית המחשוב, הוא נחשב לאיש של תרבות הנגד, לוחם אדוק למען זכויות האזרח. סיילנט סירקל, הוא אומר, היא פשוט ההמשך הטבעי של המאבק הזה. "מה שאני רוצה הוא לאפשר לאנשים לתקשר בבטיחות, ללא חשש מפלישה חיצונית למידע שלהם. לדבר הזה הקדשתי את כל הקריירה שלי", הוא אומר. סיילנט סירקל, הוא מוסיף, היא יצור אידיאולוגי. מדובר בעסק לכל דבר, אבל כזה שיש לו קווים אדומים מוגדרים מאוד: "לעולם, אבל לעולם", הוא אומר בקול תקיף, "לא נתקין דלת אחורית".

"דלת אחורית" (BackDoor) היא פרצת אבטחה מכוונת בקוד המקור של תוכנה מסוימת, שמאפשרת ליוצריה או למי שהצליח לאתר אותה לגשת למידע חסוי של אנשים אחרים. היעדרה של פרצה שכזאת נהפכה לנקודת המחלוקת העיקרית סביב סיילנט סירקל: סוכנויות הביון לוחצות שהחברה תתקין דלתות אחוריות, כדי למנוע אפשרות שטרוריסטים ופושעים ישתמשו בשירות שלה כדי להעביר הודעות מוצפנות ביניהם מבלי שמישהו יוכל לנטר את מסריהם. ה-FBI דורש מכל ספקי השירותים מסוגה של סיילנט סירקל להתקין דלתות אחוריות, כדי שיוכל לעקוב אחרי חשודים במקרה הצורך. אולם עד כה, סירבה סיילנט סירקל להיענות לבקשות.

"כבר ניהלנו את הויכוח הזה בשנות ה-90, והוא הוכרע לטובתנו", עונה צימרמן לשאלה שעליה נאלץ לענות מאות פעמים בשבועות האחרונים: מה יקרה אם טרוריסטים ופושעים, או סתם מרגלים, ישתמשו בשירות שלהם כדי לפגוע באזרחים תמימים? "כן, יכול להיות שפושעים וטרוריסטים ישתמשו בשירות שלנו", הוא עונה. "אבל ככה זה עם כל טכנולוגיה: בסופו של דבר גם הרעים משתמשים בה. בשנות ה-30 בוני וקלייד שדדו בנקים ונהגו במהירות במכוניות כדי לברוח מהמשטרה. זה הימם את השוטרים: הם אף פעם לא ראו שודדים משתמשים במכוניות כל כך ביעילות כדי להתחמק מהם. אז האם בגלל זה היה צריך למנוע מאזרחים לרכוש מכוניות? ב-11 בספטמבר השתמשו הטרוריסטים במכשירי GPS רגילים שקנו בחנות כדי לכוון את המטוסים למטרות - אז נפסיק למכור מכשירי GPS בגלל זה? יש טכנולוגיות שהמחיר של מניעתן מהציבור עולה על האפשרות שהרעים ישתמשו בהן. אני מקווה שאם טרוריסטים ישתמשו במערכת נצליח להבין את זה ולהעיף אותם בזמן, אבל לא נוכל לצותת להם. לא יהיו לנו המפתחות".

סיילנט סירקל

לא רוצים מידע. רק כסף

אז איך זה עובד? בקריפטוגרפיה, "מפתח" הוא פיסת המידע שיכולה לאפשר פענוח של צופן מסוים. ללא מפתח, למפענח אין יכולת לשחזר את המידע שברצונו להשיג, ולכן הוא עסוק בחיפוש אחר מפתחות. שיטת ההצפנה של סיילנט סירקל היא P2P, כלומר מאפשרת למשתמשים - בין אם הם מקבלים שיחה, הודעת SMS או קובץ, ובין אם הם שולחים אותם - לבחור את "המפתחות" שלהם בעצמם. במלים אחרות: אם אתם רוצים להתקשר לאדם כלשהו ולנהל שיחה מאובטחת, הן אתם והן הוא צריכים להסכים יחד מראש על קוד מסוים. סיילנט סירקל, מסביר צימרמן, לא תדע מה הקוד, ואין לה שום דרך לדעת. היא לא מאחסנת את המידע אצלה: לזה הוא מתכוון כשהוא טוען, שוב ושוב, שלחברה "אין את המפתחות". מרגע שהשיחה מאובטחת אתם היחידים שיכולים לצפות בשיחה, בהודעה או בקובץ.

אם אתם עדיין חוששים שהמידע שלכם יגיע לידיים הלא נכונות, אתם יכולים לאפשר לו "להישרף": כלומר, לסמן את האפשרות Burn Notice באפליקציה ולהגדיר מתי בדיוק ההודעה תשמיד את עצמה. דקה אחרי שנקראה? שבע דקות? שעה? ההחלטה שלכם. "השרתים יכולים להיות מופעלים על ידי השטן עצמו, ועדיין לא תהיה לאף אחד יכולת לצותת", מצהיר צימרמן, "כי הלקוחות מנהלים דיון על המפתחות בינם לבין עצמם. השירות שלנו רק דואג שהשיחה תישמר סודית, אבל בכל מה שנוגע למגעים הקריפטוגרפיים בין לקוח ללקוח אנחנו לא מעורבים".

לסיילנט סירקל יש ארבעה שירותים: Silent Phone, שמאפשרת למשתמשים לנהל שיחות טלפון מאובטחות; Silent Text, שהוא שירות המסרונים המאובטחים; Silent Eyes, המאפשרת שיחות וידאו מאובטחות; ואחרון חביב: Silent Email. אחד היישומים החדשים שמציעה החברה למשתמשיה הוא היכולת לשלוח קבצים גדולים, של עד 500 מגה-בייט, באופן מוצפן ועם זמן מוגדר שבו הקובץ ישמיד את עצמו. "יש שירותים שעושים את זה גם כיום", מסביר צימרמן. "דרופבוקס, למשל. אבל השירות שלנו שונה. להם היו מפתחות בעבר - אני לא יודע אם עדיין יש להם, אבל בעבר בהחלט הין להם - ולנו אין. אין לנו שום יכולת לעקוב אחרי המידע של המשתמשים שלנו. אנחנו לא חשופים או יכולים להיחשף למה שכלול בקבצים, ועבור הלקוחות שלנו, זה עושה את כל ההבדל".

אז מי הוא קהל היעד של סיילנט סירקל? צימרמן מציג שורה ארוכה של אנשים בתעשיות חשאיות. "אנשי עסקים במדינות זרות, אנשי צבא שרוצים לשלוח מסר למשפחותיהם מבסיס שנמצא במדינה עוינת, קבלני ביטחון, בנקאים, סוכנים ממשלתיים במדינות אויב, עיתונאים שרוצים להגן על מקורות, פעילים חברתיים, למשל פעילי זכויות אדם במדינות כמו סין - אנשים רציניים, שצריכים לעבוד בסביבה עוינת ויש להם צורך רציני בקריפטוגרפיה. זה לא מיועד לתיכוניסטים שרוצים לרכל".

אולם השירות עדיין מוצע למכירה בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל, לכל מי שרק ירצה בו, וכל מי שחושב שהוא זקוק להגנה כזאת על המידע שלו. זאת, למעשה, הסיבה העיקרית לכך שבלוגים כמו Engadget ומגזינים כמו "Slate" כינו את סיילנט סירקל מהפכנית: הדמוקרטיזציה שהיא מחוללת במה שעד כה היה נחלתם של יודעי דבר מעטים בלבד - הצפנה רצינית של מידע מפני עיניים פולשניות.

סיילנט סירקל אינה השירות הראשון שמציע הצפנה באופן שאפילו ממשלות מתקשות לחדור. כאלה כבר קיימים כיום, גם אם הם פחות משוכללים. החידוש הגדול של סיילנט סירקל הוא בכך שהיא לוקחת את הטכנולוגיה שעד כה נחשבה לסוד פנימי של מומחי מידע וסוכנים ממשלתיים, אורזת אותה בממשק ידידותי להפליא למשתמש ומשווקת אותה להמונים - באותו אופן שבו PGP איפשרה לכל משתמש, שנים רבות לפני כן, להצפין את המידע שהוא שולח ברשת באופן שהיה עד אז נחלתן הבלעדית של סוכנויות כמו ה-FBI וה-CIA.

עם זאת, השירות של סיילנט סירקל עולה ביוקר: מי שירצה להשתמש באפליקציה יצטרך לשלם דמי מנוי נכבדים של 20 דולר בחודש. מה שמעלה שאלה רצינית: בעולם שבו משתמשים יכולים להעלות קבצים גדולים בחינם לשירותי ענן כמו דרופבוקס, או לנהל שיחות וידאו וטלפון בחינם דרך סקייפ, למה שהם ישלמו סכומים כל כך גדולים עבור השירות של סיילנט סירקל? "אנשים כל הזמן שואלים אותי למה לשלם כשאפשר להשתמש בסקייפ בחינם. אני אומר: 'לכו תשמשו בסקייפ. יכול להיות מאוד שהשירות שלהם מתאים לכם. אבל כשתזדקקו לפרטיות, בואו אלינו'", מבהיר צימרמן.

עם זאת, הוא מסביר, "הרבה מהחברות האלה, כמו פייסבוק או גוגל, מספקות לך שירות בחינם אבל מוכרות את המידע שלך. אם אתה לא משלם על המוצר - אתה המוצר. אנחנו בוחרים לא לפעול ככה: אנחנו לא רוצים את המידע שלך, רק את הכסף שלך. אתה הלקוח שלנו: אתה משלם לנו, אנחנו מספקים לך שירות. זהו. אנחנו לא מוכרים את המידע שלך, אנחנו לא מנסים לעשות כסף מהלקוחות שלנו דרך צד שלישי. רק הם משלמים לנו, ולכן הנאמנות שלנו נתונה להם, ולהם בלבד".

מהנדסים עם אידיאולוגיה

בגלל החשאיות האדוקה שהיא מספקת למשתמשיה, המרכיב האידיאולוגי הבולט שלה והשערורייה שמתפתחת בהדרגה סביבה, זכתה סיילנט סירקל לתדמית של חברה מהפכנית. וויקיליקס 2.0, לכל הפחות. עיתונאים, מקונן צימרמן, אוהבים לצייר אותה כחברה שכל תכליתה היא "להיכנס בממסד". "דיברתי עם הרבה עיתונאים בזמן האחרון, ועיתונאים אוהבים לצייר את סיילנט סירקל כמהלך של התרסה. אבל אני לא מרגיש ככה. אני לא חושב שזה מה שאנחנו עושים: אנחנו עוזרים לאנשים שזקוקים להגנה. הגנה מפשע מאורגן, הגנה ממעקב ממשלתי דיקטטורי, הגנה מפני התערבות של גורמים, עסקיים או אחרים, שרוצים לפגוע בהם. אנחנו באמת ובתמים רוצים להגן על מידע, זה הכל".

בכל כתבה אתם מצהירים על עצמכם כמובילי מהפכה. תרמתם קצת לתדמית הזאת.

"אני לפחות לא השתמשתי מעולם במילה 'מהפכנית', זה בטח היה השותף שלי", צוחק צימרמן.

השותף שאליו מתייחס צימרמן הוא מנכ"ל סיילנט סירקל והמייסד שלה, מייק ג'נקה, לשעבר צלף ביחידת אריות הים היוקרתית של הצי האמריקאי (SEAL) ומומחה ביטחון עצמאי: איש צבא וביטחון מנוסה עם קשרים רבים בוושינגטון שמהווה את ההפך המוחלט, לכאורה, מצימרמן, אך משמש יחד אתו כפנים הפומביים של החברה.

סיילנט סירקל החלה את דרכה כרעיון של ג'נקה, ששירת במשך 12 שנה בצבא האמריקאי ולאחר מכן עבד כקבלן ביטחון עצמאי במדינות זרות. אז הוא הבין שלא קיים שירות שמאפשר לאנשי צבא שמוצבים במדינות זרות דרך בטוחה וקלה לשימוש לשוחח עם משפחותיהם. שירותים מקוונים כמו סקייפ לא נראו בטוחים מספיק, והוא גם חשש מהדיווחים הגוברים בתקשורת על חיטוט של הממשלה בהודעות, במיילים ובשיחות של אנשים פרטיים. "זה פגע במה שאני תופס כזכויות שהוענקו לי על ידי אלוהים - היכולת לנהל שיחה חופשית", סיפר החודש בראיון למגזין "Slate".

כשהוא נחוש בדעתו למצוא פתרון פנה ג'נקה לצימרמן, ויחד גייסו עוד קריפטוגרף גאון: ג'ון קאלאס, שעבד בעבר ב-PGP, פיתח את מערכת ההצפנה של אפל ומונה לסמנכ"ל הטכנולוגי של החברה. יחד גייסו השלושה קריפטוגרפים, מהנדסים ועובדים אחרים, חלקם ותיקי מערכות ביון וצבא במדינות כמו בריטניה וגרמניה, כדי ליצור את נבחרת החלומות של עולם הקריפטוגרפיה. הם יצרו פרוטוקול הצפנה חדש, וליתר ביטחון רשמו את החברה בחו"ל, מחוץ להישג ידה של מערכת המשפט האמריקאית, ובנו את הרשת בקנדה.

סיילנט סירקל מלכתחילה לא נוצרה כעסק בלבד. לחברה יש עמוד שדרה אידיאולוגי חזק, שמהווה את הבסיס שלה: היא לא הוקמה רק כדי לעשות כסף, אלא במוצהר גם כדי להגן על זכויות האזרח של משתמשיה - בין אם הם אמריקאים או אחרים. כיום, מסביר צימרמן, מספקת החברה את השירות שלה בחינם לפעילים חברתיים ופעילי זכויות אדם במדינות כמו סין, בגלל תחושת השליחות. אבל מה יקרה אם ממשלת סין תצטרף לשירות, או אם דיקטטורות אחרות יתחילו להשתמש באפליקציה? "אם היתה לנו דרך למנוע מהרעים להשתמש בשירות, היינו עושים את זה", אומר צימרמן. "לסינים יש קריפטוגרפים משלהם, אז קשה לי להאמין שהם יזדקקו לנו. ואם שליטים דיקטטורים ירצו את השירותים שלנו, אני מניח שנצטרך לעשות קצת סול סרצ'ינג ולא נמכור להם".

"במובן מסוים, מדובר בגלגול מחדש של PGP", הוא מסביר. "גם שם פיתחנו תרבות של מהנדסים מאוד מחויבים אידיאולוגית, שנמשכו לחברה בגלל המחויבות האידיאולוגית שלה לפרטיות ולזכויות האזרח. עובדים כמעט לא עזבו את PGP, עד שהיא נמכרה לסימנטק ואיבדה את הנשמה שלה. אנחנו, כל מה שאנחנו חושבים עליו הוא הצפנה. אנחנו אוכלים הצפנה ונושמים הצפנה. יש מוצרים או שירותים אחרים שעושים חלק מהדברים שאנחנו עושים, אבל בעוד שלהם יש יישום קריפטוגרפי במוצר שלא יוצר בהכרח על ידי קריפטוגרפים מנוסים, אצלנו הקריפטוגרפים הם הלב של החברה".

צימרמן מודה שהדיבור הזה על זכויות אזרח, אידיאולוגיה ופעילי זכויות אדם מפיל אותו שוב למלכודת המהפכנית שהוא מנסה להיחלץ ממנה. הטיעון הכי טוב נגד התדמית הזאת, הוא אומר, הוא העובדה שחלק גדול מהלקוחות של סיילנט סירקל הם הסוכנויות הממשלתיות עצמן. "מאחר שמייק הוא איש צבא לשעבר, אנחנו מסוגלים למשוך הרבה יותר לקוחות ממשלתיים מאשר אם הייתי מקים את החברה הזאת בעצמי", הוא מסביר. "ב-PGP השתמשו גם סוכנויות ממשלה, אבל לקח שנים עד שהן השתכנעו. הפעם הקשרים הטובים של מייק בצבא מאיצים את התהליך".

אבל איך יכולה סיילנט סירקל לשווק את השירות שלה למשתמשים שרוצים להגן על המידע שלהם מעיניים פולשניות, ובמקביל למכור אותו לסוכנויות ממשלתיות שדורשות מהחברה להתקין דלתות אחוריות כדי שיוכלו לעקוב אחרי המשתמשים האחרים? "אני שמח שאתה רואה את האירוניה", אומר צימרמן, בנימה כל כך מבודחת שאפשר כמעט לראות אותו מחייך מאוזן לאוזן דרך הטלפון. "האירוניה הזאת היא חלק כל כך חשוב מהאסטרטגיה שלנו: אנחנו שמחים שיש כל כך הרבה עניין ממשלתי באפליקציה שלנו, כי ככל שהממשלה תשתמש בנו יותר כך יהיה קשה לה יותר לדכא את זה. הצגנו את המוצר במפקדות נאט"ו, אנחנו מוכרים את השירות לממשלות זרות, יש לנו לקוחות בממשל האמריקאי. הגישה שלנו היא שאם רבים מהלקוחות שלנו יהיו ממשלתיים, יהיה קשה לסגור את סיילנט סירקל או להכריח אותנו לרכך את המוצר, כי זה יפגע גם בממשלות. זה מה שאני מתכוון לפחות לטעון בדיון הציבורי שיתפתח סביבנו, ואני גם מצפה לנצח בוויכוח הזה".

אבל ממשלות, הוא מבקש להדגיש, רחוקות מלהיות האיום היחיד על המידע שלנו. "כשפיתחתי את PGP, הכוונה שלי היתה להגן על אנשים מפני ממשלות. בזמנו ראיתי את הממשלות כאיום העיקרי על הפרטיות שלנו. אבל כיום יש מודל אחר, עם שורה של גורמים אחרים שחודרים לפרטיות שלנו, כמו הפשע המאורגן. יש הרבה מדינות שבהן סביר יותר שארגוני פשע יצותתו לך מאשר הממשלה. בברזיל, למשל, אתה יכול לשחד טכנאי בחברת הטלפוניה כדי שיספק לך ציתותים במחיר נמוך".

לאחר שהקדיש שלושה עשורים מחייו להגנה על פרטיות וזכויות האזרח ברשת, הוא מודה שהוא עדיין דואג חלק גדול מהזמן. "אני דואג מטכנולוגיות של זיהוי פנים, מהמידע הצרכני שלנו שנאסף ונמכר באתרים כמו פייסבוק. אבל אני לא יודע מה לעשות. הקדשתי את הקריירה שלי כדי להגן על אנשים טובים מפני אנשים רעים באמצעות טכנולוגיה, אבל מנקודה מסוימת טכנולוגיה כבר לא מספיקה וצריך לפתור את הבעיות באמצעות מדיניות".

בשנים האחרונות מכבבת החדירה לפרטיות המשתמשים מצד חברות כמו פייסבוק וגוגל בכותרות העיתונים, בשימועים בקונגרס ובפרלמנטים אחרים ובבלוגים. חברות הסטארט-אפ הנוצצות של תחילת עידן האינטרנט נהפכו לברוני מידע, שאורזים את המידע האישי של המשתמשים ומוכרים אותו לכל המרבה במחיר. ועדיין, אומר צימרמן, "אני לא צופה שמאות מיליוני אנשים ישתמשו בשירות שלנו. לצערי, רוב האנשים לא מבינים את הצורך בו. לכן הוא מיועד לאנשים רציניים, עם מטרות רציניות, שעומדים בפני סכנות מוחשיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#