חמש שאלות לסטנלי פישר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הנגיד חוזר הביתה

חמש שאלות לסטנלי פישר

מה ההצלחה הגדולה שלו, איפה פיספס ואם היה רוצה שילדיו יגורו בישראל ■ נגיד בנק ישראל בשש השנים האחרונות עונה על כמה שאלות לפני שהוא פורש

22תגובות

סטנלי פישר, היית רוצה שהילדים שלך יגורו בישראל?

"הילדים שלי בני 38-42. אני משאיר להם את ההחלטה איפה הם גרים".

אתמול, במסיבת העיתונאים שערך ובראיון הקצר שערכנו אתו לאחריה, קשה היה להסיר מסטנלי פישר את מסכת הפוליטיקאי שהוא הקפיד לעטות בשבע השנים האחרונות, להוריד אותו לפסים אישיים או להוציא ממנו התבטאויות חדות. בכל פעם שנדרש לאמירה בעלת משמעות גדולה יותר - אם זה בנוגע ליחסיו עם בנימין נתניהו או עתידו האישי - הוא התחמק באלגנטיות.

במובן הזה הוא היה, בהתאם לתדמיתו, יהודי אנגלו-סקסי תרבותי שהגיע לעשות סדר אצל הילידים במזרח התיכון. כפי שאמר השבוע, הוא סיים את כהונתו מאוכזב מעט מכך שלא עמד באחד היעדים שהציב לעצמו: "לא הצלחתי מספיק לתרום לשיפור באיכות הדיון הציבורי בארץ". מצד שני פישר, כך על פי הצהרותיו, רואה בישראל בית, או לכל הפחות "בית שני שאינו פחות בית מהראשון" - כפי שהגדיר זאת שלשום בדרכו הדיפלומטית האופיינית - ורצה להיטמע.

אוליבייה פיטוסי

ביקורתו על השיח הישראלי אינה נובעת מהיותו אדם קר. רבים ממי שעבדו אתו בבנק מכנים אותו בשם החיבה "סטן" ומדגישים את חמימותו, אף שהוא מנהל קשוח. "הוא עובד קשה מאוד ודורש אותו דבר מעובדיו. מצד שני הוא אדם נפלא, כזה שאם אתה נתקע אתו במעלית תמיד ינהל אתך שיחה וישאל לשלומך", אומר אחד מעובדיו לשעבר.

"הוא מנהל אנושי וקשוב", אומר עובד אחר בבנק ישראל. "מצד אחד הוא היה בלתי אמצעי, בגובה העיניים, ואפשר היה להתקשר אליו עם שאלות בכל שעה. מצד שני הוא איש שמקרין סמכות. איש שיכולת לשבת אתו בחדר ולהסביר למה צריך לעשות משהו בדרך מסוימת, והוא היה מקשיב ואז אומר 'טוב, אז אנחנו נעשה ככה וככה', ואז היתה משתררת דממה בחדר והיה ברור שזו המלה האחרונה".

לעומתו, אומר בכיר אחר שפרש כי "אחד הדברים הגדולים אצלו היה שלפני שהוא היה מקבל החלטות הוא היה מתייעץ עם הרבה אנשים, ואני מדבר על עשרות. רק כשהוא היה בטוח שמיצה את חוכמת ההמון - היה מפסיק. כתוצאה מכך ההחלטות שלו היו מקצועיות".

"אני זוכר את קבלת הפנים הראשונה בבנק ישראל כשהוא הגיע", מספר מקור שעבד תחתיו. "את מחיאות הכפיים והאווירה החגיגית. ההגעה שלו היתה בשורה ניהולית בשבילנו. תאר לעצמך שאתה משחק בהפועל ג'לג'וליה, ופתאום יוהאן קרויף בא לאמן אותך. היה ברור שהמשמעות עבורנו היא לעבוד עם מישהו בליגה לאומית, מישהו שחוזר מכנס בחו"ל ויכול להביא לך מידע על תהליכים בעולם. מישהו שיושב עם אנשי המחקר בבנק, דן אתם בבעיה ואומר להם 'בספרות המקצועית העולמית מתמודדים עם הבעיה הזו בצורה כזו, לכו תבדקו את זה'".

כפי שהזכיר במסיבת העיתונאים השבוע, את מינויו של פישר דחף נתניהו בתקופתו כשר אוצר בממשלת שרון. הגעתו נחשבה להברקה, והתחושה היתה שמינויו של אדם שהיה משנה למנכ"ל קרן המטבע העולמית ויו"ר סיטיגרופ הוא בשורה גדולה. פישר לא איכזב: הוא ייזכר כנגיד שכיהן בתקופת תור הזהב של ישראל, ואולי היה לסמל שלה. בתקופתו, הן בגיאות והן בשפל, תיפקדה כלכלת ישראל טוב יותר ממרבית כלכלות העולם.

הפרגון נובע גם מאישיותו. לבד מהישגיו הבינלאומיים, יש בפישר תערובת סותרת של מאפיינים שכמעט מחייבת את המתבונן בו לחבב אותו. הוא משלב חזות נערית עם פניו של סבא חביב עם קמטי צחוק; נגיד מכובד, וחכם סיני.

על רקע התשבחות מקיר אל קיר, כמעט מפתיע למצוא כאלה שכן יש להם ביקורת על תקופת כהונתו. "יש פער בין מה שנכתב על סטן לבין האמת", טוען בכיר שעבד עמו בבנק ישראל. "היום, בסיום הקדנציה, לא צריך לפתוח אירועים שהיו בעבר. אבל היתה בתקופתו שאלה רצינית אם למכור את בנק לאומי לסרברוס. סטן רצה מאוד למכור. הוא אדם עם עקומת למידה חדה מאוד, אבל הוא עקשן. לעתים, כדי לשכנע אותו, היית צריך להתעקש על דעתך בצורה לא מתפשרת".

אכן, אחת ההחלטות שפישר ניסה לדחוף, ובדיעבד היתה עשויה להיות בעייתית, היתה מכירת בנק לאומי. לפני חמש שנים היה אחד משני הבנקים הגדולים בישראל במרחק פסיעה ממכירה לקרן ההשקעות סרברוס. פישר היה אז אחד המצדדים הגדולים במכירה זו, שהיתה מכניסה לישראל משקיע זר גדול. אילו היה המהלך קורם עור וגידים כפי שרצה הנגיד, היה לאומי עלול להיקלע לתקופה ארוכה של חוסר יציבות בתקופת המשבר של 2008, כשקרן סרברוס הסתבכה בהונאת מיידוף, נקלעה לקשיים ומכרה רבים מנכסיה.

"בנוסף, בקטע של הבנקאות הוא היה חלש יותר - הוא יותר איש מוניטרי, ולא מכיר איך עובד בנק בשוטף. אבל היתה לו די יושרה להתייעץ ולתמרן בצורה טובה", אומר אותו בכיר.

"אנשים לא מדברים נגדו בתוך הבנק. בתקופתו, לחלוק על המדיניות של הנגיד נהפך למשהו שרגישים אליו הרבה יותר. כרגע זה עיתוי מושלם מבחינתו לעזוב. מחירי הנדל"ן והגירעון נשארים למי שיבוא אחריו", אומר בכיר אחר שעבד עמו.

המדיניות שנקט פישר בשיא המשבר כדי להגן על שער השקל ולשמור על היצואנים הישראלים ויציבות המשק - רכישת עשרות מיליארדי הדולרים על ידי בנק ישראל - זכתה לביקורת רבה כשננקטה. פישר הוכיח אז כי הוא לא חשש לנקוט מדיניות לא מקובלת לאורך תקופה, למרות ביקורת שספג. היתה זו אחת ההתערבויות החיצוניות המסיביות שננקטו בכלכלת ישראל אי פעם. בדיעבד, גם אם גרמה להפסדים זמניים לאוצר, מדיניות זו עמדה במבחן התוצאה.

אתה מסיים את הקדנציה שלך רגע לאחר הבחירות. מה לדעתך אמר העם בבחירות האלה?

"מה שאני ראיתי וקראתי הוא שהציבור הישראלי התבטא לגבי רצונותיו בנוגע למצב הכלכלי, למחירי הדיור, ליוקר המחיה, ולרצון שלו להשתתפות בטיפול בנטל של בעיות חברתיות ופנימיות".

פישר איכזב את כל מי שחשב שמדובר בתושב חוץ שהפוליטיקאים המקומיים יצליחו להביך. הוא ידע לשמור היטב על יחסים תקינים עם האוצר והממשלה ולהשיג מהם את רצונו. הדבר בלט גם השבוע, כשנשאל לגבי זהות מחליפו, על האפשרות שיהיה שר חוץ ועל השמועות אודות בעיות ביחסיו עם ראש הממשלה. "יש לו חושים פוליטיים, הוא יודע שלך תדע מה יילד יום", אומר מקור שעבד עמו. "כמו שאמר בתקופה שבה רכש מט"ח פעם אחר פעם, 'נגיד לעולם לא צריך לומר לעולם לא'. הוא פוליטיקאי מוצלח. הוא יודע לגרום לאנשים לעבוד בשבילו, ומצד שני יודע לתת לאנשים את החופש שלהם ויודע איפה הקווים האדומים".

הביקורת על מחירי הנדל"ן שבנק ישראל לא יכל להם, שאליה התייחס פישר, היתה סלע מחלוקת משמעותי בינו לבין האוצר. גם אתמול הוא חזר פעמיים על כך שמבחינתו, הפתרון למחירים אינו באחריותו. הוא חזר ואמר: "הגיע הזמן שהממשלה תטפל בשוק הדיור בצד ההיצע. כל זמן ש-40 אלף דירות חדשות נבנו בשנה יכולנו לטפל בביקוש. אבל כשיורדים ל-30 אלף דירות שנבנות בשנה, זה דורש גידול בצד ההיצע. שוק מחירי הדירות בבעיה. בנק ישראל ובמיוחד האוצר יצרכו לטפל בהם". פישר יכול להכריז שוב ושוב שהבעיה היא שלא בונים מספיק דירות, ואינה באחריותו. אבל בסופו של דבר הוא מותיר אחריו סכנה של בועת מחירי נדל"ן, שאם תפקע יום אחד תאיר את תקופתו באור שלילי.

סלע המחלוקת השני נגע ישירות ליוקר המחיה, שלא השתייך לתחום אחריותו, אבל קשור הדוקות למחלוקות העמוקות שהיו לפישר עם הממשלה סביב המדיניות התקציבית המרחיבה והגדלת הגירעון הממשלתי. "בבנק דיברו על בעיות ביחסיו עם נתניהו סביב המסגרת התקציבית המרחיבה - ללא התחשבות במצב הכלכלי של המשק. הוא הביע חוסר שביעות רצון כללי מהמדיניות אבל שמר את הרוב בפנים", אומר מקור שעבד תחתיו.

גם במסיבת העיתונאים השבוע, כשהגדיר את השמירה על הגירעון כאחד האתגרים הגדולים של המשק, היה זה השלב היחיד שבו היה נדמה כי האיש המאופק מתעצבן. "לגבי הגירעון - בנק ישראל אמר שב-2013 תהיה בעיה עם התקציב. התרענו פעם אחר פעם על הגירעון, גם אם לא נהוג לצאת לתקשורת עם ביקורת כזו", אמר אתמול פישר. "אנחנו לא יודעים עדיין מי ירכיב את הצוות הכלכלי של הממשלה הבאה. אני יודע שהתקציב יקבל טיפול רציני. אבל יהיה להם צורך להקים קואליציה, ונראה מה ייצא מהעניין הזה כשמדובר בתקציב".

מה היית רוצה שתהיה המורשת שאתה משאיר אחריך?

"כתוצאה מהעברת חוק בנק ישראל והסכם השכר עם האוצר, המסגרת שבה מקבלים היום החלטות על ניהול הבנק חזקה יותר מזו שהיתה לפני ארבע שנים. זה אומר שהשפעת זהות הנגיד תהיה נמוכה יותר, וזה טוב.

"דבר שני, נקטנו במדיניות מוניטרית לשמירת יציבות המערכת הפיננסית. החלטנו לפעול כשזיהינו בעיה, ולא חיכינו כדי להבין את כל מה שקורה. הבעיה בניהול מדיניות מוניטרית היא שאתה מקבל מידע בפיגור אחרי האירועים, והמהלכים שלך משפיעים על העולם בפיגור. צריך לקבל החלטות הכי מוקדם שאפשר - ולא לחכות שהכל יהיה ברור".

אם צריך למקד את סוד הצלחתו של פישר, הוא טמון במשפט האחרון. בחינה לאחור של מדיניות הריבית שלו, למשל, מעידה כי הוא הקדים להעלות ריבית בתגובה למשבר ולהוריד אותה חזרה, בעוד נגידים אחרים מהססים. על התנהלות זו בראש המחנה הוא זכה להכרה בינלאומית.

אבל יותר מהמהלכים שזכו לתשומת לב ציבורית, כשפישר נשאל לגבי ההישגים של כהונתו, הוא חוזר שוב ושוב לרה-ארגון שערך בבנק ישראל. הציבור הישראלי אולי לא חשוף ישירות לשינוי הארגוני הזה, אבל פישר ראה בו את ייעודו יותר מכל דבר אחר.

ותיקי הבנק זוכרים איך לפני שמונה שנים, בהרמת הכוסית הראשונה שלו בבנק ישראל, הרימה את היד אחת העובדות ואמרה "בשנים האחרונות אנחנו לא תמיד גאים להיות עובדים בבנק ישראל". הנגיד הקשיב, אמר שיטפל בכך, ומאז בכל שנה היה מזכיר את הערתה בשיחה עם העובדים - ומכריז כי "לפי מדד גלית (שם בדוי, ח"ע) אנחנו מתקדמים יפה". גם כשזכה בפרסים בתור הנגיד הטוב בעולם, וגם השבוע עם פרישתו, טרח פישר תמיד להזכיר שלא היה משיג זאת בלעדי העובדים. "זה תמיד חימם לי את הלב", אומר מקור שעבד תחתיו.

"אחד הדברים המעניינים הוא שמההתחלה הוא הגדיר לעצמו את היעדים החשובים לו כדי להביא את הבנק למקום חדש", אומר יעקב דנון, מנכ"ל בנק ישראל לשעבר. "הוא הקדיש הרבה זמן ומאמץ לתשתיות הארגון וליצירת תרבות ארגונית. הוא כיהן בתקופה עמוסה באירועים, ובהחלט הגיע לעימותים עם האוצר והוועד, אבל הוא ידע להגדיר בבירור את הדברים שהוא רוצה. גם עם המגזר הפוליטי הוא ניהל דו-שיח ענייני הרבה יותר ממה שחוויתי במקומות עבודה קודמים".

משהו הפתיע אותך בקדנציה הזו?

"הופתעתי מכך שהמשק הישראלי הוא משק איתן מאוד וגמיש מאוד. זו תכונה חשובה. קורים פה כל הזמן דברים שבמדינות אחרות היו גורמים לחרדה נוראית, ופה - שר האוצר התפטר וזה השפיע רק לכמה ימים ונגמר. היתה מלחמה בלבנון, שהתבטאה ברבעון אחר של ירידה בתמ"ג. אני חושב, לצערי, שחלק מזה הוא תוצאה של זה שהישראלים התרגלו כבר להתמודד עם בעיות כאלה כל הזמן".

במסיבת העיתונאים התייחסת לכך שצריך לדאוג לכך שישראל, כדמוקרטיה, תישאר מקום שטוב לעשות בו עסקים.

"אני לא חושב שצריך לדאוג לדמוקרטיה הישראלית. התייחסתי לאחד הדו"חות של הבנק העולמי, שבו היו לנו הרבה בעיות וירדנו בדירוג העולמי של המקומות שטוב לעשות בהם עסקים. בכל מה שמדובר בבנייה אנחנו מאוד לא יעילים, תשלומי המס שלנו מסובכים יותר. אני לא דואג לדמוקרטיה הישראלית, אלא לבירוקרטיה הישראלית. אנחנו צריכים להוריד את רמת הבירוקרטיה כדי שנהיה יעילים".

פישר הכריז השבוע שוב ושוב כי אין לו משרה תפורה. האמת מאחורי החלטת העזיבה נובעת כנראה מכל הגורמים שהעלו הוא וגורמים בבנק ישראל השבוע: הרצון להתקרב למשפחה, התזמון הנכון מיד לאחר הבחירות, ניסיון להימנע מעוד סבב של עימותים עם הממשלה החדשה סביב התקציב והגירעון, והרצון להתקדם הלאה עם הקריירה שלו.

מרבית הגורמים שעמם דיברנו סבורים כי פירות כהונתו יישארו אתנו. כפי שאמר השבוע צבי אקשטיין, המשנה לנגיד לשעבר, "הנגיד עשה שינוי משמעותי מאוד בפעילות השוטפת של בנק ישראל. בניהול המדיניות המוניטרית והיציבות הפיננסית במשק הוא מיצב את בנק ישראל כגוף העיקרי ששומר על היציבות. בחוק בנק ישראל ויישומו הוא שם את כלכלת ישראל ואת הבנק במקום אחר. אני מקווה שהנגיד הבא ימשיך את דרכו של סטן".

פישר ציין כאחד מהישגיו את העובדה שזהות הנגיד לא תהיה בעלת השפעה גדולה בעתיד. השאלה שתיענה בשנים הקרובות היא אם פישר אכן שינה את המסגרת שבתוכה פועל בנק ישראל, או שהישגיו נבעו מאישיותו ולא ישרדו בתקופת הנגיד שיחליף אותו. כך או כך, כפי שהגדיר זאת דווקא אותו בכיר שביקר אותו, הדעה הרווחת השבוע היתה כי "בשורה התחתונה, מזל שהיה לנו אותו בשנים האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#