אפל מגלה שבלי סטיב ג'ובס החיים כלל לא פשוטים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
התפוח נופל

אפל מגלה שבלי סטיב ג'ובס החיים כלל לא פשוטים

פעם היא היתה החברה של המשוגעים, המנודים וההיפים שרצו לשנות את העולם ■ כיום, לעומת זאת, אפל היא הממסד - ולהיות הממסד זה לא מספיק כשהמלחמה היא על העתיד

18תגובות

מעניין מה סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק הצעירים היו חושבים על טים קוק. בעוד שמייסדי אפל המקוריים היו היפים ארוכי שיער, חובבי טכנולוגיה אנטי ממסדיים שלא הסתדרו עם סמכות ונשרו מהאוניברסיטה בתום פחות משנת לימודים, המנכ"ל הנוכחי של החברה היה בצעירותו ההפך המוחלט: תלמיד מצטיין בתיכון, שלאחר מכן המשיך לתואר בהנדסה תעשייתית באוניברסיטת אובורן ולאחר מכן ל-MBA באוניברסיטת דיוק הנחשבת, מבלי לנשור ומבלי לעצור בדרך באשראמים בהודו או לקחת LSD, כמו ג'ובס.

ג'ובס וווזניאק, "שני הסטיבים", היו מורדים פורצי דרך: האקרים בתקופה שבה המונח "האקרים" כלל בעיקר ניצול פגמים במערכות טלפוניה כדי לערוך שיחות בחינם, אנשי מחשבים בתקופה שבה מחשב עלה כמו בית ממוצע, ורק משוגעים כמוהם, שעסקו בהרכבת מחשבי חובבים בבתיהם ובפירוק מכשירים אלקטרוניים כדי לראות כיצד הם עובדים, היו יכולים לדמיין עידן שבו כל אדם יוכל או ירצה לקנות מחשב משלו.

כשג'ובס היה בן 12 הוא התקשר לביל היולט, מייסד היולט פקארד (HP), וביקש ממנו חלפים למד התדרים שבנה - מהלך שהרשים את היולט כל כך עד שהעניק לג'ובס התמחות קיץ במטה של ענקית המחשבים. ווזניאק הנער, בנו של מהנדס ביצרנית הנשק לוקהיד מרטין, תלה מעל מיטתו תמונה של מחשב סופרנובה, דגם פופולרי שייצרה חברת דאטה ג'נרל בשנות ה-60, ואמר לאביו שיום אחד ירכוש מחשב כזה לעצמו. "אתה יודע שמחשב עולה כמו בית", אמר לו אביו. "זה בסדר", השיב לו ווזניאק. "אז אגור בדירה".

אי–פי

קוק, לעומת זאת, בכיר ביבמ ולאחר מכן בקומפאק, שממנה נחטף על ידי ג'ובס לאפל ב-1998, נכנס לעולם המחשבים בעידן שבו המהפכה שהובילו ג'ובס וווזניאק, יחד עם שאר "הפיראטים של עמק הסיליקון", כבר היתה בעיצומה. מייסדי אפל לא היו אנשי עסקים בתחילת דרכם - ווזניאק מעולם לא היה איש עסקים מוצלח במיוחד, ולג'ובס נדרשו שנים של ניסוי וטעייה לפני שנהפך לאחד המנכ"לים הטובים בתולדות הקפיטליזם המערבי - אלא בעלי חזון טכנולוגי. לעומת זאת, המומחיות של קוק, ששימש ב-1998-2011 כסמנכ"ל התפעול של אפל, היתה מאז ומתמיד לעשות כסף ולהפוך חידושים טכנולוגיים לרווחיים. אותו לא הייתם רואים בנעוריו פוקד קורסים לקליגרפיה או מסתובב יחף וצועק "אהבה חופשית!" בפומבי, כמו ג'ובס.

במובנים רבים, אפל התבססה תמיד על הניגוד הזה, בין אידיאליזם סיקסטיזי לבין הדחף הקפיטליסטי למכור כמה שיותר ולהרוויח כמה שיותר כסף, עוד מאז שווזניאק - שמעולם לא הביע עניין מיוחד בהתעשרות - רצה לחלק בחינם את השרטוטים שלו לאפל 1 לחברי ה-Homebrew Computer Club, מועדון חובבי המחשבים המקומי שאליו השתייכו הוא וג'ובס בצעירותם, ושוכנע שלא לעשות זאת על ידי ג'ובס, שהבין את הפוטנציאל המסחרי שבהמצאה ורצה להקים חברה. במידה מסוימת, הניגוד הזה היה מקור כוחה: הוא זה שאיפשר לה למשוך במשך שנים רבות מהנדסים, מתכנים, מעצבים וממציאים מהפכניים שרצו לשנות את העולם ולשחרר את האנושות באמצעות טכנולוגיה, ובמקביל שיווה לה את אותו סקס אפיל יקר מפז של תרבות הנגד, זה שעד היום תיחזק את התדמית הקולית והמהפכנית של החברה ושבוטא באחד הסלוגנים המפורסמים שלה: Think Different ("חשבו שונה").

אולם יותר משנה אחרי מותו של ג'ובס, אפל כבר אינה אותה חברה. רחוק מכך. 2012, השנה הראשונה של חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם ללא המייסד האגדי שלה, היתה עבורה שנה מעורבת: היא התחילה לא רע - עם השקת האייפון 5 בספטמבר זינקה מנייתה של החברה לשיא של 700 דולר - אבל סיימה בדעיכה מהירה, עם מכירות מאכזבות לאייפון החדש, מניה שנפלה לפחות מ-500 דולר, כישלון מביך של יישום המפות ומחסור זועק במוצרים מהפכניים שיחדשו את ההתלהבות בקרב קהל הצרכנים, שכבר החל לפזול לעבר מתחרות רעבות יותר, כמו סמסונג.

אם היה מישהו בעולם שהטיל ספק בכך שמשהו רע מאוד עובר על אפל, התוצאות הכספיות של החברה ברבעון הרביעי, שאותן פירסמה בשבוע שעבר, הוכיחו חד משמעית שהתפוח מעמק הסיליקון איבד באופן ניכר מזוהרו. לאחר שהרגילה את המשקיעים במשך שנים לעלייה דו-ספרתית ברווחיה הרבעוניים, דיווחה אפל על רווח של 13.1 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל שנה קודם לכן. הכנסותיה של החברה דווקא עלו ב-18% הודות למכירות טובות מהצפוי של האייפד מיני והביסו את התחזיות של רוב האנליסטים, אבל לא הספיקו, ובישרו על האטה במכירות האייפון, מנוע המכירות של החברה. התוצאות המאכזבות הובילו לנפילה של 12% ביום אחד במחיר המניה של אפל, שמחקה 60 מיליארד משווי השוק שלה וגרמה לה לאבד את תואר החברה הגדולה בעולם. סמסונג דיווחה יום לפני כן על רווחי שיא.

כשג'ובס פינה את כס המנכ"ל לקוק באופן סופי באוגוסט 2011, חודשיים לפני שהלך לעולמו, תהו האנליסטים כיצד תצליח אפל לשמר את רוח החדשנות של ג'ובס כשהמייסד האגדי לא יהיה בחיים. אפל כבר התנסתה פעם בתקופה ארוכה ללא ג'ובס - מאז שפוטר בבושת פנים מהחברה שייסד ב-1985 ועד לחזרתו המיוחלת לכס המנכ"ל ב-1997 - וכמעט גלשה לפשיטת רגל. רק חזונו הייחודי של ג'ובס הציל אותה מאבדון. האם החברה תוכל להמשיך להמציא את עצמה ואת תעשיית האלקטרוניקה מחדש גם ללא החזון הטכנולוגי היחיד בדורו של ג'ובס? האם היא תוכל להגן על המותג שלה מפני ההתיישנות הבלתי נמנעת שהפילה חברות טכנולוגיות רבות כמוה בעבר?

נראה שהתשובות לשאלות האלה נענו בחודשים האחרונים - ולא בחיוב. מאז ספטמבר איבדה מניית החברה 35%, מה שפגע קשות במשקיעים. קוק, כסמנכ"ל תפעול ובחודשיו הראשונים כמנכ"ל, היה אחראי לרבעונים הרווחיים ביותר בתולדותיה של אפל, שבהם החברה שברה לא רק את שיאי הרווחיות שלה עצמה, אלא גם של חברות בוול סטריט בכלל. אבל הוא אינו ג'ובס: אין בו את ניצוץ הגאונות שאיפיין את מייסד אפל, וגם לא את היכולת של ג'ובס להפנט את קהל הצרכנים ולמכור להם מוצרים שלא תמיד היו הטובים ביותר בשוק. חברה כמו אפל, שצרכניה התרגלו לקבל ממנה מהפכה חדשה מדי כמה שנים, צריכה להתחדש כדי לרגש את הקהל הנאמן שלה. החידושים הגדולים ביותר שהיא הוציאה בשנה האחרונה היו אייפד קטן יותר, אייפד עם נפח אחסון כפול ומסך רטינה, מקבוק עם מסך רטינה ואייפון עם מסך מוארך שנחשב לנחות לעומת הגלקסי 3 של סמסונג - כמו גם שמועות על שעון טאבלט ומוצר טלוויזיה מהפכני, שבינתיים לא התממשו. אף אחד מאותם מוצרים, למעט המיני אייפד שנהפך ללהיט מפתיע למדי, לא הפריך את תחושותיהם של רבים, כי אפל של היום יודעת בעיקר לייצר עוד מאותו דבר, בווריאציות קלות.

יש חברות רבות שלא צריכות להפוך את העולם על פיו בכל פעם שהן משחררות מוצר חדש לשוק. למעשה, הרוב המוחלט של החברות בעולם הן כאלה. סמסונג בעצמה מעולם לא הובילה מהפכה טכנולוגית, אלא בעיקר שיפרה והוסיפה למהפכות שחברות כמו אפל יזמו. אז למה דווקא אפל חוטפת מכל כיוון? מכיוון שאפל הרגילה את הצרכנים שלה ליותר. בשנה האחרונה קרה לה משהו מטריד: היא לא מרגשת יותר.

עד כמה לא מרגשת? לפי דיווח של העיתון "USA טודיי" משבוע שעבר, אפל מתחילה לסבול מהאטה בפלח שוק שעליו בנתה חלק גדול מהאסטרטגיה השיווקית שלה במשך שנים ארוכות: הסטודנטים. במשך שנים התמקדה מערכת השיווק של אפל בסטודנטים, כשהיא מציעה להם הנחות משמעותיות כדי לגרום להם להתמכר למוצרי החברה בשלב מוקדם ולטפח בהם נאמנות רבת שנים. לפי הדיווח, יותר ויותר סטודנטים בארה"ב מעדיפים כיום לרכוש סמארטפונים מבוססי אנדרואיד על פני האייפון. מוצרי אפל, השיבו 38% מהנשאלים בסקר שערך העיתון, הם "פחות קוליים היום".

אם זה לא גרוע מספיק, השבוע דיווחה רויטרס שגם בשוק האסיאתי, שבו השקיעה החברה משאבים עצומים בשנים האחרונות, מאבדת אפל מומנטום. בערים האופנתיות ביותר באסיה, בקרב אותם צעירים שפעם נהרו אחרי מוצרי אפל, צריכה אפל להתמודד עם תחרות קשה מאי פעם. נתח השוק של אפל בשוק הסמארטפונים והטאבלטים בסינגפור, שבה היו ב-2010 יותר מכשירים של אפל לנפש מכל מקום אחר בעולם, נפל מ-72% בינואר 2012 ל-50% החודש, לעומת מכשירי האנדרואיד שזינקו מ-20% ל-43%. בהונג קונג נפל נתח השוק של החברה מ-45% בתחילת 2012 ל-30%.

והגרוע מכל: לא רק שאפל אינה מרגשת יותר, אלא שהיא נהפכה בשנה האחרונה - לראשונה בתולדותיה - לחברה שמביכה את לקוחותיה. הכישלון המביך של אפליקציית המפות שהכניסה לאייפון 5, במקום גוגל Maps, הפך את האייפון לבדיחה בקרב מיליוני גולשים וצרכני טכנולוגיה ברחבי העולם, ואילץ את קוק להתנצל בספטמבר בפני לקוחות החברה ולומר להם: "פישלנו". חברה כמו אפל, שרבים יטענו שהערך היחיד של מוצריה הוא השדרוג התדמיתי שהם מעניקים לבעליהם, לא יכולה להרשות לעצמה פשלה כזאת.

אי–פי

מלחמה טכנולוגית קרה

יותר משזהו סיפור על חברה אחת, זהו סיפור על שתי חברות. האחת, אפל, נוסדה בקליפורניה ב-1976 על ידי שלושה היפים שמכרו את ואן הפולקסווגן של ג'ובס ואת המחשבון המדעי של ווזניאק כדי להשיג את 1,300 הדולר שלהם הם היו זקוקים כדי להקים אותה. השנייה, סמסונג, נוסדה לפני יותר מ-70 שנה על ידי בנם של בעלי אדמות עשירים, וכיום היא קונגולמרט ענק שאחראי ל-20% מהתמ"ג של קוריאה הדרומית ושולט במידה רבה בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת הדרום-קוריאנית. בשנתיים האחרונות מנהלות שתי החברות האלה - יצרניות הסמארטפונים הגדולות בעולם - מלחמה אכזרית, בבתי המשפט ומחוץ להם. המטרה: לזכות בשליטה על שוק הסמארטפונים העולמי, ששוויו מוערך ב-346 מיליארד דולר.

ב-2011 תבעה אפל את סמסונג בטענה שמכשירי הגלקסי - הן הסמארטפונים והן הטאבלטים של סמסונג - הם העתקים של האייפון והאייפד. סמסונג הגישה באוקטובר האחרון תביעה נגדית, שבה טענה שהאייפון 5 עושה שימוש בפטנטים שלה. בינתיים אפל היא המובילה במאבק המשפטי בין השתיים, לאחר שבאוגוסט האחרון קבע חבר מושבעים בקליפורניה שסמסונג אשמה בהפרת שישה פטנטים של החברה ב-26 מהסמארטפונים והטאלבטים שלה והורה לה לשלם לאפל פיצויים בסך מיליארד דולר. בשעה שבתי המשפט שוקלים את בקשת סמסונג להפחית את העונש שהוטל עליה, אפל עתרה בבקשה להגדיל את סכום הפיצויים שסמסונג תידרש לשלם לה - ונדחתה.

לפני המלחמה הקרה ביניהן היתה סמסונג אחת משותפות המפתח של אפל, ורכיבים שהחברה מייצרת נמצאו באייפד, באייפוד ובאייפון. מאז שפתחו במאבק, הפחיתה אפל משמעותית את עסקיה עם סמסונג. ובכל זאת, מפרת פטנטים או לא, סמסונג עדיין צומחת, בשעה שאפל נראית כדועכת. סמסונג היא המובילה בשוק הסמארטפונים העולמי כיום. אפילו ווזניאק, שלא התבייש לבקר את אפל בחריפות מאז שעזב את החברה בשנות ה-80, עבר בשנתיים האחרונות לאנדרואיד וקבע שהגלקסי 3S של סמסונג הוא הסמארטפון הטוב בשוק.

גם האסטרטגיה שנקטה אפל עד היום, גביית מחיר גבוה במיוחד עבור מוצריה, פוגעת בה בעולם שבו השווקים היחידים שאינם רוויים מבחינתה - השווקים המתעוררים והמדינות המתפתחות - מעדיפים מוצרים זולים יותר. לכן החברה מפתחת כיום גרסה זולה יותר של האייפון, עם מסך פלסטיק במקום מסך זכוכית. עם זאת, עלויות הייצור של אפל רק גדלות, לאחר שתופעות של ניצול חמור של עובדים התגלו במפעלי פוקסקון, יצרנית הרכיבים שלה, והחברה תתקשה להוריד מחירים כעת כשהיא דורשת מהספקיות שלה לשפר את תנאי העובדים.

בפרסומת ששודרה באחרונה בארה"ב, לעגה סמסונג לאחת התופעות הכי מזוהות עם אפל: התורים הארוכים של מעריצים שמחכים לקנות את מוצריה. בפרסומת נראים מעריצי אפל כשהם מחכים בסבלנות בתור לאייפון החדש. לידם עוברים בעלי סמסונג גלקסי, שמפגינים את היכולות הטכנולוגיות המשופרות של המכשירים שלהם ומעוררים את קנאתם. "מתי אנחנו נוכל לעשות דברים כאלה?", שואלת אשה בתור. בסוף הפרסומת מפנה ההיפסטר הייצוגי בתור את מקומו: מתברר שהוא שמר את המקום להוריו, בעוד שלו יש גלקסי חדש ומבריק. המסר שעלה מהפרסומת היה ברור: אפל היא החברה של ההורים שלכם. סמסונג היא העתיד.

באופן אירוני, כמה חודשים לאחר שנמצאה אשמה בהפרת פטנטים, עשויה דווקא סמסונג לקחת מאפל את הנכס החשוב ביותר שלה - כתר החדשנות הטכנולוגית. בשעה שהן רבות על פטנטים מהעבר, סמסונג ואפל נמצאות כיום בעיצומו של מרוץ אל העתיד. היעד של שתיהן הוא להיות החברה הראשונה שתצליח לפתח סמארטפונים עם מסכי OLED גמישים, שיאפשרו לייצר בעתיד סמארטפונים וטאלבטים דקים, יעילים וגמישים יותר מבחינה עיצובית. בעוד שלפי הדיווחים אפל רשמה באחרונה פטנט על הפיכת מסכי זכוכית לגמישים, סמסונג היא המובילה ברורה בקטגוריה הזאת. כיום היא מייצרת כ-90% ממסכי ה-OLED בעולם, ובתערוכת CES האחרונה היא הציגה אב-טיפוס למסך תצוגה גמיש בגודל 5.5 אינצ'ים. לפי החברה, ייתכן שתצליח להוציא מכשירים המבוססים על הטכנולוגיה לשוק כבר עד סוף השנה.

עד כה, סמסונג היא היחידה שהציגה בפומבי אב-טיפוס של מסך גמיש, קונצפט טכנולוגי שחברות רבות, בהן סוני ונוקיה, מנסות להשתלט עליו אך עד כה ללא הצלחה. מסכים מתקפלים נתפשים כיום כשלב הבא בעולם המכשירים הניידים, ופותחים אפשרויות עיצוביות וטכנולוגיות בלתי מוגבלות. ובתחום הזה, אפל נותרת הרחק מאחור.

מבקשים את ראשו של קוק

בניגוד לג'ובס, קוק לא נחשב לאיש חזון. בניגוד לג'ובס, שתיעב טבלאות וגרפים והתגאה פעם שטבלאות ארגוניות נחשבות באפל לנחלת העבר, קוק הוא חובב אובססיבי של טבלאות, מספרים וגרפים. בעוד שג'ובס היה כריזמטי, איש של אש ולהבות וחזון גדול מהחיים, קוק הוא ג'נטלמן דרומי רך דיבור, שלא ניחן במזג ההפכפך של ג'ובס.

כשג'ובס היה בחיים, גם כשפרש מניהול אפל באופן זמני כשחלה בסרטן ב-2004 וגם כשעבר השתלת כבד והעביר לקוק את המושכות באופן זמני ב-2009, המשקיעים אהבו את קוק וסמכו עליו את ידיהם. אולם כעת, כשנטל ההוכחה נח על כתפיו בלבד ומניית אפל נופלת, הם דורשים את ראשו.

הבלוגר פיטר קוהאן קרא בשבוע שעבר ב"פורבס" לפיטוריו של קוק, עוד לפני פרסומן של תוצאות החברה (חשוב לציין שקוהאן צפה שאפל תדווח על ירידה ברווחיה, בעוד שלמעשה תחזיתו התבדתה). קוהאן קרא לדירקטוריון אפל להדיח את קוק ולמנות במקומו אדם אחר: ג'ונתן אייבי, סגן הנשיא של אפל לעיצוב תעשייתי, שותפו הצמוד של ג'ובס לעיצוב החומרה (וכיום גם האחראי לעיצוב התוכנות באפל) והאיש שאחראי במידה רבה לעיצובם המהפכני של מוצרים כמו מקבוק פרו, מקבוק אייר, אייפוד, אייפון, אייפד, אייפוד טאץ' ואיימאק.

אייבי, בניגוד לקוק, דווקא בהחלט מזוהה עם החלק המהפכני של אפל. מה שלא ברור הוא אם הוא ניחן ביכולות הניהוליות המתאימות כדי לנהל את אפל. בעוד שקוק נחשב למנהל ואייבי נחשב לאיש חזון, ג'ובס היה שילוב נדיר של שניהם, ובכך היתה גדולתו.

קוק משתדל לא להיכנס לפניקה, וקורא גם לעובדי החברה שלא לעשות כך. במפגש שערך השבוע עם עובדי החברה, התייחס קוק לנפילה במניית אפל ואמר: "אפל בדיוק נהנתה מהרבעון הטוב ביותר אי פעם שהיה לחברת טכנולוגיה. החברות היחידות שיש להן דו"חות טובים יותר הן חברות נפט, ואני לא יודע מה אתכם, אבל אני לא רוצה לעבוד באחת מהחברות האלה", הוא הוסיף, כשהוא רומז לענקית הנפט אקסון מוביל, שלקחה מאפל בשבוע שעבר את תואר החברה הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק וכעת מנהלת אתה מאבק צמוד על התואר, כשמדי פעם הן מחליפות בין המקום הראשון והשני.

ייתכן שיתברר שקוק צודק. אסוואת' דמודאראן, פרופסור לפיננסים מאוניברסיטת ניו יורק שהחל לרכוש מניות של אפל ב-1997 ומכר את מניותיו ממש לפני שמניית החברה הגיעה לשיא, אמר באחרונה כי מניית אפל נראית זולה בעיניו.

בעולם הטכנולוגיה, במיוחד בכל מה שנוגע לאפל, רק שוטים ינסו לחזות את העתיד. אולם שש שנים אחרי שסטיב ג'ובס חשף לראשונה את האייפון - "היום אפל הולכת להמציא מחדש את הטלפון" - ברור שאפל עוברת תהליך ברור של התבגרות, אחרי כמה שנים של צמיחה אדירה ושרשרת חסרת תקדים של פריצות דרך טכנולוגיות.

באופן אירוני, הסיבה לנסיגה של אפל בחודשים האחרונים היא דווקא ההצלחה הגדולה שלה. כחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ועד לפני שבוע גם החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אפל כבר לא יכולה להיות החברה של "המשוגעים, המנודים, המורדים, עושי הצרות, היתדות העגולות בחורים המרובעים", כפי שהגדיר אותה ג'ובס. אפל היא כבר לא החברה המהפכנית שהיתה פעם, קול המרדנות נגד בינוניות הפוליטיקלי קורקט. כיום היא הממסד עצמו. ללא התדמית הקולית שגרמה לצרכנים להסתער על המוצרים שלה בתקווה שאבק קוליות ידבק בהם, ייתכן בהחלט שלא יישאר לה הרבה.

בספרו The Apple Revolution: Steve Jobs, the Counter Culture, and How the Crazy Ones Took Over the World ("המהפכה של אפל: סטיב ג'ובס, תרבות הנגד והמשוגעים שהשתלטו על העולם"), חוקר העיתונאי לוק דורמל את הקשר ההדוק בין תרבות הסקס, הסמים והרוקנ'רול של הסיקסטיז לבין הגיקים היחפנים מקופרטינו. "לא מקרי שסטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, שני חובבי אסיד ארוכי שיער ויחפים, הם אלה שהפכו את המחשב האישי לפופולרי", הוא מצטט את טימותי לירי, הגורו הגדול של תרבות הסיקסטיז, שמגדיר את ג'ובס וווזניאק כשייכים ל"ליברטריאנים הגדולים בתולדות האנושות". לירי, אתם יכולים להיות בטוחים, היה מתקשה למצוא מלה טובה לומר על קוק.

עם מותו של ג'ובס, אפל איבדה את הרסיס האחרון שנותר לה מימיה הראשונים, שבהם העסיקה בעיקר היפים אידיאליסטיים עם רעיונות מהפכניים שרצו לשנות את העולם. כעת היא מוצאת את עצמה בפסגה, כשרוב המהפכות שהובילה הושלמו. המלחמה נגמרה, והמשוגעים ניצחו. רק שאם לא תמצא מהפכות חדשות ומהר, היא תיפול קורבן למשוגעים של העתיד. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#