כך נהפכה הנהלת נמל אשדוד לזרוע ענישה שסוגרת חשבונות בשם הוועד - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר TheMarker

כך נהפכה הנהלת נמל אשדוד לזרוע ענישה שסוגרת חשבונות בשם הוועד

שופט הכדורגל שלומי בניטה הסתכסך עם ועד נמל אשדוד, וגילה שלא יוכל לשפוט יותר ■ החובל עמי אופיר העז להתלונן על שחיתות, וגילה שהציונים שקיבל במכרז "תוקנו" כדי שייפסל ■ נמל אשדוד: "הוועדים הם נכס חשוב"

147תגובות

>> השם שלומי בניטה מוכר לאוהדי הכדורגל בישראל. במשך 17 שנים הוא שימש שופט וקוון במשחקי הליגות השונות בישראל, ובאחרונה גם בחו"ל. במקביל, בניטה מועסק בסקטור התפעול של נמל אשדוד. אלא שלפני שנתיים אירעה תפנית בחייו המקצועיים, ולא בנסיבות ספורטיביות. בניטה הסתכסך על רקע אישי עם אשר נהון, עובד אחר בנמל. לא סתם עובד, אלא זה שאחראי על סידורי העבודה של העובדים בסקטור התפעול בנמל ושל כל מנהלי העבודה; ולא רק אחראי על הסידורים, אלא גם חבר ועד מנהלי העבודה בנמל ומקורב ליו"ר ועד תפעול וציוד מכני, אלון חסן.

בחלוף כמה ימים מפרוץ הסכסוך בין השניים, נחת על שולחנו של בניטה מכתב בחתימת ידו של סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל אשדוד, עובדיה כהן. "בנסיבות שנוצרו לאחרונה, שאת פרטיהן אתה מכיר, ולאור ההשלכות שלהן על יחסי העבודה בסקטור תפעול וציוד מכני, הנני מפסיק לעת זו, ועד להודעה חדשה, את עבודתך הפרטית", בישר כהן לבניטה, ושלל ממנו את היתר העבודה שניתן לו רק חודשיים לפני כן, ואיפשר לו לשמש שופט. בלית ברירה, בניטה הפסיק לשפוט במשחקי ליגת העל והודיע לאיגוד השופטים על השהיית פעילותו.

תיאורי המעללים האחרונים בנמל אשדוד לוו לא אחת בעדויות על מערכת היחסים ההדוקה מדי בין הנהלת הנמל לבין ועד העובדים הכוחני שפועל בו. מערכת יחסים כזאת יכולה, כמובן, לסייע לנמל. אך היא אינה מסייעת כששיתוף הפעולה זולג למינויים ולניהול מכרזים שלא לפי אינטרס החברה, כשהיא באה לידי ביטוי בעצימת עין לנוכח עיצומים שנועדו לסכל החלטות דירקטוריון או לנוכח תיקוני תעודות לידה פיקטיביים במרוקו כדי לזכות בשנות עבודה נוספות בנמל - וודאי שאינה מסייעת כשהיא מביאה להענשת עובד בידי הנמל, מאחר שחטא בריב אישי עם נציג ועד.

עם זאת, וחרף הרושם בדבר הגבולות המיטשטשים בין תפקידי ההנהלה והוועד בנמל אשדוד - לא ברור עדיין כיצד זה מתבטא בשטח. כלומר, איך הזיקה הבעייתית הזו בין ועד להנהלת חברה ממשלתית מיתרגמת לכדי התוצאות שנחשפות בדיעבד בעיתונות. מיהי החוליה שמקשרת בין הוועד לבין מוסדות הנמל שמחזיקים בסמכויות הניהוליות - וכיצד שולטים למעשה ועדי העובדים במציאות היומיומית בנמל אשדוד?

בפייסבוק, עם יו"ר הוועד, בבגד ים

תשובה אפשרית לשאלות נרמזה בשבועות האחרונים במסגרת פרשת עוזרת מנכ"ל הנמל, זהבית בן אבו. העוזרת נדרשה על ידי הדירקטוריון לעבור לתפקיד אחר, מחשש לניגוד עניינים, וזכתה מיד לחסות שהעניקו לה כמה מוועדי הנמל, שפתחו בעיצומים.

בן אבו הגיעה לנמל לפני שלוש שנים לאחר ששימשה יד ימינו של יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי. על אף קרבתה לאנשי הוועד, היא הוצבה לעבודה בלשכת המנכ"ל, שוקי סגיס. בראיון ל-TheMarker טען באחרונה יו"ר הנמל, גדעון סיטרמן, כי כשביקש מסגיס לנמק את התנגדותו להעברתה מהתפקיד, אמר לו המנכ"ל: "אני לא יכול להחליף אותה. היא היחידה שמפעילה את הסמנכ"לים".

אילייה מלניקוב

התבטאות כזאת כלפי מי שמשמשת עוזרת בלבד - מעוררת מחשבה. קשריה עם הוועד מצד אחד ויכולתה "להפעיל" את דרגי ההנהלה של החברה הממשלתית מצד שני, עשויים ללמד על הימצאותה של בן אבו בדיוק בלב הממשק הבעייתי שבין הנהלת החברה הממשלתית לבין הוועד. ואולם בן אבו לא מחזיקה בסמכויות ניהוליות. היא יכולה להיות דמות משפיעה מאוד בנמל - אך לא זו שנושאת בסמכות ובאחריות לנעשה בו. במלים אחרות, לא היא זו שחותמת על המכתבים. לשם כך דרוש נושא משרה, חבר הנהלה, המועסק בחוזה אישי - ולכן לא קשור, על הנייר, לוועד.

את החולייה המקשרת בין הנהלת הנמל לבין ועד העובדים יש לפיכך לחפש במקום אחר. למשל, באתר הרשת החברתית פייסבוק. דפדוף קל בחשבון של הסמנכ"ל עובדיה כהן, מגלה לגולשים צילום מעניין במיוחד. כהן, עוטה בגד ים, ניצב בצילום ליד בריכת מים כשהוא חבוק מחויך עם לא אחר מאשר יו"ר ועד התפעול, אלון חסן.

תפקיד הסמנכ"לות שבו נושא כהן, יש להבהיר, הוא אחד הרגישים בכל חברה - ובחברות הנמל בפרט. במסגרת תפקידו, כהן חולש על כל הקשור לכוח האדם בנמל - החל במינויי עובדים, דרך קביעת שכרם, הפרמיות והתמריצים שלהם ייזכו וכלה בהפעלת מנגנוני ענישה נגדם. צופה מהצד עשוי לתהות לפיכך, מה לסמנכ"ל משאבי אנוש - שאמון על התחום הרגיש ביותר של יחסי העבודה בנמל - לעשות בחברתו של יו"ר הוועד בנמל.

כהן הגיע לנמל אשדוד לפני שמונה שנים מהנהלת בתי המשפט, שם שימש כמנהל אגף. הוא נקלט בנמל לאחר שצלח הליך מכרזי רצוף ליקויים שכבר "כיכב" בדו"ח מבקר מדינה, וכשבמקביל ניהלה נגדו נציבות שירות המדינה חקירה בחשד לניצול מעמדו, להעסקת קרובי משפחה, לאי-קיום הוראות ולהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה (ראו מסגרת).

תוצאות חקירה זו לא פורסמו, ואולם כהן נקלע להסתבכות אחרת גם במקום עבודתו החדש. ב-2007 זומן כהן בידי יו"רית נמל אשדוד דאז, איריס שטרק, והמנכ"ל סגיס, לשימוע לפני קבלת החלטה אם לפטרו. הסיבה - פרשה חמורה שבה היה מעורב לכאורה בהליכי מינויים בנמל.

כהן שימש יו"ר ועדת המכרזים שאמורה היתה לברור בין מאות המועמדים לתפקיד סוור בנמל. בוועדת המכרזים ישבו לצדו נציגי ועד התפעול. לטענת הנמל, אלה היו נגועים בניגוד עניינים אישי ובמשוא פנים, משום שבין היתר, לכל אחד מחברי הוועד היה קרוב משפחה בקרב המתמודדים במכרז. זאת, כשבמקביל ניהל אז משרד מבקר המדינה בדיקה מקיפה באשר לקליטת קרובי משפחה בחברת נמל אשדוד - שהתבררה כחממה הגדולה בקרב החברות הממשלתיות לנפוטיזם.

כהן נכח בכל הדיונים שקיימה הנהלת הנמל בנושא קליטת קרובי משפחה. בין היתר, הביע התנגדות לכוונת הנמל לערער על החלטה שמנעה את החלפת נציגי הוועד בוועדת המכרזים, וכן התנגד להרחבת ההגדרה של "קרובי משפחה" לצורך פסילת מועמדים במכרזים. זאת, מבלי שטרח לציין כי שניים מקרובי משפחתו נמנים על המתמודדים במכרז הסוור שניהל.

לימור אדרי

כהן טען להגנתו כי לא עמד בקשר הדוק עם קרובי המשפחה, וממילא התכוון לצאת מהדיונים מרגע שעניינם יועלה בפני הוועדה, ולכן אין כל סיבה שיפסול עצמו מלשבת בראשותה. עוד טען כי לאשתו קרובי משפחה רבים באשדוד, ולכן דחיקתו מהוועדה עלולה למנוע ממנו לשבת בכל מכרז לקליטת עובדים בעתיד.

אלא שלדעת שטרק וסגיס, התנהלותו של כהן לוותה ב"שורה של תקלות ופגמים חמורים", כלשונם, לרבות אי-גילוי נאות, ניגוד עניינים, היעדר אמינות ופגיעה באינטרסים של החברה. "לנוכח האמור לעיל קיים לכאורה כשל בסיסי בהתנהלותך ושבר באמון כלפיך, אשר לא ניתן להשלים עמו", נכתב במכתב השימוע שנשלח לכהן.

עם זאת, במהלך השימוע, שנערך בפני בא-כוח הנמל, עו"ד נחום פיינברג, הצליח כהן לשכנע את ההנהלה כי לא נפל פגם במעשיו וכי אין בסיס משפטי לפיטוריו, ונותר בכסאו. התהיה בדבר מגעיו עם עובדי הנמל וההלימה שהתגלתה בין עמדותיו לבין אלה של הוועד התעוררה שוב במקרה המוזר של שופט הכדורגל בניטה.

"ניהול בדרך של כניעה לסחטנות עובדים"

בניטה החל לעבוד בנמל ב-2003 בתור ממלא מקום מנהל העבודה במחלקת מתקני התפזורת. מחלקה זו משויכת לסקטור התפעול בנמל, שבראש ועד העובדים שלו עומד חסן. במשך שנים אישר לו הנמל להמשיך בתפקידו כשופט כדורגל וכמאמן כושר גופני. היתר כזה ניתן לו בפעם האחרונה במארס 2010, בהמלצת הממונה הישיר שלו.

אלא שבעקבות הסכסוך האישי שפרץ בינו לבין נהון, שהידרדר עד כדי הגשת תביעת דיבה מצדו של בניטה, ביטל כהן את היתר העבודה הכפולה שניתן לבניטה רק חודשיים לפני כן - ואף נזף בו על כך שהפר אותו. זאת, מאחר שלטענת כהן, הגיע לאוזניו מידע שלפיו בניטה עבד יותר משעות העבודה המותרות לו בהיתר - חמש בשבוע.

בעקבות זאת פנה בניטה אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בבקשה לבטל את ההחלטה. באמצעות עו"ד עמיר ג'ורג'י, ממשרד עוה"ד עמיר ג'ורג'י, בניטה טען כי ראשי הוועד התגייסו לטובתו של נהון, והשפיעו על הנהלת הנמל כך שתבטל את אישור העבודה שניתן לו. לדבריו, ההחלטה נובעת מכך שהעז לנקוט הליך משפטי נגד עובד המחזיק בקשרים עם גורמים משפיעים בנמל, ובראשם ראשי ועד התפעול.

"ההנהלה, באמצעות כהן, קיבלה את ההחלטה בעקבות לחצים שהופעלו עליה מצד ועד התפעול, מתוך שיקולים לא ענייניים ומניעים זרים - כניעה ללחצי הוועדים בנמל", טען בניטה בבית הדין. מנגד טען נמל אשדוד כי כהן קיבל את החלטתו במסגרת סמכויותיו כסמנכ"ל. באי כוח הנמל טענו כי ההחלטה לבטל את היתר העבודה התבססה על "שיקולים ראויים וסבירים", הוסיפו כי עבודתו הנוספת "גרמה למתיחות בינו לבין העובד הבכיר, וזו יצרה תסיסה בנמל, שפגעה בעבודה השוטפת", וסיכמו בכך ש"שמירה על תקינות יחסי העבודה בנמל היא שיקול עיקרי וסביר במערכת השיקולים של הנהלת הנמל".

באדיבות אתר one

אלא שחברי הרכב הדיינים - השופטת יעל אנגלברג-שהם, נציג העובדים חיים בר ונציג המעבידים משה עזרא - חשבו אחרת, בלשון המעטה. "התרשמנו כי בבסיס ההחלטה של נמל אשדוד עמדו שיקולים זרים, וכי המניע העיקרי לקבלתה נבע ממאבק בין שני עובדי הנתבעת בעניין אישי, שכלל אינו נוגע ליחסי העבודה בנמל", כתבו הדיינים בהחלטתם.

"מתן אפשרות לעובד יחיד או לוועד עובדים לנהל את העבודה או להשביתה כרצונם, בשל מאבקים אישיים בין העובדים, אינה מעידה על ניהול תקין, אלא להפך, על ניהול בדרך של כניעה לסחטנות ולתכתיבים של העובדים בעניינים שאינם קשורים לעבודה אף בעקיפין", כתבו הדיינים, והעמידו באור מביך את התנהלות נמל אשדוד בראי הסכסוכים האחרונים בו.

"בית הדין מודע לקשיים הקיימים במערכת יחסי העבודה המורכבת בנמל. בית הדין מודע גם למצוקת הנהלת הנמל, המבקשת לנהל את העבודה תוך גרימת זעזועים מעטים ככל האפשר, אלא שאין קשיים אלה יכולים לבוא על חשבונו של עובד בודד שיש לו סכסוך אישי עם עובד אחר המשמש בתפקיד בכיר ממנו בנמל. התנהלות כזו הינה בבחינת 'כל דאלים גבר'" - נכתב בפסק הדין.

"דווקא על רקע מערכת יחסי העבודה המורכבת בנמל, חשוב שהנהלת הנתבעת תדע להציב גבולות ברורים בין עניינים אישיים לבין ענייני עבודה. אל לה לאפשר הבאתם של סכסוכים אישיים אל תוך העבודה בנמל, לאפשר 'חיסולי חשבונות' פרטיים במסגרת העבודה ולשמש כלי שרת בידי הוועדים או עובד בכיר. להפך, ההנהלה היא זו שצריכה לעמוד בפרץ, ולחסום את עירובם של עניינים אישיים בענייני העבודה - וזאת לטובת הנמל והעובדים כאחד".

אלא שהנהלת נמל אשדוד לא רק שלא עמדה בפרץ ולא רק שימשה כלי שרת - היא אף נטלה חלק פעיל ב"חיסול החשבונות", והתגייסה לטובת הקמפיין נגד בניטה. בין היתר, בחנו הדיינים את טענת כהן שלפיה בניטה הפר את תנאי היתר העבודה שהוענק לו - ולא מצאו אישוש למסקנתו. באופן חמור, קבעו הדיינים כי הנהלת נמל אשדוד "בחרה להוסיף נימוק זה בשולי הדברים, כדי לשוות להחלטתה בסיס מוצק לכאורה". במלים אחרות, בית הדין לא רק פיקפק בבסיס המקצועי של ההחלטה שקיבל כהן, ולא רק הצביע מפורשות על כך שהיתה צבועה באינטרס של הוועד - אלא גם רמז להעלאה שרירותית של טענה במטרה לפגוע בעובד הנמל.

אם לא די בכך, נקט הנמל מהלך ציני להפליא, כשטען בפני בית הדין כי ועד הנמל "נתן הסכמתו" למהלך נגד בניטה. "טענת הנמל, בבחינת לעג לרש היא, שכן ההחלטה נתקבלה לדרישת ועד העובדים כדי לרצות את העובד הבכיר, בתקווה שבעקבות זאת 'יירגע' וישפיע על יתר העובדים לשוב לעבודה סדירה", העמידו הדיינים את הדברים על דיוקם. "הסתמכות הנהלת הנתבעת על הסכמת הוועד ממחישה את השימוש בכוחו של פרט בוועד עובדים באופן הפסול ביותר. התנהלות כזאת, אין לתת לה כל תוקף", שלחו הדיינים חצים חדים הישר אל מסדרונות הנהלת הנמל הממשלתי.

רגע לפני שפסקו לנמל הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, קבעו הדיינים כי ההחלטה לפגוע בבניטה "אינה סבירה באופן קיצוני, אינה מידתית ונתקבלה משיקולים זרים", והורו לבטלה. אלא שלא בכך נאמרה המלה האחרונה מצד "שיתוף הפעולה" הפורה בנמל אשדוד. לאחר קבלת הפסיקה, בניטה הועבר לתפקיד נמוך יותר בסולם הדרגות המקצועי, וניהל באחרונה מאבק משפטי נוסף בטענה להתנכלויות כלפיו מצד הנמל.

"כבר הפלנו אותו בשני מכרזים"

אין מדובר במקרה היחיד שבו היטשטשו הגבולות בפעילותו של כהן בנמל אשדוד. לפני כשנה יצא הנמל במכרז פנימי לאיוש המשרה המבוקשת של חובל גוררת בנמל. הנהלת הנמל ביקשה לגייס חמישה עובדים חדשים לתפקיד - וחמישה מועמדים בדיוק ניגשו למכרז.

אלא שעם החמישה נמנה גם עמי אופיר, חובל ותיק, שלימים יטען בבית הדין לעבודה כי בינו לבין כהן שוררת "מתיחות רבה".

 

זאת, מאחר שלטענתו, במשך שנים נטה כהן לתת עדיפות למקורביו בנמל - וכשזה מחה על הדברים, ואף העז לחשוף "שחיתויות מצד גורמים במערכת", כלשונו, נתפשה התנהלותו כבגידה, הוא תויג כ"עושה צרות", וסומן כמטרה בידי כהן ש"שם לו כיעד להצר את צעדיו, ולגרום לו להתחרט על שהעז לעמוד על זכויותיו ועל ציפיותיו למינהל תקין".

לאחר שנבדקה עמידתם של חמשת המתמודדים לתפקיד בתנאי הסף, נשלחו אלה למבדקי התאמה במכון קינן-שפי, ומשם זומנו לראיונות בפני ועדת קליטה בת שלושה חברים. בראש הוועדה ישב לא אחר מכהן עצמו.

טרם כניסתו לחדר הוועדה לצורך הראיון, הוצג תיקו האישי של אופיר בפני הנוכחים. אחת מחברות הוועדה ציטטה חוות דעת חיובית על אופיר, שלפיה מדובר בעובד מקצועי ואחראי. אלא שהדברים, כך נראה, הפריעו לכהן, שהגיב להם בתקיפות. "מה שנקרא מצוין - אבל שלא יהיה בבית ספרנו", הכריז כהן. "אני אומר את זה כל יום בשנתיים האחרונות. הוא מצוין, אבל לא בבית הספר שלי".

בשלב זה נכנס אופיר אל חדר הוועדה, ובמשך חצי שעה נשאל על ניסיונו ועל תלונות שונות שעלו בעבר נגד תפקודו בנמל. כשיצא מהחדר, המשיכו חברי הוועדה להתדיין ביניהם. אחד מחברי הוועדה שאל את הנוכחים אם כבר פגשו בעבר באופיר. "כבר הפלנו אותו בשני מכרזים", השיב לו כהן.

אופיר עמד אמנם בכל תנאי הסף שנדרשו לתפקיד. כחובל זה יותר מ-20 שנה, הוא גם מחזיק לטענתו בוותק ובניסיון הרב ביותר מבין כל העובדים שהגישו את מועמדותם לתפקיד. אלא שלא היה בכך כדי לסייע לו. בעוד שהוועדה קבעה שהציון המינימלי שנדרש מהמועמדים כדי להתקבל למשרת חובל הוא 6 לפחות, אופיר זכה לציון 5.97. זאת, לא לפני ששני חברי ועדת המכרזים שישבו לצדו של כהן תיקנו באורח פלא, בדיעבד, את הציונים המקוריים שהעניקו לאופיר - באופן שהפחית את ציונו הסופי מתחת לרף המתבקש.

חבר ועדה אחד טען כי שגה בהתרשמותו הכללית מהמועמד, והפחית את ציונו מ-4 ל-2.5. חברו לוועדה נזכר כי הציון שהעניק תחילה לאופיר בעבור הניסיון והידע המקצועי שהפגין, מופרז קמעה. הוא החליט להפחית את הציון מ-6.5 ל-6 - בדיוק מה שנדרש כדי להוריד את אופיר שלוש מאיות הנקודה מתחת לרף המינימום, ולהסתפק במינוי ארבעה חובלים לחמש משרות פנויות.

"לא בורכתי בפרוטקציה"

גם כאן החליט עובד הנמל לאזור אומץ, ופנה לסיוע בערכאות שיפוטיות. באמצעות עו"ד ליאת שטיין ממשרד עורכי הדין חן שטיין ושות', עתר אופיר לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה שנפסל ללא כל סיבה מוצדקת; על רקע שיקולים זרים לכאורה; ובגלל התנכלות אישית מתמשכת של יו"ר ועדת המכרזים - עובדיה כהן.

"היות שאופיר לא בורך בפרוטקציה משום סוג שהוא, הרי שהוא נותר מאחור מבחינת תנאי העסקתו, ולא בכדי כיום משתכר את השכר הנמוך ביותר במחלקתו", נכתב בעתירה אופיר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. הנמל, מצדו, טען כי ועדת המכרזים פעלה בהתאם לכללי מינהל תקין, נהגה ללא משוא פנים ודיוניה היו ענייניים ושוויוניים, וכי אם לאופיר היו טענות נגד ישיבתו של כהן בוועדה - הוא היה צריך להתריע על כך מבעוד מועד.

אלא שרצה הגורל, והרכב הדיינים שוב התרשם אחרת. השופט אילן סופר, נציג העובדים יוסי סבג ונציג המעסיקים שמעון בינון ציינו כי "דעתם אינה נוחה" מהאמירות של כהן בדיוני ועדת המכרזים, וכי באמירות אלה "יש משום דעה קדומה וניסיון להשפיע על דעתם של שאר חברי הוועדה".

באשר לתיקוני הציון המאוחרים, שלטענת הנמל נעשים כבשגרה, קבעו הדיינים כי "עוררו חשש שמא נעשו מתוך כוונה להפחית את הציון שהמבקש יקבל", והוסיפו כי ברור לכל שהציונים המקוריים שנרשמו בטפסים היו מעבירים את אופיר את המכרז.

"שוכנענו כי באמירות יו"ר הוועדה כהן היה כדי להטות את דעתם של שאר חברי הוועדה", קבעו הדיינים, פסקו כי הליך המכרז היה פגום - וביטלו את החלטת הוועדה לדחות את מועמדותו של אופיר. זאת, לא לפני שחייבו את הנמל, גם כאן, בתשלום הוצאות משפט בסך 10,00 שקל.

בהנהלת נמל אשדוד לא אמרו הפעם נואש. הם ביקשו להגיש ערעור על ההחלטה, אך נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה וחויבו בהוצאות משפט נוספות - עד שבלית ברירה כוננו ועדת מכרזים חדשה, דנו מחדש במועמדותו של אופיר, ופסלו אותו בשנית מלשמש חובל גוררת.

עובדיה כהן: "לא אגיב פרטנית"

עובדיה כהן סירב למסור תגובה עניינית לשאלות שהופנו אליו ומסר: "החלטתי שלא להגיב פרטנית. הטענות העולות חלקן שגויות וחלקן מסולפות ומגמתיות".

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "הנהלת חברת נמל אשדוד הגיעה להישגים עסקיים וכלכליים חסרי תקדים, הכוללים העברת דיווידנד בסך 330 מיליון שקל למדינה, זאת תוך קיום דיאלוג עם העובדים והוועדים המהווים נכס חשוב להצלחת החברה".

אבינועם שושן, מראשי ועד התפעול בנמל אשדוד, מסר בתגובה: "עובדיה כהן מונה בידי מנכ"ל הנמל לנהל את כל המגעים מול ועדי העובדים, ולכן טבעי שהוא ימשוך אש. אני עובד מולו כל יום, ועל כל תשובה חיובית אני מקבל עשרה לאווים, אז אתה חושב שהוא שפוט של הוועד? לדעתי הוא סמנכ"ל מצוין ועושה עבודת קודש, אבל לא הוא קבע את היסטוריית יחסי העבודה בנמל".

לגבי המקרה של שלומי בניטה אמר שושן: "אני זה ששיקם אותו וקידם אותו. בלי הוועד, הוא כבר היה מפוטר מזמן".

החתולים והשמנת: גם הסמנכ"ל נבחר לאחר "תיקון" ציוניו במכרז, והמנכ"ל לא עמד בתנאי הסף

קליטתו של עובדיה כהן בין שורות נמל אשדוד עוררה אף היא תהיות, וגם את התערבותו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. כהן גבר ב-2005 במכרז לאיוש תפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל על 340 מועמדים אחרים. מתוך אלה "זוקקו" 22 מתמודדים שנשלחו למבחני ההתאמה במכון השמה, וחמישה מהם הגיעו לשלב הסופי. מועמדת אחת מבין החמישה זכתה להמלצה חיובית, מועמד שני זכה להמלצה "בינונית", ואילו לכהן ולצמד מועמדים נוספים ניתנה המלצה שלילית.

אלא שההמלצה שניתנה לכהן תוקנה בדיעבד ושונתה ל"בינונית". זאת לאחר שנמחקו ממנה כמה מנקודות החולשה שנכללו בדו"ח הראשון שהוגש לנמל. חברת ההשמה הסבירה למשרד מבקר המדינה כי חוות הדעת על כהן "הועברה בטעות לנמל בטרם נבדקה ובוקרה על ידי המנהלת המקצועית של המכון". כך או כך, לאחר תיקון ההמלצה החליט המנכ"ל שוקי סגיס לבחור בכהן לתפקיד.

כשנשאל סגיס בישיבת הדירקטוריון אם בהליך המכרז נבחר לתפקיד המועמד הטוב ביותר, השיב כי "למועמדת אחת לא היה ניסיון (בתחום)... היא עצמה התלבטה לגבי רצונה להגיע לכאן ודרשה שכר גבוה". אלא שמבקר המדינה מצא בתום בדיקה כי סגיס לא דייק. המועמדת, כך התברר, שימשה במשך ארבע שנים סמנכ"לית בתחום וכיהנה כמנהלת בתחום שמונה שנים. בנוסף, לא נמצאה כל הוכחה לסירובה לקבל את המשרה בגלל תנאי השכר שהוצעו לה. למעשה, לא נמצא כל תיעוד להליך המיון שניהל הנמל לתפקיד.

"לפי מבחני ההתאמה, המועמדת בעלת כישורים טובים מאלה של המועמד הנבחר", כתב מבקר המדינה. "בחברה לא נמצאו מסמכים שמהם אפשר ללמוד מדוע הסיק המנכ"ל כי יקשה עליה להתמודד עם התפקיד". בתגובתו לדו"ח השיב סגיס כי אמנם הגיעה מועמדת אחת לשלב הסופי, אבל התרשמותו האישית היתה כי "על אף כישוריה האישיים יקשה עליה להתמודד עם התפקיד בהשוואה לכהן".

אלא שלא בכך הסתכמה הביקורת שהטיח מבקר המדינה בנמל אשדוד ובכהן עצמו. בדיקת המשרד העלתה עוד כי במקביל להליכי המיון נחקר כהן במחלקת החקירות של נציבות שירות המדינה בחשד לניצול מעמד, להעסקת קרובי משפחה, לאי-קיום הוראות ולהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.

במשרדי הנמל לא נמצאו מסמכים בדבר ההליכים הפליליים או המשמעתיים שהתנהלו נגד כהן בעבר או בזמן המכרז, וזה אף לא מצא לנכון לדווח על החקירה המשמעתית שהתנהלה נגדו. לטענת מבקר המדינה, היה בהתנהלותו זו של כהן טעם לפגם, אף כי העיר שלא נמצאו הנחיות לדיווחי מועמדים מטעם רשות החברות הממשלתיות.

באותו הדו"ח מתח מבקר המדינה ביקורת גם על מינויו של סגיס עצמו לתפקיד המנכ"ל, בטענה כי מונה לתפקידו ב-2004 מבלי שעמד בדרישות הסף לתפקיד. סגיס, כך התברר, נושא אמנם בתואר הנדסאי תעשייה וניהול מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה, אך התארים האלה אינם מתאימים לרקע ההשכלתי הנדרש ממנכ"ל בחברה ממשלתית. בנוסף, נטען כי ניסיונו העסקי של סגיס לא היה המיטבי, וכי מועמדים בעלי ניסיון עסקי דומה לזה של סגיס, ואף עשיר משלו, נפסלו בנימוק שלא עמדו בתנאי הסף לניסיון העסקי הנדרש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#