מיזם ענק לחקר המוח האנושי שנולד בישראל יתוקצב ב-1.2 מיליארד יורו - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיזם ענק לחקר המוח האנושי שנולד בישראל יתוקצב ב-1.2 מיליארד יורו

מטרת המיזם, שיוביל את תוכנית המחקר האירופית בעשור הקרוב, היא למפות את המוח על גבי מחשב כדי לסייע בטיפול במחלות ■ פרופ' עידן שגב, השותף במיזם: "ברגע שיהיה לך העתק של המוח, תוכל לדמות איך משפיעה עליו מחלת הפרקינסון ו'לתקן' אותה. יש 560 מחלות נוירולוגיות שנוכל לחקור"

13תגובות

מיזם מדעי שמקורו בישראל נבחר להוביל את תוכנית המחקר האירופית בעשור הקרוב. מיזם המוח האנושי, שאחת ממטרותיו היא למפות את המוח על גבי מחשב, מנוהל כיום במכון הטכנולוגי של לוזאן (EPFL) על ידי פרופ' הנרי מרקרם, לשעבר חוקר במכון ויצמן.

טס שפלן

המיזם יתוקצב בכ-1.19 מיליארד יורו בעשר השנים הקרובות, בכפוף ליעדים שהוצבו על ידי האיחוד האירופי, וייהפך לפרויקט בינלאומי ענק שבו ישתתפו מאות חוקרים מ-200 מוסדות מחקר בעולם. בשנה העשירית לתוכנית, כ-40% מתקציבה יגיע מהמדינות השותפות למיזם והיתר ממוסדות המחקר. בשנה הראשונה ישתתפו במיזם חוקרים מ-87 מוסדות ב-23 מדינות, כולל מהאוניברסיטאות בישראל, שתשתתף במימון 2% מהמחקר.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

נציבות המחקר של האיחוד האירופי בחרה במיזם המוח האנושי מבין שישה מיזמים מדעיים שהתמודדו על תואר תוכניות "ספינות הדגל" במחקר של האיחוד האירופי, שאמורות להוביל את המחקר באירופה בטווח הארוך. מטרת הנציבות היתה לבחור בתוכניות מחקר בתחומים שתרומתם לעתיד האנושות צפויה להיות הגדולה ביותר. בנוסף בחרה הנציבות האירופית לתקצב בסכום דומה פרויקט לחקר הגרפין, חומר בעל תכונות חשמליות ייחודיות.

מובילי המחקר מתכננים למפות באמצעות מודלים מתמטיים את התהליכים במוח האנושי על גבי מחשבי על, שיפותחו כדי להתמודד עם האתגר, וכך לפתח טיפולים למחלות שמקורן במוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון. בנוסף, המיזם מתכנן לבצע "מהפכה" בעולם המחשוב, על ידי יצירת מחשבים שיהיו מבוססים על פעילות המוח האנושי. אחת ממטרות המחקר בטווח הרחוק היא ליצור רובוטים שיהיו מבוססים על מחשבים בעלי הבנה אנושית.

ליאור מזרחי באו באו

"ההשראה התחילה במכון ויצמן"

הרעיון למיזם נולד בישראל על ידי פרופ' מרקרם, שעבר למכון הטכנולוגי בלוזאן כדי לממש אותו באמצעות מחשב העל במכון. בבסיס המיזם עומדת תוכנית "המוח הכחול" של מרקרם, שמטרתה למפות באמצעות מודלים מתמטיים את המוח. החוקרים השותפים למיזם הצליחו למפות על גבי המחשב בלוזאן חלק ממוחם של עכברים, אך הגיעו להבנה שלצורך מיפוי מקיף יותר של המוח האנושי יש צורך במחשבי על מסוג חדש. חלק מתקציב הענק של המיזם יופנה לפיתוח דור חדש של מחשבי על, שישמש את החוקרים בכל העולם.

מרקרם מנהל את המיזם בשיתוף פרופ' קארל מאייר מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה וריצ'רד פרקוביאק מהמרכז הרפואי ואלואה ואוניברסיטת לוזאן שבשווייץ.

במיזם שותפים גם פרופ' עידן שגב, ראש המחלקה לניורוגיולוגיה באוניברסיטה העברית, שהיה ממובילי תוכנית "המוח הכחול" עם מרקרם, פרופ' ידין דודאי, ראש המחלקה לניורוביולוגיה וראש המרכז לדימות המוח וראש המרכז לחקר המוח במכון ויצמן, וד"ר מירה מרכוס-קאליש, מאוניברסיטת תל אביב. זאת, בנוסף לשישה חוקרים ישראלים נוספים ממכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה. הפרויקט יהיה משותף לחוקרים בתחומים שונים בחקר המוח, כמו פיזיקה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה וניורוביולוגיה.

"ההשראה למיזם התחילה במכון ויצמן. כשהגעתי למכון הבנתי שצריך לטפל במיפוי של כל המוח, ושאנחנו צריכים לפתח תוכנית חדשה כדי לבצע את זה", אומר מרקרם. "רוב הנתונים שמשמשים אותנו בפרויקט מיפוי המוח נוצרו במכון ויצמן. כשעברנו להשתמש במחשב העל בשווייץ התחלנו להזין אותם, אבל גם הוא לא הספיק כדי לעבוד על הפרויקט בממדי ענק. היינו צריכים לגדול בהרבה, ולכן הגשנו מועמדות למועצה האירופית".

"זהו אתגר מדעי ענק", אומר מרקרם, "המוח הוא פאזל ענק של טריליון חלקים ורובם חסרים. המסר החשוב הוא שזה הזמן שכולנו נתאחד ונפתור את הבעיות הגדולות של הבנת המוח. במשך 200 שנה אנחנו חוקרים את המוח באופן אינדיווידואלי, ועכשיו נוכל להתאחד סביב פרויקט משותף ולהאיץ את השלמת הפאזל יחד". לדבריו, "ההצהרה על בחירת הפרויקט חשובה יותר מהמענק הכספי. הבחירה בו תמקד את הקהילה בנושא ותסייע ליצור את תחושת הדחיפות שזקוקה להבנת המוח, שגורם לכל כך הרבה בעיות ומחלות. זה אתגר וגם הזדמנות לבנות סוג חדש של מחשבים".

"בישראל לא מונעים מחזון להתגשם", אומר מרקרם. "הגעתי לישראל מדרום אפריקה בזכות פרופ' מנחם סגל, ראש המרכז לחקר מחלות עצבים, במכון ויצמן, ודודאי היתה דמות מעצבת ותומכת. השותפים בישראל הם חלק מרכזי בכך שהפרויקט מתממש. זה לא היה קורה בלעדיהם, ועבורי ישראל היא חלק מרכזי במיזם". מהן השפעות המיזם על המדע והאנושות?

"אנחנו חושבים שתהיה השפעה בטווח הקצר על הרפואה. אחד האתגרים שלנו בתחילת הדרך הוא לאסוף מידע על כל מחלות המוח מבתי חולים רבים בעולם. אנחנו רוצים לבנות בסיס נתונים ניתן להשוואה של כל המחלות והתסמינים שלהם ודרכי הטיפול. בעתיד נשתמש בנתונים אלה כדי לפתח סימולציות למחלות על גבי מחשבי העל כדי למצוא שיטות טיפול מתקדמות.

היתרון בישראל

"ברגע שיהיה לך העתק מתמטי של המוח תוכל לדמות איך משפיעה עליו מחלת הפרקינסון לדוגמה, 'לתקן' את המחלה במחשב וכך לסייע להבין איך לפתח דרגי טיפול במציאות", אומר פרופ' שגב השותף בפרויקט. "יש 560 מחלות נוירולוגיות שנוכל לחקור אם תהיה לנו גישה להעתק של המוח השלם".

לדברי דודאי, "המיזם חשוב מאוד כי הוא מראה שאנחנו באמת על המפה בתחום, ואנחנו מקווים להביא מדענים ישראלים נוספים למחקר. היתרון בישראל הוא שאנו בנויים בצורה כזאת שקבוצות מחקר מתחומים שונים יכולים לעבוד בצורה גמישה כדי לייצר תוצאות. עצם הבחירה במיזם מראה שלחקר המוח יש השפעות כלכליות וטכנולוגיות יוצאות מן הכלל".

חלק מהפרויקט עוסק בהשלכות האתיות והחברתיות של בניית מחשבי על מבוססים על המוח האנושי. "אם נבנה מערכת שבנויה על המוח, צריך להביא בחשבון מה ההשפעה החברתית והאתית של זה", אומר דודאי. "צריך להביא בחשבון מה ההשפעה של יצורים שדומים לנו שנוצרו על ידנו. למרות זאת, דודאי מוסיף, "האמת פחות מבהילה ממה שרואים בסרטים".

בנוסף למיפיו המוח האנושי, מחשבי העל שיפותחו על ידי החוקרים יהיו מבוססים על מבנה המוח האנושי. לדברי שגב, "בהשראת המוח האנושי ניתן לבנות מחשב שיפעל בצריכה אנרגטית נמוכה וזולה. אנחנו חושבים שבעקבות ההבנה שנגיע אליה, ייוצרו רובוטים מתוחכמים שישמשו את בני האדם", מוסיף שגב.

לדבריו, אחת ממטרות המיזם היא להנגיש את הידע שנוצר בו לאוכלוסייה במוזיאונים באירופה ובאינטרנט. "החלק החברתי חשוב לנו מאוד. אנחנו לא רוצים להישאר במגדל השן, אלא להנגיש את המידע לקהל הרחב", אומר שגב.

נשיא המדינה, שמעון פרס, שהקים עמותה לעידוד חקר המוח בישראל, אמר בתגובה לבחירת המיזם כי "חשיפת המסתורין של המוח תעזור לנו להבין את התפקוד שלנו, הבחירות שלנו, ובסופו של דבר את עצמנו. ישראל הניחה את חקר המוח בלב מאמציה לעשור הקרוב, וכבר מובילה את המאמץ העולמי לשיפור ההבנה של המין אנושי שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#