סיור בלעדי אצל הבת האליטיסטית של התעשייה האווירית - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עסקי הנשק

סיור בלעדי אצל הבת האליטיסטית של התעשייה האווירית

הצצה נדירה לחברה הישראלית שמוכרת במיליארד דולר בשנה וממנה יוצאים הפיתוחים שמגנים על ישראל, בהם גם כיפת ברזל ■ בלי ליסינג ועם ועד חזק, אלתא נהייתה למובילה עולמית ולאחת המעסיקות הטובות בישראל

14תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"אתם רואים שם?", מצביע הקב"ט על הכיכר שנמצאת מול שער כניסה למפעל אלתא ליד אשדוד. "שם נפל טיל במבצע 'עמוד ענן'. פה בכניסה נפל טיל ב'ענבי זעם'. מזל שהמאבטחים לבשו ציוד מיגון, אחרת היה קורה כאן אסון".

בצדו השני של מערך האבטחה העמוק שקיבל את פנינו בכניסה, חיכה לנו מיקרו-קוסמוס טכנולוגי שונה מכל מה שהכרנו עד כה. לאחר כיסוי המצלמות, ובליווי צמוד, התחלנו את מסענו בשבילי הקמפוס הרחב, הזרוע באוסף אקלקטי של בנייני משרדים, האנגרים ענקיים, מגרשי ציוד רחבי ידיים ומתקני ייצור והרכבה. זאת היתה הצצה ראשונה למתקן שלא נחשף עד כה בתקשורת, שבו מייצרים חלק ניכר מהמכ"מים שמגנים על ישראל.

ב-1969 שלח ראש הממשלה לוי אשכול כמה עשרות ממהנדסי התעשייה האווירית להקים באשדוד את אלתא, כחברה בת שבלבה טכנולוגיית מיקרוגל ייחודית. אלתא אמנם הצליחה להפריד את עצמה מהחברה האם הממשלתית, וליצור לעצמה תדמית של דור המשך אליטיסטי, אך מעולם לא התנקתה לגמרי משורשיה. הדי.אן.איי הממשלתי עדיין קיים שם, ומתחת למעטה ההיי-טקיסטי שוכן ארגון בעל אופי מעט הסתדרותי. אין בה אווירה של סטארט-אפ או צי מכוניות ליסינג במגרש החנייה, ותחושת השליחות מניעה את החברה הזאת קדימה ביעילות לא פחותה מהרצון לעושר שדוחף את העולם העסקי.

אילן אסייג

3,600 עובדי ייצור, מהנדסים ומנהלים מייצרים בקמפוס הגדול הזה הכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר. מתוקף תפקידה הציבורי נמצאת אלתא בחזית הטכנולוגית מול עזה ואירן. מתוקף תפקידה העסקי היא מפתחת ומייצרת את מערכות המכ"ם המתוחכמות בעולם, המשולבות בכל סביבה: בים, ביבשה ואף בחלל.

אלתא תמיד הצליחה להיות עצמאית מבחינה כלכלית, וב-2011 אף רשמה רווח של כ-100 מיליון דולר. אך בעלת המניות היחידה של אלתא, כלומר מדינת ישראל, תופשת את המושג "ערך" בצורות שונות: הערך שמייצר מכ"ם אדיר ממדים, שמסוגל לזהות שיגורי טילים ממרחק של 1,000 ק"מ, אינו נמדד בדולרים. היכולת לפתח בזריזות מערכת אפקטיבית להגנת העורף אינה נמדדת ביחס ישיר לתרומתה לרווח הנקי. יצירת מקום תעסוקה נוח ויציב עבור 3,600 עובדים אינה נמדדת במונחי תשואה להון. אנשי אלתא אמנם מתגאים בצמיחה נאה וברווחיות רבת שנים, אך על כתפיהם מונחות לא מעט מטרות לאומיות. לא סתם זכתה החברה עד כה ב-13 פרסי ביטחון ישראל.

חולקים את הידע עם המתחרים

הסיבה העיקרית שבגללה כל כך רצינו לבקר באלתא, ואולי הסיבה העיקרית שבגללה החברה שיתפה פעולה באופן חריג שכזה, היא כיפת ברזל - מערכת יירוט הטילים הבליסטיים, שבמבצע "עמוד ענן" יירטה יותר מ-400 רקטות. למכ"מים של אלתא יש תפקיד מרכזי בהפעלת סוללות כיפת ברזל: במשך כשלוש שנים פותח באלתא המכ"ם המותקן בה, המסתמך על מכ"ם רז מבית אלתא. המכ"ם במערכת מגלה את הרקטה בנקודת היציאה, מחשב את המסלול הצפוי שלה, ומצביע על המקום שבו היא עתידה לפגוע. כל אותו זמן המערכת רואה את הטיל המיירט והמיורט ונמצאת בקשר עם המיירט.

המבצע לפרישת סוללת כיפת ברזל החמישית בגוש דן בימי הלחימה של "עמוד ענן" הוא מקור גאווה באלתא. "זו דוגמה לשאהידיות של העובדים", מספר המנכ"ל נסים הדס, המשמש גם כסמנכ"ל התעשייה האווירית. "אתה אומר להם שצריך לפרוש סוללה חמישית של כיפת ברזל. אומרים לי - בבקשה, מה שתרצה. יוצאים צוותים, עובדים יום ולילה, אומרים לי 'עוף לנו מהעיניים, אל תפריע'. בסופו של דבר, מערכת שהיינו אמורים לפרוש בשלושה חודשים - פרשנו ביומיים".

המכ"ם הוא המוטיב המחבר בין כל מוצריה של אלתא. ההתמקדות בטכנולוגיה הזו הפכה את החברה למובילה עולמית בתחום, והמכ"מים שלה משולבים במערכות נשק ומודיעין מסוגים שונים: החל במכ"מים קטנים הניתנים להזזה מהירה על ידי חייל או שניים וכלה במכ"מים ענקיים העוקבים אחר מטרות רבות בעת ובעונה אחת, ומסוגלים לייצר תמונת מצב ברדיוס של מאות ולפעמים אלפי ק"מ.

אנחנו צועדים עם מנהלי החברה בשבילי הקמפוס, עד שמגיעים להאנגר שבו מבוצעים הבדיקות והכיול של המכ"מים לפני יציאתם משערי החברה. כל מכ"ם, גדול ככל שיהיה, מובל לאולם ענק זה, בגובה של ארבע קומות, שקירותיו מצופים בקונוסים ספוגיים בגודל מטר. תפקידם של הקונוסים הספוגיים הוא לנטרל הפרעות וליצור סביבה סטרילית מקרינה אלקטרו-סטטית. במרכז האולם החשוך קמעה ניצב מכ"ם ענק שמתביית על מטרות פיקטיביות שמוקרנות לפניו. לאחר מכן אנחנו מגיעים למפעל שבו מרכיבים את יחידות המכ"ם הקטנות, שמרצפות את הקיר החזיתי של המכ"ם הענק. במפעל מועסקים עשרות עובדי ייצור מודרניים, המלחימים, מרכיבים ובודקים את המוצר בסביבת עבודה חצי סטרילית.

"אנחנו רוצים שליטה מלאה בטכנולוגיית הליבה שלנו, כלומר רכיבי המיקרוגל", אומר הדס. "הציבור מכיר את המיקרוגל כתחליף לתנור הביתי, אך למעשה זאת טכנולוגיה של שידורים והעברת מידע שנמצאת במכשירי רדיו וטלוויזיה, וגם במכ"מים".

ללא קרדיט

שני מפעלים בשטח אלתא עוסקים בייצור רכיבים המבוססים על טכנולוגיה זו. "המכ"ם של כיפת ברזל, למשל, בנוי מאלפי מכ"מונים קטנים שלכל אחד מהם יש יחידת שידור, יחידת קליטה ויחידת עיבוד שנמצאת מאחורי האנטנה, ויחדיו הם יוצרים את המערך הכולל. כל יחידה קטנה צריכה להיות זולה ואמינה, משום שאנחנו רוצים לייצר בכמויות של אלפים ועשרות אלפים".

הפרויקטים המוכרים ביותר של אלתא בשוק הישראלי קשורים לשכבות המיגון בפני ירי טילים ונשק תלול מסלול. רשימת הפרויקטים כוללת שמות קוד שנהפכו לשגורים בפי כל, כמו "שרביט קסמים" שנועד להגנה מירי מטווח בינוני; "אורן ירוק" - מכ"ם עם טווח גילוי של 1,000 ק"מ; וכמובן "כיפת ברזל". פרויקט נוסף שזכה לפרסום לאחר שהציל חיי אדם הוא "מעיל רוח" למיגון טנקים. מגוון המוצרים בקטגוריה זו אחראים למחצית מהעסקות שבהן מעורבת אלתא.

בניגוד לחברות רגילות, אלתא לא מהססת לחלוק את טכנולוגיית הליבה שלה עם מתחריה המקומיים. "אמנם 95% מהתפוקות של המפעלים שלנו הם לשימוש פנימי שלנו, אך אנחנו מוכנים למכור טכנולוגיה למתחרים בישראל, כמו אלישרא ורפאל. מערכת הביטחון משקיעה בנו כדי שנפתח יכולות כאלה, כך שיש לנו מחויבות מוסרית גם עבור המתחרים המקומיים שלנו".

נלחמים בהילרי קלינטון

למרות ההצטיינות הישראלית במערכות טכנולוגיות ששמן יוצא למרחוק, הדס טוען כי זהותה הישראלית של החברה לא נותנת לה יתרון במכרזים בחו"ל. "בהרבה מאוד מקומות העובדה שאנחנו ישראלים לא מהווה נכס אסטרטגי מול המתחרים, למשל בקוריאה הדרומית", טוען הדס. במכרזים הגדולים מתמודדת אלתא לא אחת מול חברות אמריקאיות גדולות שפועלות בגיבוי הממשל, שמפעיל לובי להגנתן. הדס וצמרת אלתא מרבים בסיפורים על מערכות יחסים סבוכות פוליטית חוצות אוקיאנוסים. "לפני כמה שנים התחרינו מול האמריקאים בפרויקט של מאות מיליוני דולרים במדינה מסוימת. זכינו במכרז, אבל האמריקאים לא קיבלו את דבר הלקוח. הם הגיעו עד שרת החוץ הילרי קלינטון, ששלחה מכתבים והשמצות. אתה אומר לעצמך - אנחנו נלחמים נגד הילרי הגדולה, עם כובד המשקל שיש לה ביחסים בינלאומיים. בסוף זכינו בהזמנה, אבל זה עיכב את התהליך ביותר משנה".

סמנכ"ל הכספים משה ליפל מספר על אירוע שהסתיים פחות טוב: "יש כמה דוגמאות למקרים שבהם הפסדנו במכרזים באירופה, כי היינו קצת יותר טובים וקצת יותר זולים אבל זה לא הספיק. כשלאירופאים יש אפשרות לקנות מספק אירופאי אחר הם יעדיפו אותו על פנינו, אלא אם אנחנו באמת הרבה יותר טובים והרבה יותר זולים".

90% ממכירות אלתא הן ליצוא, והיתר הוא למערכת הביטחון הישראלית. לקוחות אלתא פרושים על פני 69 מדינות. כחברה שרוב פעילותה מוכוונת ליצוא, אלתא רגישה לתנודות במצב הביטחוני והפוליטי. כך, למשל, בעקבות הידרדרות היחסים עם טורקיה, הורה משרד הביטחון ב-2011 לאלתא ולאל-אופ מקבוצת אלביט מערכות לבטל עסקה עם חיל האוויר הטורקי למכירת מערכות מודיעין אווירי המבוססות על חיישנים אלקטרו-אופטיים. ביטול ההסכם, שנחתם ב-2009, גרם לירידה בהכנסות וברווחיות אלתא באותה שנה.

הסביבה העסקית שבה פועלת החברה היא כמעט בלתי אפשרית. הכנסותיה תנודתיות ותלויות באינספור גורמים שאינם ניתנים לחיזוי, בעוד הוצאותיה כמעט קשיחות. מאחר שהלקוחות שלה הם ממשלות וצבאות זרים, הביקוש למוצרים יכול להשתנות מקצה לקצה בהינף החלטה פוליטית. כדי לחפות על כך גובה החברה פרמיה גדולה יחסית על כל פרויקט. ההערכות הן כי הרווח התפעולי של מרבית הפרויקטים גבוה מ-50%.

ב-2011 הסתכמו המכירות של אלתא במיליארד דולר, שרובם הגיעו מעסקות יצוא (כ-85%). הרווח הנקי של החברה ב-2011 היה כ-100 מיליון דולר, כך ששולי הרווח הם כ-10%. באותה שנה קיבלה אלתא הזמנות חדשות בסך מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה היה ב-2011 2.47 מיליארד דולר. שיעור הצמיחה השנתי של אלתא הוא 7%-8%, ובעשור האחרון היא שילשה את הכנסותיה.

אחד ממקורות הגאווה של החברה הוא שהיא שומרת על רווחיות באופן רצוף מאז 1975. "לאורך כל השנים אנחנו חברה רווחית", אומר הדס. "גם כשהתעשייה האווירית עברה תוכנית הבראה, אלתא היתה מחוץ לה, כי היא חברה בריאה. הטכנולוגיה היא היתרון שלנו. בכל זאת, אנחנו מדינה קטנה שלא יכולה להפעיל לובי פוליטי חוצה יבשות כדי לקדם את התעשייה הביטחונית שלה. אי אפשר לשרוד אם אתה לא מצטיין עסקי. מדינת ישראל, הבעלים שלנו, לא מפצה אותנו על עסקות שאנחנו מאבדים בשל לחצים פוליטיים גלובליים. בגנים שלנו אנחנו מצטיינים עסקית, בעשירון העליון של החברות הביטחוניות".

ממשלות זרות וצבאות הם לקוחות בעלי דרישות ייחודיות, גם אם סוגיית המחיר פחות קריטית עבורם. ההחלטה על פיתוח מוצר חדש לא מתקבלת לאחר מחקרי שוק. "לעתים רחוקות אנחנו מפתחים מערכות ביוזמתנו", מסביר הדס. "מאחורי פיתוח מוצר עומד תמיד הלקוח, שמגיע אלינו עם צרכים ודרישות. בחלק גדול מאוד מהמקרים אנחנו באים עם הרעיונות המבצעיים ואומרים איך אפשר לממש אותם בטכנולוגיה שפיתחנו. אנחנו מכירים את הצרכים הצבאיים ומציעים פתרונות לפי הטכנולוגיה שפיתחנו. אז מתחיל להתפתח דיאלוג עם הלקוח.

"אנחנו פועלים בשוק עם הרבה מתחרים. בגלל מגוון המוצרים שיש לנו כחברה ביטחונית שמתעסקת במערכות מודיעין - ולדעתי יש לנו את המגוון הגדול בעולם - אין חברה שהיא העתק שלנו, שמתחרה בכל קו המוצרים שלנו. אנחנו מדורגים כחברה הרביעית בגודלה בעולם מבחינת המכ"מים. מבחינת הגודל יחסית לאוכלוסיה אנחנו מספר אחת".

כצפוי, צה"ל הוא לקוח אסטרטגי של אלתא. "כמעט כל המוצרים שלנו נמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל, אך צה"ל לא בהכרח יזם את פיתוחם. בהרבה מאוד מקרים לקוח זר מממן את הפיתוח, וצה"ל משלם רק את העלות השולית. אתה מפתח מוצר עבור לקוח זר, ובמקביל משכנע את צה"ל לרכוש מוצר דומה. כל הפעילות שלנו נמצאת תחת פיקוחו של מנגנון אגף פיקוח ליצוא מערכות צבאיות. כדי למכור מוצר שלנו, גם אם לצרכים סמי-אזרחיים, נדרש אישור ממשרד הביטחון. אנחנו עובדים עם מערכת הביטחון בהרמוניה מלאה, והמערכת נהנית מהפתרונות שאנחנו מפתחים ליצוא. לפעמים המשרד עוזר לנו לשכנע את הלקוח שהוא צריך את זה, כי גם הוא ייהנה מזה".

יציבות שמזכירה קיבוץ

בין אלתא לחברה האם, התעשייה האווירית, שוררת מערכת יחסים מורכבת. יו"ר הדירקטוריון העצמאי של אלתא הוא יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית. החברה הבת מניבה לה הכנסות נאות, והיא נכס שהחברה האם לא תוותר עליו בקלות - 50% מרווחי אלתא מחולקים לתעשייה האווירית כדיווידנד מדי שנה. "היו בעבר דיבורים על הפרדה, אבל זה לא רלוונטי ולא נמצא על הפרק", אומר הדס. "מדברים על הפרטה של כלל התעשייה או חלקים ממנה באופן הומוגני, לא של גוף כזה או אחר. הם לא יסכימו לנתק אותנו מהר כל כך". השם אלתא הוא ראשי התיבות של "אלקטרוניקה תעשייה אווירית", אבל במשך שנים הבדיחה היתה שפירושו "אל תקראו לנו תעשייה אווירית".

ב-2012 דורגה אלתא במקום ה-34 בדירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן של חברת המידע העסקי BDI. אמנם לא מדובר במקום גבוה, אך זהו זינוק של 15 מקומות מהסקר הקודם. כיום מדורגת החברה מעל חברות טכנולוגיה אטרקטיביות כמו סאנדיסק, ורינט, מארוול, קומברס ואחרות. ייתכן שבתקופות משבר זוכה היציבות התעסוקתית שמספקת החברה בנקודת זכות גם בקרב הצעירים.

עובד חברה שעמו שוחחנו השווה בינה לבין קיבוץ: מקום נהדר עבור עובדים צעירים חסרי ניסיון ועבור עובדים המחפשים סביבה יציבה להתבגר בה. אחת התלונות הרווחות של העובדים היא קושי בקידום ושכר נמוך יחסית לתעשייה.

"אנחנו עורכים סקרים ומתשאלים את העובדים", אומר סמנכ"ל משאבי האנוש, דוד אפלבאום. "בסופו של דבר העניין בעבודה כאן נובע מציונות, ואנחנו לא מתביישים בזה. במקומות הבאים נמצאים שכר הוגן ותנאים סביבתיים, ואנחנו לא חוסכים בהם, כי הם מעניקים תחושה של עבודה בהיי-טק".

"אנחנו מתחרים בכל החברות, הן חברות ביטחוניות והן חברות היי-טק", מוסיף הדס. "אלתא היא מקום עבודה מאתגר מאוד, כי העובדים עוסקים בפסגת הטכנולוגיה ומערבים דיסציפלינות שונות. לדוגמה, במקרים רבים אנחנו לוקחים טכנולוגיות שפותחו לסלולר ומאמצים אותן למערכות שלנו".

כמו חברה ממשלתית קלאסית, גם באלתא קיימת עבודה מאורגנת שמגבילה את הגמישות הניהולית של החברה. הדס והקולגות לא מסתירים את החסרונות של המצב הזה, אך אומרים כי החברה מסתדרת היטב עם המגבלה הזו. "בשנה האחרונה פרשו מהחברה 100 איש", אומר אפלבאום. "גיל העובדים הממוצע באלתא הוא 46, גיל מבוגר יחסית שמשקף את הבדלי התפישות בין התעשיות הביטחוניות לסטארט-אפים, שבהם הגיל הממוצע צעיר במידה ניכרת. הוותק הממוצע לעובד הוא 20 שנה, ואילו הוותק הממוצע של עובדים הפורשים לגמלאות הוא 40 שנה. כ-85% מהאנשים שמתחילים לעבוד באלתא פורשים ממנה לפנסיה".

עם זאת, הדס ממהר להסתייג: "זה לא שאנחנו לא מפטרים עובדים. לחברה יש תדמית כאילו שמי נכנס אליה לא יוצא. בשנה שעברה פיטרנו 60 עובדים בגלל חוסר יעילות, ויש עובדים שאנחנו מציעים להם פרישה מוקדמת". לדברי הדס, אלתא קולטת מדי שנה מאות עובדים, שחלקם נקלטים במקום הפורשים לפנסיה. אפלבאום מוסיף כי שיטת הגיוס המובילה באלתא היא חבר מביא חבר - בדומה למקובל בתעשייה.

בחברה יודעים כי לחדשנות יש תפקיד חשוב הן מבחינה עסקית והן בשל הצורך לאתגר את העובדים. כדי לשמור על רף גבוה של חדשנות טכנולוגית, אלתא שמה לה למטרה שבכל שנה יגיעו 20% מהעסקים שלה ממוצרים חדשים. כך, מדי חמש שנים אמור פורטפוליו המוצרים של אלתא להתחלף.

"יש פה חופש פעולה אקדמי", אומר הדס. "אם אתה רוצה לעודד חדשנות, אתה אומר לאנשים להמציא מה שהם רוצים, ואני רק אוודא שהם לא 'משרלטים'. אם אתה נותן את זה למישהו זה נהיה הבייבי שלו, הוא מתאבד על זה. הוא לוקח את המוצר ונוסע להדגים אותו אצל לקוח בחום של 50 מעלות בצל, או יוצא להפלגה בים עם הלקוח. אתה רואה אנשים שעובדים יום ולילה, ואומרים שהם מרגישים שזה המוצר שלהם ומזדהים עם הארגון. אנחנו לא יודעים לתדלק את האנשים באמצעות בונוסים, אבל יודעים להחדיר בהם שליחות".

אילן אסייג

בנתוני החשב הכללי של משרד האוצר, שפורסמו בתחילת החודש, דורגו עובדי אלתא במקום התשיעי ברשימת השכר של עובדי הגופים הציבוריים. המשכורת החודשית הממוצעת של עובדי החברה היא 20,563 שקל. הדס נמצא במקום ה-26 ברשימת שיאני השכר: הוא משתכר 77 אלף שקל ברוטו בחודש, ועלות ההעסקה הכוללת שלו היא 98 אלף שקל בחודש. עם זאת, הדס טוען כי "יחסית לחברות ממשלתיות רמת השכר אצלנו סבירה".

אך למרות התמונה האידילית, אלתא מצמצמת את מספר עובדיה בשנים האחרונות. היא עושה זאת באמצעות צמצום פעילות הייצור והוצאתה לקבלנים חיצוניים, חלקם בישראל וחלקם בחו"ל. "עם השנים אנחנו מסתמכים יותר על קבלני משנה, כך שחלקם היחסי של עובדי אלתא שמועסקים כעובדי ייצור הולך וקטן. עיקר הייצור הפנימי שלנו הוא של אבי טיפוס בלבד. אנחנו שומרים על הליבה הטכנולוגית, כך שמספר המהנדסים לא קטן", מסביר הדס.

מגמה זו מאפיינת את כלל תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמצמצמת את הייצור המקומי נוכח העלויות הגבוהות של כוח האדם. עם זאת, אלתא מספקת פרנסה גם לקבלני משנה ישראלים, חלקם הגדול בישובי הפריפריה. בחמש השנים האחרונות שילמה אלתא לספקים ישראלים 5.82 מיליארד שקל, מתוכם 1.2 מיליארד שקל ב-2011. לטענת החברה, 10,000 משקי בית מתפרנסים הודות לפעילות העסקית של אלתא. "אנחנו לא רוצים להוציא מהחברה את הפיתוח, את המוח, אז אנחנו מוציאים בעיקר נתחים מעבודות הייצור. אנחנו צריכים לשרוד בשוק ולהיות ייחודיים ויעילים", אומר הדס.

איתרו את קארין איי

במפעלי אלתא מפותחות מגוון טכנולוגיות בארבעה רבדים שונים: טכנולוגיות בסיסיות, מערכות וחיישנים, מערכות עילית למודיעין והתרעה ופתרונות על להערכת הקרב. בליבה הטכנולוגית נמצאים פיתוח מיקרוגל, אנטנות, טכנולוגיות שו"ב (שליטה ובקרה), משדרים ומזעור.

מערכות החיישנים הן ליבת העסקים של אלתא: בשכבה זו מפתחת אלתא את המכ"מים ב-15 קטגוריות שונות, שמתחלקות למשפחות של מכ"מים יבשתיים, מערכות בחלל, מערכות מכ"ם מוטסות, מערכות מושטות ומערכות תקשורת. "אנחנו רוצים להיות בין החברות המובילות בכל אחת מהקטגוריות האלה", אומר המנכ"ל נסים הדס. "זה נראה יומרני ולא ממוקד, אבל האסטרטגיה הזו עמדה במבחני מציאות. אחד המבחנים היה בתחילת שנות ה-2000: עבדנו על פרויקט מכירת מערכת הפלקון לסין, שהיקפו היה כמעט חצי מכלל ההזמנות של אלתא. הפרויקט בוטל בהחלטת ממשלה בעקבות לחץ אמריקאי. למרות זאת לא נאלצנו לפטר עובדים ולא נכנסנו אפילו להפסד. בגלל ריבוי 'הרגליים' יכולנו להזיז עובדים ממקום למקום".

מעטים יודעים זאת, אך פרט לפאבים - מפעלים לייצור שבבים - שמפעילות בישראל חברות מסחריות ידועות כמו אינטל או טאואר, גם בשטח אלתא נמצא פאב (Fab) קטן לייצור שבבים של מיקרוגל. המפעל, שהוקם בעקבות דרישה של משרד הביטחון ומומן על ידי רפאל ואלתא, משמש את התעשייה הביטחונית הישראלית ונועד לתת מענה לצרכיה. "זה מאפשר לנו להיות גמישים ולפתח מערכות בזמנים קצרים, וכן מאפשר לשלוט בעלויות", אומר הדס. המאמץ הלאומי להקים פאב לצורכי התעשייה הביטחונית השתלם בזמן אמת: "מכ"ם כיפת ברזל פותח תוך שנתיים-שלוש. בלי הפאב זה היה לוקח 10 שנים". עם זאת, הסדרות המיוצרות באלתא מצומצמות, וייצור המוני של רכיבים נעשה מחוץ לחברה.

קו מוצרים מעניין שמסעיר את הדמיון הוא מטוסי משימה ומערכות מודיעין מוטסות. באמצעות שילוב המכ"מים של אלתא וציוד האזנה אפשר להסב מטוסי תובלה ומטוסי מנהלים ליחידות בעלות ערך מודיעיני רב. "מטוס משימה שטס גבוה יכול לגלות כלים במרחק רב, דבר שמכ"ם קרקעי לא יכול לעשות", אומר הדס. מטוסים אלה נמצאים בשימוש מבצעי בחיל האוויר. הדס מספר כי מטוסי ביון מתוצרת אלתא שימשו לגילוי ספינת הנשק קארין איי ב-2002.

"אנחנו קבלן ראשי בפרויקטים כאלה, אף שאנחנו לא חברת מטוסים ולא פועלים תחת חברה אם שהיא יצרנית מטוסים. בואינג הפסידה בפרויקט כזה 2 מיליארד דולר. לפני שנתיים וחצי חתמנו על הסכם לשיתוף פעולה עם איירבוס, למכירת המערכות האלה. הם שינו את התכנון האוווירונאוטי עוד לפני שהיה להם חוזה ראשון, והציבו מאות מהנדסים בפרויקט הזה. זו הבעת אמון גדולה במוצר". בקטגוריה נוספת של מטוסי האזנה מתמודדת אלתא מול לוקהיד מרטין. קטגוריה שלישית היא מטוס אוויר-קרקע, שתפקידו להשיג מודיעין על מטרות קרקעיות. "בארה"ב אין אף חברה שמתעסקת בכל הקטגוריות", אומר הדס.

אחד ממקורות הגאווה העיקריים של אלתא הוא פרויקט הלוויינות, תחום חדש שאליו נכנסה החברה לפני כתשע שנים. הלוויינים מפותחים ביחידה שאחראית על הפלטפורמות, למשל מערכות חלל (SAR ותקשורת לוויינים). לווייני אלתא שמשוגרים לחלל כוללים מערכת מכ"ם שיוצרת הדמיה אלקטרונית. כדי לייצר תמונה ברזולוציה גבוהה מייצרת אלתא אנטנה וירטואלית ברוחב של כמה ק"מ. "אנחנו מנצלים את תנועתו של הלוויין ומייצרים אנטנה שנבנית ממקטעים ויכולה להגיע לרוחב של עשרות ק"מ. כך מקבלים הדמיה מכ"מית, שהרזולוציה שהיא מעבירה אינה תלויה באור ואינה מושפעת מעננות. התוצר הסופי הוא תמונת מכ"ם שדומה מאוד לתמונה אופטית שמאפשרת לפענח מה קורה ומספקת לך אמצעי מודיעין", מסביר הדס.

סוג לוויינים זה, שמיוצר כולו על טהרת הכחול-לבן, נמצא בשימוש קרוב לחמש שנים. "נאס"א גילו עניין בלוויין הזה, אך לבסוף ביטלו את הפרויקט. יתרונו של הלוויין הזה הוא בכך שהוא שוקל רק כ-300 ק"ג, בעוד שלוויינים אחרים שוקלים אלפי ק"ג. יחסית למשקל, הביצועים של הלוויין הזה הם הטובים בעולם. נאס"א ביקשו לערוך מחקר על נגה, שעליו שוררת טמפרטורה גבוהה ויש לו אטמוספירה צפופה שקשה לראות דרכה. הדרך היחידה לצלם אותו היא באמצעות מכ"ם. יתרונו של הלוויין הוא שהוא קל, ולכן אפשר להסתפק בטיל קל וזול שיביא אותו לשם. ביום הזיכרון לאילן רמון לפני שנתיים ביקר כאן נשיא נאס"א. אמרתי לו שלפני 40 שנה באנו לאשדוד והיה פה רק חול, ושהם לפני 40 שנה הטיסו אדם לירח. והנה, 40 שנה אחרי, אנחנו מסתכלים אחד לשני בגובה העיניים". 

"הפרטת התעשייה האווירית היא החלטה של מדינת ישראל"

אלתא פועלת כחברה עצמאית מכניסה ורווחית. במקביל, היא חלק מהותי בפעילותה של החברה האם שלה - התעשייה האווירית - שנהנית מדיווידנד שנתי של 50% מרווחי אלתא. אך היחסים בין החברות הם לא רק כלכליים. "בין התעשייה האווירית לאלתא יש סינרגיה משמעותית, המובילה להישגים טכנולוגיים, מבצעיים ושיווקיים התורמים לביטחון ישראל ולשיפור כלכלתה", אומר מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס. "המכמי"ם, מערכות המודיעין והחיישנים השונים המפותחים ומיוצרים באלתא משולבים במערכות על שהתעשייה האווירית מפתחת ומייצרת דוגמת מערכת הנשק חץ, מערכות הגנה אווירית לשימושים ימיים ויבשתיים דוגמת ברק ולווייני התצפית אופק וטקסאר".

ועד העובדים של התעשייה האווירית, בהנהגת ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), ידוע כארגון חזק שמשפיע על קבלת ההחלטות בחברה. בין השאר מונע ועד העובדים הדומיננטי את הפרטת החברה. לדברי וייס, "היחסים עם ועד העובדים מאופיינים בהידברות מתמדת לתועלתה של התעשייה האווירית. הפרטת התעשייה האווירית היא החלטה של הבעלים, קרי ממשלת ישראל. אני מאמין שכאשר יבשילו התנאים לכך, כל הצדדים המעורבים ימצאו את הדרך לקדם את הנושא".

אלתא היא חלק מהיתרון התחרותי של התעשייה האווירית בעולם. "בהתמודדות ובזכייה של חוזים בחו"ל נשענת אלתא על יכולתה וניסיונה של התעשייה האווירית בפיתוח ובייצור מטוסים ומל"טים, על פרישתה השיווקית של התעשייה האווירית בעשרות מדינות ועל עוצמתה הכלכלית", מסביר וייס. "בפרויקטים של השבחת והסבת מטוסים ומסוקים שמבצעת התעשייה האווירית משולבים מכ"מים ומערכות אוויוניקה של אלתא. אלתא היא אחת משש החטיבות של התעשייה האווירית. השילוב בין אלתא ליתר חטיבות החברה נותן ללקוח מערכות טכנולוגיות ייחודיות המהוות מכפיל כוח לעומת מתחרים אחרים בשוק".

מוקד משיכה לעובדים מהדרום

מפעל אלתא נבנה בחולות סמוך לעיר אשדוד. ברבות השנים הלכה העיר והתקרבה למתחם המאובטח של אלתא, וכיום שיכוניה נושקים לגדר הקמפוס. החברה אמנם נותרה מופרדת מסביבתה משיקולי אבטחה, אך לאנשי אלתא חשוב מאוד להדגיש את הקשר ההדוק בינם לבין העיר. מצד אחד, אלתא היא אחד המעסיקים הגדולים באשדוד, לצד הנמל ובתי הזיקוק. מצד שני, המרחק מאזור המרכז הופך את גיוס העובדים בחברה למשימה מאתגרת.

אלתא רואה את עצמה כחלק מהקהילה באשדוד, ומקדמת פעילויות באזור בתחום החינוך והתרומה לנזקקים. בין היתר, תלמידי כיתה ט' באשדוד מגיעים לתוכנית שמקיימת החברה בשטחה להעשרה במדע. "את התוצר של זה נראה בעוד עשר שנים", אומר הדס.

אך הפעילות הקהילתית אינה תרומתה העיקרית של החברה לסביבתה הישירה. מרבית עובדי החברה הם תושבי הדרום ואשדוד. בדומה לאינטל בקריית גת, כך אלתא באשדוד מצליחה למשוך לפריפריה עובדים מכל רחבי ישראל: 46% מעובדי החברה מתגוררים באשדוד, 11% ברחובות, 9% בראשון לציון, 7% באשקלון, 5% ברמת גן ו-5% במודיעין. 22% מהעובדים הם נשים, רובן בתפקידים טכנולוגיים.

כמו חברות טכנולוגיות אחרות, הנכס העיקרי שעליו נסמכת החברה הוא כוח האדם. מבין עובדי אלתא באשדוד, 51% הם מהנדסים ומדענים, 3% דוקטורים למדעים, 22% הנדסאים וטכנאים ו-14% עובדי ייצור. אלתא מתחרה על עובדיה מול חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות המובילות בעולם. העובדים מגיעים לחברה מכלל האוניברסיטאות, והיא מקיימת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון.

אלתא מערכות

הקמה: 1969 עובדים: 3,600 מנכ"ל: נסים הדס מכירות (2011): מיליארד דולר, רובם מעסקות יצוא (כ-85%) רווח נקי (2011): כ-100 מיליון דולר שיעור צמיחה שנתי: 7%-8%

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#