ישראל כבר לא מתייבשת - אבל על מחירי המים זה לא ישפיע - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טוחנים מים

ישראל כבר לא מתייבשת - אבל על מחירי המים זה לא ישפיע

מפלס הכנרת, שעלה השבוע ב-60 ס"מ, הוא הכוכב הגדול של הסופה ■ כולם מדברים עליו, שמחים בשבילו ובטוחים שבזכותו התיירים יחזרו, הדייגים ימצאו פרנסה והמחסור במים ייפתר - אז זהו, שלא בדיוק

36תגובות

בדומה לאמרה המוכרת של מארק טווין, כולם דיברו השבוע על מזג האוויר - אבל איש לא עשה דבר בנידון, חוץ מלשדר: הצפת נתיבי איילון שהובילה לפקק של המדינה בתל אביב, נחל שעלה על גדותיו וניתק שכונה שלמה במודיעין, חילוץ הרואי בבאקה אל גרבייה. כמה טונות מלח יפוזרו השנה בכבישי צפת? מי המטורף שמפליג בנחל איילון? שלג בירושלים ואפילו בדימונה - אירועים מסעירים בשבוע קפוא.

אבל כל אלה היו רק תופעות לוואי עונתיות למופע המרכזי, שלעולם לא נס לחו: המעקב אחר מפלס הכנרת, שעלה השבוע בכ-60 ס"מ. ביממה שבין שני לשלישי עלה המפלס ב-22 ס"מ. במינהלת הכנרת מספרים כי הפעם האחרונה שבה נרשמה עלייה דומה היתה ב-21 בפברואר 2003. ביממה שבין שלישי לרביעי עלה המפלס ב-16 ס"מ נוספים, ורק 2.5 מטרים מפרידים בינו לבין הקו האדום העליון. אם יירשמו עוד "אירועי גשם" דומים, כמו שנוהגים המומחים לציין, ייתכן שנצליח לשחזר את השיא של חורף 1992 וסכר דגניה ייפתח שוב אחרי יותר מ-20 שנה - בימים שבהם היינו משוכנעים שכולנו שותים מאותה כנרת.

נוכח המראות והנתונים היבשים-רטובים, ייתכן שאפילו רחל המשוררת עולצת בקברה, שמשקיף על הימה. בבית הקברות כנרת טמונה גם נעמי שמר, שהלחינה את "כנרת", ליד גדולי אומה כמו ברל כצנלסון ומשה הס. הכנרת חוזרת לימי הזוהר, והציבור נרגש. האיום הוסר. המים זורמים בברזים, אפשר שוב להתענג על מקלחת ארוכה ונטולת רגשות אשם - ואולי אפילו לשלם פחות.

אייל טואג

אז זהו, שלא. לחיבור התמידי שלנו למד הגובה של הכנרת אין, לפחות תיאורטית, הסבר הגיוני - ובוודאי שלא כלכלי. ישראל ידעה ויודעת לספק מים גם במפלס נמוך. כיום מספקת הכנרת כ-25% מצריכת המים של משק המים בישראל בלבד. גם פעילות הדיג באגם לא נפגעה בשנים הקשות. גשמי ברכה אולי משמחים את הישראלים (לפחות עד שהם תוקעים אותם בפקק של חמש שעות), אבל החיבור של הציבור לכנרת הוא כמעט מיסטי, בוודאי ביחס למשמעות האמיתית של השינויים בגובה המפלס. אחרי שיחות עם תושבים, דייגים, אנשי תיירות ונציגי רשויות, קשה שלא להגיע למסקנה שהכנרת היא מותג-על, כמו הכותל המערבי, רק דינמי ומתוחכם יותר - ובהתאם לכך, גובה המפלס משפיע על המורל הלאומי הרבה יותר מאשר על מצב משק המים.

"אני נמצאת עכשיו בגשר אריק. איזו זרימה, כמה מטיילים", מדווחת בהתלהבות עידית לב מקיבוץ עין גב. "כשמפלס הכנרת עולה - מצב הרוח עולה ומפלס המבקרים עולה", אומרת לב, המשמשת כמוכרנית בחברת השיט התיירותי "שיט כנרת" של הקיבוץ. עם זאת, לדבריה, לעליית מפלס הכנרת אין השפעה ישירה על כלכלת האזור. "אנחנו פשוט מאריכים את הגשרים מהיבשה לסירות. עליית המפלס משפיעה בעיקר על המבקרים", היא אומרת.

בעלה של עירית, מנחם לב, הוא דייג בכנרת כבר 34 שנה. לב והצוות שלו דגים מדי שנה 200-400 טונה דגים, בהתאם להזמנות. "יש לבנונים, אמנונים, בורים וסרדינים", מסביר מנחם. "ירידת המפלס יוצרת לחלק מהדייגים בעיות בפרישת רשתות, אבל לא פוגעת בכמות הדגים. בכנרת יש הרבה יותר דגים ממה שהשוק צורך. עליית המפלס מביאה המון מזון לדגים, אבל היא מביאה אתה עוד דברים שפוגעים באיכות המים. החורף הזה הוא חורף אלים, כי כל המשקעים מגיעים במכות".

כבר שלושה ימים, מאז שהחלה הסערה, מנחם לא עובד בשל הרוחות החזקות, אבל הוא מבסוט. "כשהכנרת מלאה זה כמו כוס מלאה של מים. כשהיא ריקה זו כנרת עצובה, ולאנשים לא נעים לבוא. המפלס משפיע על המורל של האנשים ועל כמות המבקרים - חד וחלק. כשהכנרת מלאה זו תחושה אחרת: אתה הולך פחות על אבנים, אתה מצליח לראות מהחוף את הילד שלך שוחה ובמסעדה אתה מקבל שפריצים של מים לצלחת. מבחינת עסקים, הדייג נשאר אותו דבר".

פנחס גרין, ראש מינהלת הכנרת, אומר כי עד לפני שנה סבלה הכנרת משבע שנים שחונות רצופות עם מיעוט גשם. בשנים אלה ירד מפלס הכנרת אל מתחת לקו האדום ורצועת חוף רחבה מאוד של חוף הים התייבשה. הדבר הוביל לירידה ביכולת לשאוב מים. לדברי גרין, "העלייה המהירה של מפלס הכנרת בחורף הנוכחי מזכירה את זו של 2003, ובזכותה אפשר יהיה לספק מים מהכנרת בלי לרדת אל מתחת לקו האדום התחתון". גרין אומר כי לעליית המפלס השפעה רבה על המערכת האקולוגית של הכנרת, הכוללת את איכות המים ומצב הדגה.

אז אולי לא היה צריך את כל מתקני ההתפלה שמוקמים כיום?

"זה יעזור - אבל בהמשך. כאשר יופעלו כל מתקני ההתפלה שנמצאים כיום בתכנון ובהקמה תתאפשר יותר גמישות, כי כמות המים שצורכים מהכנרת תפחת. בשנים האחרונות המצב היה גרוע גם במקורות המים האחרים, ולכן ירדנו מתחת לקווים האדומים".

הצליינים מגיעים כל שנה

הכנרת היא אטרקציה תיירותית לחובבי הבשר והפחמים, שהשנים השחונות פינו להם רצועות חוף הולכות ומתרחבות - אבל לא רק להם. "עליית המפלס תורמת באופן ישיר וחד משמעי לגידול בתיירות הפנים", טוען עילום אביגדורי, מנהל מחלקת התיירות של המועצה האזורית עמק הירדן. לדבריו, "כל ס"מ של עלייה במפלס הכנרת מביא לכאן עוד ועוד אנשים".

בתחום המועצה האזורית עמק הירדן פועלים כ-15 בתי עסק תיירותיים שנמצאים על קו המים ונהנים באופן ישיר מהגידול בכמות המבקרים שמביאה העלייה במפלס, ועוד כ-100 בתי עסק ואטרקציות תיירותיות שנהנים מכך באופן עקיף. לדברי אביגדורי, "בשנים הקשות הרגשנו ירידה בכמות המטיילים - בעיקר באטרקציות התיירותיות ופחות באתרי הלינה, שמתבססים על תיירות חוץ".

מי שמתייצב בכנרת בכל שנה, לא משנה כמה עגום מצבה, הם הצליינים. כמיליון איש (45% מהתיירות החוץ של ישראל) מבקרים מדי שנה במקום שבו, לפי האמונה, ישו הלך על המים, גם בימים שבהם זה לא נראה כמו נס של ממש. 650 אלף מהם מבקרים באתר הטבילה הנוצרי ירדנית, בין סכר דגניה לסכר אלומות, נהנים משמש קיצית ומרוח קדושה, ולא מודעים כלל לכך שגובה המים באגם הוא האובססיה הלאומית שלנו.

המיתוס של "נס הכנרת"

"ההתעסקות של התקשורת בנושא הזה היא רבה, ומשפיעה על האנשים שחיים כאן ועל מצב הרוח שלהם. כך למשל, כששודר הקמפיין 'ישראל מתייבשת' לעידוד החיסכון במים, זה אולי עזר למשק המים, אבל לנו מבחינה תיירותית זה גרם לא מעט נזקים ויצר הסתכלות שלילית. הכנרת היא האגם הלאומי - מקום היסטורי שמחובר גם לנצרות וגם לראשית ההתיישבות. זה סוג של מדד למצב הרוח הלאומי", אומר אביגדורי.

גם ברשות המים מודים שסיפור "נס הכנרת" הוא בעיקר מיתוס שהישראלים אוהבים להתרפק עליו. "הגשמים מעלים את מפלס הכנרת, אבל למעט ההשפעה על מצב הרוח הלאומי אין לזה כל כך משמעות", אומרים ברשות, "בוודאי לא כשמדובר בשנה אחת ובעלייה מהירה כל כך. העלייה אמנם מורידה את רמת המליחות במים, אך המהירות שבה היא מתרחשת יוצרת סחף שמביא חול ומזהמים אחרים. במהלך השבוע, למשל, נראה עיגול חום מסביב לכנרת. זאת טבעת הסחף".

ברשות מסבירים כי בשנים האחרונות התחוללה מהפכה במשק המים בישראל, עם כניסתם של מתקני ההתפלה. "הכנרת אמנם מספקת כרבע מתצרוכת המים לשימוש ביתי, אך היא איבדה ממעמדה בשנים האחרונות ושואבים ממנה פחות". המים המותפלים, לעומת זאת, מספקים כפול מהתצרוכת, ולכן "עם כל הכבוד לחורף אחד טוב, אין לזה כל כך משמעות מבחינת המשק". זאת, לטענת הרשות, הסיבה לכך שמחירי המים לא יירדו. "העלות כוללת את מתקני ההתפלה, הסכמים ליבוא מים ועלות הפקת המים, שתלויה במשק האנרגיה. מחירי החשמל עלו באחרונה והשפיעו על מחירי המים. אם המצב ימשיך והכנרת תשמור על מפלס גבוה, נוכל לשקם את מאגרי המים ולאורך זמן להשתמש בהם יותר", אומרים ברשות.

"העולם לא הסתיים ב-21 בדצמבר. נהפוך הוא - זו תחילתו של עידן חדש. אולי יש קשר בין הדברים" מפרשת ענת בשן, מיסטיקנית קוראת בקלפים מהיישוב חד נס שליד נהר הירדן. "על פי הקבלה, מים הם סמל לחסדים, ואין ספק שאנחנו מקבלים הרבה חסד בימים האחרונים. 26 שנה אני חיה בגולן ולא ראיתי דבר כזה". 

על אף פי כן, בדרך למתקן התפלה שישי// אבי בר-אלי

כמות המשקעים הגדולה שנרשמה עד כה בעונת החורף עשויה להביא בסופה להגברת שאיבת המים מהכנרת - אך לא תביא בהכרח לשינוי תוכניות ההתפלה של המשק לעשורים הבאים.

בישראל פועלים כיום שלושה מתקני התפלת מי ים - באשקלון, בחדרה ובפלמחים - שמספקים כשליש מצריכת המים השפירים במשק. כמחצית הצריכה מסופקת מהאקוויפרים, ורק 25% ממנה מסופקת ממי הכנרת. אלא שעד אוגוסט השנה צפוי לפעול בתפוקה מלאה מתקן ההתפלה הרביעי של ישראל והגדול שבהם, בשורק, ועד סוף 2013 אמור לחבור אליו מתקן ההתפלה החמישי באשדוד. עם כניסתם של אלה, יגיע נתח המים המותפלים ל-50%.

לנוכח השלכותיו הנמשכות של קמפיין החיסכון במים, שמרסן עדיין את הביקושים למים במשק, ספק אם יהיה צורך במתקן התפלה נוסף בעשור הקרוב. ואולם, בימים אלה עדיין מקדמת רשות המים את תכנון הקמתו של מתקן התפלה שישי בגליל המערבי.

ברשות המים טוענים כי מתקן זה נועד לתת מענה לבעיית המים המליחים בצפון ישראל. עם זאת, שנה גשומה נוספת כמו זו הנוכחית עשויה לעורר דיון באשר לעיתוי הקמת המתקן ובדבר האפשרות לדחותו. זאת, בייחוד לנוכח העלויות הנוספות שתעמיס הפעלתו על תעריפי המים לציבור.

ברקע תכנונים ארוכי טווח אלה, מרחפת כל העת הביקורת הקשה שהטיחה לפני שלוש שנים ועדת החקירה הממלכתית למשק המים בממשלה ובמשרד האוצר. אלה מיהרו לפני כעשור לקצץ בתכניות ההתפלה לנוכח עונת הגשמים של 2002-2003, והביאו בכך לחוסר מוכנות המשק לשנות הבצורת של סוף העשור הקודם.

תחזיות רשות המים מניחות צמצום של 10%-15% במשקעים בישראל עד 2050, לנוכח תופעת המדבור הזוחל באזור. משכך, מתכננת רשות המים לשלש את היקפי ההתפלה בישראל ל-1.7 מיליארד מ"ק מי ים ב-30 השנים הבאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#