מייל אחד, והטראבל מייקר הולך הביתה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מייל אחד, והטראבל מייקר הולך הביתה

"היינו בהלם. מה חשבו לעצמם אלה שפיטרו אותו בצורה הזו? אדם משמעותי כל כך נעלם מהיום למחר? עצוב שככה נגמרת כהונתו של עובד שנתן את כל כולו למערכת" ■ מה עומד מאחורי ההדחה המשפילה של ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

57תגובות

עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נותרו המומים. איש לא הכין אותם לפצצה שהטיל המנהל שלהם, פרופ' שלמה יצחקי, בשני השבוע: "קיבלתי מייל שהחוזה שלי לא יוארך", סיפור בתום מסיבת העיתונאים השנתית של הלשכה, "ועל כן החל ממחר לא אכהן יותר בתפקידי".

יצחקי, שעומד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) זה 11 שנה, הוא הדמות החשובה ביותר בה. הוא זה שאמור לנהל את עבודת הלשכה, המייצרת את כל הנתונים הסטטיסטיים החשובים במדינת ישראל, המשמשים את מקבלי ההחלטות, האקדמיה והציבור הרחב. המנהלים שמתחתיו אחראים על ביצוע העבודה בפועל, ולו יש אחריות לגבי אמינותם וטיבם של נתונים אלה, בהם שיעור הצמיחה, שיעור האבטלה, מדד המחירים לצרכן, אי שוויון ומדדים אחרים.

מיכל פתאל

מלבד ניהול הלשכה, יצחקי הוא גם הסטטיקן הממשלתי הראשי, כלומר ממונה על מסדי הנתונים הסטטיסיים של כל גופי הממשלה הרשמיים ותיאום ביניהם. ולכן הדחתו, מלבד ההיבט האישי המביך שלה, בעייתית מאוד בהיבט המקצועי.

"היינו בהלם", אומר אחד העובדים הוותיקים בלשכה. "מה חשבו לעצמם אלה שפיטרו אותו בצורה הזו? אדם משמעותי כל כך נעלם מהיום למחר? עצוב שככה נגמרת כהונתו של עובד שנתן את כל כולו למערכת. אני מקווה שזה פועל יוצא של חלמאות, ולא נובע מסיבות אחרות".

השבוע הודו במשרד ראש הממשלה, שאליו כפופה הלמ"ס, שהיתה זו טעות להודיע כך על סיום התפקיד. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף התקשר ליצחקי והתנצל. אך הרושם העולה מהפרשה הוא שאולי יש כאן יותר מטעות. באופן רשמי סיים יצחקי, 69, את תפקידו לפני שנה וחצי, בין השאר בטענה שהגיע לגיל הפרישה. מאז הוארכה כהונתו מדי שלושה חודשים על ידי ועדת חריגים שליד נציבות שירות המדינה. עוזרו של יצחקי פנה בסיום כל תקופה כזו לוועדת החריגים כדי לברר אם הכהונה מוארכת, ובכל פעם נענה בחיוב, עד אותו מייל שנשלח השבוע - שבו קיבל תשובה שלילית.

ההודעה על אי הארכת הכהונה ניתנה עוד לפני שאושר מינויו של המחליף, פרופ' דני פפרמן, חוקר בעל שם מהאוניברסיטה העברית, שנבחר על ידי ועדת האיתור הפועלת מזה כשנתיים. פפרמן, 70, נבחר לתפקיד למרות גילו, דבר שעורר השבוע תהיות בקרב עובדי הלמ"ס. שמו של פפרמן הודלף לתקשורת ולא פורסם באופן רשמי על ידי המדינה. עד שייכנס לתפקיד נדרשים עוד כמה הליכים ואישורים פורמליים של גופים שונים. המינוי הרשמי יתעכב גם מפני שלפי הכלל הנהוג, מינוי בכירים בשירות המדינה אינו מבוצע בתקופת בחירות.

אתמול פנתה תנועת אומ"ץ למבקר המדינה כדי שיבדוק את אופן הדחתו של יצחקי. התנועה ציינה בפנייתה את הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה לא לערוך מינויים בשירות הממלכתי בתקופת בחירות. לפי הפנייה, מועמדותו של פפרמן אמורה לעלות לשולחן הממשלה כבר בראשון הקרוב, אך גורם במשרד ראש הממשלה מציין שאין כוונה כזו.

מה בער כל כך לוועדה לסיים את ההתקשרות עם יצחקי, ומדוע עשתה זאת באופן בוטה כל כך? אחד ההסברים לכך נעוץ בהתבטאויות של יצחקי כלפי משרד האוצר לאורך שנות כהונתו, שכללו ביקורת פומבית ולא משתמעת. לפני כשבוע הוא העלה את הטון כאשר נשא דברים חריפים בכנס במכון ון ליר על "שוד הפנסיה הגדול", בהתייחסו לאופן שבו מנוהלים חסכונות הציבור בשוק ההון. הדברים הרתיחו את בכירי האוצר. גורמים המקורבים לנציבות שירות המדינה טוענים שיצחקי ידע כמה שבועות שכהונתו לא תוארך ושנמצא לו מחליף, אלא שוועדת החריגים שהחליטה על אי הארכת הכהונה התכנסה יום אחד בלבד לפני שליחת המייל, דבר שמחזק את ההשערה שאולי מישהו החליט, ברגע האחרון, לסלק את הטראבל מייקר. אפשר היה לצפות שהוא יוכל להישאר בתפקיד עד אפריל, שלושה חודשים לאחר הבחירות, אך מישהו במערכת החליט אחרת.

"בשבועות האחרונים הוא התבטא די בחריפות נגד מדיניות האוצר. אלה דברים שכבר אמר לפני כמה שנים, רק הטון חריף יותר", כתבה השבוע בתו, נילי גפן-יצחקי, בעמוד הפייסבוק שלה. "אולי זה לא קשור לביקורת הלגיטימית שאבא שלי משמיע, אלא סתם להתנהלות של לשכת ראש הממשלה, שהיא כוחנית וחסרת התחשבות, אבל אולי זה כן קשור ואם כן אז זה מפחיד. מאוד... נראה לי שהם לא שכחו משהו, אלא באופן מכוון ניסו להשפיל ולפגוע באדם שהעז להעביר ביקורת".

"גוף ללא גמישות"

בעשור האחרון עברה הלמ"ס לא מעט שינויים. אחד מהם הוא הגידול המשמעותי בכוח האדם: כיום מועסקים בה 1,500 עובדים, 60% מהם ללא קביעות, והיתר עובדי מדינה קבועים. הגידול נובע מכך שהסקר על מצב משקי הבית נערך באופן מתמשך, בעוד שפעם היה מתבצע מפקד גדול פעם ב-15 שנה.

השימוש באינטרנט הוא שינוי משמעותי נוסף: בעבר אפשר היה למצוא את אינספור הנתונים שמפרסמת הלשכה רק בספר עב-כרס הנקרא שנתון סטטיסטי לישראל, אך כיום הנתונים זמינים גם באתר האינטרנט של הלשכה, ומתעדכנים באמצעות כ-350 הודעות לעיתונות בשנה המתפרסמות באתר. מצד שני, האינטרנט עירער על המונופול של הלשכה כמקור המידע הבלעדי למשרדי הממשלה. הוא איפשר לפקידים ברשות המסים, משרד האוצר או בנק ישראל לערוך בדיקות משלהם על נתונים שמפרסמת הלשכה, ובכך להביע ביקורת או להציג דרישות ספציפיות.

אלה הדברים העומדים ברקע הקדנציה של יצחקי כסטטיסטיקן הראשי של הממשלה, קדנציה סוערת יחסית למקום השמרני והאפור שהיתה הלשכה עד כניסתו לתפקיד. יצחקי נהג להיכנס לעימותים כמעט עם כל משרדי הממשלה ועם יחידות כמו רשות המסים והביטוח הלאומי, בעיקר סביב מחלוקות על היקף העברת הנתונים מצדם והתזמון שלהם - שלטענתו נובעים גם משיקולים של נראות.

יחסים מתוחים במיוחד היו לו עם האוצר, שם טענו שהלשכה עובדת לפי נוסחאות לא רלוונטיות. כך לדוגמה, נטען שנוסחת הקרקע במדד תשומות הבנייה מחושבת לפי מחיר ממוצע של קרקע בכל הארץ, למרות פערים גדולים בין האזורים השונים. "הלשכה היא גוף אנכרוניסטי, שחסרה בה גמישות", מסביר בכיר באוצר. "לא ביקשו מיצחקי לשנות את חוקי הפיסיקה, אבל יש דברים שאפשר לבצע בהם שינויים".

אבל כשכבר היו שינויים, הם לא תמיד התקבלו בברכה. בפברואר התברר ששיעור האבטלה קפץ באחוז שלם, מ-5.4% ל-6.5%, רק משום ששיטת המדידה השתנתה, בשל דרישות של ה-OECD שאליו הצטרפה ישראל. המדגם גדל פי שלושה, והסקר נעשה אחת לחודש ולא אחת לשלושה חודשים. "מאוד כעסו עליו באוצר בגלל זה, אבל זו היתה השיטה הנכונה למדוד", אומר אחד ממקורבי יצחקי.

אותו מקורב מסביר שיצחקי התעקש לעבוד לפי העקרונות המדעיים של כללי הסטטיסטיקה, ולא התכופף מול לחצים מבחוץ. הוא גם העדיף שלא לבקש את עזרת השר הממונה עליו, ראש הממשלה, בעימותים שהיו לו עם משרדים אחרים. "את המלחמות שלו הוא אוהב לנהל לבד, כדי שלא ינעצו לו סכין בגב", מסביר המקורב. "הוא לא רצה להיות חייב לאיש".

נאבק בדרישות ה-OECD

מעבר למחלוקות המקצועיות, באוצר כעסו על התבטאויות של יצחקי שאינן קשורות לסטטיסטיקה. יצחקי, כלכלן במקצועו, פירסם ב-2006 מאמר נוקב במגזין "ארץ אחרת", שבו מתח ביקורת על הליכי הפרטה שביצע משרד האוצר, וטען שחלקן מהם מזיקים יותר מאשר מועילים. מאמר זה פורסם שוב באוגוסט 2011, בשיא המחאה החברתית, וזכה לתשומת לב משום שהכותב הוא פקיד ממשלה בכיר.

ב-2009 תקף יצחקי את פקידי האוצר בראיון ל-TheMarker, וטען שהם לא מעוניינים בשקיפות כדי שפוליטיקאים לא יתערבו בעבודתם. "האוצר מנהל גרוע יותר מרוסיה הסובייטית", אמר באותו ראיון.

"הוא יודע רק להשמיע ביקורת, אבל לא מוכן לשמוע שום ביקורת", אומר בכיר באוצר. "בשלב מסוים הוא הרשה לעצמו להתבטא בדברים שהם הרבה מעבר לתחום עיסוקו. איש לא הסמיך אותו למתוח ביקורת על אופן הניהול של קופות הגמל".

הצטרפותה של ישראל ל-OECD היתה משמעותית מאוד מבחינת הלשכה, שהתחילה לערוך יותר סקרים ובתכיפות רבה יותר. בנוסף, הלשכה קיבלה סוף-סוף את התקציבים שיצחקי ביקש מהאוצר במשך שנים. הוא גם הצליח למנוע שינויים שדרש הארגון הבינלאומי: ב-OECD התנגדו תחילה לפרסום מדדים על הנעשה מעבר לקו הירוק. יצחקי, שבעבר עבד בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי, השתמש בקשריו הבינלאומיים כדי למצוא נוסחה שתאפשר בכל זאת את פרסום הנתונים לגבי אזורים שכוללים שכונות כמו גילה ופסגת זאב בירושלים. הפתרון שמצא, בעזרת תקדים מנורווגיה, הוא שאזורים אלה יוגדרו כטריטוריה כלכלית בלבד.

"היינו קרובים לכך שהלשכה תפרסם שני מדדי אבטלה - אחד לגבולות 1967 ואחד למה שנעשה מעבר לקו הירוק, וזה היה יוצר תוהו ובוהו", אומר מקורב ליצחקי. "אני מקווה שאחרי האבק ישקע, יידעו בממשלה להעריך את ההישגים שלו. זה היה אחד מהחשובים שבהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#