לוקח את הזמן - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המוחות החדים בפיזיקה

לוקח את הזמן

כדי להמשיך במחקר פורץ הדרך שלו להבנת מושג הזמן וההשלכות שלו על הפיזיקה ועל האופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם, פרופ' יקיר אהרונוב לא זקוק ליותר מלוח וגיר

3תגובות

פרופ' אמריטוס יקיר אהרונוב, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה

רזומה: בן 80, החל ללמוד לתואר ראשון בטכניון בחיפה והשלים את הדוקטורט באוניברסיטת בריסטול בבריטניה; שימש עמית מחקר באוניברסיטת ברנדייס ובישיבה יוניברסיטי, לפני שהתקבל כפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ב־1973; לימד באוניברסיטת דרום קרוליינה, במכון פרימטר לפיזיקה תיאורטית בקנדה, באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה, ובאוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה; מ־1993 חבר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית פרסים: פרס ויצמן בפיזיקה (1984); פרס ישראל בפיזיקה (1989); מדליית אליוט קרסון (1991); פרס וולף בפיזיקה (1998); פרס א.מ.ת במדעים מדויקים (2006); המדליה הלאומית למדעים בארצות הברית (2010)

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

המחקר: “אני בעיקר מנסה להבין יותר לעומק את הפיזיקה המודרנית שנקראת תורת הקוונטים, שעד היום לא מובנת מספיק. במשך השנים הצלחתי לגלות כל מיני אפקטים ואספקטים של תורת הקוונטים שלא היו ידועים קודם לכן. אחד מהם הוא אפקט אהרונוב־בוהם, שמראה שבניגוד לתורה הקלאסית - לפיה חלקיק יכול להרגיש את האפקט של כוחות רק אם הוא נמצא במקום שכוחות נמצאים בו - החלקיק יכול להיות מושפע על ידי כוח, גם אם הוא נע במרוחק ממנו. זאת תופעה קוונטית מאוד מעניינת שבעתיד יכולות להיות לה השלכות יישומיות, אבל כרגע היא רק מספקת הבנה הרבה יותר עמוקה של האינטראקציות בטבע.

אילייה מלניקוב

“בשנים האחרונות אני עוסק בעיקר בנושא הזמן, בניסוח מחדש של תורת הקוונטים, בניסיון להבין את הזמן בצורה חדשה. הדבר שמייחד את תורת הקוונטים לעומת התורה הקלאסית של ניוטון זה שהיא אומרת שאי אפשר לנבא את העתיד במדויק. שני חלקיקים שנמצאים בדיוק באותו מצב בהווה ופועלים עליהם בדיוק אותם כוחות, בכל זאת יכולים להתנהג באופן שונה. הדבר הזה היה מאוד משונה, כי נראה שהטבע מתנהל בצורה קפריזית. איינשטיין, שהיה מאבות תורת הקוונטים, לא היה מרוצה מזה ואמר בציטוט מפורסם שהוא לא מאמין שאלוהים משחק בקובייה. בתחילת דרכי ניסחתי את מה שאיינשטיין אמר ושאלתי מדוע אלוהים משחק בקובייה? מה הטבע מרוויח מהשרירותיות הזאת? חשבתי שאם אמצא את הסיבה לכך, זה לא ייראה שרירותי בעיני. מה שהטבע אומר לנו הוא שיש הבדל בין שני החלקיקים שנראים זהים, אבל את ההבדל הזה נגלה רק בעתיד”.

איפה האתגר המחקרי כיום בתחומך? “הגישה החדשה הזאת לזמן היא ממש מהפכה, ועוד לא סיימתי לעשות אותה. אני בתחילת הדרך. אני מקווה שעד שאגמור, זאת תהיה גישה חדשה להבין את הזמן: הדבר הכי מסתורי, הכי פחות מובן גם בפיזיקה וגם בחיים. יש לנו בעיות מאוד עמוקות בהבנת הזמן וצורת ההסתכלות החדשה הזאת מבטיחה להעניק לנו הבנה חדשה של מושג הזמן, עם השלכות עמוקות על הפיזיקה וגם עלינו ועל האופן שאנחנו מסתכלים על העולם.

“כבר עכשיו מתברר שבזכות הגישה החדשה אפשר לעשות ניסיונות שמאפשרים לראות דברים קטנים שאי אפשר היה לראות קודם. תופעות חדשות מאוד, שעד היום אי אפשר היה למדוד אותן ובאמצעות השיטה החדשה אפשר לעשות זאת”.

מה דעתך על מצב המחקר האקדמי בישראל? “עד לפני שנתיים־שלוש היתה תקופה קשה. ב־20 השנים האחרונות הצמיחה באוניברסיטאות הלכה וקטנה, וכתוצאה מזה הרבה מוחות שהיו צריכים להישאר בארץ עזבו. עכשיו יש ניסיונות יותר רציניים להחזיר אותם. בעיה אחרת, שלא קשורה רק בממשלה, היא שאני זוכר שהייתי סטודנט ופרופסורים או אפילו מורים נחשבו למקצוע הכי מכובד שיש. כיום מה שנחשב למקצועות מכובדים הם שחקני כדורגל, זמרים מפורסמים, טבחים מפורסמים. האהדה של הקהל הרחב למורים ולאקדמיה בכלל היא הרבה יותר נמוכה, וזה מאוד מדאיג כי זה מה שייחד אותנו כעם הספר”.

 

 

רשימת 50 המוחות החדים בישראל מתפרסמת בגיליון ינואר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

 

 

מהם היתרונות והחסרונות של הקריירה האקדמית מול קריירה בשוק הפרטי באותו תחום? “אני פיזיקאי תיאורטי. אני זקוק בסך הכל ללוח וגיר כדי שאוכל להמשיך לעבוד. לאדם שעוסק בתחומים יישומיים נדרשים סכומים גדולים כדי לתמוך בו. הרבה פעמים בשוק פרטי אפשר לקבל תנאים טובים יותר מאשר באוניברסיטה, אם כי זה קצת משתנה באחרונה.

“מבחינת תנאי שכר וכך הלאה, אם אתה משווה אקדמאים בשוק הפרטי לעומת כאלה שנשארים באוניברסיטה התנאים בשוק הפרטי אולי יותר טובים. מצד שני האתגר למי שבאמת מעוניינים במחקר, וזה הרי התענוג, הוא גדול יותר באוניברסיטה משום שהיא מאפשרת חופש למחקר וכמות ההוראה היא לא גדולה. מי שבאמת מעוניין במחקר והדבר שחשוב לו בחיים הוא מחקר, אז ודאי שחיי אקדמיה הם הדבר הכי טוב עבורו”.

למה לעבוד ולחקור בישראל? “לתיאורטיקאי הרבה יותר קל להישאר בארץ כי תמיד הוא יכול לעשות גיחות לחו”ל, לשבתונים וכו’. ליישומאי הרבה יותר קשה כי לא פשוט לעזוב מעבדה. עזבתי לחו”ל ב־1957 וחזרתי ב־1967, בעיקר בשל הקשרים המשפחתיים והחבריים שהיו לי כאן, והרצון לעזור בהקמת המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. בשעתו היה הרבה יותר קל לאהוב את מדינת ישראל. אבל אין לי חרטות”.

ההשראה: “איינשטיין היה הדמות המרכזית שהשפיעה עליי מגיל צעיר, וגם המנחה שלי, דייויד בוהם, היה איש מדהים. היה לי מזל גדול שפגשתי אותו, הודות למקרתי שגרם לו לעזוב את ארצות הברית ולהגר לארץ”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#