פרופ' יונתן הלוי: זה הדבר הכי טוב שקרה לתושבי ירושלים ולעובדים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מיזוג ביקור חולים ושערי צדק

פרופ' יונתן הלוי: זה הדבר הכי טוב שקרה לתושבי ירושלים ולעובדים

145 שנה לאחר שהוקם נסגר השבוע ביה"ח ביקור חולים ואוחד עם שערי צדק ■ "היו לי תחושות מעורבות לגבי ההסכם: מצד אחד, הטרגדיה של 30% מהעובדים שמאבדים את עבודתם, ומצד שני, 70% מהם מצאו ביטחון תעסוקתי"

2תגובות

זה היה כנראה השבוע הגדול בקריירה של פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק. בראשון בערב, לאחר אחר צהריים רווי מתח ודרמות אחרונות, הוא חתם על ההסכם ההיסטורי למיזוג בית החולים הירושלמי הוותיק ביקור חולים עם שערי צדק, וב-7:00 למחרת כבר התייצב במלון השרון בהרצליה כדי לקיים את הישיבה האחרונה, המכרעת והמותחת מכולן של ועדת סל התרופות שבראשו עמד השנה - הישיבה שבה מוחלט סופית אילו תרופות ייכנסו לסל ואילו יישארו בחוץ.

את הישיבה ניהל הלוי באופן כמעט מרתוני ונטול הפסקות (למעט ארוחות צהריים וערב) עד 22:30, תוך שאי אפשר היה לנחש כמעט שרק יום קודם לכן חתם על ההסכם שעליו עבד חודשים ארוכים, שאמור להעלות את שערי צדק לליגה הלאומית של בתי החולים בישראל.

"ישנתי מעט מאוד בשבוע הזה בגלל כובד האחריות הציבורית בנושא ועדת הסל והתחושות המעורבות שמלוות את הסכם ביקור חולים: מצד אחד, הטרגדיה של 30% מהעובדים שמאבדים את עבודתם, ומצד שני אני מתנחם בכך ש-70% מהם מצאו ביטחון תעסוקתי", אומר הלוי.

את הסכם ביקור חולים-שערי צדק שנחתם השבוע אפשר להגדיר כהיסטורי מבלי לחטוא בקלישאה. בכל זאת, לא בכל יום ולא בכל שנה נסגר בישראל בית חולים שפעל 145 שנה ונהפך לאחד מסמליה של העיר. במשך שנים רבות, בעיקר בעשור וחצי האחרונים, היה ביקור חולים הילד הבעייתי של מערכת הבריאות: הוא לא הפסיק לספק דרמות, נקלע לשלושה סיבובים של פירוק, החליף ידיים ועמותות, ופעמים רבות עובדיו נהפכו לקורבנות של פרשות שחיתות מסמרות שיער מצד העמותות שניהלו אותו.

בחודשים האחרונים הגיע סבלם של עובדי בית החולים לשיאים חדשים: בעוד שהמשא ומתן הסבוך למיזוג בית החולים שערי צדק עם ביקור חולים הלך והתקדם, הלך והידרדר מצבו הפיננסי של בית החולים, שנוהל על ידי עמותת ביקור חולים. המשכורות לא שולמו לעובדים או שולמו בחלקיות ובאיחור, חולים הפסיקו להגיע, מחלקות נסגרו, ואפילו האופטימים ביותר הבינו כי הפעם זה באמת נגמר.

אמיל סלמן

במסגרת המיזוג פוטרו 200 מבין 560 העובדים ונסגרו חדר המיון, מחלקת הילדים והמחלקה הקרדיולוגית. המדינה התחייבה להעביר לבית החולים סכום חד פעמי של 71 מיליון שקל ולממן את "זנב הביטוח" בגין רשלנות רפואית בסך כ-20 מיליון שקל עבור רופאי ביקור חולים לתביעות עתידיות. שני הקמפוסים ינוהלו מעתה תחת הנהלה אחת - הנהלת שערי צדק, בדומה לחלוקה בין הדסה הר הצופים ועין כרם.

ניכר כי הלוי מוטרד מכך שהסיקור התקשורתי של ההסכם מתמקד במפוטרים דווקא, ולא במרבית העובדים שניצלו כתוצאה מהמיזוג - וזאת למרות שהאלטרנטיבה היתה סגירה מוחלטת של בית החולים ופיטורים של מאות. "ראיינו בתקשורת את המפוטרים, הראו זוג שהוא נשאר והיא עוזבת, אבל לא דיברו על האור שזה נותן לאלה שנשארים. במקום 100% של העובדים שהיו מפוטרים הצלנו 70%. זו היתה הדרך היחידה לשמר את בית החולים. אתמול סיירתי בביקור חולים וראיתי את הכאב של פרידה מחברים, אבל גם את האור והברק בעיניים של הנשארים ואת הצוותים של שערי צדק שהתערבבו עם הצוות של ביקור חולים, שהוא איכותי מאוד".

איך הוחלט מי נשאר ומי הולך הביתה?

"מינינו מינהלת שתיאמה את כל הנושא של ההטמעה של שלוחת ביקור חולים, תוך מתן כבוד גדול לאנשים. התהליך של ההחלטה מי נשאר ומי עוזב היה ארוך מאוד ונעשה בעיקר על בסיס תפקודי: אם יש למשל 40 מזכירות רפואיות וצריך 20, אפשר לקחת 20 ועוד חמש מסיבות הומניות של נסיבות אישיות קשות, אבל ברור שאי אפשר לקחת 40 מזכירות, כי זה מבטיח פירוק רביעי למוסד ועלול להפיל גם את שערי צדק. הקיצוץ שעשינו הוא הישרדותי. לכן גם ההסתדרויות שישבו מולנו (ההסתדרות הרפואית וההסתדרות הכללית, רל"ג) הסכימו למהלך".

ההסכם משנה לגמרי את פניו של ביקור חולים. אין כאן פגיעה בתושבי העיר?

"בפירוש לא. יש ארבע מחלקות ילדים בעיר - אחת בשערי צדק, שתיים בהדסה ואחת בביקור חולים. שלוש המחלקות הראשונות הן ב-70% תפוסה ובביקור חולים היה הרבה פחות מזה, כך שהעיר לא נפגעה מכך. בקרדיולוגיה המצב דומה: המחלקה בביקור חולים היתה בעבר מחלקה מפוארת, אך בין 2000 ל-2011 עזבו אותה בכירי הרופאים, ואנחנו מצאנו מחלקה שפועלת ב-30% תפוסה ומספר הצנתורים בה יכול להיבלע בקלות בחמשת חדרי הצנתור האחרים בעיר. גם המיון היה חלש ביותר: 14 אלף פניות בביקור חולים לעומת יותר מ-200 אלף בשערי צדק ובהדסה".

תוכניות הבראה שלא צלחו

ביקור חולים, המוסד רפואי הוותיק בירושלים, עבר טלטלות רבות בעשור האחרון: ב-2003 הוא נכנס להליך פירוק, לאחר שהתברר כי תחת ניהולה של העמותה בראשות הרב מנחם פרוש הוא צבר חובות של מאות מיליוני שקלים ולא העביר הפרשות לקרנות הפנסיה של העובדים. באוקטובר 2007 רכש איש העסקים ארקדי גאידמק את בית החולים תמורת 32 מיליון דולר והתחייבות להמשיך להפעילו כעסק חי. אלא שב-2008, לאחר שהפסיד בבחירות לעיריית ירושלים ועזב את ישראל, הפסיק גאידמק להזרים כספים לבית החולים ששוב נקלע למשבר פיננסי קשה, שגרר תוכניות חירום שכללו קיצוצים חדים בשכר העובדים.

מאז התחלפו בביקור חולים כמה הנהלות בזו אחר זו ובוצעו תוכניות הבראה, שלא הצליחו להביא את בית החולים לאיזון. בין לבין עלו לכותרות פרשות מפוקפקות, שבהן מנהלים וחברים בעמותה המנהלת את בית החולים נהנו מהכספים הדלים של קופת בית החולים, בעוד שהעובדים חווים צמצום אחר צמצום. כך למשל, בפברואר 2008 עברו 1.6 מיליון שקל מקופת בית החולים לעמותה בניהולו של מנהל בית החולים דאז, העסקן החרדי דודי זילברשלג. ככל הידוע, הנושא נמצא בחקירת משטרה. בחודשים האחרונים התחלפו שוב כמה פעמים מנהלים בבית החולים.

גולת הכותרת של קמפוס ביקור חולים תחת ניהול שערי צדק יהיה תחום הלידות, שנחשב לרווחי במיוחד. כבר היום שערי צדק הוא בית החולים המוביל בישראל במספר הלידות, עם מעט יותר מ-15 אלף לידות בשנה - אפילו יותר מסורוקה, שבו יולדות כל הנשים שמתגוררות בנגב. לאחר התוספת של ביקור חולים, שבו יולדות כיום כ-6,000 נשים בשנה, צפוי המספר לעלות ל-21 אלף יולדות. "זו אחריות גדולה מאוד לנהל 21 אלף לידות, זה מרכז לידה אדיר - לדעתי הגדול ביותר בעולם המערבי. יש פה גם סיכון ביטוחי: לידות מהוות 70% מהתביעות, ואפילו התמחור של הלידות בביטוח הלאומי מביא בחשבון מרכיב של רשלנות - 1,000 שקל מתוך ה-11 אלף שמקבלים עבור לידה הם עבור הסיכון".

לדברי הלוי, "חדרי לידה זה מה שהעיר הכי צריכה שיישאר בקמפוס ביקור חולים. זו כמות לידות שלא שערי צדק ולא הדסה מסוגלים לספוג, ובית החולים נמצא בלב אוכלוסיה חרדית שמאוד חשוב לה ללדת ליד הבית".

את חדר המיון יחליף בעתיד מרכז חירום של טרם, שמפעילה כבר היום מרכזי חירום רבים בישראל ובעיקר באזור ירושלים. למחלקה הפנימית שתמשיך לפעול יזרמו חולים מהמיון של טרם, וכן חולים משערי צדק במקרים של עומס יתר על המחלקות הפנימיות בו. "זו תהיה המחלקה הפנימית הרביעית של שערי צדק והיא תהיה זהה לשאר המחלקות הפנימיות", מתחייב הלוי. מחלקה נוספת שתפעל היא המחלקה הכירורגית, שבה תתקיים פעילות אמבולטורית (ניתוחים קבועים מראש), בעיקר בתחום הגסטרואנטרולוגיה המפותח בשערי צדק.

"התחרות עם הדסה טובה לחולים"

המיזוג של ביקור חולים עם שערי צדק הוא לא רק דרמה עבור העובדים המעורבים בו, אלא גם ציון דרך דרמטי בקרב על ההגמוניה בירושלים בין שני המרכזים הרפואיים הגדולים של ירושלים: הדסה ושערי צדק. עם תוספת של 250 מיטות, 360 עובדים וכ-6,000 יולדות נהפך שערי צדק הממוזג לשחקן שווה להדסה, ובחלק מהמקרים אף גדול ממנה.

לפי השמועות, בימים שבהם ניהל פרופ' שלמה מור יוסף את הדסה היתה הסכמה שקטה בין שני בתי החולים שלא לרכוש את ביקור חולים - רעיון שכבר עלה בעבר. אלא שאז התחלפו מנהלים בהדסה, ואת מור יוסף החליף פרופ' אהוד קוקיה, שדווקא הביע עניין בביקור חולים. ההסכם הופר, ובסופו של דבר ניצח דווקא שערי צדק בקרב על ביקור חולים.

למרבה ההפתעה, הלוי מאשר את השמועה: "אני מוכן להודות שהיה הסכם כזה, וזה נסב על זה שחשבנו שחוץ מהיולדות אין היתכנות כלכלית לבית החולים. מאז הפירוק הראשון של בית החולים כינס אותנו האוצר אינספור פעמים וביקש שניקח הפעלה משותפת או לחוד, אך תמיד דיברו על המשך הפעלה במקום. אמרנו שכלכלית זה לא ייתכן. אבל בכלל לא נכנסנו לדיונים עם המדינה, כי החלטנו שאם אחד מאתנו לוקח זה יכול לשנות את האיזון בעיר. כשקוקיה החליט שהוא רואה את זה כנכס, החלטתי שגם אני מגלה עניין. ואז שנינו התחלנו תהליך של בדיקת נאותות והתחרינו על זה".

"אני מודה שבהתחלה מה שעניין אותי היה 'העיקר שהוא לא יקבל את ביקור חולים'", מודה הלוי, "אך זה השתנה, ועם הזמן הבנתי שבמתווה מסוים, שעיקרו סגירת שתי המחלקות עם תפוסות נמוכות - ילדים וקרדיולוגיה - זה יצליח מאוד". גם משרד הבריאות תמך בהעברת ביקור חולים לשערי צדק ולא להדסה, ונימק זאת בין היתר בעובדה שלהדסה יש כבר היום שני קמפוסים שונים, בקרבה הגיאוגרפית בין שערי צדק לביקור חולים, ובאיתנות הפיננסית היחסית של שערי צדק לעומת הדסה.

התחרות בין שערי צדק להדסה מתוקשרת פחות מהמאבקים בין בתי החולים באזור המרכז, אך יצרית לא פחות. הדסה היה במשך עשרות שנים המרכז הרפואי האוניברסיטאי המוביל בישראל, עטור תהילה ויוקרה, ואילו שערי צדק היה השכן הקטן והנחשב פחות. בשנים האחרונות חלו שינויים בחלוקה הזו, תוך מגמה ברורה של התחזקות שערי צדק לצד היחלשות מסוימת של הדסה, בעיקר בצד הפיננסי.

ב-2010, למשל, התחוללה דרמה גדולה במערכת הבריאות, כשארבעה גסטרואנטרולוגים בכירים עזבו במפתיע יחד את הדסה ועברו לשערי צדק, כדי להקים שם מרכז ייחודי. זוהי הדוגמה הבולטת והמפורסמת ביותר, אך בין בתי החולים מתחוללת תחרות גדולה על הרופאים הבכירים. "יש מעבר דו צדדי, אך בשורה התחתונה יש קבוצה הרבה יותר גדולה של רופאים שעוברים מהדסה לשערי צדק", מתגאה הלוי. "זה לא עניין של כסף - האפשרות לבצע שר"פ (רפואה פרטית) קיימת בשני המקומות. לא מקבלים אצלנו שום הטבה שלא ניתנת בהדסה".

לדבריו, "התחרות היא לטובת החולים. שני המוסדות שואפים למצוינות. אף אחד לא יכול לקחת מהדסה את היותה בית היוצר של האקדמיה הרפואית בישראל. יצאו ממנה מנהלי מחלקות לכל הארץ. אבל עם השנים פיתחנו בשערי צדק כמה נישות לאומיות של מצוינות. מבחינת האמון של הירושלמים, אם פעם היו אומרים שאם יש לך מחלה רצינית לך להדסה - כיום זה כבר לא אוטומטי".

מהמרכז הרפואי הדסה נמסר: "הדסה היתה ועודנה עמוד התווך של הרפואה האקדמית בישראל והרפואה הקלינית בירושלים רבתי. כמרכז על, הכולל את כל סוגי המחלקות וההתמחויות, שחלקן כלל אינן קיימות בשערי צדק וכמוסד מחקר יוקרתי, הדסה מחזיקה, בשותפות עם האוניברסיטה העברית, את בתי הספר לרפואה, לרפואת שיניים, לסיעוד, לבריאות הציבור ולריפוי בעיסוק. בכך, היא גם מכשירה את דור העתיד".

הסכם מרובה מחותנים

אחד השושבינים המרכזיים של ההסכם המורכב היה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהלוי נחשב למקורב אליו מאוד. הוא גם זה שמינה את הלוי ליו"ר ועדת סל התרופות - אחד התפקידים הציבוריים היוקרתיים והחשובים במערכת הבריאות. גורמים במערכת מספרים כי השניים התקרבו במיוחד בתקופת אשפוזו הממושך של הרב אלישיב בשערי צדק.

הלוי, מצדו, מחמיא לליצמן: "עבדתי ב-25 שנותיי במערכת הבריאות עם 17 שרי בריאות, ואני חושב שהוא ללא ספק אחד הטובים שבהם". הוא לא שוכח להחמיא גם לסגן שר האוצר, איציק כהן (ש"ס) - השושבין השני. מלבדם היו מעורבים בתהליך עוד גורמים רבים: "תראי כמה מחותנים יש פה!", הוא אומר. "משרדי האוצר, הבריאות, ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית, גאידמק ועוד".

אך הלוי מבהיר כי ריבוי השחקנים והידיים הבוחשות בקלחת נגמר עם חתימת ההסכם. "זה הולך להיות בית חולים אחד. זה יהיה מקום תוסס וחי, עם שני קמפוסים במרחק 3 ק"מ זה מזה. אנחנו עושים את מה שצריך עבור תושבי העיר".

"אסור שהאמפתיה תשפיע על התעדוף"

למרות המיזוג ההיסטורי בין ביקור חולים לשערי צדק, את מרב תשומת הלב התקשורתית השבוע תפס ד"ר יונתן הלוי דווקא בכובע השני שלו כיו"ר ועדת סל התרופות. זו השנה הראשונה שבה הוא מכהן בתפקיד הרגיש כל כך, שהוא גם תובעני מאוד: חודשיים של ישיבות אינטנסיביות מבוקר עד אחר הצהריים שבהן דנים חברי הוועדה במאות תרופות וטכנולוגיות, ונדרשים לזקק מתוכן רשימה מצומצמת של "התרופות החשובות ביותר" בסך תקציבי של 300 מיליון שקל.

למרות התובענות הרבה, הלוי אומר כי לא התלבט לפני שהשיב בחיוב על הצעתו של סגן שר הבריאות ליצמן לכהן כיו"ר. "הסכמתי בשמחה, כי אני חושב שזה תפקיד מאתגר ביותר שבו יכולים להתבטא כל הכישורים של רופא - שילוב של ידע רפואי, ניהול, הבנה כלכלית והיכולת לנהל ישיבות". לדבריו, הוא נפעם מהרמה הגבוהה של עבודת הוועדה: "אני כבר לא בתחילת הקריירה שלי ועשיתי תפקידים ציבוריים רבים מעבר לניהול שערי צדק, כמו השתתפות בוועדות ציבוריות, כהונה כיו"ר המרכז הלאומי להשתלות ועוד. אבל רמה כזו של עבודה לא מוכרת לי".

האם הרגשת שהתקציב שעומד לרשותכם, 300 מיליון שקל, נמוך מדי?

"היה חבל לי לחתוך בשוליים בבשר החי. אני חושב שהפרופורציה הנכונה לתוספת שנתית צריכה להיות 2% מהיקף הסל, כלומר 600-650 מיליון שקל. מצד שני אני יודע שאין רפואה בלי קיצוב - אף מדינה לא יכולה לספק לאזרחיה במימון ציבורי את כל מה שיש לרפואה להציע. אני גאה שהצלחנו בתקציב המצומצם לאזן בין רפואה מונעת, שהיא יעילה יותר, לבין תרופות לחולים קשים; בין המעט לרבים להרבה למעטים; בין הדברים שהחמלה מכתיבה, כמו הארכת חיים לחולה גרורתי, לבין הבדיקות והטכנולוגיות שיזהו מחלות, כמו הסקר הגנטי והשקיפות העורפית (בדיקות שנעשות בזמן ההריון ומסייעות בזיהוי מוקדם של מומים, רל"ג). עם זאת, אין ספק שהייתי שמח להרחיב את הסכום לפחות לעבר ה-450 מיליון שקל, אם לא לעבר ה-600 מיליון, כדי שלא נידרש להתלבט בין תרופה לפרקינסון לתרופה לאפילפסיה כפי שהתלבטנו".

האם הופעלו עליך לחצים בזמן עבודת הוועדה?

"היו מאות מיילים משני סוגים: מגורמים אינטרסנטים שניסו לעשות מניפולציות לא לגיטימיות, ומחולים. ואני מתייחס אחרת לגמרי לשתי הקבוצות. היתה הצפת מידע, אבל העיקרון הוא להישאר צמוד לעובדות הרפואיות, לראיות. ברור שלחולה שכותב לי בדם לבו אי אפשר שלא להתייחס. היו חולים שמישהו אמר להם שהתרופה תציל אותם, אבל אני יודע שהיא לא יכולה, מול חולים שצודקים כשהם דורשים את התרופה או הטכנולוגיה שיכולה לשפר את מצבם. יש לי אמפתיה מלאה לחולים, אבל מצד שני אסור שהאמפתיה הטבעית תשפיע על התעדוף. אני מקווה שמצאתי את האיזון. בכל מקרה, אני לא מכיר תרופות מצילות חיים שלא נמצאות כיום בסל התרופות הציבורי".

באחרונה עלה שוב לדיון נושא ניגודי העניינים של רופאים שנמצאים בקשר עם חברות תרופות ויושבים בוועדה.

"בוועדה הנוכחית כולם חתמו על טפסי ניגוד עניינים, והיו שתי אפיזודות שבהן חבר ועדה יצא לפני דיון שהיה קשור לתרופה שהוא מעורב במחקר הקשור אליה. בשני המקרים, אגב, התרופה לא נכנסה לבסוף לסל. יש קשרים מורכבים מאוד בין רופאים לבין חברות. אי אפשר להתעלם מכך שתעשיית התרופות מקדמת את המחקר הרפואי העולמי. אני חושב שאם נאסור לגמרי על רופאים שעוסקים במחקר עם חברות תרופות להשתתף בדיונים - נפסיד את הרופאים הבכירים ביותר, וחבל. בשורה התחתונה הרגשתי שהדיונים היו ענייניים לחלוטין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#