ניתוח TheMarker

התחרות בשוק הסלולר מאיצה השקעות בתשתיות

בעלי העניין ומקורבים לחברות הסלולר איימו כי התחרות תוביל לירידה בהשקעות ולדחיית הגעת הדור הרביעי לסלולר, אלא שהנתונים מוכיחים את ההפך ■ גם בעולם הניסיון מוכיח - עם התחרות מגיעות גם ההשקעות בתשתיות, שמסייעות לצמיחה במשק

אמיתי זיו
אמיר טייג

מיתוס ישן ומוטעה תופס תאוצה בשוק התקשורת בימים האחרונים. מנהלים, אנליסטים, ובעלי מניות החלו לטעון בגלוי כי התחרות היא בעלת השפעה שלילית על רמת ההשקעות בתשתיות התקשורת.

כך, רן שחם ויותם עירוני, אנליסטים מאלטשולר שחם, כתבו השבוע בניתוח ב-TheMarker: "הרגולציה שהכניסה תחרות היטיבה מאוד עם צרכני הקצה, וטוב שכך, אך שחקה בצורה משמעותית את רווחי מפעילות הסלולר. הדלדול במקורות ההון של חברות הסלולר נובע גם ממדיניות של חלוקת דיווידנדים אגרסיבית. ולמי לא נשאר? להשקעות בתשתית החדשה".

השניים אפילו ממליצים לממשלה "לתת תמריצים למפעיל סלולרי שישדרג את הרשת". גם דוד אבנר, לשעבר מנכ"ל פרטנר, אמר באחרונה בראיון כי יש "ירידה מדאיגה ברמה הטכנולוגית של הרשתות".

אך אבנר יכול לישון בשקט, ושחם ועירוני מוזמנים לגלוש מהר - מכיוון שהמציאות מצביעה על מגמה הפוכה. הנתונים היבשים מראים שאין ירידה בקצב ההשקעות של חברות התקשורת בתשתיות, והסיבה לעיכוב בהקמת רשתות דור רביעי בישראל (LTE) היא ויכוח ממשלתי על סוגיית התדרים. למעשה, על אף איומי החברות לפני רפורמת הורדת הקישוריות ושאר המהלכים, חברות הסלולר, וגם חברות האם הקוויות שלהן (HOT ובזק), ממשיכות להשקיע בתשתיות, ואף האיצו השקעות בעקבות התחרות.

מוקד מכירות של חברת סלולר
מוקד מכירות של חברת סלולרצילום: רוני שיצר / ג'יני

מנגד, הזיכרון מ-2010 עדיין טרי. בשנה זו הגיעו הרווחים של חברות התקשורת לשיא, בשעה שההשקעות ירדו לשפל. עובדות אלה צריכות לעמוד לנגד עיניו של כל רגולטור שחושש להכניס תחרות לענף כלשהו עקב איומי החברות בעצירת ההשקעות.

2012 - שנת שיא בהשקעות

בחינת נתוני שלוש חברות הסלולר הגדולות - סלקום, פרטנר ופלאפון - שהן הנפגעות העיקריות מהתחרות הגוברת בשוק, מראה כי הן דווקא העלו את השקעותיהן בתשתיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2012. העלייה שנרשמה בהשקעות היתה גם בהיקף הכולל שהושקע ברשת, וגם באופן יחסי למכירות שלהן. ניתוח סך ההשקעות ההוניות (Capital Expenditure) שבוצעו בענף בשנים האחרונות, מראה כי דווקא ב-2010, כשרמת התחרות היתה הנמוכה ביותר, והרווחיות של החברות היתה בשיא, ההשקעות היו הנמוכות ביותר. מנגד, כשרמת התחרות החלה לעלות ב-2011-2012 החברות העלו גם את ההשקעות.

ההשקעות שביצעו החברות ב-2012 - שנת התחרות הראשונה בענף הסלולר - צפויות להיות גבוהות מההשקעות ב-2011 וב-2010, שבהן התחרות היתה נמוכה יותר. נתוניהם הכספיים של החברות מצביעם כי ב-2011 ביצעו שלוש החברות הגדולות השקעה מצרפית של 1.3 מיליארד שקל, וסך ההשקעות ב-2012 צפוי להסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל.

עם זאת, נתונים אלה אינם כוללים את ההשקעות שביצעו HOT מובייל וגולן טלקום, שנאמדות בכמה מאות מיליוני שקלים, ומצטרפות להשקעות הכוללות שנעשו במשק הישראלי בתחום הסלולר.

גם באופן יחסי, רמת ההשקעות בשלוש חברות הסלולר הוותיקות עלתה ב-2012. ב-2010 ו-2011 השקיעו החברות בתשתיות 8.7% ביחס להכנסות משירותים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2012 יחס זה עלה ל-11.9%. בתקופה זו ירדו ההכנסות והרווחים של החברות, והן נאלצו לעצור את חלוקת הדיווידנדים.

לפיכך, ההחלטה שלא לעצור את ההשקעות, ואף להגדיל אותם, מחזקת את המסקנה כי לחברות הוותיקות לא היתה ברירה. הן נאלצו להגיב לכניסת HOT מובייל וגולן טלקום באמצעות הסתה של חלק מהתזרים הפנוי שלהן מדיווידנדים להשקעות בתשתיות. הלחץ התחרותי גרם להן להעדיף בשלוש הרבעונים האחרונים את טובת החברות ועתידן התחרותי, על פני צורכי ההון של בעלי השליטה.

על אף העלייה הצפויה בשיעור ההשקעות ב-2012 וב-2013, רמת ההשקעות בישראל עדיין נמוכה לעומת המקובל בעולם. הממוצע העולמי של השקעות בתשתיות הוא כ-15% מההכנסות, כשבעולם המערבי שיעור ההשקעות נע בין 9% ל-17%.

תחרות על מהירות

עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל פרטנר, לפני מעט יותר משנה, זיהה חיים רומנו כי הרשת של החברה נמצאת בעמדת נחיתות, ומאז עושה החברה מאמצים רבים כדי להדביק את הפער מול החברות המתחרות.

רומנו ציין בדו"ח הרבעוני האחרון של החברה כי "ברבעון השלישי השקיעה פרטנר 125 מיליון שקל, בעיקר בשדרוג החלק הארי של הרשת הסלולרית לקצבי 42 Mbps, ובהכנתה לטכנולוגיית הדור הרביעי. באזורים נרחבים בישראל ניתן להבחין באופן מובהק במובילות טכנולוגית במהירות הגלישה. החברה ממשיכה להשקיע במערכות IT מהמובילות בעולם, כמו גם בפיתוח ערוצי הדיגיטל להעצמת חוויית הלקוח".

החברה אף פתחה במלחמה תדמיתית מול פלאפון על מי היא הרשת המהירה בישראל. פרטנר ערכה מדידות של הרשת, ובאוקטובר פנתה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ודרשה שפלאפון תוריד מהאוויר פרסומות שמצהירות עליה בתור הרשת המהירה במדינה. הניסיון של פרטנר כשל, אך הוא מראה עד כמה סוגיות המהירות ואיכות הרשת נמצאות בליבת העסקים של חברות הסלולר, והן לא מזניחות אותן.

גם ברשתות הקוויות ההשקעות בתשתיות אינן נעצרות. ניתן היה לחשוב שבזק תפחית בהשקעות גם בשל הסביבה התחרותית שבה נמצאת החברה הבת פלאפון, וגם בשל העובדה שפרויקט ה-NGN נמצא לקראת סיום. אלא שבזק אינה מורידה את הרגל מהגז, ובאוגוסט האחרון הכריזה על מיזם Fiber NGN, שעתיד להביא סיב עד לבית הלקוח, ובמסגרתו עד 2020 תפרוש החברה 20 אלף ק"מ של סיבים אופטיים. בזק לא התחייבה לסכום השקעה במיזם, ובאופן תיאורטי היא יכולה לגנוז אותו בכל רגע, אך לא נראה כי לשם מכוונת החברה.

באשר ל-HOT, מלבד ההשקעות העצומות בהקמת החברה הבת, HOT מובייל, ורשת סלולר חדשה עבורה, החברה ממשיכה בהשקעות בתשתית הקווית. ביולי 2011 הודיעה חברת הכבלים על פרויקט סיבים אופטיים משלה (FTTB) בהשקעה של 550 מיליון שקל עד לסוף 2014.

הדור הרביעי בסלולר: החברות רוצות - המדינה מעכבת

בדיון על השקעות תשתית ברשת אי אפשר שלא להזכיר את ה-LTE - הדור הבא של רשתות הסלולר, המכונה גם הדור הרביעי. המונח דור בהקשר הסלולרי מכוון לרשתות שהן מהירות יותר ביכולת שלהן להעביר דאטה (DATA) -תקשורת נתונים (גלישה סלולרית).

לחמש חברות הסלולר הגדולות בישראל יש רשתות בטכנולוגיית HSPA+, שנהוג גם לכנות אותה "דור 3.9". בארה"ב אפילו נקבע שניתן לכנות את הטכנולוגיה דור 4 ואין בכך הטעיית הציבור, מכיוון שכיום ניתן להעביר באמצעות טכנולוגיה זו נתונים בקצב תיאורטי של 42 מגה-ביט בשנייה, ואף 84 מגה-ביט בשנייה.

איכות הרשתות בישראל טובה גם בהשוואה בינלאומית. הלקוח הישראלי נהנה מכיסוי רשת שנחשב לבין הטובים בעולם וגם מקצבי הורדה טובים מאוד. באחת הבדיקות של Ookla, החברה שמפעילה את אפליקציית בדיקת המהירות SpeedTest, נמצא כי בעלי מכשירי אייפון המנויים בפלאפון ברשת פלאפון נהנים ממהירות הגלישה הגבוהה בעולם.

אלא שהרשתות בישראל נהפכות לעמוסות יותר ויותר, וישראל מאבדת את מקומה התחרותי מבחינת קידמה וחדשנות בעולם. עד עכשיו זה לא היה בוער, כי לא היו בשוק מכשירי טלפון המתאימים ל-LTE, אך מכשירי אייפון 5 שהגיעו באחרונה לישראל, כבר מצוידים בקישוריות LTE. משתמשי המכשיר בארה"ב מדווחים על מהירויות הורדה מסחררות על גבי רשתות LTE.

ישראל היתה בין המדינות הראשונות בעולם להשיק שירותי דור שלישי, אך כעת אנו נמצאים הרחק מאחור. על פי ארגון GSA, כבר 130 מפעילות בעולם השיקו LTE. אך הסיבה לכך היא לא חברות התקשורת, שדווקא מעוניינות לקדם את הרשתות שלהן. סמנכ"ל הנדסה של אחת מחברות הסלולר הודה שכרגע הדור הרביעי הוא בעיקר "עניין מיצובי", אך המנכ"ל של אותה החברה אמר בשיחה אחרת שהחברה ללא ספק תלך לדור הרביעי אם יתאפשר לה. למעשה, כל החברות הודיעו על מחויבות לטכנולוגיה. באם ישוחררו לחברות תדרי הדור הרביעי, הן ירכשו אותן וישיקו רשתות כאלו.

הסיבה לכך היא ממשלת ישראל. משרד הביטחון משתמש בתדרי LTE, ולא מוכן לשחרר אותם לטובת האזרחים, ואף דורש על פינוי התדרים סכום מופרך. במקביל, משרד התקשורת לא הצליח עד כה להוציא מכרז לדור הרביעי, וישראל מתחילה לצבור פער דיגיטלי מול המערב.

הנהנות מגרירת הרגליים סביב ה-LTE הן גולן טלקום ובעיקר HOT מובייל, שמבינה שאם יהיה מכרז לדור הרביעי, היא תהיה חייבת להתמודד על התדרים, להשקיע המון כסף, וזאת עוד לפני שהיא סיימה את ההשקעה על רשת דור שלישי משלה. HOT עשתה לא מעט לובינג בקרב משרד התקשורת במטרה לדחות את מכרז התדרים, ואף הציעה לדלג לדור הבא - LTE Advanced, שמכשירים ראשונים לרשת זו ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2013. עם התארכות התהליכים סביב המכרז עד כה, יש סיכוי שאכן ידלגו לרשת המתקדמת יותר.

שלי תשובה, שותף מנהל בחברת היעוץ טריגר פורסייט מקבוצת Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אומר כי גל ההשקעות הבא בשוק התקשורת צפוי להגיע מכיוונן של חברות הסלולר. "חשוב יותר היום לפתוח את צוואר הבקבוק שנוצר ברשתות הסלולריות. אנו רואים עלייה חדה בביקוש לאינטרנט סלולרי (DATA). הרשתות המקומיות אמנם עדיין עומדות בבביקוש הרב, אך הן מתקרבות לנקודה שבה הן ייסתמו.

"חברות הסלולר שידרגו את הרשתות לדור שלישי ב-2005-2006. כל דור טכנולוגי בשוק התקשורת נמשך כעשר שנים. לפיכך, רשתות הסלולר נמצאות כיום לקראת סוף חייהן. מנגד, בזק ו-HOT החלו להשקיע ברשתות הקויות המהירות שלהן ב-2009. כיום הן מציעות מהירויות גלישה של 30-50 מגה-ביט לשנייה. ברמות הביקושים הנוכחיות ואלה הצפויות בשנים הקרובות, לא יהיה לחברות צורך בשינוי דור טכנולוגי בשנים הקרובות".

תשובה תומך בגישה כי משרד התקשרות צריך לעודד את חברות הסלולר להתחיל בגל השקעות מעבר לדור הרביעי. עם זאת, הוא מציע דרכים שלא יחסמו את התחרות: "רגולטורים בעולם מבינים כי לא ניתן לכפות שוק סיטוני על תשתיות תקשורת חדשות. בארה"ב, למשל, חברות הבזק מחויבות למכור בשוק סיטוני רק את תשתית ה-DSL המזדקנת. את הסיבים האופטיים שהן פרשו הן לא חייבות להשכיר למתחריהן. בישראל, משרד התקשורת יכול לפתור את חברות הסלולר ממתן שירותי נדידה פנים-ארצית למתחרים שלהם על גבי תשתיות רשת ה-LTE".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker