הטלוויזיות החכמות יהרגו את הממיר

הטלוויזיות החכמות מאפשרות לנו לצרוך תוכן ישירות מהאינטרנט ולעקוף את הכבלים והלוויין ■ אך הדור החדש של הטלוויזיות גם מספק הזדמנות לחברות הכבלים והלוויין: לזנוח את הממיר ולחסוך הוצאה אדירה

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי זיו

בשעה שמרבית המכשירים הדיגיטליים שבאמצעותם אנו צורכים ומייצרים תוכן מחוברים לאינטרנט, הטלוויזיה נותרה המכשיר המהותי האחרון שאינו מחובר לרשת. אך ככל שתוכן הווידאו עובר לרשת, כך גדל התמריץ לחבר את הטלוויזיה לרשת. כיצד חברות הטלוויזיה בתשלום - HOT ו-yes - עומדות להגיב לכך? רמזים לתשובה ניתן לראות כיום בעולם.

אחת ההוצאות המשמעותיות של חברות טלוויזיה רב-ערוצית היא על הממירים. ממיר חכם מהדור הנוכחי הוא למעשה מחשב שמכיל מעבד, זיכרון ודיסק קשיח, ועלותו מגיעה לכ-200 דולר ליחידה. חברות כבלים ולוויין רוכשות את הממירים, ואז על פי רוב הממיר ניתן חינם ללקוח - כך שהחברה צריכה לספוג את העלות. בנוסף, החברה צריכה לשדרג מדי כמה שנים את הממירים, לתחזק ולתקן אותם וכמובן לשלוח טכנאי לבית הלקוח שיתקין אותם.

טלוויזיות חכמות של LG בתערוכה בלאס וגאסצילום: בלומברג

נוכחות הממיר בבית הלקוח עולה לחברות הטלוויזיה כסף רב. במטרה לחסוך עלויות, בעולם נעשים ניסיונות ראשונים לנטוש את הממיר. ענקית הטלקום האירופית טליה-סונרה מקיימת באסטוניה פעילות ניסיונית לטלוויזיה רב-ערוצית ללא ממיר. חברת Elion שבבעלותה החלה לשווק במדינה שירות טלוויזיה הכולל ערוצים ליניאריים, הקלטה, מדריך תוכניות ו-VOD, ללא ממיר ועל בסיס טלוויזיות חכמות של סמסונג. החברה מתכננת להרחיב את הניסוי ב-2013 גם לשוודיה ולפינלנד.

היכולת לשדר תוכן לבית הלקוח ללא ממיר אפשרית לאור התפוצה הגדלה של טלוויזיות חכמות, שיכולות להתחבר לאינטרנט וניתן להתקין עליהן אפליקציות, שהן במידה מסוימת חלופות לערוצים הליניאריים. על פי נתוני חברת NPD, 20% מהטלוויזיות המיוצרות כיום הן חכמות. בנוסף, רשתות התקשורת נהפכו למהירות מספיק כדי להעביר תוכן וידאו באיכות גבוהה על גבי האינטרנט - OTT (Over the Top).

טליה-סונרה לא לבד. סמנכ"ל Global TV של דויטשה טלקום, גארי אוסאליבן, אמר בכנס מקצועי שנערך באחרונה בלונדון, שהגיע הזמן לשחוט את הפרות הקדושות בתעשייה ולחשוב על מודל עסקי נטול ממיר: "הייתי מעדיף שלא תהיה חומרה שלי בבית הלקוח. מבחינת עלות זה עול כבד".

הוא טען שהוצאת הממיר מהמשוואה תוביל למודל עסקי יציב יותר בתעשייה הטלוויזיה. חברות תוכן טלוויזיוני יעשו רק מה שהן טובות בו - תוכן. יש היגיון בנטישת הממיר, גם לאור המגמה המכונה TV Everywhere. חברות טלוויזיה מאפשרות כיום ללקוחות לגשת לתוכן מכל מכשיר: טאבלט או סמארטפון. אז ממילא התוכן הוא באפליקציה, אז למה לא אפליקציה בטלוויזיה?

שיעורי החדירה של טלוויזיות חכמות

גם הלקוחות לא אוהבים את הממיר: קופסה חסרת חן המונחת בסלון, עוד חיווט וצריכת חשמל.

נועם יוספידיס, מנכ"ל חברת Vonetize, המפתחת מערכות VOD ישירות לטלוויזיות חכמות, מאמין שהעולם צועד לעבר נטישת הממיר: "אנחנו לוחצים חזק מאוד לאמץ את הגישה הזו, ומאמינים שהשילוב המנצח הוא DTT משולב ב-VOD וערוצי IPTV".

אך יש המפקפקים במותו הקרב של הממיר. ג'ים ברתולד, עורך מגזין "FierceIPTV", טוען כי הממיר עדיין נותן פתרון קל ופשוט יותר מאשר כל חלופה אחרת. הוא אף השווה את הממיר לרספוטין, המיסטיקן הרוסי שהורעל ונורה, אך סירב למות: "מחשבים ולפטופים היו הראשונים שאמורים להרוג את הממיר, אך הוא שרד; קונסלות המשחק באו אחר כך, עם היכולת להביא תוכן וידאו מהרשת, אך הממיר נשרט בקושי; וכעת טאבלטים וסמארטפונים מאפשרים לצפות בטלוויזיה בכל מקום, והם אמורים היו להיות זריקת המוות, אבל מה זה שם, הקופסה שיש לכם בסלון? הממיר שורד כי הוא משרת טוב את המטרה".

החברות החדשות לא יוותרו על הממיר

סלקום ופרטנר מקימות בימים אלה פעילות טלוויזיה בישראל. שתי החברות טרם החליטו על השקת השירותים באופן מסחרי, אך הן בשלבים מתקדמים של בניית שירות טלוויזיה OTT. ככל הידוע, הן לא יוותרו על הממיר. פרטנר בחרה בממירים של Netgem וסלקום בחרה ב-Sagemcom - שתיהן חברות צרפתיות.

מדוע החברות הישראליות בכל זאת משקיעות בממירים? יוספידיס טוען שהסיבה לכך היא שליטה. "הן רוצות להמשיך לשלוט בלוגו על השלט שהצופה מחזיק בידו, ביחסים המסחריים עם הלקוח וביכולת ההתנתקות והמעבר בין החברות".

אפשר להבין את האינטרס של החברות. בעולם של טלוויזיות מחוברות לרשת, קל לדלג בין פורטלי תוכן שונים, מה שלא ניתן לעשות עם ממיר. בדומה, חברות הסלולר רצו במשך שנים לשלוט בסמארטפון של הלקוח כדי להטביע עליו את הלוגו שלהן ולכוון את הלקוח לפורטל שלהן ולאפליקציות שלהן, אך בסוף, כך למדנו, חומות הגן נפרצות.

מי ששואפת להיפרד מהממיר היא חברת yes. ב-2010 נחשפה ב-TheMarker תוכנית של החברה, שמכונה "הממיר הווירטואלי". הכוונה היא לאפשר בהדרגה ללקוחות yes לצרוך את התוכן באמצעות סוגי חומרה שונים - מחשבים, טאבלטים, טלוויזיות חכמות וקופסאות TV שהלקוחות רוכשים באופן עצמאי, דוגמת גוגל TV ובוקסי - ובהדרגה לנטוש את הממיר המסורתי. הממיר הווירטואלי יחסוך ל-yes לא רק את רכש הממירים וכוח הטכנאים והמתקינים, אלא גם את מקטעי החלל. yes רוכשת רוחב פס מלווייני עמוס, ובדו"ח השנתי של בזק כתבה yes כי הדבר עולה לה ב"הוצאות כבדות".

עוד נכתב כי "מספר הערוצים שביכולתה של yes לשדר תלוי במספר מקטעי החלל שבהם היא משתמשת. החברה מנצלת במלואם את מקטעי החלל, ולפיכך הגדלת מספר הערוצים המשודרים, תחייב שימוש במקטעי חלל נוספים".

ב-2011 שילמה yes על רכש ממירים 101 מיליון שקל, ועל מקטעי חלל 87 מיליון שקל. הוצאה נוספת היא עלות העסקתם של כ-200 טכנאים, שתפקידם להתקין ולתקן ממירים. אלה סכומים שהחברה יכולה לחסוך. הממיר הווירטואלי יאפשר לחברה לחסוך בהוצאות על מקטעי חלל, וגם יספק יכולת להעביר תוכני וידאו ללא הגבלה פיסית כזו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker