נתניהו התקפל: ההסתדרות ואל על חיסלו התחרות בשוק התעופה - תעופה ותיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו התקפל: ההסתדרות ואל על חיסלו התחרות בשוק התעופה

לאחר מו"מ של שנים, השבוע היה אמור להיחתם הסכם שמים פתוחים עם אירופה - להגברת התחרות ולהוזלת הטיסות ■ מסע לחצים כבד של חברות התעופה, הוביל את הממשלה להודיע לאירופאים ברגע האחרון: בגלל הבחירות, ההסכם לא ייחתם בינתיים

112תגובות

"הלחצים של חברות התעופה הישראליות הצליחו. אף שר תחבורה או ראש ממשלה ישראלי לא רוצה לראות מחאה המונית של עובדי חברות תעופה בזמן מערכת בחירות", סיכם בסוף השבוע מנהל חברת תעופת אירופית גדולה את האירועים שהובילו להחלטת ממשלת ישראל - שהדהימה בכירים באיחוד האירופי ובחברות תעופה זרות - לעכב את החתימה על הסכם שמים פתוחים.

בסוף יולי התמונה נראתה אחרת לגמרי: שר התחבורה ישראל כץ הכריז אז בחגיגיות כי "החתימה על הסכם שמים פתוחים תהפוך את ישראל לחלק אינטגרלי ממדינות האיחוד האירופי. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, אני צופה הוזלה משמעותית של מחירי הטיסות".

היה זה רגע היסטורי בענף התעופה: ישראל והאיחוד האירופי חתמו בראשי תיבות על הסכם שנועד להגביר את התחרות בתחום - להסיר מגבלות רגולטוריות מעל החברות הזרות והחברות הישראליות, להגדיל משמעותית את כמות הטיסות הנכנסות, לתרום לשיפור דרמטי במספר התיירים - ולהוזיל את הטיסות לצרכן הישראלי.

אליהו הרשקוביץ

נדרשו עוד ארבעה חודשים לסיכום הפרטים הסופיים, והשבוע היה אמור ההסכם לעבור לאישור הממשלה, כדי שזו תסמיך את שר התחבורה לחתום עליו באופן רשמי ומפורט ולהעבירו לחתימת מדינות האיחוד האירופי.

אך לפני כמה ימים הפתיע כץ, כשהודיע כי בהנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו - לא יובא ההסכם לחתימה. כץ נימק זאת בצורך "להימנע מקבלת החלטות בעלות משמעות מרחיקת לכת ערב בחירות, ומתוך עיקרון של ממשל תקין ערב הבחירות".

הודעת שר התחבורה התקבלה בתדהמה בקרב אנשי המקצוע במשרדו, ששקדו מאז 2006 על ניסוח האמנה, טיפחו קשרים הדוקים עם עמיתיהם באיחוד האירופי, נאבקו בלובי חברות התעופה שפעלו לסיכול ההסכם וזכו לגיבוי מצד כץ. גורם ממשלתי תקף את ההחלטה לעכב את החתימה במלים חריפות: "ככה מתנהלת רפובליקת בננות. זו פשוט פארסה. האנשים המומים ומאוכזבים. התחושה היתה שהפעם הולכים על זה עד הסוף. זו שערורייה שההחלטה עברה בשקט".

עיקר הפליאה נוכח פניית הפרסה נבע מהיות הרפורמה צרכנית גרידא, כלומר - כזו שטומנת בחובה בשורה כלכלית לישראלים רבים. לדברי הגורם הממשלתי, "להוריד את מחירי הטיסות זה משהו שצריך להתפאר בו לפני בחירות. החתימה הגיעה בטיימינג מושלם - כמו ליישם רפורמה בסלולר רגע לפני שהולכים להצביע. זו הרי כלכלת בחירות מובהקת. איזה שיקול פוליטי יכול היה לגבור על זה?"

את התשובה לכך ניתן אולי למצוא בניסוח המאופק של משרד התחבורה, שנוהג בדרך כלל לזקוף לזכות השר שעומד בראשו כל מהלך שמתקדם בענף, אך הפעם בחר במפתיע "להעניק קרדיט" גם לראש הממשלה - ובמלים אחרות, להטיל עליו ברמז את האחריות לדחייה. "כשכץ מכריז על מהלך שהוא מוביל, הוא מייחס אותו לעצמו. כנראה שהפעם הגיעו הוראות מלמעלה, מישהו הגיע ישירות אל ראש הממשלה, וכץ לא ירשה לעצמו להתקוטט עם נתניהו ערב הבחירות", אמר הגורם.

לחצים בכנסת, איומים בשביתה

החשודה המיידית בפנייה לראש הממשלה, בסייגים הנדרשים כמובן, היא מן הסתם חברת התעופה אל על, שראתה את עצמה בשנים האחרונות הנפגעת הראשית מהרפורמה. מאחורי הקלעים הפעילה אל על שתדלנים שניסו להשפיע על חברי כנסת. בנוסף, הופעלו לחצים על שרי הממשלה, בהם על כץ, בניסיון לשפר את ההסכם לטובת חברות התעופה הישראליות.

לטענת אל על, קודם לחתימה היו צריכים להתקיים מספר תנאים שיאפשרו לחברות הישראליות להתחרות בצורה הוגנת ושוויונית יותר מול חברות התעופה האירופיות. לפני כשבועיים, עם הצגת דו"חותיה הכספיים של אל על, אמר מנכ"ל החברה אליעזר שקדי כי החברה "אינה מתנגדת להסכם במתכונת הולמת וראויה. כל שאנו מבקשים הוא שיינתן לנו להתחרות בתנאים שווים והוגנים. נכון להיום, לא מתקיימים תנאים בסיסיים המאפשרים תחרות הוגנת אמיתית".

שקדי לא הסתפק רק בהצהרות. הוא גם גייס את חבריו לשעבר מחיל האוויר, כדי שיתבטאו באופן פומבי ויביעו עמדות שתומכות במאבק של חברות התעופה הישראליות בכלי התקשורת.

ניר כפרי

לדברי הגורם הממשלתי, "אל על לא מסוגלת להסתגל לעולם החדש, וזה לגמרי האינטרס שלה לעכב את הרפורמה - גם אם זו תביא לגידול בתנועת הנוסעים, לשיפור השירות ולגיוונו לטובת הצרכן. החברה לא מסוגלת להתמודד עם הוועדים בה, ומשקיעה יותר מאמץ בלדחוק את המתחרות הקטנות שלה בקו לאילת מאשר בהתייעלות".

גם ועד עובדי ארקיע הפעיל לחצים על כץ, שכללו איומים על פגיעה במעמדו בליכוד. יו"ר הוועד, יגאל כהן, אף התבטא בגלוי לפני כמה חודשים כי אם שר התחבורה יחתום על הסכם השמים הפתוחים, ידאגו לפעול נגדו בפריימריס בליכוד שנערכו ב-26 בנובמבר. אותו ועד אף הזהיר כי חתימה על הסכם התעופה החדש יביא את משפחות העובדים בחברות התעופה הישראליות שלא להצביע עבור מפלגתו של כץ בבחירות הקרובות.

התנגדותן של חברות התעופה הישראליות להסכם נפלה על אזניים קשובות בכנסת. ועדת הכלכלה ערכה במאי, טרם פיזורה בגלל הקדמת הבחירות, ישיבה מיוחדת בנושא. בעקבות הישיבה הונחה משרד התחבורה לבחון מחדש את השלכות ההסכם, שנחתם בראשי תיבות, על מצבן העסקי של החברות הישראליות.

גם מנסחי הרפורמה התחשבו בדאגות חברות התעופה הישראליות, והגיעו עם האירופים לסיכום שלפיו פתיחת השמיים לתחרות תהיה מדורגת ותתפרש על פני חמש שנים.

ההסתדרות התייצבה לצד חברות התעופה הישראליות והביעה תמיכה במאבקן נגד הסכם השמים הפתוחים, בטענות כי ההסכם מציב אותן בעמדת נחיתות, וכי ליישום ההסכם יהיו השלכות חמורות ופגיעה בנושא הענקת זכויות נחיתה בשדות בינלאומיים ("סלוטים") והבטחת תנאים שיאפשרו לחברות התעופה הישראליות להשתתף בבריתות תעופה שונות. ההסתדרות חידשה את סכסוך העבודה שהכריזה בפברואר באל על, ארקיע וישראייר, בעקבות אישור החתימה בראשי תיבות על ההסכם.

בחברות התעופה הישראליות מועסקים כ-7,000 עובדים. כ-25 אלף משרות נתמכות באופן ישיר על ידי סקטור התעופה. קל לשער איזה אפקט היו יוצרות הפגנות מחאה או שיבושי טיסות, שבהם היו נוקטים עובדי החברות הישראליות, אילו כץ היה נוסע השבוע לבריסל לחתום על הסכם התעופה.

הסכם השמים הפתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי נועד לפתוח את השמיים לתחרות מלאה. הוא היה צפוי להיכנס בהדרגה לתוקף מ-2013 במשך חמש שנים, כדי לאפשר לחברות התעופה הישראליות להיערך למבנה התחרותי החדש בענף התעופה. כחלק מהיישום המדורג, יתווספו מדי שנה שבע תדירויות שבועיות לכל יעד באירופה, למעט במספר מצומצם של שדות תעופה מרכזיים באירופה, שבהם קיים כבר היום היקף תנועה משמעותי ושמתאפיינים בהיותם שדות מעבר לטיסות המשך, שם יתווספו שלוש תדירויות.

ההסכם אמור להחליף את כל ההסכמים הדו-צדדיים בין ישראל לבין מדינות האיחוד, ולבטל בהדרגה את המגבלות על מספר המובילים, התדירויות, הקיבולת וסוגי המטוסים שיורשו לטוס בין ישראל לבין האיחוד. בשבוע שעבר הוכרז כי עם תחילת היישום, יורחב הפטור שניתן לענף התעופה מחוק ההגבלים העסקים, כך שלא יהיה יותר צורך להגיש הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים ("קוד שרינג") בין חברות התעופה הישראליות לחברות אחרות לאישור מראש של הממונה על ההגבלים העסקים.

חשש לפגיעה ביחסי החוץ

"הופתענו מהמהלך של ישראל. בכל התקופה האחרונה לא קיבלנו אפילו רמז כי אין בכוונתה לחתום בשלב זה על הסכם התעופה החדש", אמר בכיר מהאיחוד האירופי. לדברי מקור המעורה במתרחש מאחורי הקלעים, רשות התעופה האזרחית (רת"א) הזינה את האירופאים כל הזמן במידע כי ישראל ממשיכה בכל התהליכים לאישור ההסכם.

שרי התחבורה של אירופה ייתכנסו השבוע בבריסל, כחלק מסדרת מפגשים עונתית. שר התחבורה, ישראל כץ, הוזמן למפגש על מנת לחתום על הסכם השמים הפתוחים.

עד לרגע האחרון, האירופאים היו סבורים כי כץ יגיע לטקס החתימה, שכן זו רק חתימה פורמלית על הסכם שנחתם כבר בראשי תיבות על ידי מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), גיורא רום.

להחלטת נתניהו לעכב את החתימה על הסכם השמים הפתוחים יש גם השלכות בינלאומיות והשפעה על יחסי החוץ של ישראל באירופה. לחתימה על הסכם השמים הפתוחים עם ישראל, כך מסתבר, היו שושבינים חשובים יותר מכץ. קפריסין, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, רצתה לרשום על שמה את ההישג שבחתימה על ההסכם - רגע לפני שהיא מוסרת את הנשיאות לידי אירלנד.

למרות ניסיונות ממשלת ישראל להתקרב אל קפריסין במהלך כהונתה כנשיאת האיחוד, ולמרות ביקורו ההיסטורי של נתניהו עצמו באי השכן בתחילת השנה, דווקא הוא מנע לבסוף מהקפריסאים את ההישג המדיני-כלכלי האחרון שלהם בכסאם היוקרתי. זאת, כאשר עמדתה של אירלנד כלפי שילובה של ישראל במארג התעופה האירופי אינה ידועה עדיין.

"את פתיחת השמיים לתחרות אי אפשר יהיה למנוע", אומר המקור הממשלתי, ומזכיר כי ארה"ב פתחה את שמיה לתחרות עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת, האיחוד האירופי עשה זאת בקרב החברות בו בשנות ה-90, והחל לפתוח את השמים גם למדינות חוץ-אירופיות בתחילת שנות האלפיים.

"זה יקרה מול ישראל, גם אם באופן מדורג, ומול כל מדינה בנפרד", הוא מוסיף. "חשבנו שראוי לעשות זאת בהסכם הוליסטי אחד, ישירות מול האיחוד האירופי, וחבל שמקבלי ההחלטות פעלו לסכל זאת".

משרד התחבורה: "נתניהו הנחה את כל השרים לא לקבל החלטות משמעותיות. כץ לא היה יכול לנהוג אחרת"

מאל על נמסר בתגובה כי "עמדת החברה היא כמו שהתבטאה בשבועות האחרונים ולפיה היא לא מתנגדת לתחרות ובלבד שתתבצע בתנאים הוגנים". אל על לא הסתירה, כבר אחרי החתימה על ההסכם בראשי תיבות, כי היא נערכת להגיש בג"ץ נגדו. החברה פירסמה הודעה לבורסה במועד החתימה במועד החתימה בראשי תיבות בקיץ, בה נאמר כי "החתימה על הסכם השמיים הפתוחים עלולה להשפיע לרעה על חברות התעופה הישראליות וביניהן גם על אל על", וכי "החברה נערכת להתמודדות עם המצב".

בארקיע לא הגיבו בנושא. מחברת ישראייר נמסר בתגובה כי "הנחת העבודה של חברת ישראייר היא שההסכם החדש בין ישראל לנציבות האיחוד האירופי ייחתם במועד כזה או אחר, ואנו נערכים להתמודדות עם יישומו".

במשרד התחבורה דחו את הטענות כאילו שר התחבורה, ישראל כץ, נכנע ללחצי חברות התעופה הישראליות, ולכן בחר שלא לנסוע לבריסל השבוע כדי לחתום על ההסכם החדש. בכיר במשרד התחבורה אמר כי "שר התחבורה הוכיח כי אינו נרתע מלחצים, ואישר את החתימה בראשי תיבות על ההסכם על אף האיומים כנגדו. שר התחבורה הוא שמוביל את הרפורמה בענף התעופה ופועל לפתיחת השמיים לתחרות".

לדברי מקור במשרד התחבורה, הנחייתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא לקבל החלטות בעל השלכות מרחיקות לכת במהלך תקופת הבחירות חלה על כל השרים והיתה כלל מערכתית, ולכן כץ לא היה יכול לנהוג אחרת. לדברי המקור, אותם מקטרגים היו טוענים ההיפך באותה מידה כי שר התחבורה נוקט "כלכלת בחירות", כהגדרתו - אם כץ היה נוסע וחותם על הסכם התעופה החדש.

במשרד ראש הממשלה אמרו בתגובה כי לא יתייחסו לנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#