האם דיימון הוא האדם המתאים לתפקיד שר האוצר האמריקאי?

וושינגטון ממשיכה להיות בכיס של וול סטריט, בשעה שוורן באפט מדבר שטויות

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דפנה מאור
דפנה מאור

וורן באפט מקבל שבחים רבים וסיקור חיובי, בין היתר בשל היותו משקיע מצליח המציג ערכים של ראייה לטווח ארוך ומדידת ערך, במקום רדיפת רווחים מהירים. באפט הוא גם מיליארדר שתרם את כספו לצדקה וקורא להעלות מסים על העשירים - השקפת עולם חריגה בעידננו. אבל לפעמים הוא גם מדבר שטויות.

באפט המליץ ביום שלישי על ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, לתפקיד שר האוצר של ארה"ב, במקרה של משבר. "אם היינו נתקלים בבעיות בשווקים, אני חושב שהוא היה האדם המתאים ביותר לבצע את התפקיד", אמר באפט בראיון לתוכנית של צ'רלי רוז ברשתPBS  האמריקאית, כאשר נשאל לגבי דיימון. "מנהיגי העולם היו רוחשים לו אמון".

אז זהו, שדיימון לא בדיוק מתאים לקריטריון של טיפול במשבר. אולי הוא מתאים יותר לקריטריון של מי שהצליח לעשות לעצמו שם של מנהל מצוין בשעה שהבנק שלו לקח סיכונים עצומים ורשם הפסדים ענקיים. אחד ממליצי היושר שלו, כמה מלבב, הוא קווקו אדובולי, סוחר UBS שנשפט למאסר לאחר שהפסיד 2.3 מיליארד דולר לבנק שלו בפקודות מסחר מסוכנות ולא מאושרות. "הם טובים יותר בלעשות כסף מכיוון שלקחו סיכונים בתחילת הקריירה שלהם", אמר אדובולי על דיימון ועל בוב דיאמונד מברקליס.

מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימוןצילום: בלומברג

האמת היא, שדיימון ואחרים כמוהו היו מצוינים בלקיחת סיכונים. ה"לוויתן מלונדון" שלו הפסיד יותר מ-6 מיליארד דולר בהימור מסוכן - ובלקיחת משכורות עתק - 23 מיליון דולר ל-2011, לאחר שמניית הבנק נפלה ב-22% באותה שנה.

ברשימת "האנשים הכי פחות משפיעים ל-2012" של מגזין GQ, נכתב על דיימון: "זוהי ראייה לדפיקות המוחלטת של מערכת הבנקאות - שמנכ"ל ג'יי.פי. מורגן יכול להישאר בתפקידו למרות שדסק ההשקעות שלו חוטף הפסד של 6 מיליארד דולר - שהגיע מאותן עסקות החלפת אשראי מסוכנות שהרסו את הכלכלה לפני ארבע שנים. הוא המשיך וכינה את דיימון "המנכ"ל המרושע המושלם" ועוד תיאורים ציוריים שמזכירים את לשונו המרושעת לא פחות של מאט טאיבי מ"רולינג סטון".

"היה שם כישלון בפיקוח", אמר באפט לגבי הפסד המסחר של ג'יי. פי. מורגן. "אם אתה מנהל צבא, אם אתה מנהל כנסיה, אם אתה מנהל ממשלה, כל מוסד גדול, אנשים לפעמים עוברים את הגבול".

אולי אפשר למחול לבאפט, הוא בכל זאת חלק מהממסד הפיננסי בארה"ב, למרות גישתו התרומית. הבעיה האמיתית היא אצל מקבלי ההחלטות. בימים אלה, עצם היותו של דיימון אחד השמות הבולטים המוזכרים לתפקיד שר אוצר חוזרת ומחזקת את התחושה, שוושינגטון נמצאת בכיס של וול סטריט, ולא משנה אם בבית הלבן יושב דמוקרט שקורא להעלות מסים או רפובליקאי שמוכן ליהרג ולא לעשות כן. במקום אנשים בעלי חזון, צועדים לבית הלבן ולמשרד האוצר אנשים שמחוברים לאינטרסים של מגזר מצומצם שהערכים שלו לא עולים בקנה אחד עם טובת הרוב, ושחובת ההוכחה על יושרתו עדיין מוטלת עליו. ענקים כמו פול וולקר נדחקים הצידה, ובמקומם נכנסים אנשים - שגם אם אינם מושחתים - מערכת הערכים שלהם היא זו שהביאה לקריסה פיננסית ולמשבר בממדים היסטוריים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker