סטארט-אפ סיטי: שטוקהולם בעקבות עמק הסיליקון - עולמי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארט-אפ סיטי: שטוקהולם בעקבות עמק הסיליקון

השוודים אמנם הביאו לעולם חברות כמו ספוטיפיי וסקייפ, אך עד כה נמנעו מלשווק את הכישרון שלהם; בזכות חינוך איכותי בחינם, תשתית אינטרנט מתקדמת ורשת ביטחון חברתית - סצנת הסטארט-אפים של שטוקהולם צוברת תאוצה, ומסתערת על תואר בירת ההיי-טק של אירופה

תגובות

יום שישי בערב בשטוקהולם, והקהל מצטופף במטה חברת הסטארט-אפ טיקטייל (Tictail). זהו לופט עם רצפת עץ בפינה דרומית שקטה של העיר - התגלמות העיצוב השוודי המינימליסטי, שנתן השראה לחברה.

חביות של בירה מונחות על קרח, די.ג'יי מתקלט, ובקהל מתחככים יזמי הון סיכון מעונבים באנשי סטארט-אפ בקפוצ'ונים וסניקרס. צריך להתקרב כדי לשמוע זה את זה בתוך המוסיקה האלקטרונית הרועשת. מנהיגים אלה - או מנהיגים בשאיפה - של קהילת הסטארט-אפ של שטוקהולם, נושפים זה בעורפו של זה במלוא מובן המלה.

זוהי מסיבת ההשקה של Stockholm Startups, קונפדרציה חופשית של סטארט-אפים - טיקטייל, Wrapp ,iZettle ואחרים - שבדרך מאוד לא שוודית החליטה סוף כל סוף שהגיע הזמן שהחלקים השונים בסצנה המקומית ישוחחו זה עם זה.

ללא קרדיט

זו היתה רק מסיבה, אך היא היתה דוגמה טובה לאופן שבו קהילת הסטארט-אפ של שטוקהולם מתחילה לארגן את עצמה. אי אפשר לומר שלא היתה כאן סצנה של יזמות או של היי-טק. נהפוך הוא - לשטוקהולם יש היסטוריה של חדשנות ויזמות היי-טק עוד מימי קליקטק (QlikTech), שנוסדה ב-1993; MySQL, שנוסדה ב-1995 אך שייכת גם לפינלנד; טריידאבלר (TradeDoubler), מ-1999; וסקייפ, שנוסדה ב-2003 ושייכת גם לדנמרק ולאסטוניה - שלא לדבר על אריקסון, לשעבר ענקית הסלולר.

ואולם, אף שהשוודים טובים בשיתוף פעולה, הם לא מצטיינים בשיווק הכישרון שלהם. הם שומרים זאת לעצמם, מפעם לפעם חולקים מידע, אך לא ממהרים להקים איגודים או בריתות ולקבץ את המשאבים האינטלקטואליים שלהם כדי לספר סיפור על הקהילה שלהם. "אני באמת חושב שזו סצנה מדהימה, אבל אנחנו שוודים מאוד לגביה", אומר מייסד ומנכ"ל טיקטויל, קארל ולדקראנץ, שאירגן את המסיבה. "אנחנו פשוט לא חושבים על זה".

לכן הם העבירו את גלימת ה"תראו אותי" לברלין, עיר שלא מסתירה את שאיפתה להיות בירת הסטארט-אפ האירופית. בשטוקהולם הבחינו בכך שכשמגזינים מדרגים את ערי ההיי-טק המובילות באירופה, ברלין הרבה פעמים ניצבת בראש הרשימה, ולונדון ושטוקהולם משתרכות אחריה. ואולם, יזמים ומשקיעים בסצנת הסטארט-אפ של שטוקהולם מבינים שהגרמנים טובים בעיקר באינטרנט לצרכנים, והסצנה בה לא נהנית מאותו היצע רחב - בתחומים כמו יזמות, פיננסים, תיירות, סלולר ומשחקים - שבו מתגאה שטוקהולם. למעשה, אחת מחברות הסטארט-אפ הלוהטות של ברלין, סאונד קלאוד (SoundCloud), הוקמה על ידי שוודים.

לשטוקהולם יש היסטוריה של הצלחות היי-טק גדולות ואקזיטים יקרים בהרבה מאשר ליריבתה הגרמנית. סקנדינביה כולה - שאוכלוסייתה קטנה מזו של גרמניה - היתה אחראית ל-6.5% מהאקזיטים בעולם ב-2005-2012, לפי נתוני חברת ההון סיכון השוודית קריאנדום. אירופה, בניכוי סקנדינביה, היתה אחראית ל-12% מהאקזיטים, ומבין כל החברות הפרטיות בדירוג דיגיטל 100 של ביזנס אינסיידר, חברות סקנדינביות תרמו 13% מהאקזיטים, לעומת 8% בלבד לחברות אירופיות.

אפשר גם לומר שסקנדינביה זוכה גם בתואר הסקסית ביותר. בשעה שגרמניה ידועה בעיקר בחיקויים שלה, לפינלנד יש את אנגרי בירדס, ולשוודיה את ספוטיפיי (Spotify). אלה שתיים מהחברות הלוהטות ביותר בעולם בשנים האחרונות. ובמונחים של השפעה, הפיתוח הנורדי של חלקים קריטיים במחסנית הקוד הפתוח סלל את הדרך לדור שלם של חברות אינטרנט.

מלבד ריבוי הסטארט-אפים המרגשים, יש גם סימנים אנקדוטליים לפריחתה של הסצנה. ספוטיפיי עברה באחרונה לבניין חדש, המסוגל לאכלס את 350 עובדיה; חברת התשלומים קלרנה (Klarna) עברה למטה יוקרתי, שיכול לאכלס 800 עובדים; ו-Wrapp, שגם היא עברה לאחרונה מטה, מעבירה את צוותי המכירות והשיווק שלה לסן פרנסיסקו בניסיון להתרחב לארה"ב.

בלומברג

זול יותר מעמק הסיליקון

כל אלה הם פירותיה של סצנה גדלה והולכת, שנבנתה במשך כמה עשורים ומורכבת מדורות של חברות. במערכת הזו תומכים שפע של כישרונות הנדסה, שהתחנכו בחינם באוניברסיטאות האיכותיות של שוודיה והתלמדו בחברות היי-טק רבות. את הכישרונות האלה גם זול יחסית להשיג, במיוחד בהשוואה לעמק הסיליקון. בזמן שמהנדסים בעמק הסיליקון מקבלים בממוצע 100 אלף דולר בשנה, בשוודיה אפשר לגייס אנשים בעלי כישורים זהים ב-60 אלף דולר בשנה, לפי כמה סטארט-אפים שעמם שוחחתי.

היתרון בגיוס כישרונות הוא מה שמשאיר סטארט-אפים רבים בשטוקהולם. טיקטייל, למשל, שקלה לעבור לעמק הסיליקון, ובכיריה אף נסעו לשם לשלושה שבועות של פגישות וחיפוש עובדים. בסופו של דבר החליט הצוות נגד המעבר, בשל התחושה שעדיף להתחרות על הכישרונות הטובים ביותר בשטוקהולם מאשר להיות עוד סטארט-אפ בקליפורניה. סטארט-אפים אחרים הגיעו לאותה מסקנה.

עם זאת, יש תחרות עזה בעיר. סטארט-אפ אחד בן 15 עובדים התלונן שספוטיפיי וקלרנה גונבים לו את כל הכישרונות. על הבמה בכנס האינטרנט SIME הודה מייסד קלרנה, ניקלס אדלברת', כי החברות הגדולות יותר גונבות ממנה את כל העובדים המוכשרים. "אנחנו נלחמים בסקייפ ובספוטיפיי על כל מהנדס", אמר.

אף ששטוקהולם מחפשת את הכישרונות שלה בפנים, את העסקים היא מחפשת בחוץ. והיא חייבת. שוודיה היא מדינה קטנה - אוכלוסייתה מונה 9 מיליון בני אדם - כך שתמיד נאלצה לפנות החוצה בשביל סחר. עם הזמן הוקמו בשוודיה חברות בינלאומיות גדולות כמו איקאה, וולוו ואבסולוט, אבל אם בעבר היה על חברות שוודיות לפתוח משרדים בכל מדינה, כיום כוחו של האינטרנט משחק לידיים השוודיות, ומפחית את הצורך בנוכחות פיסית.

בזכות הגודל שלה, העושר היחסי והקדמה הטכנולוגית, שוודיה היא שוק ראשון יעיל עבור חברות אינטרנט מקומיות. תוכנית התרחבות שגרתית בדרך כלל מתחילה בשוודיה, עוברת ליתר מדינות סקנדינביה, מדלגת לגרמניה, בריטניה ושאר אירופה, ובסופו של דבר, אם הכל מסתדר, מגיעה לארה"ב.

שטוקהולם נהנית מיתרונות רבים נוספים, כמו רשת הפס הרחב שהממשלה קידמה בשנות ה-90 ושמספקת לרוב התושבים מהירויות הורדה שעודדו שימוש באתרים פיראטיים, כמו קאזה ופייראט ביי. לא מפתיע שספוטיפיי הוקמה בשוודיה, שבה פיראטיות כה נפוצה עד שהיא כמעט נורמלית. מייסד ספוטיפיי, דניאל אק, מספר שהקים את ספוטיפיי בין היתר כדי להציע חלופה חוקית לשיתוף הקבצים הפיראטי.

ואולם רשתות האינטרנט המהירות האלה, בשילוב עם תוכנית ממשלתית להשאלת מחשבים שהעניקה גישה אפילו למשקי הבית העניים ביותר, עודדה את התהוותה של חברה טכנולוגית שמאמצת שינויים בשלב מוקדם. גורם נוסף לכך הוא שהחורפים בשוודיה ארוכים, חשוכים וקרים, מה שמעודד אנשים להישאר בבית ולחשוב על מיזמים יצירתיים, למשל בתחומים של תכנות או משחקים. ואי אפשר לשכוח גם את כישורי העיצוב מעוררי הקנאה של השוודים, שמסייעים להם לבנות כמה מאתרי האינטרנט היפים בעולם.

דרושים: מלאכים ומזג אוויר טוב

עם כל כך הרבה יתרונות, מה בכל זאת מעכב את סצנת ההיי-טק של שטוקהולם? הבעיה הגדולה ביותר של שטוקהולם היא שאין לה הרבה הון ראשוני. מסבב הגיוס הראשון הכל כבר מסתדר - חברות ההון סיכון הנורדיות קריאנדום ונורתזון מטפלות בכך, יחד עם משקיעים בינלאומיים כמו אקסל פרטנרס, אינדקס ונצ'רס ואחרות. מה שחסר זו רשת חזקה של משקיעי אנג'ל לשלבי הסיד והפרה-סיד. יש אמנם כמה - מייסד סקייפ ניקלס זינסטרום הוא אחד מהם - אך לא מספיק.

התחלה היא אתגר רציני של סטארט-אפים רבים, וחוסר מימון מגביל את החברות ועלול לפגוע בנכונותן לקחת סיכונים או לבנות את עצמן לאט. גם מסים יכולים להיות בעיה. קשה לחברות להציע לעובדים אופציות למניות, משום שהן ממוסות עליהן בשני הקצוות. המעסיק צריך להעריך כמה האופציה שווה ואז לגלם את זה במשכורת . העובד, לעומת זאת, מקבל את התשלום על האופציה רק אם החברה מצליחה, מה שאומר שהוא משלם את המס, אך לא מקבל את הכסף אם החברה נכשלת. כשלסטארט-אפים יש מימון מוגבל - ורבים מהם סובלים מכך, בגלל השלב הראשוני שבו הם נמצאים - המגבלה הזו על האופציות עלולה להיות מכשול רציני בהרכבת חבילת שכר אטרקטיבית.

אתגר נוסף של שטוקהולם הוא משיכת כישרונות לעיר, מאחר שהיא מתחרה בערים כמו ברלין, שבה יש מזג אוויר טוב יותר ותדמית תוססת ועכשווית, במיוחד כיום, כשהיא בשיא ההיפסטריות שלה.

עוד בעיה היא שלממשלה יש מדיניות קצרת ראייה כלפי סטודנטים זרים - הם מסולקים מהמדינה ברגע שהם משלימים את התואר, אף שהמדינה מסבסדת את לימודיהם. היעדר דיור בר השגה במרכז העיר הופך אותה לפחות מושכת לזרים, בין השאר משום שברלין זולה ומושכת יותר.

מבחינת השוודים, המסים הגבוהים מתקזזים עם מערכת רווחה נדיבה שמבטיחה לימודים וביטוח בריאות חינם, ומספקת תנאי מחיה בסיסיים שבמדינות אחרות אפשר רק לחלום עליהם. בשל תנאים אלה, יש הטוענים שהיזמים בשוודיה אינם רעבים מספיק. אם הם יודעים שיש רשת ביטחון שתתפוס אותם אם ייפלו, הם לא ישליכו עצמם למשימה של בניית חברה בגישה קנאית של "הכל או כלום", שכנראה חיונית להקמת עסק מצליח. היזמים והמשקיעים שעמם דיברתי, לעומת זאת, אומרים שרשת הביטחון הזו דווקא גורמת לכך שרבים אינם חוששים לקחת את הצעד הראשון לעבר הלא נודע, משום שהם יודעים שלא ייזרקו לרחוב אם ייכשלו.

שוויון פוגע ביזמות?

עם זאת, השפעה שלילית אולי של הקפיטליזם החברתי היא ש"יזם" אינו שם תואר פופולרי כל כך בשוודיה. יזמים עדיין נחשבים אנשי שוליים בחברה שמעדיפה לייצר אנשי מקצוע כמו רופאים ועורכי דין. בחלק מהמקרים למשפחה ולחברים נראה מוזר שבחור צעיר רוצה להקים חברה. ואולם, עם ההצלחה של סקייפ, קלרנה וספוטיפיי כל זה מתחיל להשתנות. יש שרואים בכך סימן לכך שהיזמים שבכל זאת מתעקשים רציניים מאוד לגבי מה שהם עושים.

ויש עוד מאפיין תרבותי חשוב שמציב אתגרים בלתי צפויים בפני חברות סטארט-אפ. בשוודיה, כמו בכל מדינות סקנדינביה, קיים דפוס מחשבה שלפיו אדם אינו אמור לראות את עצמו כשווה יותר מאנשים אחרים. לשוודי, אם הוא מתנהג כראוי, אסור להתבלט. ולכן אין מכוניות יקרות או יאכטות פאר, וגם לא התרברבות לגבי חברות שמשנות סדרי עולם. התופעה הזו אף זכתה לשם: "חוק ינטה" (על שם העיירה שבה התבצע המחקר) - תופעה תרבותית במדינות סקנדינביה שרואה בהצטיינות והתבלטות תכונה שלילית.

לפני שצוחקים על החוק הזה, כדאי לזכור שיוצר הסרטים הדוקומנטריים דן ביוטנר טען בספרו "Thrive" שיש קשר הדוק בין שוויון לבין אושר. "אם תחיו בשכונה שבה כולם מרוויחים בערך כמוכם, ייטב לכם יותר מאשר אם תחיו בשכונה שבה הבית שלכם הוא הזול ביותר בשכונה וכולם מרוויחים פי חמישה מכם", אמר לי פעם ביוטנר. זו אחת הסיבות שלמדינות כמו שוודיה ודנמרק יש ציונים גבוהים כל כך בסקרי אושר.

כל זה טוב ויפה. אבל האם השוויון אינו מנחית מכת מוות על יזמות, שרבים משתמשים בה כדי להגשים את שאיפתם לדשא ירוק יותר משל השכן? נכון, אולי. אבל לא יכולתי למצוא בשוודיה אף אחד שהסכים עם כך. למעשה, אומר פר-יורגן פרסון מחברת נורתזון, דרך אחרת להסתכל על הדברים היא שאם חברה מצליחה, היא משמשת דוגמה לאחרות ומראה שגם מטרות גדולות ניתנות להשגה. וזו אמונה רווחת בשוודיה.

הרעיון הזה של אחדות חברתית מחזיר אותנו למסיבה של טיקטייל. זו בעצם הסיבה שהבאזז שיצרה לעצמה אינו טיפוסי לשוודיה, וזה כנראה גם מסביר מדוע לקח כל כך הרבה זמן לקבוצה של סטארט-אפים אפילו לחשוב על התאגדות כדי לספר סיפור על הסצנה שלהם לשאר העולם. זו הסיבה שמסיבת ההשקה של Stockholm Startups היתה כנראה יותר מסתם מסיבה אחרי הכל. ייתכן שזו היתה תחילתו של שינוי תרבותי שבסופו של דבר יקנה לשטוקהולם את הזכות להתרברב מול ברלין - ואת הביטחון לעשות זאת.

פנדו דיילי הוא אתר חדשות טכנולוגיה המסקר את עמק הסיליקון

היימיש מקנזי, PandoDaily.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#