"למה לתת מתנה דווקא לטבע? תן לחברות הקטנות שמשלמות כל הזמן מסים" - עושים עסק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למה לתת מתנה דווקא לטבע? תן לחברות הקטנות שמשלמות כל הזמן מסים"

לאהוד רצאבי, הנשיא החדש של ארגון העצמאים, יש תוכנית להצלת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים: "הגיע הזמן להתאחד ולפעול. גם לנו יש רווחים כלואים. צריך לקצץ בתקציב הביטחון למען עתידם של העסקים הקטנים"

2תגובות

>> ב-2009, בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי, הוקם בישראל שולחן עגול היסטורי, שבו ישבו שר האוצר יובל שטייניץ, נצג העובדים, יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונציג המעסיקים, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. הרכב השולחן הקפיץ אז לא מעט מהארגונים שמייצגים עסקים קטנים, המהווים רוב מוחלט מבין 480 אלף העסקים בישראל. "נכון שברוש אמור לייצג גם אותנו", אמרו אז נציגי העסקים הקטנים, "אבל הוא תעשיין שלא באמת מכיר עסקים קטנים ולא יודע את צורכיהם. שוב לא סופרים אותנו".

מי שנחוש לשנות את התמונה הוא רו"ח אהוד רצאבי, שהתמנה באחרונה לנשיא להב, ארגון העצמאים ובעלי העסקים הקטנים בישראל. רצאבי לא מתכוון לריב עם אף אחד, כך לפחות הוא מדגיש שוב ושוב במהלך הראיון הראשון שלו מאז שנכנס לתפקידו החדש כנשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל. "אני לא איש מדון, פני לשיתוף פעולה", הוא חוזר ואומר.

אייל טואג

רצאבי הוא איש נחמד, אוהב להתבדח, מחמיא בקלות ומעדיף אווירה נעימה על התנגשות. הוא יודע שהאתגרים ומאבקי האגו הניצבים בפניו ידרשו בצד החביבות גם לא מעט אהבה קשוחה, אך הוא לא מודאג. רצאבי סומך על היושר הפנימי וגם על עמוד השדרה שלו, על אף ששילם עליו בעבר מחיר יקר. "בזמנו הציעו לי להצטרף למפלגה חדשה", הוא מספר, "אני הייתי ח"כ בשינוי, פעיל מאוד בתחום החקיקה, אהבתי את העבודה שלי וחשבתי שכך אני משרת נכון את בוחרי. נותרתי חבר שינוי נאמן. למפלגה החדשה קראו קדימה, והיא עלתה לשלטון. שינוי, לעומת זאת, התרסקה".

מצטער?

"ממש לא. זה אני".

לתפקידו הנוכחי התמנה רצאבי בספטמבר, לאחר שנשיא להב, יהודה טלמון, סיים שתי קדנציות (שש שנים) בתפקיד. אנשי להב פנו אל רצאבי, שהיה מוכר להם כח"כ (2003-2006) והיה חבר פעיל בוועדת הכספים, יו"ר ועדת המסים ואף עמד בראש השדולה לעסקים קטנים בכנסת. בתחילה הוא ענה בשלילה ("רק פתחתי את משרד ראיית החשבון הפרטי שלי"), ואחר כך הודיע כי ייקח את התפקיד "רק אם אהיה מועמד מוסכם".

לא נשמע דמוקרטי מאוד.

"לגמרי דמוקרטי. לא רציתי להיכנס לפוליטיקה שדורשת לתת ג'ובים ולא רציתי לייצר קואליציות, לא לבקש מאף אחד תמיכה. עשיתי את זה בעבר והספיק לי".

ראשי כ-40 הארגונים המאוגדים בלהב התייעצו ביניהם, מועמד נוסף הסיר את מועמדותו ודרכו של רצאבי לתפקיד נסללה. חשוב לציין כי תפקיד הנשיא נעשה בהתנדבות, מה שיחייב אותו להמשיך לעבוד במשרדו הפרטי, אך רצאבי משוכנע ש"ככל שאתה יותר עסוק, ככה יש לך יותר זמן". באחרונה הוא אף נבחר כאחראי על מגזר העסקים הקטנים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. הוא אמנם לא רוצה לריב, אבל כן רוצה לבצע מהפכה. "מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים כיום על הפנים", הוא אומר. "מחנק האשראי הולך ומחריף ויחריף עוד יותר, ואף אחד לא סופר אותנו. חייבים לשנות את התמונה".

"נדרשת העדפה מתקנת במכרזים"

איגוד לשכות המסחר

אם יש דבר שמרגיז את רצאבי, אלה החלטות ממשלה שאיש לא מנסה ליישם אותן. "ממשלת ישראל קיבלה ביולי 2011 החלטה היסטורית שקובעת כי יש לעודד את העסקים הקטנים בישראל, וגם שורת צעדים שיש לנקוט", הוא אומר. "להרחיב היצע וזמינות האשראי, להרחיב נגישות למידע, לייעל תהליכים רגולטיביים, לסייע לעובד עצמאי, ומה נעשה בינתיים? פחות או יותר כלום. הדבר היחיד שעבר זו ההחלטה של מע"מ על בסיס מזומן, שהיא החלטה דרמטית מאוד, אבל עובדים עליה כבר שנים. ההחלטה הזאת חייבת לצאת לפועל".

מה תעשו כדי לקדם אותה?

"בשלב הראשון אנחנו חייבים להפסיק עם פיצולי הכוח, לשלב ידיים ולהפוך את העצמאים והעסקים הקטנים בישראל לגוף חזק שלא מתעלמים ממנו".

באיזה פורמט בדיוק? אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר או גלעד זילברברג, המייצג תעשיינים קטנים, יתנו לך להוביל התאגדות משותפת?

"אני לא רוצה להקים תאגיד חדש, אלא שולחן עגול של מייצגי העסקים הקטנים מתוך לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. אנחנו חייבים לפעול תחת מטרייה אחת משותפת, יחד עם איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, התאחדות עובדי המלאכה וכל גוף אחר שמייצג את העסקים הקטנים, כדי לעמוד מול הרגולטור ככוח שיש להקשיב לו".

נשמע טריוויאלי, ובכל זאת זה לא קרה עד עכשיו.

"נכון, וזה לא יהיה פשוט, אבל אפשרי בהחלט".

תוכנית הפעולה של רצאבי, עבורה מתבקש שיתוף הפעולה, לא כוללת רעיונות שלא נשמעו בעבר, אבל הוא כן נוקב במספרים שלא נשמעו בעבר. כך, למשל, הוא טוען בלי הנד עפעף כי יש להרחיב את תקציב החונכות והייעוץ של הסוכנות לעסקים קטנים ללא פחות מ-500 מיליון שקל בשנה.

איגוד לשכות המסחר

"תקציב החונכות כיום קטן מדי ונגמר באמצע השנה, על אף שמדובר בתהליך שיכול להבדיל בין חיים למוות לעסק הקטן. במקביל, יש לטפל בקרן לעידוד עסקים קטנים. למרות שהקרן מציעה מיליארדים בהלוואות בערבות מדינה, רק 6,000 עסקים (מתוך יותר מ-450 אלף) ביקשו את עזרתה. הסיבה פשוטה: ההלוואות ניתנות בריבית כה גבוהה עד כי לפעמים עדיף ללכת ישירות לבנק. המדינה, שעושה משא ומתן עם הבנק המלווה, צריכה להתערב ולקבוע סף ריבית אטרקטיבי, כדי שהכסף יוכל לעזור להרבה יותר עסקים להתקיים".

רעיון נוסף של רצאבי במטרה לשחרר קצת את מחנק האשראי הוא לקדם תוכנית שכבר פועלת בארה"ב, שם הבנק המרכזי מתמרץ בנקים שעוזרים יותר לעסקים קטנים, ובמקביל לקדם הקמת תאגידי אשראי חוץ-בנקאיים עבור עסקים קטנים. פצע כואב אחר הוא הנגישות למכרזים. "דברים משתנים רק בעזרת חקיקה", אומר רצאבי. "אם יועבר חוק שקובע כי ב-20%-25% מכלל המכרזים של ממשלת ישראל תהיה עדיפות ברורה לעסקים קטנים ובינוניים, נוכל לשפר מאוד את המצב. בתחום הזה נדרשת העדפה מתקנת כדי שעסקים קטנים ובינוניים יצליחו גם הם להתקיים".

במטרה לדלג מעל קשיים ביורוקרטים, מציע רצאבי רעיון מוכר - One stop shop, מקום שבו יוכל העסק הקטן לפגוש את כל נציגי הביורוקרטיה, כמו מע"מ ומס הכנסה, וגם בנקאים ויועצים עסקיים. "כרגע בעל עסק צריך להתרוצץ בין לא מעט תחנות כדי 'להתניע', וזה גוזל זמן מיותר ואנרגיה", אומר רצאבי.

גם רשת הביטחון לעצמאי הוא רעיון מוכר, אך רצאבי נחוש לקדם אותו בשנים הקרובות. "אין סיבה שלא תוקם קרן ייחודית שתקלוט, על פי חוק, הפרשות של עצמאים (0.25% מהרווח השנתי לדוגמה) שיינתנו בחזרה במקרה שהעסק נסגר כסוג של דמי אבטלה. כיום קיימת רשת בטחון לשכיר ולא לעצמאי, כחלק מתהליך היסטורי, לא כי קיים פה היגיון כלכלי ברור".

רעיונות יפים, אך כאלה שדורשים תקציבים גדולים. מהיכן יגיע הכסף?

"ראשית, יש לקצץ בתקציב ביטחון - יש שם מספיק בורות שחורים שאפשר לקחת מהם כסף. במקביל, צריך לטפל בכמה תופעות שפתרונן יזרים כסף רב לקופת המדינה. כיום מדברים הרבה על הרווחים הכלואים של חברות הענק, אבל איש לא מזכיר שקיימים רווחים כלואים גם בעסקים אחרים - חברות קטנות ובינוניות לא משלמות דיווידנדים, כי החלוקה תחייב אותן לשלם 30% מס. כדי לאפשר לגבות את המס הזה, יש להפחיתו באופן משמעותי. צריך להודיע על תאריך שעד אליו ניתן יהיה לחלק דיווידנד ולשלם מס מופחת - וקופת האוצר תתמלא. אם אתה נותן מתנה, אז למה דווקא לטבע? תן למגזר של חברות קטנות שמשלמות כל הזמן מסים".

כפתרון נוסף מציע רצאבי יחס מקל גם למי שמחזיקים סכומי כסף גדולים בחו"ל כדי להימנע מתשלום מס בישראל. "אפשר להחזיר לכאן את הכסף הזה, כי אנשים רוצים להשתמש בו לצורכיהם", הוא אומר. "למשך תקופה מוגדרת - נאמר חצי שנה - מי שיצהיר על כסף שלא הוצהר בעבר, ישלם מס מופחת, למשל, 9% במקום 50%, ויהיה פטור מכל תביעה פלילית. זה מודל מוכר בעולם וגם בישראל השתמשו בו בשנות ה-60 וה-70, למשל, כשהלבינו העלמות של יהלומנים".

אולי לא עושים זאת כי לא רוצים לתת למתנות לעבריינים.

"נכון, אבל אחרת הכסף הזה לא יגיע לקופת המדינה, ועדיף שהוא יהיה שם, כי יש לנו מה לעשות אתו. בנושא הזה עדיף להיות חכמים מצודקים. אנחנו יכולים לבקש הרבה מאוד שינויים לטובת המגזר שאני מייצג, אבל אם לא נמצא את הדרך הנכונה לממן אותם - הם לא יתרחשו".

במשך העשור האחרון הפוליטיקאים כל הזמן מבטיחים ש"השנה הבאה תהיה שנת העסקים הקטנים" - ודבר לא קורה. מה המסקנה מכך?

"החלטת ממשלה 3409 שנחתמה ביולי 2011 לעידוד עסקים קטנים היא הדבר הכי מעשי והכי לא מיושם. חובה עלינו, נציגי העצמאים והעסקים הקטנים, לפעול כגוף מאוחד כדי לוודא שהממשלה לא רק תחליט, אלא גם תיישם. אנחנו לא רק נפעיל את כוחנו כדי לדרוש את יישום ההחלטות, אלא גם נהיה כאן כדי לסייע לה לעשות זאת".

העסקים הקטנים עובדים לבד: רק 48% מאמינים בייעוץ עסקי

סקר חדש שערכה התאחדות המלאכה והתעשייה בקרב עסקים קטנים יצרניים, מעלה כי רק 48% השתמשו ביועץ עסקי במהלך מחזור חיי העסק. במלים אחרות, כמחצית לא השתמשו בסיוע הזה מעולם.

על פי ראש המחלקה הכלכלית בהתאחדות ועורך הסקר, ברוך שניר, מתאפיינים העסקים הקטנים בשתי תפישות עולם: אלה שרואים במיומנות ניהול טובות חלק חשוב מסוד ההצלחה; ואלה שסומכים לחלוטין על המקצועיות שלהם כמנוע העיקרי, ולכן לא מעוניינים בייעוץ חיצוני.

לפי הסקר, עסק אחד מכל ארבעה (25%) פנה ליועץ העסקי בימים שבהם חוה קשיים או שינוי מבני (33%), כלומר, בלית ברירה. רק 41% עשו זאת בזמן גדילת העסק, בראש תחומי הייעוץ הנדרשים עומד הניהול הכללי יחד עם הפיתוח העסקי(46%), ואחריו סיוע בשיווק ומכירות (39%) וניהול פיננסי (36%). רק 12% ראו צורך בייעוץ בנקאי.

הבשורה הפחות טובה מגיעה מתחום החדשנות. 8% בלבד מהעסקים ביקשו ייעוץ בתחום זה. 61% מהנשאלים ציינו שהערך המוסף המקצועי של היועץ היה בזיהוי תחומים הזקוקים לשיפור בעסק. רק 11% העידו כי היועץ עזר להם לגייס הון. 39% מהנשאלים דיווחו כי הערך המוסף של היועץ נבע מיישום תיאוריות ניהוליות שלא הכירו.

מנתוני הסקר עולה כי עסקים קטנים בישראל הם עדיין פלח שמרני שמעדיף לעבוד לבד ומבקש עזרה בעיקר כשאין לו ברירה. עסקים אלה גם לא מעריכים ניהול ייעוץ חיצוני כחלק אינטגרלי מתהליך הגדילה. כאשר העסק משתחרר מתפישת העולם המוכרת, הוא מגלה כי מבט אובייקטיבי ורענן על העסק שלו דווקא יכול לעזור בדיוק במקומות שבהם הוא, המבין והיודע, כשל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#