"משרדי הממשלה יגישו טיוטת תקציב - ולא יוכלו להאשים את האוצר" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"משרדי הממשלה יגישו טיוטת תקציב - ולא יוכלו להאשים את האוצר"

מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, מציג את הרפורמה הדרמטית שמתוכננת בעבודת הממשלה - העברת סמכויות מהאוצר לשאר המשרדים ■ כהן: "נשמור שמסגרות התקציב לא ייפרצו, ויינתנו יותר סמכויות למשרדים - ולצדן יגדלו גם האחריות והמקצוענות שלהם"

תגובות

>> מהפך בתכנון תקציב המדינה: במקום שמשרד האוצר יגבש את תקציבי המשרדים בתיאום חלקי עמם - עיקר התכנון יעבור אליהם. המשרדים יגישו את טיוטת התקציב הראשונה למשרד האוצר, שיוכל לחלוק עליה, אך יצטרך במקרה כזה לנמק את עמדתו.

צוות המשילות שהוקם לפני כשנה צפוי להעביר את ההמלצות בעניין השינוי בתהליך התקצוב לאישור הממשלה בשבועות הקרובים, והביצוע המלא יתאפשר, ככל הנראה, רק ב-2014, לקראת תקציב 2015, מכיוון שגיבוש תקציב 2014 אמור להסתיים כבר ביוני 2013.

"אנחנו לא רוצים למשול במשרדי הממשלה האחרים, וזה כולל גם את נושא התקציב", אומר בראיון ל-TheMarker מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, שמוביל את המהלך. "נשמור שמסגרות התקציב לא ייפרצו, אך יינתנו יותר סמכויות למשרדים, ולצדן יגדלו גם האחריות והמקצוענות שלהם", הוסיף.

צוות המשילות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הוקם על בסיס החלטת ממשלה מדצמבר 2011. הצוות נדרש, בין השאר, לחזק את סמכויות הביצוע של משרדי הממשלה, תוך יצירת מתאם בין סמכויות לאחריות. ההערכות היו כי המלצותיה יחלישו את משרד האוצר, הדומיננטי מאוד בקביעת תקציב המדינה, ולכן אנשיו יתנגדו להן. עתה נראה שרוח שונה נושבת ממשרד האוצר.

אמיל סלמן

התקציב ייהפך לכלי תכנוני

ההמלצה המשמעותית ביותר של צוות המשילות היא שהטיוטה הראשונה של תקציב המשרד תוגש על ידו למשרד האוצר. כיום, אגף התקציבים באוצר מגבש את תקציבי המשרדים תוך תיאום לא מחייב עמם, ומעביר אותם לאישור הממשלה. לאחר האישור משרד האוצר והמשרד הממשלתי מכינים יחד תקציב מפורט יותר, שמוגש לכנסת. לפי ההצעה החדשה, כל משרד יגיש לאוצר את טיוטת התקציב הראשונה עם הרפורמות שברצונו לבצע בשנה הקרובה, שתשמור על כללי מסגרת פיסקליים שיקבע עבורו האוצר, ועליה יתבסס תהליך האישור לאחר מכן.

"כמי שמגיע מהמגזר העסקי, אני סבור שגם משרדי הממשלה צריכים לפעול בצורה של תאגיד, שבו סמנכ"ל החברה האם מוציא הנחיות לחברות הבנות כיצד להכין את התקציב, החברות מגישות אותו, ולאחר מכן מתנהלים דיונים פנימיים", אומר כהן.

"אני רוצה שיהיה מצב שבו בכל שנה בפברואר-מארס אגף התקציבים באוצר יוציא הנחיות למשרדים לגבי התקציב לשנה הבאה, שכוללות הנחות מקרו-כלכליות - מה יקרה למדד, שינויים בשער הדולר ובכמה אחוזים יעלה השכר הממוצע", אומר כהן. "לצדן יוציא המשרד הנחיות מתודולוגיות, כמו באיזה פורמט להגיש את ההצעה, כדי שתהיה אחידות. בנוסף, האוצר יקבע באותו שלב מסגרות, דוגמת תקרת הוצאה בתקציב", הוסיף.

על פי המתווה החדש, כל משרד ממשלתי יגיש למשרד האוצר בסוף מאי בכל שנה טיוטת תקציב על פי סדרי העדיפויות שלו ליעדיו לשנה הבאה. ביוני, כרגיל, אגף התקציבים יגיש הצעת תקציב כוללת של כל המשרדים לממשלה, תוך שהוא מתייחס להצעות המשרדים שאותן קיבל או דחה.

"העוצמה של הטיוטה הראשונה רבה מאוד בתכנון התקציב", אומר כהן. "משרד האוצר ישמע את דעת המשרדים לפני שיתחיל לעבוד על התקציב שלהם, וזה יחולל שינוי בהתייחסות, גם אם לא יקבלו את כל ההצעה. מי שירצה לסטות מהטיוטה הראשונה, חובת ההוכחה תהיה עליו", הוסיף.

לדבריו, באופן זה התקציב ייהפך לא רק לאמצעי ביצוע, אלא גם לכלי תכנוני, חלק מתוכנית העבודה של כל משרד, שתצטרך להשתלב באסטרטגיה הכלל-ממשלתית. "זה לא שינוי טכני, אלא מהלך שיעניק למשרדים כלי תכנוני ועוצמה", הוא אומר.

איך הגיבו לרעיון מנכ"לים במשרדי הממשלה?

"לא בכל המשרדים אוהבים את השינוי, שיטיל עליהם יותר אחריות, ולא כל המנכ"לים התלהבו. נראה שיש משרדים שנוח להם עם מצב שבו אם מתעוררת בתחומם בעיה, הם מפנים אצבע מאשימה לאוצר, וטוענים שהבעיה נובעת מהיעדר תקציב, ועם ההד התקשורתי שנוצר הם לוחצים לקבל תוספת תקציב. אחרי שהשינוי יתממש, הם יצטרכו למצוא פתרון לבעיות שמתעוררות במהלך השנה מתוך התקציב שלהם".

איך השינוי ישדרג את השירות הציבורי?

"הקו המנחה הוא לא רק להקנות למשרדים יותר סמכויות, אלא לבנות יסודות לשירות ציבורי שמתנהל נכון יותר. הקניית סמכויות רחבות יותר תאפשר לקלוט אנשי מקצוע איכותיים יותר, שהמשרה הממשלתית תאתגר אותם פתאום.

"המטרה המרכזית היא לעשות שינוי שישפר את השירות לאזרח, וזה יקרה אם נשפר תהליכים, נצליח להביא אנשים טובים יותר ולשמר אותם לצד הכוחות הטובים שכבר פועלים במגזר הציבורי".

מתי ההמלצות ייושמו?

"אני מאמין שההמלצות יובאו לאישור הממשלה בשבועות הקרובים, ושהיישום יחל ב-2014, מכיוון שהתקציב שיאושר בשל הבחירות יהיה ככל הנראה דו-שנתי. ניתן יהיה להתחיל ליישם חלק מהדברים במהלך 2013, אך התהליך המלא של הכנת התקציב יחל ככל הנראה ב-2014, ויתייחס לתקציב 2015".

מהן ההמלצות הנוספות של צוות המשילות?

"הצוות נועד לעשות סדר במערכת היחסים בין משרדי הביצוע והמטה. מטה הוא בעיקר משרד האוצר ובו אגף התקציבים ואגף החשב הכללי, משרד המשפטים והיועצים המשפטיים, ונציבות שירות המדינה.

צפוי צמצום בתקנות שמחייבות את אישור האוצר בהזזת תקציבים בכל משרד. לפני שנתיים היו 12 אלף תקנות תקציביות, שכל מעבר ביניהן חייב את אישור האוצר. בתקציב הנוכחי יש 4,000 תקנות, לאחר שאגף התקציבים כבר הוריד את חלקן בתיאום עם המשרדים. היעד הוא להגיע ל-1,500 תקנות. ייתכן שהמספר יירד ל-1,300 אם יחולו שינויים טכנים, כפי שמבקש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. המשמעות היא שככל שיש פחות תקנות, יש יותר חופש למנכ"ל המשרד, שקיפות ואפשרות טובה יותר לשלוט בתקציב".

אין למשרד האוצר חשש מאובדן כוח ושליטה בתקציב?

"צריך להעצים את המשרדים. אנחנו לא רוצים לשלוט בהם ולא לנהל אותם. אנחנו דואגים למשמעת הפיסקלית. אנחנו חוששים שאם ניתן יותר דרגות חופש, נגיע לחוסר משמעת פיסקלית. אנחנו רוצים לייצר תהליך שמקנה למשרדים יותר סמכות ואחריות, ואני מאמין שיש צלע שלישית שהיא מקצועיות, כי אי אפשר לקחת אחריות ולקבל סמכות אם אין מקצועיות שזוכה לאמון.

"אני רוצה ליצור מצב שבו בכל משרד ממשלתי יהיה איש כספים בכיר שיידע לקחת אחריות על כספי המשרד, שיידע לקבל סמכויות ושיהיה עמית בר-שיח ויאתגר את משרד האוצר. אדם שישדר עצמאות מתוך כוח המקצועיות שלו".

"יש בעיית ביצוע במשרדי הממשלה"

כהן עמד בראש ועדת האסטרטגיה עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, שהמלצותיה אושרו בשבוע שעבר על ידי הממשלה. הוועדה עסקה בהתוויית מנגנון שיאפשר להוציא לפועל תוכניות אסטרטגיות על אף חילופי השלטון.

בנוסף, הוא מכהן כחבר בוועדת השירות הציבורי בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין. לוועדה שני צוותי משנה - אחד לביזור סמכויות הנציבות בין אגפי משאבי אנוש של המשרדים, שבראשו עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, והצוות השני, בראשות כהן, למיצוי פוטנציאל ההון האנושי וקידומו המקצועי, במטרה לייצר עתודה ניהולית, אפשרות ניהול קריירה וגמישות תעסוקתית, כולל מתן שכר דיפרנציאלי.

כמו כן, מוביל כהן עם השר מיקי איתן צוות לשיפור השירות הממשלתי, והוא מוביל במשרד האוצר תוכנית לפיתוח הסגל הבכיר, שנועדה להגביר את התיאום בין אגפיו ולהנחיל ערכים משותפים כמו השירות שניתן למשרדי הממשלה.

איך תגדילו את יכולת ניהול כוח האדם במשרדים?

"אנחנו רוצים לייצר תוכנית הערכת עובדים שיטתית ועקבית, תמריצים למצטיינים ואפשרויות ניוד לבכירים. למנכ"לי המשרדים כיום אין כמעט יכולת להחליף מנהלים בדרגי ביניים, אין ערך למשוב שמנהלים עושים לעובדים וחלקם נותן לעובד ציון, שאין דבר בינו לבין המציאות - כי הם יודעים שממילא זה לא מחולל שינוי. אנחנו מנסים לשנות את המציאות הזו ומציעים, בין היתר, משוב חדש שיהיה ממוחשב ויחייב שונות. מנהל ייבחן על מילוי המשוב. יהיה שכר דיפרנציאלי - לא מדובר בבונוס עתק, כמו בחברות הציבוריות, אך השכר יעודד מוטיווציה של עובדים טובים, וייתן גמול למצטיינים".

ומה לגבי עובדים שאינם טובים?

"חייבים לפתח כלים עבורם, וזו אחת ממשימות הצוות לניוד עובדים. טכנית, אפשר לפטר כיום בשירות המדינה, אך התהליכים ארוכים וסבוכים, ולכן התמריץ למנהלים לעשות זאת נמוך ביותר. הם לא נותנים הסתברות גבוהה לכך שהמהלך יושלם בקדנציה שלהם, ומנגד הם חוששים שיבזבזו תשומות זמן עצומות וישלמו מחיר אישי בהשמצות בעקבות כך.

"מנהל שסבור שעובד אינו מתנהל כהלכה ינהל איתו שיחות ויוכל לנייד אותו לתפקיד אחר וגם לפטר אותו בתוך שנתיים אם יתברר שאינו משפר את ביצועיו".

מה לגבי ניוד בכירים בין משרדים?

"תהיה תקרת כהונה לעובדים בדרגים גבוהים ובינוניים שלא תעלה על שמונה שנים באותו תפקיד. לאותם עובדים נייצר מנגנונים שיקנו להם יתרון במעבר לתפקיד אחר. אי אפשר יהיה להתחייב להעסיק אותם בתפקיד אחר, אך נייצר עבורם עדיפות ופטור ממכרז.

"יש כיום בעיית ביצוע במשרדים אחרים, אך אנחנו לא נאחזים בקרנות המזבח. אנחנו משתפים, כי בסופו של דבר יותר עוצמה למשרדים אחרים תשפר את ביצועיהם מבלי לפגוע במשרד האוצר, ומבלי לקחת סיכונים פיסקליים.

"יש תפישה הוליסטית לכל הוועדות, שעיקרה יצירת שינוי שישפר את השירות לאזרח, דרך ייעול ושיפור השירות הציבורי. זה עובר גם דרך חיזוק והעצמת משרדי הביצוע. האוצר ימשיך להיות בעל עוצמה ויוביל רפורמות התייעלות וחשיבה כלכלית פורצת דרך, אך מנהלי המשרדים יצטרכו לנהל את משרדיהם עם יותר סמכויות ומקצועיות - ולקחת על כך אחריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#