"להעלות מס ההכנסה ל-54%, לקצץ בביטחון, דרעי - תוספת אדירה" - בחירות בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להעלות מס ההכנסה ל-54%, לקצץ בביטחון, דרעי - תוספת אדירה"

רוני בר-און, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ולשעבר שר הפנים ושר האוצר, משתעמם כבר ארבע שנים באופוזיציה ■ ערב הבחירות הוא שמח לנעוץ שיניים בשר האוצר ("אוצר ופילוסופיה לא הולך יחד"), ביאיר לפיד ("מפלגת אווירה") ואפילו במעמד הביניים ("להעלות מס הכנסה לבעלי שכר של יותר מ-10,000 שקל בחודש")

83תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

ח"כ רוני בר-און אמנם מכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, אבל קשה לומר שבלט בכנסת האחרונה, ודאי לא לאור הפוטנציאל שלו - אחרי הכל הוא היה שר הפנים ושר האוצר, ובשני התפקידים היה פעיל מאוד ורשם הצלחות.

אין ספק כי השהייה בספסלים האחוריים של המשכן, כחבר אופוזיציה מטעם קדימה, לא היטיבה אתו, כפי שלא היטיבה עם קדימה כולה. כעת בר-און, מהח"כים הבקיאים ביותר בכלכלת ישראל, מתעקש שקדימה יכולה לעשות עבודה כלכלית טובה יותר מזו שעשה הליכוד.

כשר האוצר הבאת את ישראל לאיזון תקציבי. השנה צפוי הגירעון להגיע ל-4%. מה זה אומר על המדיניות של שטייניץ ונתניהו?

"זו מדיניות כושלת, רצופה בהחלטות שגויות של משרד האוצר ושל ראש הממשלה, החל בהנחות שגויות במקום הנחות שמרניות, וכלה בגביית המסים ובסעיף ההוצאות. קודם כל, הכלל הפיסקלי שלפיו אפשר להגדיל את ההוצאה בתקציב, שאני לא יודע מאיפה הוא בא".

אתה יודע מאיפה הוא בא. הוא נקבע בתקופתך, ואפילו קרן המטבע הבינלאומית אמרה שהוא כלל מצוין.

"את ממש טועה. הוא הוצג לי, ואני זרקתי אותו מהשולחן. אצלנו היה כלל של הגדלת התקציב בשיעור הגידול באוכלוסייה, 1.7%. גידול דמוגרפי, נקודה. ישראל, עם התעלולים הפוליטיים שלה והמצב הגיאו-פוליטי שלה, לא יכולה לקבוע כלל שמסתמך על עשר שנות צמיחה. בנוסף לכך קבעו יעד לגבייה ממסים של 232 מיליארד שקל ב-2012. בשנה שעברה תיקנו את זה ל-221 מיליארד שקל, אולי בסוף זה יגיע ל-213 מיליארד שקל - כלומר, חסרים 20 מיליארד שקל בצד ההכנסה ממסים, ועוד לא דיברנו על ההוצאות: הסכמי שכר מופקרים, תוספות מופקרות לתקציב הביטחון - חור נוסף של 20 מיליארד שקל, ובסך הכל חור של 40 מיליארד שקל".

רוני בר-און
אמיל סלמן אמיל סלמן

אילו התמנית עכשיו לשר האוצר, מה היית עושה?

"קודם כל, הייתי מטפל במסים. הייתי משחרר מהעלאת מסים את כל ההכנסות עד 10,000 שקל. את כל היתר הייתי מרווח. בדרגות הנמוכות הייתי מטיל תוספת של 1% ובדרגות הגבוהות יותר - תוספת של 2%".

בקיצור, היית מעלה מס הכנסה למעמד הביניים.

"תוספת של 1% במס הכנסה היתה מייצרת 1.5 מיליארד שקל. כשזה 2%, המספרים גבוהים בהרבה".

מה עם מס שולי עליון? יותר מ-50%?

"בהחלט. אפשר להגיע ל-52%, 53%, 54%. לא יקרה שום אסון. העשירים לא ירגישו, ואנחנו נוכל למצוא שימושים לכסף הטוב הזה. אפשר גם להעלות את מס החברות. כל תוספת של 1% במס חברות הוא 800-900 מיליון שקל. ביטול פטורים - יש פה טונה של פטורים. שירותי התיירות פטורים ממע"מ, וביטול הפטור על חוק עידוד השקעות הון יכניס 5 מיליארד שקל. עשי את החשבון, הנה סידרנו 12-15 מיליארד שקל".

מה עם קיצוץ? איפה אתה מקצץ?

"בכל מקום, בעיקר בביטחון".

כיו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אנחנו יודעים שעצרת קיצוץ. אז אתה בעד או נגד קיצוץ בתקציב הביטחון?

"אני עצרתי קיצוץ? מי סיפר לך את הסיפור הזה?"

אוליבייה פיטוסי

למה לא היה קיצוץ בתקציב הביטחון בשנה האחרונה, ומה היתה עמדת הוועדה בנושא?

"בשנה האחרונה אני יו"ר הוועדה, אבל התקציב שאנחנו מסיימים עכשיו הוכן ב-2010, כשלא הייתי שר אוצר ולא הייתי יו"ר ועדת חוץ וביטחון. בקיצור, יש לנו תקציב ביטחון מסוים, ועם השינויים הוא גבוה בפועל ב-10%-12%".

בכמה כסף חרגו הוצאות הביטחון מעבר לתקציב הביטחון המאושר?

"בשנתיים האחרונות מדובר ביותר מ-8-9 מיליארד שקל".

וכמה לדעתך אפשר לקצץ בתקציב הביטחון?

"15 מיליארד שקל בטווח של שנתיים".

להוריד 7 מיליארד שקל בשנה מתקציב הביטחון?

"כן. כל זה בא רק ממקום אחד - הצורך של הממשלה לשרוד. התשלום לשותפים הקואליציוניים, חוסר היכולת לעמוד מול ברק, חוסר היכולת לעמוד מול ש"ס בעניין קצבאות הילדים, חוסר היכולת לעמוד מול ליברמן עם הדרישות המופקרות שלו. זה בא גם ממקום נוסף - התקציב הדו-שנתי. באה המחאה ב-2011, היא נופלת בזמן הקלאסי, בדיוק בקיץ, כאשר מכינים את התקציב. יש מחאה, ומתפתח צורך חברתי. מה זה דיון תקציב? דיון בסדרי עדיפויות. אז אולי נעצור את הביטחון, או את כל מופעי הראווה בתשתיות, ונשלב את אלה שבאמת אין להם איפה לגור, ואין להם מה לאכול, ואין להם איך לשלם את הגן לילדים? אלא שהתקציב היה סגור, וזה לא קרה".

במידה רבה המחאה פרצה בגלל המדיניות שלך, כי ניהלתם תקציב שמרני מאוד, שהלך והתכווץ ביחס לתוצר. אנחנו יודעים שהוצאות הממשלה ביחס לתוצר בישראל הן בין הנמוכות בעולם, ותכל'ס המדינה לא מספקת יותר שירותים.

"בממשלת אולמרט, כשכיהנתי כשר אוצר, היו חמישה-שישה קיצוצי רוחב, אבל תמיד הוחרגו מתוכם החינוך, הבריאות והרווחה. כדי לא לפגוע. עכשיו בואו נראה מה הוספנו. ממשלת אולמרט, עם משרד האוצר בראשותי, טיפלה, בפעם ראשונה אחרי 60 שנה, בסוגיית ניצולי השואה. טיפלנו בקצבאות הזיקנה, השקענו הון עתק בטיפול בילדים בגיל הרך. ניהלנו כלכלה עם חמלה, אבל אי אפשר לתת הכל לכולם. העוגה מוגבלת, וכשמגיע הרגע לחתוך ולחלק אותה, צריך לדעת לעשות זאת כך שהשמן יהיה קצת יותר רעב".

אמיל סלמן

עובדה שהיתה מחאה. היא הרי לא צמחה יש מאין.

"זה קרה כי נתניהו ושטייניץ בחרו בפתרון הקל. נתניהו הוא הרי נביא האמירה 'תוריד מסים, הצמיחה תגדל'. זה לא מופרך, אבל זה לא חזות הכל. הוא הוריד את המסים הישירים, ואז נאלץ להעלות את המסים העקיפים. הוא העלה את המים, הארנונה, הגז, החשמל, התחבורה הציבורית, וכל ההעלאות האלה השפיעו על המחיר של הביסלי והבמבה, וזה יצר את כל האימפקט הזה".

מבחינה פילוסופית, אתה תומך בממשלה צרה עם מעט מסים או בממשלה רחבה עם הרבה מסים?

"שתיהן לא טובות. לא הספיק לך פילוסופיה במשרד האוצר? לי הספיק די והותר. פילוסופיה ואוצר לא הולכים יחד. שר אוצר מקבל מאה החלטות ביום. כל טלפון הוא החלטה, כל מכתב הוא החלטה, כל חקיקה היא החלטה. במשרד האוצר צריך מקבל החלטות. מה זה פילוסופיה? להתווכח עם כל נתון שמביאים לך. אומרים לך זה שולחן זכוכית, אתה אומר, לא, זה שולחן פורמייקה. זו פילוסופיה. רוצה פילוסופיה במשרד האוצר? הנה, יש לך. את מבסוטה? את מרוצה ממה שיש? אז יש לך ויכוח אתי".

בנושא אחר, השלטון המקומי בישראל נתון במשבר קשה. אתה היית שר הפנים. לא קידמת שום פתרון למשבר.

"אנחנו באנו עם תוכניות הבראה אמיתיות וטובות. כתשנו ראשי ערים שלא תיפקדו, אבל התעקשנו על תוכנית ההבראה. האוצר לא אמר לי פעם לא. אחרי עשר שנים שבהן לא הודח אף ראש עיר מכהן בגלל ניהול בלתי תקין, אני הדחתי 12 ראשי עיר".

הטענה אומרת שמשרד הפנים מתערב רק כשהרשות כבר קורסת, ולא נוקט שום מהלך מקדים.

"לא נכון. כשהתחלנו לעבוד מינינו חשבים, הבאנו הרבה מאוד תקציבים. משרד הפנים הוא משרד חלש מאוד".

אולי צריך לפרק אותו ולהפוך אותו לרשות.

"לא. אסור לתת אותו לשר סקטוריאלי. בכל פעם שמשרד הפנים היה אצל שר סקטוריאלי, הוא עסק בקסנופוביה, בגירוש זרים, בשאלות של מיהו יהודי או איזה רוסי יכול לבוא ארצה, במקום להתעסק בשלטון המקומי".

מה הרלוונטיות של קדימה כיום, מול כל המפלגות החדשות שצצות?

"שאלו אותי את השאלה הזאת לא מעט פעמים בעבר - שאלו מה הרלוונטיות של קדימה אחרי מלחמת לבנון השנייה ואחרי המשבר עם אולמרט, ואחרי המשבר בין ציפי לבני לשאול מופז. מתברר שהצורך במפלגת מרכז אמיתית..."

יש שלוש כאלה - יחימוביץ', לפיד ואתם.

"יחימוביץ' היא מרכז כמו שאת פרשנית בכירה ב'גלובס'. היא שמאל קיצוני, בעלת תפישת עולם - איך כתב שטרסלר? - ניאו-מרקסיסטית. לפיד הוא מפלגת אווירה, לא מפלגת מרכז, הוא מייצג סוג של אג'נדה..."

לפיד הוא מפלגת אווירה כמו שקדימה היתה מפלגת אווירה.

"יכול להיות. את יודעת מה? אני לא רוצה להתווכח. אבל בואו נניח שלפיד מקבל היום 61 מנדטים. מי בדיוק יהיה שר האוצר שלו?"

אבל אי אפשר להתכחש לעובדות, צופים לכם חמישה-שישה מנדטים.

"בסופו של דבר המצביע הישראלי חכם יותר מכל הספינים שמתעופפים לו מעל הראש, ואני מניח שהציבור שרוצה מפלגת מרכז אמיתית, שיודעת לחשוב על ביטחון תחת מטרייה של תהליך שלום עם הפלסטינים - גם זה משפיע על הכלכלה ועל הרווחה - יידע לבחור מפלגה שיש לה הכוחות המתאימים לכך.

"אם את עולה לאוטובוס ורואה שמאחורי ההגה יושב איזה ינוקא שכרגע ברח מכיתה ד' או ה', ואף אחד לא מעיר לו על זה שהוא יושב ליד ההגה, את אומרת 'תודה, אתה רוצה להסיע את אלה? בסדר, אני אחכה לנהג הבוגר והאחראי'. לכן, ההספדים לקדימה מוקדמים מדי".

אתה התפרסמת בציבור הרחב בפרשת בר-און-חברון, שהיתה קשורה לחקירה נגד אריה דרעי. מה אתה אומר על חזרתו של דרעי לפוליטיקה?

"דרעי שילם את חובו לחברה. אם את שואלת אותי עליו באופן אישי, אני חושב שהוא תוספת אדירה להנהגה הציבורית בישראל. בוודאי כפי שש"ס מצטיירת בשנים האחרונות. אני מניח שדרעי ירכך אותה. יש לו היכולת לגשר בין חרדים לחילונים, בין שמאל לימין. הוא איש ראוי".

הבחירות בישראל - סיקור מיוחד של  TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#