מנכ"ל חברת החשמל: "קרתה לנו תקלה, אבל זו לא רשלנות" - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לאן נעלמו 1.4 מיליארד שקל?

מנכ"ל חברת החשמל: "קרתה לנו תקלה, אבל זו לא רשלנות"

אלי גליקמן טוען שמקור הטעות בתזרים החברה נעוץ דווקא באטיות הדיווח עליה ■ הוא מודאג מפניות חברות הדירוג ("שואלות אם האוצר מאחורינו") וטוען כי הנסיבות "היו יכולות להפיל כל חברה בעולם" ■ "לא אטייח, ואמצה את הדין אם יהיה צורך"

39תגובות

>> "אהפוך כל אבן בחברה, אבדוק ואדווח על כל ליקוי שיימצא בכל השקיפות" - כך הגיב בסוף השבוע מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, על פרשיית הטעות החישובית שגרעה 1.4 מיליארד שקל מהתזרים החזוי של החברה ל-2012 - והביאה אותה לסף קריסה פיננסית.

"אביא היום להנהלת החברה סדרת מהלכים מתבקשים כדי לוודא שהמקרה לא ישנה. אין לנו זמן להמתין לדו"חות הבדיקה, ונהיה מהירים יותר בתיקון הליקויים", הוסיף גליקמן. באשר לשאלה אם מהלכים אלה יכללו גם צעדים ישירים נגד האחראים לטעות, השיב: "אני לא שופט אנשים לפני שראיתי את כל העובדות, אבל יש לי כוונה לערוך שינויים בסדרי העבודה בחברה".

למה אירעה הטעות?

עופר וקנין

"ראשית, צריך להבין את הנסיבות שבהן פועלת חברת החשמל. משבר גז טבעי, צורך ברכש מאסיבי של דלק יקר, ביקוש גואה לחשמל ותזרים חלש - כל אלה יכלו להפיל כל חברה בעולם. זו היתה שנה קיצונית.

ביולי לבדו, צריכת החשמל במשק גדלה ב-10% לעומת התחזיות, בגלל החום הכבד. "בנוסף, בעקבות התקלות הבלתי צפויות בתחנות הכוח הפחמיות, צרכנו סולר בכמויות אדירות, כשבמקביל מחיר הסולר עלה, המע"מ עלה והתשלומים ליצרני החשמל הפרטי הסולארי גדלו משמעותית. את התוצאות של כל אלה קיבלנו באוגוסט, אך לא תירגמנו אותן מספיק מהר כדי להבין את השפעתן על התזרים".

דברים אלה מכוון גליקמן ל"קצר בתקשורת" שאירע במחלקת הכספים של החברה, ושגרם לאי שקלול נתוני האמת של צריכת הדלק המוגברת ביולי, לצורך עדכון התזרים הצפוי של החברה. התזרים השגוי הועבר לדירקטוריון החברה, למשרד האוצר ולוועדת הכספים של הכנסת, ושימש בסיס לקביעת גובה ערבויות המדינה שיועמדו לצורך גיוסי ההון של החברה עד סוף השנה - שהתבררו כעת כחסרים.

תומר אפלבאום

"יש לנו פער תזרימי של 1.4 מיליארד בין התזרים שחושב באוגוסט לבין זה של ספטמבר. הבעיה העיקרית היתה בעתוי שבין גילוי הטעות לבין הדיווח", אומר גליקמן.

אם הבעיה היתה רק בקצב עיבוד הנתונים, מדוע הצגתם לוועדת הכספים נתונים אודות היקף הגיוסים הדרוש לכם כסופיים?

"במסמכים שהגשנו נכתב מפורשות שהסכומים המבוקשים הם בהנחה שלא יחולו שינויים מהותיים בהיקף הוצאות הדלק".

מאיה לוין

אבל הנתונים כבר הגיעו לידיכם. זו שאלה של קצב גיבוש מידע או של חישוב מוטעה שהתברר כזה רק לאחר מעשה?

"זה לא מקרה של חוסר מקצועיות או של עובד שיצא לחופש. זו לא רשלנות. אנשים עובדים פה יום וליל כי הנתונים משתנים כל הזמן. אם נגביר בימים הקרובים את הזרמת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס ב-5%-10% ונפחית את צריכת הסולר - נהיה בעודף של 100-200 מיליון שקל על התזרים. האם יבואו אז וימחאו לנו כפיים? 1.5 מיליארד זה אמנם לא סכום שאפשר להתעלם ממנו, ואני לא מקל בו ראש - אבל זו לא היתה תקלה דרמטית בתכנון התזרים. היא נעוצה פשוט בקצב העברת הנתונים".

מתי נודע לך על הטעות?

"ב-23 בספטמבר (יום לפני דיווח החברה לבורסה, א"ב). דרשתי לבצע בדיקה חוזרת, כדי לוודא את המספרים, ואז דיווחנו. הקצב לא זז מהר - והנושא לא הובא לידיעתי. זו תקלה, ולא אעבור על כך לסדר היום".

"הפרסום הכניס אותנו לעין הסערה"

ביום חמישי נחשף ב-TheMarker שבעקבות גילוי הטעות פנתה חברת החשמל אל האוצר בבקשה לסיוע תזרימי בהול של 1-1.4 מיליארד שקל, מחשש כי "תתקשה לסגור את החודש". עוד נחשף כי דירקטוריון החברה מינה בודק חיצוני מטעמו לגיבוש דו"ח ביקורת על מה שהתרחש בחברה.

לדברי גליקמן,"בעקבות הכתבה נכנסנו לעין הסערה, ונדרשנו בידי רשות ניירות ערך להבהרות ובידי חברות הדירוג לשיחות ארוכות. אני מעריך שנידרש לעוד שאלות, עד שנניח את דעתן שאין צורך לשנות את דירוג החברה לרעה - כי הם שואלים אם האוצר עומד מאחורי החברה".

האם איבדתם את אמון האוצר?

"האוצר רוצה לראות את כל העובדות ולקבל את כל התשובות לשאלות שלו, ולאחר שיקבל אותן הוא ימשיך לתמוך בחברה ולעמוד מאחוריה, כפי שסוכם בעבר. לכן אני לא חושב שיש פה בעיה, פרט למקרה הקיצון של עתוי הדיווח".

מה עלה בפגישה שקיימת בסוף השבוע עם החשבת הכללית?

"היא שאלה שאלות, והסברנו לה את הדברים באריכות. אני מעריך שיהיו עוד שיחות".

לפגישה עם ראשי האוצר, מוקדם יותר השבוע, באתם "לא מוכנים". ללא ממצאים, אחראים ומספרים מדויקים, אף שחלפו חמישה שבועות מאז הדיווח על הטעות.

"מתוך חמשת השבועות - שלושה היו בתקופת חגים. נדרש זמן כדי לבדוק את הדברים פעם נוספת ולהוציא ממצאים מדויקים. יש חשיבות לאמינות הדיווחים ולירידה לפרטים. טיוטת דו"ח פנימי של ועדת בדיקה שאני זימנתי נמסרה לידי שבוע עד עשרה ימים בלבד מאז שהחלה עבודתה. במקביל החליט הדירקטוריון לבצע בדיקת נפרדת בידי גורן קפיטל וארנסט אנד יאנג".

האם זהו אות לאובדן אמון מצד הדירקטוריון?

"זכותו של הדירקטוריון למנות בודק חיצוני. הוא סוברני לכך. אני מעודד ביקורת - כולל חיצונית. תמיד יש תהליכים של הפקת לקחים שצריך ליישם".

מה לגבי אחריות אישית?

"אני לא מתעלם מהאחריות, ובוחן את עצמי כל יום. אני חושב שמצד אחד אני צריך לתת גיבוי למנהלים ומצד שני, אם משהו לא תקין, לשים את הדברים על השולחן. אני לא מטייח, ואמצה את הדין אם יהיה צורך בכך. יותר קל לשבת, להעביר ביקורת ולגזור את דינם של אנשים בלי לבדוק את העובדות. צריך לבחון קודם את כל העובדות, ולקבל החלטה אחראית, שלא דרך העיתונים".

בתקופה האחרונה, בייחוד לאור דו"ח מבקר המדינה, יש תחושה של אובדן שליטה בחברה.

"אם אני משווה את חברת החשמל לחברות אחרות שבהן עבדתי - אני יכול לומר שצריך להפריד בין המציאות בדו"חות המבקר לבין המציאות בחברה. המבקר אמנם מצא ליקויים, שחלקם נכונים. הקמתי צוות להפקת לקחים מהדו"ח שיגיש את המלצותיו בעוד שבוע, ונעשה הכל כדי ליישם את המלצות המבקר - בניגוד לגופים אחרים, שממסמסים אותן.

"אני חושב שיש הבדל גדול בין הדירקטוריון וההנהלה בתקופת הביקורת לבין אלה שעובדים כיום. לא אנחנו קיבלנו את ההחלטות האלה, ואין דבר אחד כיום שמבוצע ללא אישור הרגולטורים. יתרה מכך, הדירקטוריון בחברה פועל בצורה קיצונית אפילו ביחס למה שהכרתי. בנוסף, יש בחברה איים של חוסר יעילות שלא צריכים להימצא פה - ומצד שני גם ועדים גדולים שדורשים את הפתרון לאותם איים, כשזה מתעכב בגלל הרפורמה".

איך תגשרו על הפער התזרימי?

"ביום שני נציע לדירקטוריון פעולות מיידיות לשיפור מהותי ומיידי של המצב התזרימי. לצד התייעלות ועצירה של פרויקטים לא נחוצים, אני מקווה שייתנו לנו לגייס את ה-500 מיליון שקל שנותרו תחת מטריית ערבויות המדינה שאושרה לנו. כמו כן, נזדקק להלוואה או הנפקה נוספת של 740 מיליון שקל לצורך מימון פרויקטי הפחתת הפליטות בתחנות הכוח והקמת תכנית החירום ב'. בהנחה שכל אלה יאושרו, נצליח לגמור את סוף השנה ללא בעיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#