שלמה נחמה: "ניסיתי לפשר בין דני לשרי - והודחתי" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מה קרה בבנק הפועלים?

שלמה נחמה: "ניסיתי לפשר בין דני לשרי - והודחתי"

יו"ר בנק הפועלים לשעבר: "אף פעם לא שאלתי מה הקשר בין אלרן ל-RP" ■ העדויות מחקירת המשטרה בנוגע לדני דנקנר נחשפות

20תגובות

יו"ר הפועלים ב-2007-1998, שלמה נחמה, נחקר שלוש פעמים ב-2010. הוא גם שימש מנכ"ל אריסון השקעות ב-2006-1991. לפי עדותו, ב-1996 הוא חתם עם תד אריסון על הסכם שלפיו התחייב לעבוד כמנכ"ל אריסון עשר שנים ויתאפשר לו למכור את מניותיו באריסון השקעות (15% מהחברה) בחזרה למשפחת אריסון.

נחמה העיד כי נכנס לדירקטוריון הבנק ב-1997, לאחר שגיבש קבוצת שליטה לרכישת הבנק שבה היו שותפים נחמה, דני ונוחי. נחמה הודח ב-2007 על ידי אריסון, בצעד שלובה על ידי דנקנר. בעדות הבהיר נחמה: "כיום אין מערכת יחסים ביני לבין נוחי ודני בגלל נסיבות הפרישה שלי, אבל עד אז היו יחסים הדוקים".

חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה שאלו "מתי ובאילו נסיבות מתכנס דירקטוריון בנק הפועלים וכיצד מתקבלות החלטות בדירקטוריון, לפחות בתקופתך?". נחמה: "התנ"ך של הדירקטוריון הוא נוהל בנקאי תקין, שמורה איך לפעול ומה צריך לעשות, מה תדירות המפגשים ואיך ישיבות מתנהלות באופן שוטף, וזה מה שהנחה אותי.

"בתקופה ששימשתי יו"ר הדירקטוריון, אם היתה הסכמה רחבה לגבי העניין הנדון לא היתה מתבצעת הצבעה פורמלית. אם היו התנגדויות הייתי מבקש לרשום לפרוטוקול ש-X או Y התנגדו להחלטה. ברוב המקרים התקבלו ההחלטות ברוב גדול. לא היה נהוג לבצע הצבעות בהרמת ידיים. לגבי עניינים מרכזיים שלגביהם ידעתי שהדירקטוריון נחלק בדעתו לא נהגתי להביא את הנושא להחלטה".

מוטי קמחי

החוקרים שאלו את נחמה "מה היו הנסיבות שהובילו לסיום תפקידך כיו"ר הבנק?". נחמה השיב כי "בתחילת 2007 ביקשה ממני אריסון לפרוש. נוחי רצה לקנות את חבילת המניות של האמריקאים שהיו בתוך גרעין השליטה, וניהל גם שיחות עם אריסון בעניין הזה. שרי ונוחי לא הגיעו להסכמה והיא ביצעה רכישה ישירה של אחזקות האמריקאים. זה יצר סכסוך עסקי ומשפטי בין שרי לדני, מכיוון שדני דרש ששרי תקנה גם אותו.

"ניסיתי לפשר בין הצדדים מתוך הערכה שאם שני בעלי השליטה בבנק יתחילו לריב ביניהם זה לא יעשה טוב לבנק. הצלחתי ליצור מפגש אחד ביניהם וכעבור כמה שבועות הם הגיעו להסכם פשרה, שחלק ממנו היה גם יציאה שלי מהמערכת ומינוי של דני דנקנר ליו"ר במקומי. זה היה בתחילת מארס 2007. חשבתי שזו לא התנהגות נאותה מצד דני, אבל מאחר שכבר שקלתי עוד קודם לפרוש מבנק הפועלים לאחר תשע שנים בתפקיד, החלטתי לפרוש".

החוקרים ביקשו מנחמה לפרט את כל המהלכים לרכישת פוזיטיף ואת מעורבותו בעסקה. נחמה העיד כי "הבנק הבשיל לידי החלטה ב-2002-2003 שהוא לא יוכל לגדול יותר בישראל. זה הבנק הגדול במדינה. נתח השוק שלו הוא 33%. הרגולטורים, הפיקוח על הבנקים וההגבלים העסקיים לא מעוניינים שהוא יצמח ל-40%-50%.

"לכן, גובשה תפישה עסקית שההנהלה בדקה אותה, נעזרנו ביועצים וביררנו מול בנקים להשקעות בעולם, מול חברות ייעוץ בינלאומיות, מקינזי. העבודה נמשכה שנה עד שנה וחצי, והמסקנה היתה שהסיכוי של בנק הפועלים לגדול הוא ביציאה החוצה. אז התחלנו את המהלך ואני הובלתי אותו".

נחמה אמר כי רכישת פוזיטיף היתה חלק "מהאסטרטגיה לצאת החוצה. חשבנו שהשווקים המתפתחים זה מקום טוב, חשבנו על טורקיה בגלל הקירבה ובגלל היחסים הטובים שהתפתחו באותן שנים. התחלנו להסתכל על עסקות. הצינורות שדרכם הגיעו הצעות היו בנקים להשקעות או קרנות השקעה. פנינו לרפי ברבר. ההיכרות אתו היתה במסגרת תפקידו במריל לינץ'. הוא היה הישראלי הבכיר ביותר במריל לינץ', השחקן השני בגודלו בעולם. הוא היה איש מוכר, בכיר מאוד.

"כשהתחיל הסיפור הטורקי הגיעה הצעה ממנו על פוזיטיף. אז הוא כבר הקים קרן ולא היה במריל לינץ'. הוקם צוות שניהל את המו"מ, חברי הצוות - צביקה (צבי זיו, מנכ"ל הבנק דאז, ה"ר), ודני נסעו לטורקיה. זיו אמר שהעסקה טובה. הובהר ש-RP הביא את העסקה אבל היא לא רוצה להישאר כמתווך שמקבל עמלת תיווך, אלא רוצה להיכנס בהשקעה ב-7.5% עם אופציה לעוד 7.5%. התנאי של ההנהלה היה שהשליטה תישאר בידי הפועלים".

נחמה אמר כי ההנהלה והדירקטוריון תמכו ברעיון לרכוש את מניות פוזיטיף. בסופו של דבר, הרגולטור הטורקי לא איפשר ל-RP לרכוש את המניות, בנימוק שזהו תאגיד בינלאומי שאינו מפוקח על ידי רגולטור. בעקבות זאת, נאלץ הפועלים לשלם לקרן פיצויים.

שלמה נחמה

הדעות בנוגע לגובה הפיצויים נחלקות. האם היה די ב-5 מיליון דולר, כפי שהיה כתוב בהסכם עם RP, או שמא 25 מיליון דולר, כפי שדרשה הקרן וכפי שאישר לה דירקטוריון הבנק לאחר לחצים של דנקנר בעניין. נחמה העיד כי למיטב ידיעתו, מי שניהל את המגעים מול ברבר לאחר שלא התאפשר לו לרכוש מניות של פוזטיף הוא המנכ"ל זיו.

"קיבלתי עדכונים שיש בעיות בקבלת היתרים מהבנק המרכזי הטורקי ושצביקה מטפל בזה, אבל לא הייתי מדווח ברזולוציה גבוהה, מבחינתי צביקה היה המנכ"ל והוא היה צריך לטפל בבעיה הזו. אם הוא היה שואל אותי לעצתי הייתי עונה לו ‘תן לו 5 מיליון דולר ושילך הביתה'".

החוקרים הקשו: "אז אנחנו שואלים אותך, למה לא שילמו לברבר 5 מיליון דולר ולא שלחו אותו הביתה?". על כך השיב: "אני לא יודע. אני זוכר שצביקה רצה להגדיל את החלק של הפועלים בבנק הטורקי, אז אני לא מבין למה הוא לא שילם לברבר ועשה את העסקה מול הבנק הטורקי. זה מהלכים שהובלו על ידי צביקה".

בהמשך עדותו ציין נחמה כי הוא לא ידע דבר על הפיצוי בסך 25 מיליון דולר שניתן לבסוף ל-RP. "חוץ ממה שקראתי בעיתונות בימים האחרונים", הבהיר.

בכתב האישום טוענת הפרקליטות כי דנקנר ניהל מו"מ ישירות עם ברבר בנוגע להיקף הפיצוי שתקבל RP, מאחר שברבר תיווך וסייע לדנקנר בעסקיו הפרטיים הכושלים. נחמה העיד כי "לא נהוג שיו"ר דירקטוריון עוסק בדברים כאלה. זה לא עובד נכון בצורה הזאת. הפיצוי ל-RP הוא נושא שבהוויה הבנקאית הוא שולי, דרגים הרבה יותר זוטרים מקבלים החלטות בהיקפים יותר משמעותיים. נראה לי שהפיצוי ל-RP הוא נושא שקצת יצא מפרופורציה. ההתעסקות בזה נשמעת לי אינטנסיבית מדי".

לפי עדותו של נחמה, הוא ידע כי אלרן מוחזקת בידי משפחת דנקנר, אך הוא לא ידע על הקשר בין RP לאלרן. לשאלת החוקרים מה ידוע לו על חברה בשם אטלס נכסים, השיב נחמה: "לפני כשנה היתה כתבה ב-TheMarker על הקשר בין אטלס נכסים לאלרן בהקשר של נעם לניר ורוני יצחקי".

נחמה העיד שלא ידע דבר על העסקות של אלרן נדל"ן עם RP ועם אטלס נכסים בתקופה שבה דנקנר היה דירקטור בבנק. "זה לא שדני דיווח לי או עידכן אותי", העיד, והוסיף כי "אף פעם לא נכנסתי ולא שאלתי איזה חלק יש לדני באלרן ומה הקשר בין אלרן ל-RP, ואם יש קשר עסקי בין רפי לבין דני. לא ידעתי שדני היה דירקטור באלרן".

לפי כתב האישום, באותה תקופה החזיק דנקנר ב-7% ממניות אלרן. נחמה מציין בעדותו כי נוהל בנקאי תקין קובע שבמידה שיש אחזקה של יותר מ-5% בחברה, הדירקטור חייב לדווח על זה.

החקירה השנייה של נחמה התרחשה כחצי שנה לאחר חקירתו הראשונה, ב-30 באוגוסט 2010. אז העיד לראשונה נחמה כי השקיע בקרן RP של ברבר בתקופה שבה היה יו"ר דירקטוריון הבנק. לטענת נחמה, הוא לא דיווח על ההשקעה לגורמים בהפועלים, כי לפי הנוהל הבנקאי צריך לדווח רק על אחזקות של יותר מ-5%, ואילו הוא החזיק ב"פרומילים של אחוז בקרן, כמו שהיו לי באותה תקופה עוד השקעות בקרנות דומות שלא היה לי בהן שום מעמד. מבחינתי, כפי שאם, למשל, הייתי מושקע בחברה לישראל או במפעלי ים המלח, לא נדרשתי לדווח שם, כך גם לא נדרשתי לדווח במקרה הזה. זה היה חלק מזערי מהשקעותי.

"באותה תקופה היקף ההשקעות שלי היה בעשרות מיליוני דולרים בקרנות ובהשקעות שונות. אם למשל השקעתי בצ'ק פוינט והחברה קיבלה אשראי בבנק, אז כמשקיע פסיבי לא הייתי צריך לדווח".

בשלב זה הודיעו החוקרים לנחמה שהוא נחקר באזהרה והפך לחשוד בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, והוא זכאי לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעורך דין. נחמה העיד כי השקיע בקרן מיליון דולר ב-2005, לאחר שברבר פנה אליו וסיפר לו על הקרן החדשה שהוא מקים. לדברי נחמה, "זה סכום קטן ביחס להיקף הנכסים הפיננסיים שלי. יש לי השקעות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, מפוזרים בישראל ובחו"ל. לא חשבתי שההשקעה שלי ב-RP זה דבר רלוונטי או מהותי לדיון".

בהמשך השקיע נחמה 300 אלף דולר בקרן השקעות נוספת של ברבר, שהתמקדה ביפאן. נחמה העיד כי המו"מ בין הפועלים לברבר על הפיצויים התנהל דרך המנכ"ל זיו והצוות שלו. "אני לא הכרעתי, זו לא היתה הסמכות שלי, וההנהלה היתה צריכה להביא את ההמלצות שלה. המלצות המנכ"ל והצוות לדירקטוריון היו חד משמעיות בעד העסקה".

במארס-אפריל 2008 ביקש נחמה לפדות את ההשקעה שלו ב-RP. לטענתו, הדבר נעשה בשל ביצועים לא טובים של הקרן ומאחר שבאותה תקופה הוא החליט להנזיל את ההשקעות שלו. החוקרים שאלו "אם מועד פדיון קרן RP קשור בכך שבאותה תקופה בוצע תחקיר עיתונאי סביב הקשרים של RP עם אלרן, וביקשת להרחיק את האש מעצמך?. נחמה השיב: "לחלוטין לא. לא ראיתי כתבה כזו, לא ידעתי על תחקיר שמתבצע או שעומד להתפרסם. השיקול שלי היה שהפסדתי כסף בהשקעה הזו, וכמו שהחלטתי להנזיל עוד קרנות דומות".

בהמשך מטיחים החוקרים בנחמה כי הוא פעל בניגוד עניינים כשהיה מושקע בקרן פרטית שבעליה ניהל מו"מ עם הפועלים. נחמה השיב: "ישבתי הרבה יותר פעמים, במפגשים הרבה יותר אינטימיים, לא חברתיים אלא עסקיים, עם כל המנהלים ובעלי העסקים במשק כמו נוחי דנקנר, לב לבייב ועידן עופר, בנושאים הקשורים בהפועלים, ואולי יש לי השקעות ישירות או עקיפות אצלם בחברות. מדובר בשיחות עסקיות, שבהן גם דיברו איתי על אשראים וגם על עסקים משותפים על הפועלים.

"מעבר לכך, גם בוצעו אשראים ועסקים, כשבאותו זמן סביר שקרנות שאני מושקע בהן, בכספים גדולים יותר מכספים שהשקעתי אצל ברבר, הקרנות האלה משקיעות אצלם. במה זה שונה מהמקרה של ברבר? אני לא יכול לקבוע בעצמי את הקריטריונים, אני צריך להישען על משהו, עוגן שינחה אותי כיצד לנהוג בדברים האלה, ומבחינתי הנוהל הבנקאי הוא שקובע. אני יודע שגם נושאי משרה אחרים עזו זאת. מה שהנחה אותי תמיד היה שאם איש עסקים כלשהו פנה בבקשת אשראי או הציע עסקות משותפות שנראו לי מעניינות, העברתי אותו לכתובת המתאימה בבנק, עדכנתי את ההנהלה בעניין זה, ואם זה היה מתקדם, המנכ"ל היה מעדכן אותי בשיחות שוטפות".

החקירה השלישית של נחמה נערכה ב-25 באוקטובר 2010. עם תחילתה הוא פירט בפני החוקרת כי ההשקעה שלו ב-RP היתה 0.56% מסך כל נכסיו, כולל האחזקות שלו בחברת אריסון, וכ-3.65% מהשקעותיו הפיננסיות ללא חלקו בחברת אריסון. בנוסף, הוא הראה כי חלקו ב-RP היה 0.66% מסך נכסיה של הקרן, שהיו כ-117 מיליון יורו.

"חשוב להדגיש את היחסים הללו, כדי להראות שהאינטרס שלי בהפועלים באותה עת היה פי 100 ויותר מהאינטרס ב-RP וההשקעה בקרן היתה קטנה מאוד ולא מהותית מבחינתי. לא קיבלתי מברבר כל הטבה, הנחה או הקלה. שילמתי מחיר מלא, ומנגד ברבר לא קיבל שום הטבה מהפועלים".

נחמה העיד כי העביר דיווחים על אחזקות של יותר מ-5%, כפי שהנוהל חייב, ובהן אחזקות בחברת אריסון השקעות, שיכון ובינוי, יורוקום תקשורת (נוקיה), יורוקם שהחזיקה את אינטרנט זהב, וביו מדיקל, שהיתה שותפות עם טבע.

בספטמבר 2011 החליטה הפרקליטות לסגור את תיקיהם של נחמה, של דירקטור בבנק ובחברת אלרן, רונן ישראל, ושל איש העסקים ברבר, שנחקרו באזהרה בפרשה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#