המנוע של בבילון - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המנוע של בבילון

ישראל נהפכה לעמק הסיליקון של ההורדות, עם חברות שמתמחות בסחיטת רווחים מהבאת גולשים לאתרי חיפוש גדולים. הסיפור של בבילון מגלה איך העסק הזה עובד

48תגובות

משהו היה מוזר במסך המחשב שמולו התיישבתי בבית המלון. בדף הבית של המחשב, שהוצב בלובי לרווחת אורחי המלון, הופיע מנוע חיפוש שנראה כמו זה של החברה השולטת ברשת - גוגל. גם תהליך החיפוש שביצעתי הפיק את התוצאות שלהן אני רגיל. אלא שזה לא היה האתר של גוגל: מצד שמאל למעלה הופיע הלוגו של חברת בבילון, ואני תהיתי מה עושה החברה שהתפרסמה בזכות תוכנת התרגום שלה בעולם החיפוש.

לפני כמה חודשים התרחש משהו מוזר על מסך המחשב הנייד שלי. יום אחד הופיע עליו סרגל הכלים של יאהו, גנב לי חלק ממסך הגלישה והציק לי בשיטוטי ברשת. רציתי להיפטר ממנו, אבל כל מה שעשיתי לא צלח. הסרגל של יאהו פשוט נדבק אלי. יומיים אחר כך הצטרף אליו הסרגל של וואלה!. בהמשך הצלחתי ברגע האחרון למנוע התקנה של סרגל הכלים של מאקו. אבל כך, בלי משים, נחשפתי לעולם ההורדות (Downloads).

"אני תמיד אומרת שעולם הורדות התוכנה הוא כמו סקס בגיל 16", אומרת יעל (שם בדוי), הפעילה בתעשיית האינטרנט המקומית. "מעט מאוד אנשים עושים את זה, ורוב אלה שעושים את זה - עושים את זה גרוע. מעטים עושים את זה ממש טוב. בישראל יש חמש-שש חברות שעושות הורדות כמו שצריך".

בתעשיית האינטרנט העולמית מוגדרת ישראל Download Valley, כלומר עמק הסיליקון של תחום הורדות התוכנה. זכינו לכינוי הזה בזכות גל החברות המקומיות הפועלות בתחום. כך לדוגמה חברת קונדואיט, מפתחת סרגלי הכלים לדפדפנים, שבעסקה האחרונה שבה נמכרו מניותיה היה זה לפי תג מחיר של 1.4 מיליארד דולר; פריון נטוורק - לשעבר אינקרדימייל - מפתחת אפליקציה לתיבות דואר אינטרנטיות ששוויה זינק מאז תחילת השנה ב-85%; ווייט סמוק שפיתחה תוכנה לתיקון שגיאות כתיב. StartApp שמציעה פלטפורמה לייצור הכנסות ליישומי מובייל פועלת אף היא במודל דומה. 

לכאורה, נראה שלחברות האלה אין מכנה משותף. למעשה, הוא טמון במודל העסקי: חברות ההורדות לא עושות את רווחיהן רק מהאפליקציה שמוריד הגולש, אלא מכך שבאמצעות האפליקציה הזו ובאמצעים אחרים הן יודעות לייצר תנועה ברשת - להביא גולשים ולגבות עבורם כסף.

להרוויח מהגולשים בלי ידיעתם

לעמק ההורדות הישראלי יש כיום מלכה אחת: חברת בבילון. מנייתה של בבילון, הנסחרת בבורסה הישראלית, הציגה תשואה של 240% מתחילת השנה ו-400% בשנה האחרונה, ונסחרת כרגע בשווי של 1.5 מיליארד שקל.

קצב הצמיחה של בבילון פנומנלי. ברבעון השלישי של 2012 הציגה החברה הכנסות של 200 מיליון שקל - פי ארבעה מברבעון המקביל - ורווח של יותר מ-30 מיליון שקל. החברה מציגה ברבעון אחד תוצאות השוות בערכן למה שעשתה ב-2011 כולה. בשבוע הקרוב צפויה החברה לפרסם תשקיף, שעל פיו היא תנפיק את מניותיה גם בבורסה האמריקאית, ואפשר להניח שהשוק יופתע מהשווי הגבוה שבעלי החברה יציבו עבורה.

נעם לניר, בעל השליטה בחברה, ראה תשואה של 1,300% מהשקעתו בחברה לפני חמש שנים. מניות החברה שברשותו שוות 400 מיליון שקל, והוא עשוי למכור את חלקן במחיר גבוה יותר בהנפקה הקרובה. בבילון חילקה בחמש השנים האחרונות דיווידנדים בסכום של 130 מיליון שקל. מנכ"ל החברה אלון כרמלי, גיסו של לניר, נהנה מעלות שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה, ומימש בשנים האחרונות מניות בתמורה למיליוני שקלים.

"לבבילון יש קצב גידול מטורף", אומר בכיר לשעבר בחברה. "אני מכיר אנשים שמחזיקים באופציות למניות של החברה - והם בשוק. הם חשבו שירוויחו מהן 20 אלף שקל, ופתאום הם מיליונרים".

הסיבה לצמיחתה של בבילון אינה טמונה בתחום שבזכותו היא מוכרת לישראלים - תוכנת התרגום שפיתחה. את רווחיה גוזרת בבילון מעולם הפרסום האינטרנטי, או ליתר דיוק דרך הפעילות המרכזית שרובנו עושים ברשת - חיפוש. נכון להיום, 0.7% מהחיפושים באינטרנט בעולם נערכים דרך בבילון, לעומת 0.2% לפני שנה.

בבילון לא פיתחה מנוע חיפוש מהפכני עם אלגוריתם מורכב שמתחרה במנוע החיפוש של גוגל או יאהו. מאות מיליוני הלקוחות של החברה ברחבי העולם, המבצעים את החיפושים שלהם דרך הכתובת http://search.babylon.com וכתובות אחרות המובילות לדף החיפוש של בבילון, עושים זאת במנוע חיפוש זהה כמעט לגמרי מבחינה חיצונית לזה של גוגל. ההבדל היחיד הוא לוגו קטן ומוצנע של החברה בצד שמאל של המסך. למעשה, בבילון משתמשת במנוע החיפוש של גוגל - אבל עם מעטפת של בבילון.

ההבדל המהותי בין המחפשים באמצעות אתר החברה לבין משתמשים ישירים של גוגל הוא שבזכות ההסכם בין גוגל לבבילון, כל הקלקה שלהם על פרסומות ותוצאות חיפוש ממומנות מניבה - בנוסף לדולרים שגורפת גוגל מהמפרסמים - גם כמה סנטים שעוברים לבבילון. מאחר שמדובר במאות מיליוני גולשים, הסנטים האלה מצטברים להרבה כסף.

מה האינטרס של גוגל לחלוק את רווחיה עם בבילון? התשובה לכך היא שבחלקים מסוימים בעולם, בבילון מפיצה את מנוע החיפוש של גוגל טוב יותר משגוגל עושה זאת בעצמה. בבילון היא ספקית תוכנת התרגום הנפוצה בעולם, וכשהגולשים מורידים את התוכנה שלה הם נשאלים אם הם מעוניינים להפוך את דף החיפוש של בבילון/גוגל לדף הבית שלהם.

בבילון לא משתמשת רק באפליקציה שלה כדי למכור את דף החיפוש שלה. היא מקיימת גם שיתופי פעולה (באנדלינג) רבים עם מפתחי תוכנות אחרים: כאשר גולש מוריד תוכנת אנטי וירוס, יוצע לו להוריד גם את תוכנת התרגום של בבילון, ולהפוך את דף החיפוש שלה לברירת המחדל שלו בעולם החיפוש. פרט לכך, יש מקרים שבהם בבילון מרוויחה מגולשים המשתמשים בשירותי החיפוש שהיא מציעה דרך שורת כתובת האינטרנט שלהם, או גולשים המורידים את סרגל הכלים של בבילון למחשב שלהם.

נדבקים ולא עוזבים

"אני משתמש בדפדפן פיירפוקס. לפני כמה חודשים התקנתי תוכנה של בבילון. לא סימנתי למחשב שיתקין לי את סרגל הכלים וישנה את דף הבית, אך הוא בכל זה עשה זאת. מאז, כשאני משתמש בחיפוש דרך דף הבית של הדפדפן הוא מגיע לי לחיפוש דרך בבילון ולא דרך גוגל כמו שאני מעדיף. כבר הסרתי את כל מה שאני יכול שקשור לבבילון דרך לוח הבקרה, וניסיתי כל מיני תוכנות. אבל אף אחת מהם לא עזרה לי סופית להיפטר משאריות הבבילון שנשארו לי במחשב ולהיפטר ממנוע החיפוש שלהם. אשמח לעזרה, תודה מראש" (הגולש nofear_y פונה לעזרת חבריו לפורום מחשבים ואינטרנט באתר fxp).

טל שחר

לא הכל ורוד בעמק ההורדות. באוגוסט התרסקה מניית בבילון ואיבדה לא פחות מ-40% מערכה תוך שלושה שבועות. בחודש שחלף אחרי ה-22 באוגוסט היא זינקה ב-35%, אבל בשלושת החודשים האחרונים איבדה 23% מערכה. למעשה, מאז יוני 2012 מניית החברה מדשדשת, למרות התוצאות המצוינות שהיא מציגה.

ההסברים לצניחה הזו מגוונים: משקיעים ספקולטיביים שסוחרים במניה בחוסר אחריות, החשד שעלה בעקבות הידיעה על ההנפקה בארה"ב כי בעלי השליטה בחברה חושבים שהיא הגיעה לשיאה ומעוניינים באקזיט, ושמועות כי גוגל, הלקוחה הגדולה של החברה האחראית על 84% מהכנסותיה, עומדת לצמצם את רמת שיתוף הפעולה עמה.

תלונתו של הגולש nofear_y אינה ייחודית: ברחבי הרשת אפשר למצוא סרטונים המסבירים כיצד אפשר להיפטר מבבילון כשמוצריה נדבקים למחשב. הבעיה עם חברות כמו בבילון ודומותיה היא חוסר השקיפות שלהן מול הגולש. פעמים רבות המשתמשים של החברה הם גולשים שהתפתו להוריד תוכנה חינמית כלשהי, ולא שמו לב שתוך כדי שאישרו אוטומטית את כל ההתראות שקפצו מולם תוך כדי תהליך ההורדה - אישרו גם שאילתה שברירת המחדל שלה היתה להוריד למחשב שלהם סרגל כלים חדש, תוכנת תרגום, או להפוך מנוע חיפוש מסוים לדף הבית שלהם.

"בכל האתרים שעובדים ככה - קונדואיט, אינקרדימייל ואחרים - קשה להיפטר מסרגלי הכלים אחרי שהורדת אותם", אומר אנליסט בכיר בתעשייה. "כשמסתכלים במחשבים של אנשים מבוגרים שגולשים באינטרנט, רואים דפדפנים שמפוצצים בסרגלים כאלה. הארביטראז' שממנו נהנות החברות האלה מול גוגל קיים רק מפני שהמודל העסקי של גניבת נכסי החיפוש נמצא בתחום האפור של הלגיטימיות. אם הכל היה כשר, גוגל ומיקרוסופט היו יכולות לגנוב את נכסי הפרסום בעצמן - ללא צורך במתווך.

"הבעיה של החברות האלה היא ההסכם שלהן עם גוגל. גוגל מקבלת הרבה טראפיק בזכותן, אבל יודעת שמשהו בזה מסריח - הרי הסרגלים האלה אוספים הרבה מידע על הגולש ומאטים את מהירות החיפוש שלו. לא מזמן הורדתי תוכנה לעריכת סרטונים, ולא משנה מה עשיתי - לא הצלחתי להיפטר אחר כך מהסרגל של יאהו שנדבק אלי".

הרגולטור בענף שבו פועלת בבילון הוא למעשה גוגל. בחודש האחרון הוסיפה גוגל הגבלות חדשות במדיניות שיתוף הפעולה שלה עם חברות דוגמת בבילון. כשנודע על המהלך של גוגל נפלה מניית בבילון, ורק הודעת הבורסה של החברה כי במהלך של גוגל אין כדי להשפיע על החברה הרגיעה את השוק.

בהיסטוריה של הענף קיימות חברות שהתבססו על הקשר עם גוגל - כמו אינקרדימייל או AVG - וספגו מכות קשות בעקבות שינויים של גוגל בהסכמים עמן. אם לא די בכך, בבילון תלויה לא רק בגוגל אלא גם במפיצים מתחתיה. דרך חברת איירון סורס, לדוגמה, המחזיקה בפלטפורמה להפצת תוכנות, נעשות 50% מההתקנות של החברה.

בבבילון אומרים כי החברה נמנעת מהפצת מוצריה באמצעות תוכנות שהאתיקה שלהן מוטלת בספק, דוגמת תוכנות הקשורות לאתרי פורנו והימורים לא חוקיים. החברה משיתה תקופת מבחן על תוכנות שעמן היא משתפת פעולה, ובמשך זמן זה היא מגבילה את מספר הפעמים שהתוכנות האלה יכולות להתקין את התוכנה של בבילון, וזאת כדי לוודא כי הן פועלות בשקיפות מול הלקוח.

"אנחנו לא מתקינים תוכנות על מחשב ללא הסכמת המשתמש", אומר כרמלי, המודע לטענות נגד החברה והענף שבו היא פועלת. "אנשים בכל העולם נהנים משימוש חינם באלפי אפליקציות, שפעם עלו כסף. המודל העסקי של חשיפה לפרסומות בתמורה למתן שירות לא הומצא באינטרנט, ואנחנו מכירים אותו גם מתעשיית הטלוויזיה".

יעל אומרת כי למרות ההשמצות נגד התחום, "זה עולם מקסים בעיניי. הוא מאפשר ליוצרי האפליקציות ולצרכנים להוריד תוכנות - ושגוגל תשלם על זה. נניח שהורדת תוכנת תמונות: עד לפני כמה שנים היית משלם עליה הרבה, ואילו כעת אתה מקבל אותה בחינם. זה התאפשר בזכות מודל ההורדות. כיום אנחנו רואים רק את הניצנים של התחום הזה. מול כל אלה שאומרים שייתכן שגוגל ובינג יפסיקו לממן את העולם הזה, אני אומרת שרבים שלא משלמים כיום עבור החיפושים - עוד ישלמו כמו גוגל. נכון שבתעשייה הזו יש תחומים אפורים, תוכנות שכדי להיפטר מהן צריך לפרמט את המחשב. אבל בבילון נמצאת רק בחלק הלבן. הקו הברור בין האפור ללבן עובר במקום שבו המשתמש לא יודע שהוא הוריד משהו".

אלוף הטראפיק

אחת הסיבות לפיק הברכיים שחשו המשקיעים הישראלים נוכח מצבה של מניית בבילון היא האיש שעומד מאחורי החברה. לוותיקי האינטרנט הסיפור הזה נשמע מוכר מדי: חברה המתמחה בניתוב תנועת הגולשים באינטרנט, שעיקר הכנסותיה מתבססות על לקוח גדול אחד, שפעילה בתחום שאין בו שקיפות מלאה וצריכה לחשוש ממצב שבו תקנות והגבלות מצד הלקוח הגדול שלה יפגעו בפעילותה, שהציגה צמיחה מהירה והנפקה גדולה בחו"ל - ושבראשה עומד נעם לניר.

באמצע 2005, בגיל 38 בלבד, הנפיק לניר את חברת אמפייר אונליין בלונדון לפי שווי של 925 מיליון דולר. לניר, שהחל את דרכו כפעיל בסצנת המועדונים התל-אביבית, הצליח לבנות חברה של מיליארד דולר תוך שבע שנים בלבד. אמפייר אונליין התמקדה בעיקר בהזרמת גולשים לאתרים העוסקים בהימורים. הכוח שלה היה טמון בניתוח מאגרי מידע על הגולשים והנעת הגולשים באמצעותם לאתרים שלה, ולא לאתרי הימורים אחרים. לחברה לא היתה פלטפורמת הימורים משלה, והיא נשענה בעיקר על לקוח אחד שאל פלטפורמת ההימורים שלו הזרימה את הגולשים שמשכה - חברת ההימורים הגדולה בעולם, פארטי גיימינג. בהנפקה הזרימו בעלי השליטה באמפייר אונליין לכיסם 175 מיליון דולר, ולניר קיבל 45 מיליון דולר.

בחודשים שאחרי ההנפקה התרחשו האירועים במהירות. בספטמבר 2005 דווח כי ענקיות ענף ההימורים מעוניינות לרכוש את אמפייר אונליין לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, אבל חודש לאחר מכן ניחתה על אמפייר אונליין מכה אנושה: פארטי גיימינג העבירה את לקוחות ההימורים הישירים שלה לפלטפורמה חדשה ומעודכנת יותר, והותירה את אמפייר אונליין עם הפלטפורמה הישנה. מניית אמפייר אונליין קרסה ואיבדה את מרבית שוויה. לניר ואמפייר אונליין תבעו את פארטי גיימינג, לשעבר הלקוח הראשי שלהם, וזכו בפיצוי של רבע מיליארד דולר. את שארית פעילות ההימורים של אמפייר אונליין מכר לניר בסוף 2006 לפארטי גיימינג תמורת 38 מיליון דולר. עם קופת המזומנים המדושנת שנוצרה בחברה, וללא פעילות ההימורים שלשמה גייס כסף מהמשקיעים, לניר החליף את שמה של אמפייר אונליין לליוורמור והקים חברת אחזקות שתעסוק בנדל"ן ובתחומים נוספים.

בשלב זה התחילו שנות המדבר של לניר. דרך ליוורמור וחברה נוספת, אטלס נכסים, הוא השקיע יחד עם שותפים במגוון אפיקים כושלים. מה שנשאר מאמפייר אונליין התבזבז בהשקעות בנדל"ן במזרח אירופה, בחברת טלוויזיה ברומניה ובמלונאות בהודו. מי שהיה מיליארדר אינטרנט כבר בשנות ה-30 שלו לא פיספס הזדמנות להיכשל. משקיעים ישראלים, ששמו את כספם אצל לניר בימים שבהם אמפייר אונליין היתה בדרך למעלה, הרוויחו הרבה כסף. המשקיעים ששמו את כספם בהנפקת אמפייר אונליין בלונדון ראו את כספם מתאדה.

בזמן שכספו נשרף באירופה ביצע לניר השקעה שנראתה זניחה באותם ימים, בייחוד עבור מי שהיה שווה בעבר מאות מיליוני דולרים. בדצמבר 2007, בזמן שהבורסה המקומית כבר החלה לגמגם, השקיע לניר 11 מיליון דולר תמורת 40% מיצרנית תוכנת התרגום בבילון, כשהוא משלם 15% פחות ממחיר השוק.

לניר הכיר את בבילון היטב: גיסו כרמלי שימש כסמנכ"ל השיווק בחברה. "בתקופה שבה אלון הגיע כסמנכ"ל לחברה היינו מדברים עם נעם מדי פעם", מספר בכיר לשעבר בבבילון. "הוא תמיד אמר לנו 'אתם עושים טעות - צריך לקחת את החברה הזו לאינטרנט'. בעלי המניות היו השמנה והסלתה של האינטרנט, אבל לא הצלחנו לפצח את הדרך להצליח באינטרנט - אף שלבבילון היו מיליוני יוזרים בכל העולם. החברה הגיעה למכירות של 10 מיליון דולר בלבד, ובדירקטוריון לא התביישו להגיד שיש תקרת זכוכית". ב-2007 עזב כרמלי את החברה, מיד לאחר שמנהלי החברה העניקו ראיון גדול בתקשורת וכרמלי נדחק ממנו. כרמלי, שהחזון שלו לגבי בבילון הושפע ממה שעשה גיסו לניר באמפייר אונליין, רצה לראותה מתקדמת בכיוון השיווק האינטרנטי. רגע לפני עזיבתו הספיק כרמלי ליזום עם המנכ"ל דאז, דב פאר, הסכם לפעילות משותפת באינטרנט עם גוגל.

במקביל לעזיבתו של כרמלי נקלעה חברת פורמולה שבבעלות דני גולדשטיין, שהחזיקה בשליטה בבבילון יחד עם חברת מוניטין של אליעזר פישמן, למחסור במזומנים. "בזמן שהייתי מחוץ לחברה", מספר כרמלי, "יצרו אתי קשר מדיסקונט חיתום, שליוותה את ההנפקה של החברה בזמנו, ואמרו לי שבחברת פורמולה מעוניינים לממש את אחת האחזקות שלהם - ובבילון יכולה להתאים. אמרו לי שלפישמן מתאים למכור, וביקשו שאציע את זה לנעם. נפגשתי עם הנציגים של דיסקונט חיתום בבית קפה בשדרות רוטשילד. שמעתי הצעה, ביקשתי מהם להתקשר לנעם, ושיחה של רבע שעה הספיקה לי כדי לשכנע אותו שהולכים על זה. הוא שאל אותי למה אני חושב שזה כדאי, כמה לדעתי נרוויח. זמן קצר לאחר הרכישה רשמתי לנעם על פתק כמה אני חושב שנעשה - ועקפנו את זה בגדול".

עם חזרתם לחברה התברר לכרמלי וללניר שבבילון חתמה על ההסכם עם גוגל. בעוד שההנהלה הקודמת נמנעה מפרסומים על ההסכם החדש, אם מתוך חלמאות או מתוך חשש לראות בו אירוע מהותי, כרמלי ולניר דיווחו עליו מיד. "אפשר היה להודיע על ההסכם לפני שלניר קנה את החברה, אך לא עשו זאת מכל מיני סיבות", אומר הבכיר לשעבר. "לניר היה אגרסיבי יותר מהמנהלים הקודמים, שחששו ממה שתגיד הבורסה. הוא לא פוחד מכלום, יש לו ביצים גדולות".

לאחר שהשניים דיווחו על ההסכם עם גוגל זינקה מניית בבילון באופן דרמטי. לניר וכרמלי שינו את המיקוד של החברה, שעד אז התמקדה במכירת תוכנות תרגום, עם רווח נקי של מיליוני שקלים בודדים, ותחום החיפוש העניק לה הכנסות של 200 אלף דולר בלבד בשנה. "היתה פה אנומליה", מספר כרמלי על הימים הראשונים שלאחר השתלטות על החברה. "כשניתחת את בבילון ראית חברה עם יותר תנועת גולשים מכל החברות האחרות, חברה שפועלת בתחום התרגום - תחום נקי בלי רגולציה קשה - אבל מציגה פרמטרים פיננסיים מזעזעים. בימים הראשונים נעם התרוצץ במסדרונות בטירוף כשהוא עושה עם הידיים תנועה כאילו הוא מחזיק הגה, וצועק 'אני משתגע. אני מזיז את החברה ימינה והיא לא זזה. אני מזיז שמאלה והיא לא זזה'. לעובדים שהתמחו במידע עסקי לא היה מושג מהיכן מגיעים 60% מהתנועה של הגולשים בחברה, וזה בזמן שבחברות כמו 888 - חברת ההימורים הישראלית שאת אתריה שיווק לניר בתחילת דרכו - ידעו אז לאתר מהיכן מגיעים 95% מהגולשים.

"אז אמרתי להם: 'עוצרים הכל, עכשיו. לא מעניין אותי להוסיף צ'כית או פולנית לתוכנת התרגום. קודם כל אני רוצה לוודא שכשיש לנו גולש - נדע מיהו, למה הוא בא ומה הוא רוצה. כל עלייה של 10% במידע שאנחנו אוספים היא עלייה של 100% ברווח. מאחר שמדובר בתחום כל כך גדול, כשאתה עובד באינטרנט באופן מדעי - ההפרשים דרמטיים".

"כשגולדשטיין מכר את החברה הוא ידע שיש סיכוי שהיא תצליח, כמו שקורה היום", אומר זאב זילבר, שהיה יו"ר החברה לפני שנקנתה על ידי לניר. "הוא ידע שנעם הוא אשף אינטרנט, אבל הוא היה חייב לשלם את החובות. היה ברור שאם נעם נכנס לבבילון, עם כל החבר'ה שעוזרים לו - הפריצה יכולה לקרות. נעם הוא אחד האנשים הטובים בעולם בייצור טראפיק, הוא מגה מקדם אתרים. היכולת הזו, להכיר את האינטרנט ולדעת לייצר טראפיק, היא מדע כמו כל מדע אחר. כך הוא בנה את אמפייר אונליין וכך הוא בנה אחר כך את 888. היכולת להבין את השוק ולדעת איך לייצר רשת שמזרימה לך אנשים לאתר מכל הכיוונים - זה הנס של המאה ה-21".

לעזוב את התרגום, להתמקד בהורדות

לאחר שלניר רכש את בבילון, החברה כבר לא התמקדה בתרגום. היא השתמשה בעובדה שבידיה היה פתרון התרגום הנפוץ בעולם כדי להתפתח בתחום החיפוש. "הרי ברגע שגולש מתקין את עמוד הבית או את סרגל הכלים שלך, הוא שלך לטווח ארוך", אומר האנליסט הבכיר. "בבילון מתוחכמים מספיק כדי לדעת כמה כסף שווה להם להשקיע בכל משתמש וכמה כסף הם יראו ממנו בטווח הארוך. הם היו צריכים הרבה כסף כדי לצמוח ככה".

"כשנעם עבד בתחום ההימורים ברשת הוא שלח טראפיק לקזינו, וניצח את הקזינו - הוא הביא באופן קבוע יותר יוזרים משמפעילי הקזינו הצליחו להביא", אומר כרמלי. "הוא עשה את זה בזכות הטירוף הזה שלו על המידע העסקי. זו הרוח ששולטת בבבילון מאז שנכנסנו אליה. בהרבה מקרים הייתי צריך להחליט אם לגבש צוות שישקיע במוצר מתחום התרגום שיניב הכנסה חד פעמית של 2 מיליון דולר ברבעון, בזמן שמנהלת השיווק אומרת שחסר לנו מידע על התנהגות גולשים בדפדפן חדש שרק יצא. אף שאני מנכ"ל של חברה ציבורית, שאמור להתעניין ברבעון הבא, ויתרתי על 2 מיליון הדולר האלה והשקעתי הכל במעקב אחר ניתוח התנהגות הגולשים ברשת, שלא ידעתי אז כמה הוא יהיה שווה לי. אנחנו דואגים כל הזמן שהאנשים הכי חכמים בחברה, עם המוטיווציה הגבוהה ביותר, יעסקו בתחום המידענות".

סוד הצמיחה של בבילון טמון בשליטה במידע שהיא צוברת על הגולשים. נכון להיום, כשגולש מקליד מילת חיפוש בדף של בבילון, המידע שמועבר למנוע החיפוש של גוגל כולל לא רק את היסטוריית החיפוש של הגולש, המשקפת את תחומי העניין שלו, אלא גם נתונים נוספים: שפת ההפעלה שבה הוא משתמש, שפת המקלדת שעליה הוא מקליד, סוג החיבור שלו לאינטרנט, המעיד אם הוא אמיד או עני, סוג האנטי וירוס שבו הוא משתמש, המעיד על רמת הביטחון שהוא צריך, ועוד. "אני יודע על התנהגות הגולשים קצת יותר מהמתחרים, וכך אני נותן להם תוצאות חיפוש טובות יותר", אומר כרמלי.

כל המידע הזה מנוצל כדי להגביר את רמות הרווח של החברה מהקלקות הגולש על פרסומות. היכולת הזו מתבטאת במיוחד בשווקים מתפתחים כמו ברזיל, סין ורוסיה. אלה שווקים שבהם גוגל אינה מובילה ומפסידה למנועי חיפוש מקומיים, ושבהם השימוש בתוכנות תרגום כמו של בבילון נפוץ יותר.

אף שתוצאותיה של בבילון מעידות שהיא עושה את מה שהיא עושה טוב מכולם, ההצלחה לא מטשטשת את העובדה שהחברות הפעילות בתחום מהלכות בין הטיפות. בבבילון מדברים על מערכת יחסים מצוינת עם גוגל, אבל העובדה שגוגל אחראית ל-84% מהכנסותיה של החברה היא בעייתית. תנאי החוזה של בבילון עם גוגל יפורסמו כנראה רק בתשקיף שייצא לקראת ההנפקה בשבוע הבא, אבל המשקיעים יודעים שבשנים האחרונות היו כמה מקרים שבהם מערכת היחסים עם גוגל איימה להכביד על החברות בענף.

כשגוגל השיקה את הדפדפן החדש שלה, גוגל כרום, היא הצהירה שהוא לא יתמוך בסרגלי כלים שלא תואמים את מדיניות הפרטיות שלה. בקיץ שעבר הצהירה גוגל על מחויבויותה למזעור תופעות של התקנת תוכנות מבלי שהגולש התכוון לכך. בנוסף, לגוגל מוקנות זכויות חד צדדיות לשנות את הוראות ההסכם עם בבילון או להביא לסיומו המוקדם. בדצמבר 2011, למשל, השתנה ההסכם בין גוגל לבבילון, אף שתוקף ההסכם הקודם היה 2012. הסיבה לכך היתה הנחיות חדשות של גוגל בנוגע לדרך שבה ייראו ממשקים של תוכנות שמוריד הגולש ברמת עיצוב החלונות והאופן שבו אפשר יהיה להסיר את התוכנות שהורדו - כדי שיעמדו במדיניות הפרטיות והשקיפות של גוגל. כל החלטה קטנה של גוגל, למשל שהריבועים שבהם הגולש מאשר התקנת תוכנות שונות לא יהיו מסומנים מראש, די בה כדי להפחית את ההכנסות של בבילון משמעותית. אבל יש לזכור כי האינטרס של גוגל, כמו גם של שותפיה מעמק ההורדות, הוא זהה: להמשיך להפיץ את מנוע הפרסום בעולם ולזכות בהכנסות רבות יותר מפרסום.

בבבילון מסרבים להתייחס למערכת היחסים עם גוגל, אבל חברות ישראליות אחרות שפעילות בתחום ההורדות מאמינות שהן יכולות לנצח את הענקית. "אם גוגל יבטלו את ההסכם אתי, אני אפנה ליאהו", אומר בכיר באחת החברות הפועלות בתחום בישראל. "ביום שזה יקרה, גוגל תיהפך מחברה שמחזיקה נתח שוק של 60% לחברה שמחזיקה 40%.

"מבחינת הגולשים שמבצעים חיפושים דרך חברות כמונו, הם כבר לא מחפשים בגוגל. בימיה הראשונים ברשת, 100% מההכנסות של גוגל הגיעו מגולשים שהשתמשו במנוע החיפוש שלה דרך AOL. לקח זמן עד שגוגל נהפכה למותג. אם ניקח את כל החיפושים שמגיעים לגוגל דרך חברות ההורדות, ונעביר אותם למתחרים כמו יאהו או בינג, ננצח את גוגל. יש לה מתחרות כמו יאנג הסינית, שמחזיקה באלגוריתם חיפוש מעולה אבל לא יודעת לשווק אותו. גם לבינג יש מנוע חיפוש מעולה. גוגל לא כבשה את העולם בזכות האלגוריתם שלה: היא ניצחה בגלל המודל העסקי שלה".

סופה אימתנית תאיים על המודל

בשורה התחתונה, חברות ההורדות מוכרות לצרכן מוצר שהוא לא תמיד יודע שרכש. מבחינתן, אין אפשרות שהמודל העסקי שלהן ישתנה בגלל כוחות צרכניים שיחליטו לא לקבל את המוצרים יותר. יותר מכך: מערכת היחסים שלהן עם גוגל עשויה לסבול מתקרת זכוכית, שכן אם החברה תמשיך לצמוח בטור הנדסי, גוגל עשויה לשקול מחדש את רמת שיתוף הרווחים שהיא מוכנה לה.

"בעולם שלנו תמיד יורד גשם", אומר כרמלי. "גודל הטיפות והתכיפות משתנים, אבל הגשם יורד המנצח במערכה הוא מי שיודע לפתוח מטריות בזמן, לפי השינויים. בזה נעם משיג את כולם. הישראלים אלופים בפתיחה מהירה של מטריות. לפני כשנה ישב איש המידע העסקי שלנו במשמרת, וזיהה ירידה של 5% בהכנסות שלהן אנחנו מצפים באזור הבלקן מצד גולשים בדפדפן חדש. הוא ראה שכשהמקומיים מבצעים חיפושים בקירילית, הם מקבלים תוצאה בג'יבריש לא מובן. בדקנו מה קורה עם הגולשים מאיטליה, וראינו שהכל בסדר. בדקנו את החיפוש באנגלית מהבלקן - והכל בסדר. בסוף התברר שהדפדפן יצא בגרסה חדשה שלא תומכת באותיות קיריליות. נתנו למחלקה הטכנולוגית הוראה שאת שירות החיפוש שלנו בשמונה המדיניות הבלקניות האלה ניתן באנגלית. כך נסגר מבחינתי האירוע, אחרי 20 דקות בסך הכל. אלא שחצי שנה אחר כך בדקנו מה קורה בבלקן, וראינו שהחברות השולטות בתחום עדיין תקועות שם, כי הן לא תיקנו את הבאג. בסוף אותה שנה אני עשיתי 10 סנט מכל גולש בבולגריה, והמתחרים שלי ראו רק 7 סנטים. עכשיו אני יכול לפרסם יותר בבולגריה, להשקיע שם יותר כסף".

לבבילון יש עדיין לאן לצמוח. החברה חתמה באחרונה על הסכמים שלפיהם היא תבצע את מה שעשתה עד כה דרך מחשבים על ידי גלישה סלולרית. במקביל צפויה בבילון לחדור בחודשים הקרובים לתחומים נוספים מלבד תרגום, כמו תחום האבטחה ותחום משחקי הווידיאו. ההנפקה הנוכחית עשויה לדחוף את החברה קדימה אף יותר, כפי שאומר האנליסט בני דקל מבנק איגוד. "האמריקאים יודעים להסתכל על חברות אינטרנט, הישראלים לא יודעים. בבילון יודעת לקבל מכל דולר שהיא משקיעה בפרסום דולר פלוס בזמן קצר".

בבילון יודעת להתמודד עם גשם, אבל סופה אימתנית שתטרוף את המודל של החברה והענף תשאיר אותה ללא מענה. תקנות דרקוניות מצד גוגל, עלייה במודעות הגולשים, או חברה ישראלית שתציע פיתוח המגן על המחשבים האישיים של כולנו מפני המודל העסקי של חברות דוגמתה עשויים לפגוע בה אנושות. כבר כיום קיימות חברות המפתחות חיסונים כאלה.

ויש עוד סימן שאלה גדול. לניר עשה חלק ניכר מכספו בזכות תזמון נכון - השקעה בזמן הנכון ומכירה בזמן הנכון. על רקע זה, העובדה שהוא עשוי לבצע אקזיט מהחברה בהנפקה הנוכחית מעוררת חשש: אם לניר החליט שזה הזמן להיפגש עם הכסף שלו, מדוע שהמשקיעים יחשבו אחרת? 

בבילון

הקמה: 1997  בעלי השליטה: נעם לניר (25%), קבוצת ריד אלסוויר (18%) | עובדים: 180 | בסיס הפעילות: אור יהודה | פעילות: פרסום ברשת (94%), מכירות תוכנה - בעיקר תוכנת תרגום (6%) | שווי שוק: 1.5 מיליארד שקל | מיקום בדירוג האתרים העולמי: 25 | מספר השפות שבהן פעילה החברה: 77 | הכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2012: 471 מיליון שקל | רווח נקי בתשעת החודשים הראשונים של 2012: 70 מיליון שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#