ב-OECD פורשים לפנסיה, בישראל ממשיכים לעבוד - הזיקנה בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ב-OECD פורשים לפנסיה, בישראל ממשיכים לעבוד

זינוק חד בשיעור העובדים המבוגרים בישראל בעשור האחרון, לעומת עלייה מתונה ב-OECD ■ "במדינות שבהן הפרישה מוקדמת מדי, הכלכלה משלמת מחיר", אומר מומחה בתחום ■ האם מצבה יוצא הדופן של ישראל נובע מהעלאת גיל הפרישה - או מחשש מהזדקנות ללא ביטחון סוציאלי?

39תגובות

מצבם של הישראלים בעשור השביעי לחייהם, על פי נתונים חדשים שפירסם OECD, מעולם לא היה טוב יותר. מאז 2000 עלה שיעור המועסקים בגילי 55-64 מ-47% ל-61% (רק 53% במדינות המפותחות) ובקבוצת הגיל הגבוהה יותר (65-69) שיעורם זינק מ-14.4% בלבד, ללא פחות מ-29% (רק 18% במדינות האחרות).

בני 60 ויותר בישראל עובדים הרבה יותר במשרה מלאה. אם ב-2001 היוו עובדי המשרות החלקיות כ-19% מכלל העובדים, הרי שעשור לאחר מכן המספר ירד ל-15.5% . נתוני OECD מעידים על מגמה הפוכה - מ-17% המספר עלה לכ-18%. נתון משמעותי נוסף הוא רמת האבטלה שהיתה 6.3% בקרב בני 56-64 ב-2001, עלתה ל-7.3% ב-2005, וב-2011 צנחה ל-4.2% בלבד - שוב מגמה הפוכה לחלוטין ל-OECD.

האם הישראלים חרוצים יותר - או שסיבות אחרות לגמרי מריצות אותם לעבודה? ד"ר ישראל (איסי) דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, מונה שלוש סיבות לתופעה: "תרבות היא דבר שאי אפשר להתעלם ממנו", הוא אומר. "האתוס שקובע כי העבודה היא חיינו, והציונות שקידשה עבודה בכל גיל, הופכת פרישה לעניין קשה ומורכב. בעוד שבמדינות כמו ספרד ויוון גיל 50 הוא לגיטימי לפרישה והתחממות בשמש, הרי שבישראל, אחת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם, אנחנו לוקים בוורקוהוליזם שלא עובר עם הגיל".

את התרבויות שמעודדות פרישה בגיל מוקדם אפשר לזהות היטב בגרפים: בעוד שישנה ירידה בשיעור המועסקים מעל גיל 60 ביוון ובספרד - הסובלות כיום ממשבר כלכלי חמור - בגרמניה הוא עולה באופן דרמטי. "לא לחינם גרמניה היא זו שמחלצת את יוון ולא להיפך" אומר דורון. "כשלא עובדים לאורך זמן או פורשים מוקדם מאוד - מישהו משלם בסוף את המחיר".

סיבה נוספת לעליית מספר העובדים בגילים אלה היא העלאת גיל הפרישה ל-67 בחוק מ-2005. החוק החדש יחסית מסביר את גיל הפרישה האפקטיבי בישראל שעלה בשנתיים הן לגברים (67.7, ארבע שנים יותר מממוצע OECD) והן לנשים (64.1, שנתיים יותר מממוצע OECD).

שוק עבודה אכזרי

עם זאת נתון אחד מעיב על החגיגה: שליש מהמובטלים הכרוניים (אלה שמחפשים עבודה יותר משנה) היו מעל גיל 55 ב-2011. נתון זה מעורר את השאלה האם ישנם עדיין עובדים מבוגרים רבים שהיו מעוניינים להצטרף לשוק העבודה, אך אינם יכולים.

הבשורות הטובות לכאורה מיטשטשות אל מול הנתון שמוכיח ירידה גדולה בתעסוקה עם הגיל, היחסית צעיר. בקרב קבוצת בני 50-54 עובדים 74.5%, אבל בגיל 55-59 המספר יורד ל-67% - ובגיל 60 רק 54% עדיין עובדים.

מעל גיל 65 עובדים, כאמור, 29%. "הנתונים החדשים מוכיחים אמנם שהמצב טוב מבעבר, בוודאי יחסית לחלק ממדינות אירופה", אומר דורון. "אבל שוק העבודה בישראל עדיין מתייחס לבני 55 ויותר ככלי שאין בו חפץ, על אף שבגיל הזה חלק גדול מהעובדים עדיין בשיא כוחם. האייג'יזם (אפליה על רקע גיל) רחוק מלהיעלם".

בנוסף להעלאת גיל הפרישה, גם לרפורמות בפנסיה היתה השפעה משמעותית על העלייה בשיעור המועסקים מעל גיל 60. "אם עד 2002 איש לא חשב על הפנסיה, לא ידע כמה יקבל וגם לא היה מוטרד מזה, הרי שעם הרפורמה אנשים נדרשו לתת תשובה ברורה באיזו קרן הם רוצים שכספם יתנהל", אומר דורון.

לדבריו, "התהליך הזה העלה מאוד את המודעות לנושא הפרישה בכבוד. אם נוסיף לכך את היעלמות הפנסיה התקציבית המרגיעה, קיטונם המשמעותי של הסדרי פרישה נדיבים שנראו בעבר, ואת הכותרות החוזרות בנושא קשיי קרנות הפנסיה, נבין מדוע לא פלא שאנשים לא פורשים. בעשור האחרון נוצרה הבנה עמוקה שהיכולת להבטיח ביטחון סוציאלי בעידן של אריכות חיים מחייב המשך תעסוקה ממושך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#