מחברים את שדה הקרב למרכזי המחשוב - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחברים את שדה הקרב למרכזי המחשוב

ממר"ם היא כבר לא רק יחידה של מתכנתים שיושבים ברמת גן, אלא יחידה טכנולוגית שמשתתפת באימונים מבצעיים. ואולם, האתגרים העומדים בפניה אינם שייכים רק לשדה הקרב: מחסור בבוגרי תיכון בעלי ידע טכנולוגי, חיילים שמקבלים הצעות מפתות מחברות היי־טק - ותחרות מול המותג המוביל 8200

68תגובות

השתלטות הטכנולוגיה על חיינו לא פסחה גם על מערכת הביטחון. "ככל שחולפות השנים, צה"ל מתבסס יותר ויותר בקרב ובלחימה שלו על מערכות מחשוב. האמצעים הטכנולוגיים הם מרכיב מרכזי בכל קבלת החלטות. הם משפרים את האפקטיביות המבצעית של הקרב, והם גם חלק אינטגרלי מההרתעה", אומר אל"מ נועם רוזנפלד, מפקד יחידת ממר"ם.

לא במקרה מתמקד רוזנפלד בקרב ובלחימה, ולא במערכות הדרושות ביומיום לניהול משאבי אנוש או לוגיסטיקה. בריאיון ראשון מאז שמונה לתפקיד ב-2010 הוא מתאר את השינוי שעוברת היחידה - מאוסף של מתכנתים בשלישות ברמת גן ליחידה שמחוברת לשטח באופן קבוע ולוקחת חלק באימונים שוטפים.

ממר"ם - מרכז המחשבים ומערכות המידע - התחילה את דרכה ב-1959, כאשר נכנס לצה"ל מחשב הפילקו הראשון. מאז נהפכה לאחת מיחידות העילית הטכנולוגיות, ובוגריה נחטפים על ידי חברות ההיי־ טק. לדברי רוזנפלד, "התוכנית הקונקרטית היתה לצבור כוח הרתעה ולאפשר כניסה של מערכות נשק מתוחכמות". כיום, ליחידה תפקיד מרכזי בכל מקום שבו משולבות מערכות מחשב - מהחייל בשטח ועד למקבלי ההחלטות הבכירים.

הכשרות לתלמידי תיכון

בממר"ם משרתים כמה אלפי חיילים, בהם עתודאים שלמדו באקדמיה מדעי המחשב ומערכות מידע וחיילים שמגיעים לקורסי תכנות. מבין החיילים ישנם בוגרי מגמות מחשבים מצטיינים מהתיכונים, וגם אנשים ללא רקע טכנולוגי, שזוהו כבעלי יכולת חשיבה טובה, קליטה מהירה ורמת אינטליגנציה גבוהה - ושעוברים קורס שמכשיר אותם למקצוע.

אייל טואג

למרות הדימוי של ישראל כמדינת סטארט־אפ, מספר תלמידי התיכון שבוחרים ללמוד מקצועות טכנולוגיים מידלדל, ואינו עונה על הצרכים של יחידות העילית הטכנולוגיות. "מאגר כוח האדם הטכנולוגי שקיים במדינה הוא מצומצם יחסית. אם אתה רוצה לבחור את המעולים, אתה צריך קודם כל לדאוג שהמאגר יהיה יותר רחב", טוען רוזנפלד.

לדבריו, היחידה זיהתה את המגמה והחלה בפעילות רחבה לפני כשנתיים, על מנת להתמודד עם המצב. "מתחילים לראות ניצנים של שינוי שמאפשרים לנו להתמודד יותר טוב, אך עדיין הצורך באנשים טכנולוגיים גדל והולך, כי ככל שיש יותר שימוש בטכנולוגיה, צריך כוח אדם מחשובי גדול יותר".

כך למשל, היחידה מפעילה כבר שנתיים את תוכנית "קדם ממר"ם", המכשירה תלמידי תיכון בפריפריה למקצועות שצה"ל צריך. במהלך הלימודים, נחשפים התלמידים לתכנים רלוונטיים - כמו תקשורת, חומרה ואבטחת מידע. השנה לומדים בתוכנית כ-2,000 תלמידים. צעד נוסף שעושה היחידה כדי להגדיל את מאגר כוח האדם הוא הקמת מרכז מצויינות תקשובי בדרום. המרכז יוקם בצמוד לקמפוס הטכנולוגי של אגף התקשוב, כחלק ממעבר צה"ל לנגב, יספק העשרה לילדים ונוער בפריפריה, ויחשוף אותם מגיל צעיר למקצועות טכנולוגיים.

בנוסף, ממר"ם מתמודדת בתחרות מבית על כוח האדם האיכותי מול יחידת 8200 היוקרתית. מועמדים לשירות שמאותרים ל-8200 מקבלים עדיפות על פני ממר"ם. כך גם בעלי פרופיל קרבי המיועדים ליחידות קרביות. עם זאת, רוזנפלד מדגיש כי היחידה אינה בעמדת נחיתות לעומת 8200. "לא קרה מצב שאנחנו מקבלים רק את מי ש-8200 משחרר. מכסת האיתור למקצועות הטכנולוגיים בממר"ם היא גדולה יותר מהמכסות של 8200. מי שנשאר לנו הוא בפירוש לא רק 'second best'. אנחנו לא מרגישים נחיתות".

רוזנפלד טוען גם כי חלק מהמתגייסים מעדיפים לדעת באיזה תחום יעסקו, ולא להגיע למקום אפוף סודיות כמו 8200. לדבריו, "אני מכיר הרבה מאוד אנשים שהשם ממר"ם הוא מותג לא פחות חזק בעיניהם מ-8200. אני לא צריך להסביר לאנשים למה חשוב להגיע לכאן, אלא להסביר לאנשים שרוצים להגיע לכאן למה הם לא יוכלו להגיע".

חיילי ממר"ם נהנים מתוכנית הכשרה יוקרתית, המקנה להם ידע מבוקש בעל ערך רב בשוק האזרחי, והיחידה מתמודדת עם האתגר להשאיר את החיילים שמקבלים הצעות מפתות מחברות היי-טק ו-IT. "אנחנו לא יכולים להתמודד במגרש השכר ולא מנסים", אומר רוזנפלד. לטענתו, היחידה מציעה למשרתים בה אתגרים משמעותיים, שמשלבים בין טכנולוגיה ומבצעיות ושלא קיימים בעולם האזרחי.

כמו כן, כדי לדאוג להתפתחות ולשימור החיילים, פועלת היחידה לאתגר אותם ולאפשר להם ללמוד נדבכים מקצועיים נוספים. זאת, באמצעות בית הספר למקצועות המחשוב, שמעביר קורסים בנושאים מתקדמים כמו ניהול פרויקטים או הרחבות בעולם הדאטה־בייס. היחידה גם מקדימה לזהות - אחרי שנה בתפקיד תוכניתן - את החיילים שירצו להמשיך בממר"ם לאורך זמן, ומשקיעה בהם במסלול הכשרה ייחודי. יתרון נוסף של הצבא על פני האזרחות, לדברי רוזנפלד, הוא היכולת לבצע תפקיד ניהולי עם אחריות גדולה כבר בגיל צעיר.

כמו יחידות עילית טכנולוגיות אחרות, גם לממר"ם יש חלק מרכזי בהכשרת דור העתיד של ההיי-טק הישראלי. בוגרי היחידה נקלטים בחברות IT ושירותים, בתי תוכנה, סטארט-אפים ומרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות.

אחת הביקורת שהושמעה כנגד צה"ל הוא דבקותו בטכנולוגיות ישנות ושמרניות, המגבילות את הידע שקיים בשוק הישראלי, כמו למשל שימוש בסביבת דוט.נט של מיקרוסופט. "אני ממש לא מסכים לאמירה הזו", קובע רוזנפלד. "יש לא מעט פיתוחים במקומות האלה, שחלק גדול מהם מזינים אחרי זה רעיונות חדשים, שצומחים גם לסטארט-אפים ומקומות אחרים, למשל בתחומים של אבטחת מידע. אנחנו לא בהכרח בוחרים תמיד את הטכנולוגיה הכי משוכללת - אנחנו בוחרים את הטכנולוגיות שהכי מתאימות לדרישה המבצעית".

נדמה כי בניגוד ל-8200, שמפורסמת הודות לדורות של יזמים שעברו בה לאורך השנים והצמיחו חברות ענק כמו צ'ק פוינט, שהן אבני יסוד של ההיי-טק הישראלי, בוגרי ממר"ם מגיעים בעיקר לעמדות ניהול בתעשייה. לאחרונה פירסם מגזין "פורבס" דירוג של המיליונרים בוגרי היחידות המובחרות בצה"ל, המחזק את הטענה הזו. לפי הדירוג, יוצאת ממר"ם המפורסמת ביותר היא גליה מאור, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי. בוגר נוסף של היחידה הוא מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת מטריקס.

"אני לא חושב שיש פחות ד.נ.א יזמי בממר"ם. לא רואים את בוגרי ממר"ם בחברות גדולות כמו צ'ק פוינט או נייס, כי הם עושים את האקזיט יותר מוקדם, אבל יש לא מעט רעיונות שיצאו מכאן. לעומת זאת, ברמות הניהול הבכירות רואים הרבה אנשים שיצאו מפה והשתלבו בתפקידים רמי דרג בתעשייה, למשל במערכת הבנקאית. יכול להיות שיש כאן יכולת ללמוד לנהל מערכות גדולות ולהתמודד עם הרבה דברים במקביל", מנסה רוזנפלד להסביר.

הידע שיוצא ממערכת הביטחון, ובעיקר מיחידות הפיתוח של צה"ל, מתגלגל לחברות - שלא אחת ביצעו אקזיטים גדולים, שהכניסו למייסדיהן סכומי כסף משמעותיים. באופן זה, השוק האזרחי נהנה מידע שנוצר בצבא מבלי לשלם עליו תמלוגים. לדברי רוזנפלד, שאלת התמלוגים היא פחות רלוונטית לחברות של יוצאי ממר"ם, מכיוון ש"רוב מה שאנחנו עושים נעשה בשיתוף פעולה של טכנולוגיות אזרחיות מהתעשייה. גם הידע שפותח פה מבוסס על שכבות שקיימות בתעשייה, שעליהן הוספנו דברים ייחודיים לצבא".

רוזנפלד אומר כי גם במקרים שבהם חברות הוקמו על בסיס ידע ייחודי שקיים בצבא, כמו חברות בתחום התקשורת והאבטחה שהוקמו על ידי יוצאי 8200, הצבא לא צריך להרוויח מכך. "זה לא צריך לבוא בצורה ישירה של תמלוגים, אלא בדרכים עקיפות - כתרומה לכלכלת המדינה. לפעמים החברות מפתחות מוצרים משמעותים, שגם הצבא נהנה מהם, כך שיש רווח שחלקו חוזר לצבא", הוא אומר.

טכנולוגיה מבצעית

מאז שרוזנפלד נכנס לתפקיד חל שינוי בהגדרת ממר"ם, שנהפכה מיחידה טכנולוגית ליחידה מבצעית-טכנולוגית. "במהלך השנתיים וחצי האחרונות היחידה עברה שינוי מאוד משמעותי, לאור האתגרים וכתוצאה מלקחים עמוקים של המלחמות, כדי להתאים אותה לאתגרים המבצעיים והטכנולוגיה המתפתחים", הוא אומר.

השינוי נועד לענות על שני צרכים עיקריים שאתם מתמודדת היחידה: להבטיח זמינות גבוהה של מערכות המחשב ולהבטיח התמודדות הגנתית נאותה במרחב הסייבר - מרחב הלחימה החדש. כלומר, להבטיח שמערכות המחשב של צה"ל לא ייפגעו. "התכלית של החיילים ביחידה היא לאפשר את הזמינות המקסימלית של המערכות הטכנולוגיות, שמהוות את הבסיס לחלק גדול מהתשתית למבצעים של צה"ל", מסביר רוזנפלד.

שינוי התפישה ביחידה לווה גם בשינוי בארגון ובאופן הפעולה. כדי לבצע את השינוי, איחדו ביחידה מספר גופי תפעול מבצעיים לגוף מרכזי, אשר לדברי רוזנפלד מתפקד כגדוד הפעלה מבצעית, שעובד במתכונת של 24/7. הגוף מבטיח את זמינות התהליכים והכשירות, בעזרת צוותים שעובדים במרכזי מחשוב (דאטה סנטר) גדולים וצוותים שבמידת הצורך יורדים לשטח. "אם פעם היו רואים את האנשים יותר מול מחשבים במרכז, כיום אנחנו מלווים את התהליך המבצעי", אומר רוזנפלד.

פרט לכך, נדרשו גם התאמות בהכשרות כוח האדם. "אנחנו דורשים מהחיילים שלנו שתהיה להם גם הבנה טכנולוגית, אבל לא פחות הבנה מבצעית, כך שברגע שמתקבלת תקלה במרכז הניטור החייל יודע לתעדף במה נדרש לטפל קודם לפי דחיפות", אומר רוזנפלד. כמו כן, החיילים כיום נדרשים להכיר את הגורמים המבצעיים בזרועות ובחיילות, וכחלק מהכשרתם לתפקיד הם נמצאים גם בשטח ומשתתפים באופן קבוע בתרגילים.

כחלק משינוי הגישה בצה"ל, רוזנפלד טוען כי "כבר היום רואים תהליך שבו קצינים מבצעיים עוברים למחלקת אמל"ח באגף התקשוב, ומביאים עמם הבנה של הצרכים המבצעיים. אנחנו לא פוסלים את האפשרות שבצעד הבא ניקח קצינים לוחמים ונעביר אותם לתפקיד טכנולוגי. אנחנו חושבים שהחיבור הזה יכול לייצר דברים מעניינים מאוד, במיוחד התאמה של הטכנולוגיה לצורך המבצעי".

ענן צבאי

במקביל, מבצעת היחידה כמה פרוייקטים טכנולוגיים. היחידה הובילה אוטומציה של תהליכים, כמו הקמת חדרי שרתים, כך שניתן יהיה לבצע אותם באופן ממוכן בהליך מהיר יותר משלב הרעיון ועד הקמת המערכת. זאת, באמצעות חיזוק הגופים שעוסקים בהקמת התשתיות ביחידה.

כמו כן, היחידה הקימה גוף שמתמחה בארכיטקטורה שיכולה לשרת מספר רחב של מערכות מחשב. כחלק משינוי זה, אחד מהפרויקטים המרכזיים שהותנעו ביחידה הוא מעבר למחשוב ענן, והמעבר צפוי להתחיל ב-2013. "חלק מהעבודה וההתעסקות במו"פ היישומי לא נגע להתאמה של הטכנולוגיה, אלא ליכולת לאבטח אותה", אומר רוזנפלד. התהליך נעשה בשיתוף חברות חיצוניות, וצה"ל צפוי לצאת למכרז ליישום הענן. בנוסף לשימוש בטכנולוגיות מדף, נעשית בממר"ם בנייה של שירותים פנימיים.

______________________________________________

 הרחבת השורות בהיי־טק צריכה להתחיל ביחידות הטכנולוגיות / אור הירשאוגה

 סטארט-אפים צעירים ורעבים מחפשים בתחילת דרכם עובדים שעמם יש למייסדים היכרות אישית, עובדים שינחתו על הקרקע כשהם רצים - בלי צורך בהכשרה מוקדמת, בלי צורך בהתאמה לתרבות הארגונית. תגיע ותתחיל לתכנת. אם אפשר עוד מהבית.

בחברות חדשות ואצל יזמים מתחילים, במרבית המקרים ההיכרות הזאת מתחילה בצבא, ובעיקר ביחידות הטכנולוגיות - כמו 8200 וממר"ם. בעשורים האחרונים נהפכו היחידות הטכנולוגיות למקור זמין ונוח לחברות הצעירות, שמחפשות מתכנתים איכותיים, בעלי יכולות ניהול גבוהות ואוריינטציה יזמית. הכישורים המעשיים שצברו בעת שירותם הצבאי חורגים בהרבה, ברוב המקרים, מהניסיון המעשי שאותם צוברים בוגרי החוגים הרלוונטיים באוניברסיטאות.

כך, למעשה, הופכת ההשקעה של המדינה ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל להשקעה בזירת הסטארט-אפים המקומית. אידיאלי? לא בהכרח. אם חוגי מדעי המחשב באוניברסיטאות הגדולות בישראל נחשבים הומוגניים באוכלוסייתם, ההומוגניות ביחידות הטכנולוגיות הבכירות של צה"ל גבוהה אפילו יותר. בחלקן, מרבית המשרתים מגיעים ממאגר מצומצם של תיכונים נחשבים בערים הגדולות בישראל, ובשיטה של היכרות והמלצות אישיות.

אם האתגר המרכזי של ההיי־טק הישראלי כיום הוא הרחבת מעגל העובדים הנהנים מהפריון הגבוה בתעשייה זו, המאמץ לכך צריך להתחיל בראש ובראשונה ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#