פרצופה האמיתי של מערכת החינוך נחשף - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרצופה האמיתי של מערכת החינוך נחשף

תגובות

>> בהחלטתו לפרסם את נתוני מבחני המיצ"ב חשף בג"ץ אמת שהיתה ידועה למתי מעט, ועתה נחשפה בראש חוצות.

אם בעבר חשבנו שבישראל יש מערכת חינוך ממלכתית אחת שמנוהלת בידי משרד החינוך, פרסום תוצאות המיצ"ב חשף אמת אחרת לחלוטין: שבישראל חיות זו לצד זו שתי מערכות חינוך. מערכת חינוך אחת לשכבות המבוססות, ומערכת חינוך שנייה לשכבות החלשות.

תלמידי מערכת החינוך של השכבות המבוססות מבטיחים את עתידם ואת יכולתם להשתלב בעתיד במעגלים של מובילות חברתית, כלכלית ותרבותית. זאת, בעוד תלמידי מערכת החינוך של השכבות החלשות נידונים לשמר את הסטטוס החברתי של הוריהם ללא הכלים הנדרשים כדי לפרוץ את מעגלי העוני והקושי. בדרך נרמסת מדי יום אחת התפישות שליוו את ישראל כמעט מיום הקמתה - שכל התלמידים במערכת החינוך שווים, שהמערכת מאפשרת להם שוויון הזדמנויות וזכותם של התלמידים למצות את הפוטנציאל הטמון בהם - ללא הבדל אם בית הספר במרכז או בפריפריה, ובלי קשר לרקע החברתי-כלכלי של הוריהם.

ואולם אפילו כעת אין בידינו תמונה מלאה ושקופה של חוסר השוויון בין חזקים לחלשים במערכת החינוך. עם הפרסום של מבחני המיצ"ב התבררה התמונה של תפוקות מערכת החינוך, אך עדיין חסרה התמונה של תשומות מערכת החינוך. במלים אחרות, כמה כסף משקיעה המערכת בתלמיד במרכז לעומת תלמיד בפריפריה? כמה משקיעה המערכת בתלמיד מרשות מקומית מבוססת כלכלית, וכמה בתלמיד מרשות מקומית חלשה כלכלית? תשובה על כך עדיין לא ניתנה על ידי משרד החינוך, אף שהוא מחויב לפרסם מדי שנה על פי חוק את צו החינוך, ושם הורה המחוקק לשר החינוך לפרט את היקף ההשקעה הכספית של המשרד בתקציבי כל אחת מהרשויות המקומיות בישראל.

בהיעדר נתונים רשמיים, מלאים ושקופים, נותרים בידינו רק מחקרים כמו זה שביצע מרכז המידע והמחקר של הכנסת, והראה שסל החינוך שממנו נהנה תלמיד באשכול החברתי-כלכלי החזק הוא 8,528 שקל, בעוד תלמיד באשכול החברתי-כלכלי החלש נהנה מסל של 4,013 שקל בלבד. את הפערים השערורייתיים האלה מממנת ומשמרת המדינה, ואת התנגדותו של משרד החינוך לחשוף את הנתונים ניתן לפרש רק בדרך אחת - שהנתונים לא רק שאינם מחמיאים למשרד החינוך, אלא יוכיחו אחת ולתמיד את קיומן של שתי מערכות חינוך - למבוססים ולחלשים.

כעת נדרש בג"ץ לסוגיה בעתירה אותה הגשתי, שבה אני דורש את התערבותו כך שיכפה על משרד החינוך לא רק לחשוף את הנתונים, אלא גם יחייבו לנהוג בדרך היחידה להקטין את חוסר השוויון - להנהיג תקציב דיפרנציאלי שיבצע העדפה מתקנת לטובתם של התלמידים מהשכבות החלשות.

זוהי חובתו של משרד החינוך להשוות את המקורות הכספיים המושקעים בתלמידים מרקע שונה, להוסיף שעות לימוד במקצועות הליבה לתלמידים בשכבות החלשות, ולהפסיק להתייחס לסוגיית הפערים הלימודיים בין תלמידים ממעמד מבוסס לתלמידים מהשכבות החלשות כאילו היה מדובר בגזירת גורל.

בדרך של השוואת התשומות במערכת החינוך והשקעה דומה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, נוכל להגיע למצב שבו יקטנו פערי התקצוב בין בתי הספר, יקטנו הפערים בתחום ההישגים הלימודיים והמדינה תצליח לייצר מערכת חינוך שתהיה נאמנה לערך היסוד של שוויון הזדמנויות לכל תלמיד.

הכותב הוא עורך דין ולשעבר ראש עיריית אור יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#