ערן שנדר: "עושים לינץ' בפרקליטות, העובדות לא מעניינות אף אחד" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערן שנדר: "עושים לינץ' בפרקליטות, העובדות לא מעניינות אף אחד"

ערן שנדר, לשעבר פרקליט המדינה, לא מבין איך ייתכן שאת כל האש ממשפט אולמרט סופגת דווקא הפרקליטות ■ אחרי הכל, היא בסך הכל כלי שנועד לשרת את השלטון - ועושה את זה לא רע

44תגובות

אם יש גוף בשירות הציבורי שהפוליטיקאים אוהבים לשנוא - זו הפרקליטות. אם יש אדם במשרד ממשלתי שהשר אינו רוצה לקבל ממנו טלפון - זה היועץ המשפטי של המשרד. זה הרושם שנוצר מניסיונות חוזרים ונשנים של שרים ופוליטיקאים לטאטא את היועצים המשפטיים והפרקליטות לשולי תהליכי קבלת ההחלטות של המדינה.

שר המשפטים יעקב נאמן ביטא פעמים רבות את אי שביעות רצונו מהתערבות היועצים המשפטיים בהחלטות ממשלתיות, ובאחרונה הציע לאסור על צירוף חוות דעת משפטיות להצעות החלטה שמונחות על שולחן הממשלה. בתגובה שלח היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ערב ראש השנה מכתב ליועצים המחזק את ידיהם.

וזה עוד כלום: נאמן הוא יריב אלגנטי בהשוואה ללינץ' שחטפה הפרקליטות בעקבות תוצאות משפטו של אהוד אולמרט, לקריאה של אמנון דנקנר להתאבדותו של פרקליט המדינה משה לדור, ולקריאות הבוז שהופנו כלפי מני מזוז בכנס לשכת עורכי הדין לפני כחודש. המשפטנים בשירות המדינה לא ממש פופולריים.

פרקליט המדינה הקודם, ערן שנדר, חושב שהתמונה הפוכה מזו שמציירים יריביהם של המשפטנים בשירות הציבורי. שנדר לא רק דוחה בשתי ידיים את גישתם, הוא סבור שברוב המכריע של המקרים משרתת הפרקליטות את גישת הפוליטיקאים, ורומז כי לעתים היא נכנעת להם יתר על המידה.

כחמש שנים חלפו מאז שפרש עו"ד שנדר מכהונת פרקליט המדינה. כיום הוא גמלאי של מערכת המשפט ומשקיף עליה מהצד. יותר מ-20 שנות שירות במערכת המשפט מקנות לו מבט רחב על מעמד הפרקליטות במארג השירות הציבורי. "בסופו של דבר, המערכת המשפטית מגנה על הממסד ופועלת בשיתוף פעולה עמו - לפעמים באופן קיצוני ולפעמים באופן מתון", הוא טוען.

זה עומד בסתירה למה שטוענים אנשים כמו נאמן. הוא הציע שלא יצרפו יותר חוות דעת משפטיות להצעות ההחלטה שיונחו על שולחן הממשלה.

"הפרקליטות היא נותן שירות. תפקידה של הפרקליטות - והיא ממלאת אותו - הוא לנסות לראות כיצד להגשים מדיניות כזו או אחרת של משרד ממשלתי, ולא משנה באיזה תחום. יש מקרים שבהם מתבקשים דברים שלא עולים בקנה אחד עם החוק, או אז תפקיד הפרקליטות לבוא ולומר שאי אפשר להגן על העמדה הזו. כל עוד הדברים אינם בניגוד לחוק, על הפרקליטות להציע פתרונות, מפני שהיא לא שופט נורמטיבי או מוסרי. לאורך השנים הפרקליטות והיועץ בהחלט איפשרו לממשל להגשים את מדיניותו ואת צורכיו".

בעיני שנדר, אחת הדוגמאות המוחשיות ביותר של הנכונות המשפטית ללכת לקראת מקבלי ההחלטות היא התחום הביטחוני - ובמיוחד חקירות השב"כ. "ראה את עמדת הפרקליטות לגבי דו"ח לנדוי. כולם סברו שאין לבטל את השימוש בכוח פיסי מתון בחקירות, ומאז שזה בוטל - השמים לא נפלו. למיטב זיכרוני, בתחילת שנות ה-90 הוגשו עתירות נגד היועץ המשפטי לממשלה על כך שאינו מעמיד לדין חוקרי שב"כ על שימוש בכוח פיסי מתון, ורק בסוף שנות ה-90 ניתן פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בעניין, ובכל השנים עד אז אמרו במסר סמוי שהחבל מתקצר. אני זוכר את פרקליטת המדינה אומרת לראש השב"כ - תגבילו את עצמכם קצת לפני שיגבילו אתכם יותר. יש אצלנו תסמונת של כשל מנהיגותי, מעדיפים לפעול רק כשאין ברירה".

הנושא הביטחוני אולי רגיש יותר, אבל גם בסוגיות מינהליות, הקצאת קרקעות, כספים ומכרזים, הדרגים הפוליטיים חשים שבולמים אותם.

"יש ניגוד עניינים מובנה בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית. המערכת הפוליטית רוצה לקדם כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקיצורי דרך, ותפקידה של המערכת המשפטית הוא לומר שזה סותר את החוק. אז מתחיל המתח האינהרנטי, כשהמערכת הפוליטית אומרת 'לא נותנים לנו לעבוד'. מה לעשות שזה החוק שלא נותן. כל עוד זה החוק, אינך יכול לבוא בטענות לפרקליטות וליועץ המשפטי. המתחים האלה התקיימו מאז ומתמיד. המערכת המשפטית רוצה למלא את תפקידה וזה מתנגש עם המערכת הפוליטית, גם במישור הפלילי".

שירן גרנות ודניאל בר און / ג'יני

שנדר קושר באופן ישיר בין הפגיעה בתדמיתה של הפרקליטות לשורה של תיקים שהגישה נגד אישי ציבור: שר הפנים לשעבר אריה דרעי שהורשע בשוחד וניהל את קמפיין "הוא זכאי" המפורסם; שר המשפטים לשעבר חיים רמון שהורשע במעשה מגונה וחלק על עצם כתב האישום נגדו; וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שממשיך להאשים את הפרקליטות ברדיפה.

"ראשית הדה-לגיטימציה שעשו לפרקליטות היתה בפרשת דרעי. הפרקליטות העמידה אותו לדין ובית המשפט הרשיע, ולכן שיסו חלק לא מבוטל מהציבור במערכת אכיפת החוק ובבתי המשפט. זה נמשך בפרשת אולמרט. מדברים על פרקליטות רודפת ללא הצדקה. אמרו את זה גם בתיק רמון. אפשר להתווכח אם היתה הצדקה לכתב האישום. ישבו אתי שרים ואמרו לי - 'נו, גם את שר המשפטים הוצאתם'. מה לעשות שכאשר התחלנו לחקור את התלונה בכלל לא ידענו באיזה שר מדובר, אבל העובדות לא מעניינות אף אחד".

כפרקליט מדינה היה שנדר ממונה ישירות על מחלקת הבג"צים, אחד הבלמים החשובים מפני מעשים לא חוקיים של השלטון. המחלקה אמורה להגן על הממשלה מפני עתירות לבג"ץ, וכשפרקליטי מחלקת הבג"צים סבורים שאין להגן על המדינה בעתירה מסוימת - הם יכולים לכפות בכך על המדינה לקבל את עמדת העותרים ולסכל החלטות ממשלתיות. כתוצאה מכך כפופים מחלקת הבג"צים והממונים עליה ללחצים פוליטיים ניכרים, מבחוץ ומבפנים. בפנים דורשים שרי הממשלה מהמחלקה להגן על החלטותיהם, יהיו אשר יהיו. מבקרי הפרקליטות טוענים כי היא מגנה על החלטות בלתי חוקיות, משיקולים פוליטיים. הסאגה הממושכת של בקשות עיכוב ודחייה מצד המדינה לאחר הבטחתה בבג"ץ לפנות את מאחז מגרון היתה בדיוק מקרה כזה.

היכולת לומר "לא" לדרג מקבלי ההחלטות אינה דבר של מה בכך. "זה קיים כשאנשים נבחרים לתפקיד לא בשביל להיות קונפורמיסטים", אומר שנדר. "כיועץ משפטי וכפרקליטות אני צריך לאפשר לדרג הביצועי להשיג את המטרות בדרך שבה הוא רוצה, אבל החובה המקצועית שלי היא גם להגיד היכן הוא חייב לשנות את ההחלטה כי החוק לא מאפשר. הרבה מאוד עתירות לבג"ץ התקבלו כי מחלקת הבג"צים פנתה למשרד הממשלתי ואמרה - זה לא יעבור.

"מהי מחלקת הבג"צים בעיני הציבור? בג"ץ מגרון. אבל יש אלף ואחד בג"צים של משרדים שלא מדברים עליהם בכלל, כי מחלקת הבג"צים אומרת למשרדי הממשלה לסגת כי לעותרים יש קייס. במחלקת הבג"צים עובדים אנשים ערכיים מאוד. הבעיה היא שהלחץ עליהם מאוד גדול. צריך הרבה מאוד יושרה כדי לעמוד בזה".

את הלחצים מדגים שנדר בסיפור מהתחום הביטחוני. "בתקופת האוטובוסים המתפוצצים באו אלי ראשי מערכת הביטחון, הציגו לנו מצגת ודרשו לעצור במעצר מינהלי את ראשי הזרוע האזרחית של חמאס - ראשי בתי הספר והארגונים החברתיים - כי שם מגייסים את המחבלים המתאבדים. זו היתה מצגת סדורה וערוכה, שמתחה קו ישר בין מנהל מרכז אזרחי של החמאס לאוטובוס המתפוצץ. זה לחץ גדול. אתה צריך חוט שדרה כדי לקבל החלטה אחרת, להגיד לא. הבג"ציסטים מתמודדים עם זה כל הזמן, ולא תמיד מצליחים לעמוד בלחץ. מי שיגיד לך שהוא תמיד עומד בלחצים - זה לא נכון".

"במח"ש הייתי מלך לעצמי"

שנדר החל את דרכו כפרקליט פלילי במחוז ירושלים. הוא הצטיין בתפקידו, ולאחר כעשר שנים החליט להתמודד על ראשות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), תפקיד שבו היה אמור להקים את המחלקה החדשה מהמסד. שר המשפטים דאז דן מרידור ופרקליטת המדינה דורית ביניש העדיפו את שנדר על פני מועמדים בכירים ומוכרים ממנו, בין היתר מפני שהאמינו ביכולותיו הניהוליות. שנדר כיהן כראש מח"ש במשך עשר שנים.

"במח"ש הקמתי את המערכת מהיסוד - החל בתיקוני חקיקה דרושים, אפיון מערכת המחשוב ופרישת כוח האדם והלוגיסטיקה וכלה בצבע הקלסרים, הדלת וכמה שדכנים, עפרונות ועטים נחוצים", הוא מספר. שם גיבש לראשונה תפישת ניהול שלא היתה מקובלת בפרקליטות: "במח"ש בנינו חזון, ומהחזון בנינו תוכנית עבודה, גזרנו יעדים ומטרות. היו גם תוכניות עבודה להנהלה, לעצמי. כשפרקליטים היו מסכמים תיק ראיתי שאני פקק, ולכן קבעתי לעצמי שאני נותן החלטה תוך עשרה ימים. במצב כזה כולם מסתכלים עליך וזה מלחיץ, אז אתה עומד ביעדים שהצבת לעצמך. במח"ש הייתי מלך לעצמי. הפרקליטות היתה אז בתקופת האבן מבחינת הניהול. אחרי עשר שנים, כשפרשתי ממח"ש, היא עמדה על הרגליים יפה".

שירן גרנות

לאחר סיום כהונתו במח"ש החל שנדר ללמוד חינוך אנתרופוסופי בירושלים במטרה לעבור לתחום ההוראה, עד שהגיע הטלפון ממני מזוז עם הקריאה להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה. שנדר סירב בתחילה, אבל נעתר לאחר הפצרות. הוא מונה לתפקיד על ידי ועדת איתור בראשות מזוז כדי לשנות את הדי.אן.איי הארגוני של הפרקליטות. אף שצבר ניסיון משפטי עשיר לצד הרקע הניהולי, העובדה שהגיע ממחלקה שאינה במוקד התביעה הפלילית העלתה תמיהות, ולא מעט גורמים בפרקליטות נפגעו ממינויו לכהונה הבכירה.

"כשהגעתי לפרקליטות המדינה, יצאו נגדי מרעילי בארות רבים. אנשים לא הבינו, וחלקם לא מבינים עד היום, עד כמה הניהול קשור למהות והמהות קשורה לניהול", הוא אומר וממחיש: "עד תקופה מסוימת, לא רק שלא היה בפרקליטות ניהול, אלא כלל לא היה קישור בין מהות לניהול - ושררה בה תפישה סמויה שהמהות היא החשובה ושהניהול רק מפריע למהות. הייתי פרקליט מצליח שהופיע בתיקי רצח ובחרו בי להקים את מח"ש. למה? לא היה לי ניסיון בניהול. לתפקיד פרקליט מחוז בחרו את מי שהיה פרקליט טוב בלי קשר ליכולת הניהול".

שנדר מסביר כי "הפרקליטות היא כלי שרת חברתי. אם החברה מתמודדת לדוגמה עם אלימות במשפחה, וזה תופס משקל בהיבט החברתי, תפקידי בפרקליטות הוא לתת לזה מענה בנישה שלי. אם על המדף יש 80 תיקים ומהם חמישה עוסקים באלימות במשפחה, אז הפרקליט צריך לדעת למה הוא נותן עדיפות".

כבר בשנה הראשונה לכהונתו כפרקליט מדינה החל שנדר לקיים תהליכי שיח עם דרגי השטח ועם המשטרה כדי לגבש תוכנית עבודה לפרקליטות. לדבריו, "אחד הדברים שראינו בתחום הפלילי הוא שהשחיתות נמצאת בעיקר ברשויות המקומיות, ולכן הנחינו את הפרקליטים להתעסק קודם כל בתיקים של שחיתות בשלטון המקומי". מהלך זה הניב בשנים האחרונות - גם אחרי פרישתו של שנדר - שורה של כתבי אישום נגד בכירים ברשויות המקומיות.

כיצד בונה הפרקליטות תוכנית עבודה ויעדים?

"כל פרקליט מחוז פלילי צריך לשבת עם מפקד המחוז שלו במשטרה, ולקבל סקירות המבוססות על סטטיסטיקה כדי לדעת מה עומד במוקד. תוכנית העבודה של המשטרה צריכה להשתלב בתוכנית של הפרקליטות. הרי המשטרה יכולה להגיד שהבעיה העיקרית היא גניבת כלי רכב, ואילו הפרקליטות תגיד שהיעד הוא לטפל באלימות במשפחה. אז מה עשינו? אלה יעבירו תיקי גניבת רכב, והתיקים ישכבו בפרקליטות - שתטפל באלימות במשפחה. אנחנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה על צרכים מבוססי עובדות. התמזל מזלי שמפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, שהיה ראש אגף חקירות, ראה את הדברים עין בעין אתנו. גם פרקליטי המחוז האזרחיים עובדים בתיאום עם משרדי הממשלה השונים".

הגישה הזו יכולה להצטייר מבחוץ כאילו הפרקליטות "רודפת" אנשים מסוימים, אם כל התיקים מתמקדים פתאום בתחום מסוים.

"אני לא שולח את השוטר לחקור. השאלה היא מה מקבל עדיפות. אם המשטרה אומרת שיש בעיה של שחיתות בשלטון המקומי, חובתי לתאם אתם לחקור את זה ולתת לזה קדימות. זו לא רדיפה".

שירן גרנות ודניאל בר און / ג'יני

זו אג'נדה.

"ראוי שלרשויות האכיפה תהיה אג'נדה. אני לא נבהל מהמלה הזו. יועץ משפטי ופרקליט מדינה מתקבלים לתפקיד בגלל אמונה בהשקפת עולמם המאוזנת ובשיקול דעתם. אם לדוגמה יש גל של שוד בנקים, והממשלה אומרת שהאזרח פוחד ללכת לבנק, אז חלק מתפקידנו הוא לשים את הדגש הראוי ולהגיש כתבי אישום וגם ערעורים כדי לבער את התופעה. אלא מה? אסור לי להיגרר אחרי הכותרת בעיתון. תמיד יש ח"כים שמיד מגישים הצעת חוק להחמיר בענישה. לא תמיד כל מה שקיבל כותרת הוא באמת תופעה, ובדרך כלל לפרקליטות יש כלים לטפל בבעיה כבר היום.

"אני מזכיר לך שראשי ארגוני הפשיעה היו ממש סלבריטאים פה פעם. איפה הם היום? כולם בכלא. אג'נדה? כן. הצליחה? כן. מוצדקת? כן. ניצב דנינו ואני הלכנו לממונה על התקציבים באוצר דאז, קובי הבר, ואמרנו שיש בעיה. מינינו צוות לנושא במשטרה ובכל פרקליטות פלילית - וזה הצליח".

"רוצים להרוג את השליח"

מעת לעת עולה ההצעה להפריט את הפרקליטות. מה דעתך?

"הדיבורים על הפרטת הפרקליטות הפלילית הם אולי החלום של השר נאמן או פוליטיקאים אחרים. פה באמת יש אינטרסים חזקים מאוד. כתוצאה מטוהר מידות לא מושלם בדרג הפוליטי - ואני מתבטא בלשון עדינה - הפרקליטות שמציבה תמונת מראה גורמת לרצון לשבור אותה ולהרוג את השליח. המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי - הפרקליטות המציאה אותם? הפרקליטות המציאה את המעשים של אהוד אולמרט? בזמני התנהלה החקירה לגבי פרשת מרכז ההשקעות. אני שייך למעטים שקראו את 700 עמודי פסק הדין בעניין אולמרט. בית המשפט העדיף את העדות של משה טלנסקי על העדות של אולמרט".

לא רק בעניין הפלילי. יש שרים שמעוניינים לחוקק שאם היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה מוכן להגן על עמדה מסוימת, השר יוכל לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי שייצג אותו. זו בעיה? האם בג"ץ יחליט אחרת אם השר יהיה מיוצג על ידי עורך דין פרטי ולא על ידי מחלקת הבג"צים?

"יכול להיות שכן. בהיותנו בני אנוש, אין עמדה שלא תמצא מי שיגן עליה. הפרקליט בפרקליטות מגן על משהו באופן ערכי. הפוליטיקאי לא יכול להגיד 'אני לא מסכים עם הערכים שלו, ולכן אמצא פרקליט שמסכים עם הערכים שלי'. הדרג המקצועי על ערכיו הראויים המקצועיים במקומו עומד, ואילו הדרג הפוליטי מתחלף. אם תאפשר ייצוג פרטי לכל שר, הפרקליטות תצטרך להתיישר לפי השקפת עולם פוליטית או שהיא תתפרק מנכסיה, כי אם בכל מקרה של היעדר הסכמה ישכרו עורך דין מהשוק הפרטי הפרקליטות לא תהיה רלוונטית יותר, וכך גם יתייחסו אליה. אגב, מדוע הטיעון הזה מושמע תמיד מהצד הימני של המפה הפוליטית?"

מפני שבג"ץ נחשב למעוז של השמאל הליברלי, והפרקליטות נתפשת כגוף שמקיים אתו יחסים סימביוטיים. מה אם פוליטיקאי מהימין שחושב כך רוצה לשנות את המסגרת הערכית הזו והפרקליטות והיועץ לא נותנים לו?

"החיים הם כאלה שמקיצוניות אחת קופצים לקיצוניות שנייה. אנחנו משלמים כיום מחיר על העבר, אבל לא על העשור האחרון. על מני מזוז אי אפשר להגיד שהוא שמאל או ימין, אלא רק שהוא ענייני. על משה לדור, ואני מקווה שגם עלי, אי אפשר לומר שלא היינו מקצועיים וענייניים. לא היו נטיות פוליטיות. על דברים שהם נחלת העבר אנחנו משלמים היום את המחיר, מתוך ניסיון של פוליטיקאים לעשות את אותם דברים שנעשו בעבר - אבל בכיוון ההפוך". שנדר רומז כנראה לטענות שנשמעו בעבר תדיר, בעיקר מצד פוליטיקאים בימין, על מגמתיות בחקירות הפרקליטות.

אחת התופעות הקשות שעמן התמודדה הפרקליטות במשך שנים היתה הקדנציות האינסופיות של פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות. "עקב אכילס של השירות הציבורי הוא שבכל תחום מגיע שלב שבו אנשים מחכים לפרישה שלהם", מודה שנדר. "לי היתה פריווילגיה נדירה: פרשתי משני מקומות העבודה האחרונים שלי כשהתאים לי לפרוש. עשר שנים אחרי ניהול מח"ש החלטתי לפרוש, כך גם שלוש שנים וחצי לאחר ששימשתי כפרקליט המדינה. כשאתה מחכה לפרישה, איכות העבודה שלך היא בהתאם. יש עכשיו הכרה בכך בנציבות שירות המדינה. יש נסיון להצעיר את המערכת כדי שלא תהיה סטגנציה".

עו"ד אהרן אברמוביץ', שהיה מנכ"ל משרד המשפטים בתקופת שנדר ומזוז, הוביל שינוי ארגוני בפרקליטות. את התשתית הניחו קודמיהם, שעיגנו תקופות כהונה קצובות של בכירי הפרקליטות. מהלך זה הביא תוך שנים ספורות לפרישה של דמויות שכיהנו בראש פרקליטויות מחוז במשך 20 שנה ויותר. כיום נותרה רק מנהלת מחלקה אחת שמונתה לפני יותר מ-11 שנה, לפני שקציבת הכהונה נכנסה לתוקף: מנהלת מחלקת הבג"צים אסנת מנדל.

כיצד מתמודדת הפרקליטות עם החשש מפני בריחת ידע וניסיון? לדברי שנדר, "ככל שמתקדמים יותר, הבקבוק נהיה צר יותר. השאלה היא איך לשמר את כוח האדם הטוב לצד שדרת הניהול. יש אנשים שיודעים לעשות דברים מסוימים יוצא מן הכלל, אף שהם לעולם לא יהיו מנהלים. אז יש מסלול קידום מקצועי שהפרקליטות השיגה מנציבות שירות המדינה. אלה תקני התקדמות לתחום ידע עבור פרקליטים שבחיים לא יהיו מנהלים ולא יודעים לנהל, אבל אתה רוצה לשמר אותם במערכת".

מה עושים עם פרקליטים שאינם מנהלים, אבל בטוחים שהם צריכים להיות המנהלים?

"יש אנשים שחושבים שהם מבינים יותר מהמנכ"ל. כמנכ"ל אתה צריך צוות של אנשים שאתה יכול לסמוך עליו ועוזרים נאמנים שיאמרו לך מתי אתה נופל מהעץ, ואתה צריך שכל ישר ויכולת לקבל החלטות. מי שחושב שהוא מבין בכל, טועה ומשלה עצמו. תמיד יהיו נשמות טהורות שיגידו 'איך הוא יכול להיות מנכ"ל או פרקליט מדינה, הוא הרי לא מבין בעניין כזה או אחר'".

יש כאלה שטוענים שהדרג הפוליטי ייבש את משרד המשפטים מבחינה תקציבית לאורך השנים, כי גם אתם סוג של שומר סף שרצו להחליש.

"אני שייך לדעת מיעוט בעניין הזה. במישור העקרוני, בוודאי בתחום השירות הציבורי, לו הייתי אגף התקציבים הייתי פועל כדי לטייב את השירות הציבורי. בתקופת כהונתי ובתקופת כהונתו של אברמוביץ' כמנכ"ל ושל מזוז כיועץ המשפטי לממשלה, כמעט לא שמענו תשובה שלילית לבקשות שלנו. למה? כי לא באנו עם בקשות, אלא באנו ואמרנו שיש לנו בעיה אקוטית, והנה הדרך שבה מוצע להתמודד אתה והנה חלונות זמן לבדיקה של עמידה ביעדים, והאוצר קיבל את זה ממש ללא עוררין. קובי הבר הלך אתנו בלי בעיות".

לדברי שנדר, "גם אגף התקציבים סובל מכוויות, כי בשירות הציבורי בכל פעם שיש בעיה מבקשים עוד תקנים. הרי יש נוסחה מתמטית שקובעת שאם מבקשים תקנים בלי להתייעל, אחרי כמה שנים באים שוב ומבקשים עוד תקנים. החוכמה היא להתייעל. לי היה רומן משגשג עם אגף התקציבים, ודלתי היתה פתוחה בפניהם, ונתתי להם לחטט בפנקסנות שלי בלי שום חשש. ברגע שאתה עובד מסודר, אגף התקציבים יודע להעריך את זה. באגף התקציבים היו צוחקים בעבר על החור השחור של הפרקליטות, ולפעמים מתוך אילוץ היו נותנים תקנים מדי פעם. האגף לא רוצה לייבש, אלא רוצה שהמדינה תהיה יעילה".

עו"ד אלעד רוזנטל, שהיה עוזרו של שנדר, מונה על ידי לדור לעמוד בראש תחום ניהול הפרקליטות. אברמוביץ' הכניס לפרקליטות קורסי ניהול גם בדרגי הביניים, כדי ליצור עתודה ניהולית. רוזנטל, שאחראי על הסוגיה, מגבש בדרך זו קאדר ניהולי עתידי לתביעה הכללית. במקביל לומדת הפרקליטות להתנהל באופן יעיל יותר. הדוגמה הבולטת היא יכולתה להתמודד טוב יותר עם תיקים מורכבים, מהסוג המכונה "מגה-תיקים", שהבולט שבהם הוא תיק הולילנד, הכולל כמה וכמה פרשיות אישום נפרדות המשיקות זו לזו ו-13 נאשמים.

"לאחר שלוש שנים וחצי שבהן חרשתי את התלמים פרשתי מתפקיד פרקליט המדינה. לדור השאיר את צוות העוזרים שלי, וזה דבר שמשדר ענייניות וביטחון. אני חושב שגם לדור הכיר בכישוריו של אלעד רוזנטל, ולכן בחר בו לעמוד בראש תחום ניהול הפרקליטות. הנהגתי ביקורים בפרקליטויות. לדור עושה זאת יותר ממני - מבקר בפרקליטויות המחוז ויושב עם פרקליטי המחוז על תוכניות העבודה, רואה התקדמות, בודק אם צריך עזרה".

בשירות הציבורי וגם מחוצה לו מצביעים על הפרקליטות כגוף שהצליח לרכז כוח אדם איכותי במיוחד בשירות המדינה. שנדר דווקא נזהר מאמירה כזו. "אני לא מאלה שתשמע מהם שכל כוח האדם בפרקליטות הוא איכותי ואידיאליסטי. בכל מוסד יש 25% שסוחבים את העגלה על גבם, בפרקליטות אולי יש יותר. יש עוד 30%-40% שדוחפים מאחור, והשאר ממשיכים את הדרך".

שירות המדינה הוא מערכת שוחקת, לא מתגמלת לפי כישורים, שיש בה אופק קידום מוגבל. נדמה שבפרקליטות איכשהו אנשים טובים שורדים יותר.

"הפרקליטות היא פעמים רבות המשכורת השנייה. רוב העובדים הם נשים. התגמול הוא בסדר יחסית, אבל במשכורת שנייה אתה מחפש תגמול בסיפוק ובהרגשת השליחות. אני חושב שיש לפרקליטות גם יכולת בחירת פרקליטים טובה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#