החברים של דנקנר מציגים: כך הפסדנו מיליונים מכספי הציבור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברים של דנקנר מציגים: כך הפסדנו מיליונים מכספי הציבור

אחרי שבישראל נחסמו בפניו שערי ההון, הצליח בסוף השבוע נוחי דנקנר לגייס 100 מיליון שקל מאדוארדו אלשטיין ■ רק לפני שבעה חודשים הצליח דנקנר לגייס מישראלים נדיבים בשוק ההון הישראלי 340 מיליון שקל, במה שכונה "מבצע ההתרמה לדנקנר" ■ מדוע שורה של משקיעים, ובתוכם מנהלי כסף ציבורי, הסכימו להשתתף בהנפקה שהסיכון בה נראה גבוה?

62תגובות

האם הייתם מוכנים להשתתף בהשקעה שבה הייתם מפסידים כמעט בוודאות חלק גדול מהכסף? משקיעים רציונלים ודאי היו משיבים לא. ובכל זאת יש לא מעט משקיעים, ודווקא מתוחכמים, שהחליטו לפני שבעה חודשים להשקיע 340 מיליון שקל במניות חברת אי.די.בי אחזקות הצונחתת שהיתה אז בבעלות נוחי דנקנר.

בפברואר 2012, נוכח מצוקת הנזילות הגוברת והחשש שלא יצליח לפרוע חובות, החליט דנקנר לצאת בהנפקת מניות. כמו בגיוס של 100 מיליון דולר לגנדן מאדוארדו אלשטיין בסוף השבוע, גם אז היה ההפסד למשקיעים כמעט ידוע מראש: השווי הנכסי של אי.די.בי אחזקות היה שווה פחות מאפס, וגם התשואות באג"ח הצביעו על תחילתו של משבר פיננסי. לא לחינם רבים כינו את ההנפקה בציניות : "מבצע ההתרמה לדנקנר". היא היתה למעשה התגייסות של מועדון החברים באלפיון לסייע לאחד מחבריו.

אילן אסייג ומוטי מילרוד

בזה אחר זה התייצבו גופים ואישים - רובם קשורים לדנקנר או לאי.די.בי - והזמינו במיליונים. אמנם המוסדיים הגדולים שמנהלים את קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה לא השתתפו, אבל לפחות חצי מהסכום שגויס הגיע מחברות ציבוריות, כך שכספי ציבור הסתננו לאי.די.בי, וזה מלמד לא מעט על מפת האינטרסים והקשרים בשוק ההון הישראלי ועל כוחו של דנקנר שלא התפוגג גם כשהמצב הפיננסי הורע.

כמו שצפו רבים, הנפילה במניות החלה מיד לאחר ההנפקה: כבר ביום הראשון שלאחר המכרז המוסדי (השלב הראשון מבין שניים בהנפקה ציבורית), צנח מחיר המניה בבורסה ב-6%. למחרת הוא צנח בעוד 10% ובתוך חודש נפלה אי.די.בי ב-24%. נכון להיום, כחצי שנה אחרי ההנפקה, מי שלא יצא מההשקעה מופסד כ-70%.

בעלי השליטה: איש לא השקיע באופן פרטי

יולי 2010. לאחוזתו המפוארת של עופר נמרודי בסביון (שם נערכה לפני שבוע הפגנה של עובדי "מעריב" לאחר שהתברר כי בקופת העיתון חסרים עשרות מיליוני שקלים של כספי פיצויים ופנסיה) מגיעים שורה של טייקונים ומקורביהם. הסיבה: חגיגה לשותף החדש בעיתון זקי רכיב. בין החוגגים: נוחי דנקנר, יצחק תשובה, איתן ורטהיימר, ליאורה עופר, עו"ד רם כספי, היחצ"ן רני רהב ומי שהיתה אז מנהלת החטיבה העסקית בבנק לאומי - רקפת רוסק עמינח.

פחות משנה לאחר מכן - החגיגה התחלפה במפח נפש. רכיב יצא מ"מעריב" בהפסד קטן, ולרגע נשבה רוח של תקווה כשדנקנר החליט להיכנס במקומו . גם השותפות עם נמרודי התחזקה כשחברת חיפושי הגז והנפט מודיעין, שבשליטת אי.די.בי, נכנסה להשקעה עם חברת הכשרה אנרגיה של נמרודי ברישיונות מירה ושרה. אלא שדנקנר ויתר על מעריב ועל 1,800 עובדיו בשבוע שעבר, וגם ההשקעה בחיפושי הגז הניבה בינתיים רק אכזבות.

הקשר בין משפחת נמרודי למשפחת דנקנר התחיל כבר בשנות ה-90, כאשר הכשרת הישוב ומשפחת דנקנר היו שותפות בחברת הכבלים מת"ב (שמוזגה אחר כך ל-HOT) ובחברת אופן-סקיי, חברת התעופה שהקים נוחי דנקנר בשנות ה-90 עם אבי פישר ושהיתה הבסיס לחברת גנדן תיירות. והנה הגיעה 2012 ונמרודי בחר לעזור לדנקנר ב-4 מיליון שקל. כמובן, הוא לא עשה זאת מכיסו הפרטי. נמרודי הוציא את כספה של חברת הכשרה אנרגיה, חברה אחות של מעריב, שהציבור מחזיק בה 25%.

עופר נמרודי, מדוע לא השקעת באי.די.בי באופן פרטי?

נמרודי: "אני לא מתכוון לתת דין וחשבון לעיתון ‘הארץ'. אנחנו לא מתכוונים לענות על שום דבר".

איש העסקים מאיר שמיר בחר לרכוש מניות ב-2 מיליון שקל בהנפקת אי.די.בי באמצעות חברת משנד נדל"ן, חברה בת של מבטח שמיר, שהיא חברה ציבורית. גם הקשר בין דנקנר לשמיר לא החל בשנה האחרונה. בספטמבר 2005 נהפכה כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי לבעלת עניין במבטח שמיר, ועד היום היא המשקיע המוסדי הגדול ביותר בה (מחזיקה 12% מהמניות). ביולי 2012 ביקש שמיר מבעלי המניות במבטח שמיר לאשר לו שכר חודשי של רבע מיליון שקל. המשקיעים המוסדיים, ובראשם כלל ביטוח, אישרו.

מאז 2010 מושקעת בחברה הציבורית של שמיר גם שלי ברגמן, אחותו של דנקנר, עם אחזקה קטנה. בעבר ניהל שמיר מגעים עם משפחת דנקנר לרכישת מניותיהם בחברת תעשיות מלח, ששלטה בבנק הפועלים, אך הרכישה לא יצאה לפועל. שמיר הוא גם שותף עסקי של משפחת שימל, שותפתו של דנקנר בחברת גנדן, שבאמצעותה הוא מחזיק את השליטה בקבוצת אי.די.בי.

מקורב למבטח שמיר מסר: " מבטח שמיר לא הפסידה 70% מהכסף כי היא מכרה אחרי ההנפקה ולכן ההפסד נמוך יותר. הציבור צריך להיות שמח שמאיר שמיר מבצע את כל ההשקעות שלו דרך החברה הציבורית, ולא באופן פרטי".

מאיר שמיר מסר בתגובה: "חברת משנד העריכה באותה תקופה כי ההשקעה באי.די.בי היא השקעה נכונה. השקעה בסדר גודל כזה לא באה על חשבון השקעות אחרות".

גם צבי ויליגר, בעל השליטה בחברת ויליפוד, בחר להשקיע 2.4 מיליון שקל בהנפקת אי.די.בי באמצעות כספי ציבור (38% מהמניות בידי הציבור). ויליפוד היא הספק היחיד מבין שורה ארוכה של ספקי שופרסל מקבוצת אי.די.בי שבחר להשתתף בהנפקה. מקורב לויליגר טוען כי ויליגר דווקא חשב שירוויח בהנפקה.

עוד חברה ציבורית שהשתתפה בהנפקה היא קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה - שרכשה 6 מיליון שקל לנוסטרו שלה. הקשרים של תשובה ודנקנר מסועפים. כלל ביטוח היא בין המחזיקים הגדולים באג"ח של דלק נדל"ן, שנמצאת בעיצומו של הסדר חוב. מצד שני הפניקס ואקסלנס, שבשליטת תשובה, הן ממחזיקי האג"ח הגדולים של אי.די.בי. בנוסף, לתשובה ודנקנר יש שותפות באמצעות החברות הציבוריות בהשקעה הכושלת שהניבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בלאס וגאס.

החתמים: "גבריאלי אמר שהם צריכים אותנו"

בפברואר 2012, כמה ימים לפני הנפקת אי.די.בי, התכנסה ועדת ההשקעות של חברת החיתום פועלים אי.בי.אי לשלושה דיונים כדי לגבש החלטה אם להשקיע בהנפקת המניות של אי.די.בי. שני הדיונים הראשונים הסתיימו בהחלטה שלילית, אבל בדיון השלישי התהפכה ההחלטה, ופועלים אי.בי.אי, שבשליטת בנק הפועלים, וקבוצת אי.בי.אי, ומוחזקת גם על ידי הציבור, החליטה לרתום לעזרתו של דנקנר 6 מיליון שקל, על אף שמנהליה ידעו שזה יעלה לחברה ביוקר. הרציונל, מספר חתם בכיר, היה פשוט: "פועלים אי.בי.אי מעולם לא עבדה עם דנקנר ואי.די.בי בגלל סכסוך בין מייסדי החברה, רונן צלניר ויואב קפלן, לבין דנקנר. כעת ביקשו בפועלים אי.בי.אי לפתוח דף חדש".

להחלטה החיובית, סיפר החתם הבכיר, סייעה גם שיחת טלפון שקיבל אמיר אביב, מנכ"ל פועלים שוקי הון, שבאמצעותה מחזיק הפועלים בחברת החיתום. על הקו: חיים גבריאלי, מנכ"ל אי.די.בי אחזקות ויד ימינו של דנקנר. במשך שנים החליט גבריאלי מיהן חברות החיתום שישתתפו בהנפקות אי.די.בי ויקבלו עמלות חיתום, בנוסף לשני החתמים המסורתיים שלה, כלל חיתום (שאי.די.בי שותפה בה) ורוסאריו קפיטל, חברת החיתום של ראובן אבלגון, המקורב לדנקנר.

הפעם ביקש גבריאלי מאביב להשקיע בהנפקה. אביב, אפשר לשער, הבין את הפוטנציאל הטמון באירוע. בשמונה השנים האחרונות היתה אי.די.בי המפרנס הגדול ביותר של שוק החיתום הישראלי. בסך הכל גייסו עשרות החברות של אי.די.בי ב-2005-2012 כ-40 מיליארד שקל בשוק ההון, והחתמים נהנו מעמלות של 300-200 מיליון שקל, על פי הערכות.

בהנפקה הנוכחית למשל קיבלה שורת החתמים שצחי סולטן, הבעלים של כלל חיתום, עמד בראשה 9 מיליון שקל. אי.די.בי שילמה לחתמים את הסכום הגבוה הזה - אף שמקורב להנפקה מעיד שלא הרים ולו טלפון אחד למשקיעים שהשתתפו בהנפקה, שכן היה זה גבריאלי ששיווק אותה בנחישות. דף חדש אם כן יכול להיות בוננזה של עמלות ולא רק בפועלים אי.בי.אי מבינים את זה.

כמעט כל החתמים בשוק, רובם חברות ציבוריות או כאלה שחברות ציבוריות שולטות בהם, השתתפו בהנפקה. חתמים שבימים כתיקונם מתקוטטים על כל שקל בשוק הידוע כאחד היצריים והסוערים הסכימו להפסיד כסף פרטי וציבורי כמעט בהתנדבות. היו שם לידר שוקי הון; רוסאריו קפיטל, שנשלטת על ידי אבלגון ועל ידי מזרחי טפחות; מנורה חיתום, שבשליטת חברת הביטוח מנורה; דיסקונט חיתום, שבשליטת בנק דיסקונט; מגדל חיתום, בשליטת חברת הביטוח מגדל; דש איפקס הולדינגס, שאחראית לחברת החיתום של בית ההשקעות דש; ומיטב חיתום, ששייכת למיטב ולגאון אחזקות.

שיחות שערכנו עם שורה של חתמים מגלות כי לכולם אינטרס דומה. חתם בכיר סיפר: "באי.די.בי התחננו שניכנס להנפקה הזאת. גבריאלי התקשר וביקש שנשתתף. ידענו שנפסיד. לכולם היה ברור שזו הנפקה שלא ירוויחו בה כסף. כבר מכרנו את הכל".

חתם אחר סיפר: "השקענו משתי סיבות. ראשית אני לא כפוי טובה. היינו בהנפקות בשנים הטובות והרווחנו כסף, וכשהם צריכים עזרה אנחנו לא נוטשים.

שנית, אף שהמצב היה ברור, היה חשוב לנו לשמור על מערכת יחסים עם הקבוצה. לקחנו סיכון מוגבל, ידענו כמה כסף אנחנו מסכנים. הכל עבד לפי התוכניות, ודבר לא הפתיע אותנו. זה היה שיקול עסקי לחלוטין. אנחנו שומרים על יחסים עם חברות שאנחנו עובדים איתן גם כשמצבן קשה. היה ברור שאי.די.בי שווה בין מינוס מיליארד למינוס 2 מיליארד. גבריאלי אמר שהם צריכים את העזרה שלנו. זה לא נקרא להפעיל לחצים".

חתם נוסף סיפר: "ידענו בוודאות שנפסיד אבל לא התכוונו להפסיד כל כך הרבה, ושלא תחשבו שזה לא כואב. החלטנו להיחלץ לעזרת החברה גם בתקופה קשה, מתוך שיקול עסקי וחברי. גבריאלי לא התקשר אלינו אבל היה ברור שנשקיע כי אנחנו חברים כבר שנים".

נוכח שורת החתמים הארוכה בהנפקה בלטה בהיעדרה דווקא חברת החיתום של בנק לאומי, לאומי פרטנרס חתמים. לאומי הוא המממן הגדול של דנקנר בגנדן, שאלשטיין השקיע בה בסוף השבוע. ייתכן שהסיבה שלאומי בחר לא להשתתף בהנפקה נבעה מהיכרותו ומודעותו למצבה הפיננסי החמור של החברה, אבל חתם בכיר עשמו דיברנו לא יכול שלא להעיר בציניות: אולי הסיבה שלאומי לא הזמין בהנפקה הזו היתה נראות ציבורית או שהם הרגישו שהם "כבר תרמו במשרד".

בשוק החיתום טוענים שההשקעה בהנפקה, אף שהיתה הפסדית, היתה אמורה לשרת את בעלי המניות, בהם גם בעלי מניות מקרב הציבור. הטענה שחזרה היתה שמדובר למעשה בהוצאה שיווקית: להבטיח כי במקרה של התאוששות אי.די.בי הם יזכו להשתתף בהנפקות.

חתם אחד הודה בטעותו: "לא חשבתי שאפסיד בהנפקה הזו, בטח שלא אם אמכור תוך כמה ימים. השקעתי כמה מיליוני שקלים, ראיתי בזה הוצאות שיווק. אבל זו היתה טעות קשה, ואני משלם על כך ביוקר. מכרתי רק אחרי כמה חודשים וזה מחק לי חלק גדול מהרווחים. הטעיתי את עצמי בקונספציה שגויה - הוצאות שיווק זה לא כמה מיליונים, זה כמה מאות אלפי שקלים. בכמה מיליונים יכולתי להשקיע במודעות ענק במשך חודש בעיתונות, זה היה יכול להועיל לי הרבה יותר".

אף אחד מהחתמים לא טען שגבריאלי או מישהו מאי.די.בי התנה או רמז משהו על השתתפותו כחתם בהנפקות עתידיות. עם זאת, העובדה שרבים מהם השקיעו באי.די.בי כי חשבו שירוויחו מכך עבודות עתידיות יש בה כדי להעיד על סבך האינטרסים הפועלים בשוק החיתום בפרט, ובשוק ההון בכלל. "אין אחד שהשתתף בהנפקה הזו בלי שיהיה לו אינטרס כלשהו בדנקנר או באי.די.בי", אמר אחד החתמים.

בליל האינטרסים בהנפקת אי.די.בי לא נגע רק לחברות החיתום, אלא גם לחברות האם שלהן. בעוד מנורה חיתום השקיעה בהנפקה, מנורה ביטוח (החברה האם) היא בעלת מניות בדסק"ש, בכלל ביטוח ובכור; דנקנר פרע לאחרונה הלוואה למגדל ביטוח החברה האם של מגדל חיתום; דיסקונט הפועלים ומזרחי טפחות מממנים את דנקנר בחברות הפרטיות או הציבוריות, ודש איפקס, אקסלנס והפניקס (שבשליטת יצחק תשובה) הם מחזיקי אג"ח גדולים באי.די.בי.

המשקיעים עזרו בגיוס - אך הגדילו הכישלון

רק לפני שנה חיתן דנקנר את בתו רונה, דירקטורית בשתי חברות באי.די.בי, בחתונה שהיתה גם מפגן עוצמה אדיר של מי שעדיין נחשב האיש החזק של המגזר העסקי. 1,300 איש הגיעו אז לחוות רונית להשתתף בשמחה, בהם מנהלי בנקים, אנשי פרסום וחברי כנסת (כמו דליה איציק, שטענה באותו מעמד כי אין בעיית הון שלטון בישראל).

גם יאיר המבורגר, הבעלים של חברת הביטוח הראל, היה שם. המבורגר אמנם לא יגדיר עצמו חבר של דנקנר, אבל הוא מכיר אותו היטב מעולם העסקים - ולדברי מקורב הוא גם האמין בדנקנר. עד כמה האמונה הזו היתה חזקה? המבורגר, שחשש מביקורת על ההשקעה באי.די.בי בחר להשקיע 2 מיליון שקל בהנפקה מכספו הפרטי ולא לערב חברות ציבוריות. בכל מקרה יהיה מעניין לראות כיצד תנהג הראל שבשליטתו בוויכוחים שיהיו בשנה הקרובה מול דנקנר על פירעונות האג"ח.

מלבד החתמים השתתפו בהנפקת אי.די.בי גם חמישה בנקי השקעות זרים: גולדמן סאקס, מורגן סטנלי, סיטי בנק, דויטשה בנק וקרן רנסנס. גולדמן סאקס חיפש לדנקנר קונים לכלל ביטוח, ליווה את מכירת גארד לבאפט, רכש 10% מגנדן תיירות ומימן את דנקנר ותשובה בלאס וגאס. מורגן סטנלי וסיטי בנק העמידו אשראי של מאות מיליוני פאונד לדנקנר ברכישת מניות קרדיט סוויס - וזה פרע את האשראי בסוף 2011.

פעיל חיתום מסביר את האינטרס: "בד"כ עסקות מכירה ורכישת שליטה בחברות מלוות על ידי בנקאי השקעות שמקבלים עמלות. בימים שבהם הקבוצה במצב של מכירת נכסים ודנקנר מחפש משקיעים גם בחו"ל הבנקים הזרים רואים פוטנציאל מהרגיל בתיווך בעסקות. ובכלל הם השקיעו סכומים זניחים ביחס לגודלם העצום".

רשימת המשקיעים הפיננסים אמנם עזרה לדנקנר בגיוס, אבל באופן אירוני למדי ייתכן שהפכה אותה לכישלון גדול מהצפוי. החתמים, הבנקים הזרים ושחקני הנוסטרו השקיעו בהנפקה 150 מיליון שקל, כמעט חצי מהיקפה. אף אחד מהם לא תיכנן להחזיק את הסחורה לזמן ארוך, ורובם נפטרו מהמניות שרכשו בתוך פרק זמן קצר. "מי שהיה חכם", אומר אחד החתמים, "מכר את המניות תוך כמה ימים. מי שלא, כמוני, החזיק אותה כמה חודשים. ואולם, קשה לי להאמין שיש חברת חיתום שעדיין מחזיקה מניות אי.די.בי שרכשה בהנפקה".

עוד שורה של אנשים פרטיים שחלקם נהנו בעבר מעסקים משותפים עם אי.די.בי או שידועים בקשר עם דנקנר השקיעו בהנפקה, בהם עו"ד דיויד פוקס, שסייע במכירת מכתשים אגן מקבוצת אי.די.בי לכמצ'יינה; רון לבקוביץ, שהרוויח מיליונים ממכירת האחזקות בבית ההשקעות אפסילון לקבוצת אי.די.בי; שאול שני, שרכש מאי.די.בי את אי.סי.אי.

כאן אמנם אין מדובר בכספי ציבור, אבל עדיין עשויים להסתתר אינטרסים שמניעים את גלגלי שוק ההון הישראלי. כך, נשאלת השאלה מדוע חברת אליהו - חברת הביטוח הפרטית של שלמה אליהו, שאינה נוהגת להשתתף כמשקיע מוסדי בהנפקות, מלבד אירוע אחד בעבר מול יצחק תשובה - בחרה להשקיע בהנפקה 10 מיליון שקל. אפשר לשאול גם מדוע על כספי נוסטרו של חברת ביטוח להיות מושקעים בהנפקות מסוכנות, הגם שמדובר בסכומים לא גדולים עבורה. השאלות האלו נותרות לפי שעה ללא תשובה. אחד מאנשי העסקים שהשקיעו בהנפקה סיפר: "התקשרו אלי מאי.די.בי וביקשו ממני להשקיע, אז השקעתי. זה כסף פרטי שלי אני לא חייב שום פירוט לאף אחד".

מאי.די.בי סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#