"מגיל 26 אני בעיתון ועוד כמה חודשים אני בן 60 - מי ירצה אותי עכשיו?" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קריסת "מעריב"

"מגיל 26 אני בעיתון ועוד כמה חודשים אני בן 60 - מי ירצה אותי עכשיו?"

"בתרחישים הכי גרועים לא חשבנו שנגיע לזה", אומרים עובדי העיתון שמתכוונים להמשיך במאבקם בהנהלה ולהוציא עיתון - בינתיים

61תגובות

כמה מאות מטרים בלבד, מקסימום ק"מ. זה כל מה שמפריד בין משרדיה המפוארים של אי.די.בי בקומה ה-44 של הבניין המשולש במתחם עזריאלי לבין בניין "מעריב", עם הלוגו האדום והמוכר בחזיתו. אתמול, בשיא החום של שעות הצהריים, עשו מאות בני אדם - עיתונאים, אנשי תקשורת, עובדי מעריב ממחלקות ההפצה, המכירות והשיווק ופעילים חברתיים - את הדרך מצומת מעריב אל משרדו של נוחי דנקנר. קומה אחרי קומה עלו המפגינים את מאות המדרגות, לאחר שמאבטחים חסמו את המעליות בפניהם. לבסוף הם התבצרו לשעה קלה במשרדי אי.די.בי. חלקם אף הרשו לעצמם לקחת כמה מעדנים בקפיטריה, כפיצוי סמלי לתלאותיהם. והבוס הגדול? בחו"ל.

ההתחלה היתה מלאת אנרגיות. כבר ב-11:30, חצי שעה לפני ההפגנה המתוכננת של עובדי "מעריב", עמדה שורה ארוכה של ניידות משטרה - אנשי יס"מ, משטרת התנועה ומשמר הגבול - מול מערכת העיתון. אחרי ההפגנה הסוערת של עובדי העיתון בשבוע שעבר ויום לאחר ששוטרי יס"מ ומאבטחים פרטיים נשלחו לשמור על הנהלת "מעריב" מפני העובדים - במשטרה לא לקחו סיכונים. בזמן שהשוטרים ניצלו את רגעי ההמתנה כדי לשוחח על הא ועל דא - חלקם שוחחו בדאגה על מצבם של קרובים או חברים שעובדים ב"מעריב" - או לשלוח טופס לוטו, החלו העיתונאים להגיע בהמוניהם.

"15 גברתנים מפחידים עם חולצות שחורות הביאו לכאן אתמול", סיפרה עובדת "מעריב" שמתכוננת להפגנה בלובי. "הביאו אותם להגן על ההנהלה מפנינו. אנשים בכו פה, כאלה שעובדים כאן 25 שנה". אבל המאבטחים ששכרה הנהלת "מעריב" שמרו על קומה ריקה מאדם ורובם ישבו בחוסר מעש בחדר הישיבות הגדול, שבימים כתיקונם משמש לישיבות מערכת. בחוץ איבטחו כוחות משטרה את הבניין. בקומה שמתחת התקיימה ישיבת חירום של העובדים, בזמן שכמה מאות מטרים משם, בקומה 44 שבמגדלי עזריאלי, נחתמה העסקה למכירת העיתון מעל ראשיהם של העובדים. שכירת המאבטחים כנגד העובדים הוסיפה לכעס הרב שצברו העובדים על בעליו של העיתון, כמו גם לעלבון הצורב שלא הרפה מהם גם בהפגנה הזו. "יס"מ - היחידה לסגירת מעריב", "גנבו לי את הכסף, צלצלו למשטרה", "חבר, אתה קובר" ו"גם ניר (חפץ) חשוד!", נכתב בין היתר על השלטים.

דודו בכר

מה יקרה מכאן ואילך? באין מידע רשמי, כל אחד מציע מידע אחר: "העיתון יעבוד עד 31 בדצמבר", טוענת אחת העובדות. עובדים אחרים מדברים על נובמבר, אחרים מצפים למכתבי פיטורים כבר בימים הקרובים. אבל שאלות רבות נותרו עדיין ללא מענה: כיצד ייראה מעריב תחת בעלותו של שלמה בן צבי? כמה עובדים ייקלטו? באילו תנאים? היכן תשכון מערכת העיתון? ובאיזה אופן תתבצע ההעברה? ההסכם שנחתם בין אי.די.בי לבן צבי יובא בפני בית המשפט במסגרת הקפאת ההליכים של העיתון.

"עובדים עד הרגע האחרון"

לקראת 12:00 החל הלובי להתמלא באנשים. בדרך החוצה הצטיידו המפגינים בבנדנות. אל הצעדה הקצרה אל משרדי אי.די.בי במגדלי עזריאלי הצטרפו עובדים לשעבר, כתבים ועיתונאים מכלי תקשורת אחרים, רבים מהם מערוץ 10. "זה שברון לב", אומר דורון גלעזר, עורך "מעריב" לשעבר, תוך כדי צעידה. "גם בתרחישים הכי גרועים לא חשבנו שנגיע למצב הזה". היעדרותם של חלק מהכתבים הבכירים בעיתון צרמה במיוחד על רקע הגעתם של בכירים מכלי תקשורת אחרים להזדהות.

ההיסטוריה הארוכה של "מעריב" נפרשה במרחק שבין צומת מעריב לעזריאלי. עוד טפיחות על שכם ופרצופים שלא התראו שנים ובאו לתת כתף. ליד בניין קריית הממשלה עובר במקרה יצחק כהן, סגן שר האוצר, וממשיך מבלי להתעכב.

לא רחוק ממנו עמד ח"כ דב חנין עם שלט ביד. חנין, שמקפיד להגיע להפגנות של עובדי "מעריב", מסרב למתוח ביקורת על היעדר התמיכה מצד חבריו למליאה. "אף פעם לא שקלתי לעבוד בדוברות. מעבר לחשיבות של סגירת עיתון, מטרידה מכך העובדה שמי שירצה להמשיך לעבוד ב'מעריב' ביום שאחרי יצטרך לעבור שתי סלקציות: פוליטית וכלכלית. העובדים יצטרכו לעמוד בקריטריונים של הבעלים החדש, וזה מטריד מאוד מכיוון ש'מעריב' אינו היחיד שנמצא בסכנה".

עופר וקנין

עבור רובם המוחלט של עובדי העיתון זהו תרחיש עגום, בייחוד עבור קבוצה לא מבוטלת של עובדים ותיקים שכספי הפיצויים וחלק מכספי הפנסיה שלהם מוטלים עדיין בספק, וגילם בוודאי יקשה עליהם למצוא עבודה. אחד מהם הוא המעצב הגרפי הוותיק של העיתון, יורם נאמן, שעובד בו כבר 33 שנה. נאמן נשא על כתפיו שנים רבות את הפן העיצובי של העיתון וגידל דורות של מעצבים. "מגיל 26 אני בעיתון ועוד כמה חודשים אני בן 60. עכשיו אני יוצא לפנסיה. אני לא יודע ממה אחיה. מבחינה כלכלית אני נשען בעיקר על אשתי. לצאת לשוק העבודה? מי ירצה אותי עכשיו?".

שנים רבות לפני המשבר הנוכחי עבד נאמן תחת הסכם קיבוצי, עד שבשנות ה-90 שיכנע אותו עופר נמרודי לעבור להסכם אישי. שכר הבסיס שלו הופחת ואת היתר הוא קיבל בתוספות שונות. "קיבלתי 3,000 שקל על הוצאות רכב, על אף שלא היתה לי מכונית ואני גר חמש דקות הליכה מעיתון". ההורדה של שכר הבסיס השפיעה כמובן על סכומי ההפרשה לקרן הפנסיה עבורו.

"הפנסיה והפיצויים הם דבר חשוב ורציני, אבל האמת היא שלי חשוב יותר הבית, שיהיה לי מקום שאוכל להמשיך לכתוב בו", אומר מרדכי חיימוביץ', שכותב כבר 24 שנים ב"מעריב". "אני אוהב את העבודה שלי כמו בחודש הראשון בה".

בני הזוג נמרוד ונירה צ'פני הם עובדים ותיקים בעיתון. נמרוד, מנהל הארכיון, עובד שם כבר 21 שנה ואשתו נירה, 19 שנים בעיתון, משמשת כרכזת הצלמים. שניהם עדיין לא יודעים כמה כסף חייב להם העיתון. "אין עם מי לדבר. כשאתה רוצה לשאול משהו, אין מי שייתן תשובות - הכל קשור זה בזה. זה לא שהביאו מישהו מחברת הביטוח או מקרן הפנסיה שיטפל. חוץ מעופר עיני, אין אף גורם חיצוני שנכנס לפה וניסה לקדם את פתרון הבעיה", אומר נמרוד. גליה עדן, 14 שנה במחלקת הפצה, פנתה לחברת הפניקס כדי לברר. "אמרו לי שחסרים לי הפרשות של חודש פה, חודש שם, מהתקופה האחרונה. אנחנו לא מאמינים כבר להנהלה, לאן נעלם הכסף? מישהו בטוח לקח משהו בדרך".

עובד לשעבר בעיתון, שעזב לפני כשנה וחצי, לא היסס לפעול כשגילה שבמשך כמה חודשים לא הועברו הפרשות לקרן ההשתלמות שלו. "פניתי למחלקת שכר והם אמרו שהכסף לא הועבר לכלל. אחרי כמה חודשים של פינג-פונג נשבר לי, אז שלחתי הודעת SMS לנוחי דנקנר אישית - ששתי החברות בשליטתו. הצגתי את עצמי והסברתי את הבעיה. תוך 30 שניות קבלתי טלפון והעניין סודר".

"הבעיות התחילו כשהבעלים התחלפו כל שנה-שנה וחצי", אומרות עליזה סעדה וסמדר, שתיהן עובדות במחלקת המחשוב כבר יותר מ-25 שנה. "כל הבעלים לא הגיעו מעיתונות, אז הם היו צריכים ללמוד את התחום לפני שנכנסו לעניינים, והם למדו את זה באוניברסיטה של 'מעריב'". בניגוד לעליזה, אחת מהעובדים הספורים בעיתון שמועסקים לפי ההסכם הקיבוצי ונמצאת על סף פנסיה, סמדר מודאגת יותר מעתידה הכלכלי אחרי מכירתו לבן צבי. בכל מקרה, היא יודעת, ייתכן שהיא תאבד את עבודתה. "זאת לא אשמת נוחי", היא מודה בעצב. "יש הרגשה שזו לא הכתובת הנכונה. הוא קנה עסק כושל. אבל כשאתה קונה אוטו, לפעמים אתה מגלה פתאום כל מיני קלקולים. נכון שזאת אשמתך שלא בדקת ועכשיו אתה צריך לשלם? אז זו אשמתו".

"כשעבדתי פה, מתחת ללוגו של 'מעריב' הופיעה השורה 'העיתון הנפוץ בישראל' - היום היא כבר לא רלוונטית", אומר בעצב עודד הון, שעבד ככתב כלכלי ב"מעריב" בתחילת שנות ה-70 ומאז עזב את העיתונות לטובת ניהול עמותות. הון, בתחילת שנות ה-70 לחייו, החזיק בידיו שלט שעליו כתוב "ביבי הורס את 'מעריב' ואת הדמוקרטיה". בצד השלט, נכתב בטוש: "עודד הון, כתב כלכלי ב'מעריב', 1971-1973". "אני חושב ש'מעריב' הוא עיתון איכותי. נכון שכנראה נעשו שגיאות עסקיות, אבל אתה יכול לדמיין מדינה שבה כלי התקשורת היחידי הוא 'ישראל היום'?".

לאחר חצי שעה של צעידה בשמש, מחליטים הפעילים לעלות לקומה ה-44 כדי להתעמת עם רוחו של דנקנר - ובעיקר לעשות בלגן במשרדי אי.די.בי. כעבור זמן קצר, הם יורדים להפגין מול סניף שופרסל הסמוך, לפני שהם צועדים חזרה לבית מעריב. ההפגנה, בהדרגה, מתפזרת. בניגוד להפגנת הזעם בשבוע שעבר, הפעם הרוחות כבויות.

בכניסה לבית "מעריב" - עבור רבים מהעובדים, ייתכן שמדובר באחת מהפעמים האחרונות שייכנסו לבניין המערכת - תולים שני עובדים שלט שעליו כתוב "איפה הבושה? 2012". אבל רוב העובדים והעיתונאים נכנסים בשקט למערכת ומקפלים באטיות את השלטים. חלק מהמפגינים - בעיקר כאלה שהגיעו מכלי תקשורת אחרים - עוד יושבים בלובי הבניין ומשוחחים ביניהם, אך כעבור כמה דקות מערכת "מעריב" מתמלאת שוב, כאילו מעולם לא היתה הפגנה ומעולם לא היה דנקנר. כשהים סוער מסביבם והם אינם יודעים מה צפוי להם, באופן בלתי נתפש, עובדי "מעריב" חוזרים לעבוד. לכתוב, לערוך, להגיה ולעצב. "יש לנו עוד מוספי חג לסיים", אומרת אחת העיתונאיות הוותיקות. "ככה זה, עובדים עד הרגע האחרון".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#